Page 998 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 998
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ג 976
ז ּו ְמ ִעי ִדין ֲע ֵלי ֶהן – ונראה שמלכי ז ְּכ ָבר ֵּב ַא ְרנּו (סנהדרין ב,ה) ֶׁשַּמ ְל ֵכי ֵּבית ָּד ִוד ָּד ִניןְ ,ו ָד ִנין אֹו ָתן,
בית דוד אינם מעידים ,לא מעיקר
ּו ְמ ִעי ִדין ֲע ֵלי ֶהן; ֲא ָבל ַמ ְל ֵכי ִיְׂשָר ֵאל – ָּג ְזרּו ֲח ָכ ִמים ֶׁשֹּלא ָידּון הדין אלא מפאת כבודם ,כמו הכהן
ְוֹלא ָּד ִנין אֹותֹוְ ,וֹלא ֵמ ִעיד ְוֹלא ְמ ִעי ִדין ָע ָליו; ִמְּפ ֵני ֶׁשִּלָּבם ַּגס הגדול (י'; עדות א,ג)ֶׁ .שִּלָּבם ַּגס ָּב ֶהן –
הם מלאים גאווה" ,מפני ששלטונם
ָּב ֶהןָ ,יבֹוא ִמן ַה ָּד ָבר ַּת ָּק ָלה ְו ֶה ְפ ֵסד ַעל ַה ָּדת.
ציות למלך ברשע [מפני שהמלכות ירושה לדוד],
ואינם מחשיבים את הרוח והענווה
חָּ 1כל ַהּמֹוֵרד ַּבֶּמ ֶלְך – ֵיׁש ַלֶּמ ֶלְך ְרׁשּות ְל ָהְרגֹוֲ .א ִפּלּו ָּג ַזר ַעל ואינם סובלים את האמת" (פה"מ סנהדרין
ב,ג)" .שהן בחזקת ַאָּלמים בעלי זרוע,
ֶא ָחד ִמׁ ְּש ָאר ָה ָעם ֶׁש ֵּי ֵלְך ְל ָמקֹום ְּפלֹו ִני ְוֹלא ָה ַלְך ,אֹו ֶׁשֹּלא ֵי ֵצא
ואינן נכנעין תחת עול הדיינים" (עדות
ִמֵּביתֹו ְו ָי ָצא – ַח ָּיב ִמי ָתהְ ,ו ִאם ָר ָצה ְל ָהְרגֹוַ ,י ֲהרֹגֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר: יא,ט)ַּ .ת ָּק ָלה ְו ֶה ְפ ֵסד – מציאות קשה
"ָּכל ִאיׁש ֲאֶׁשר ַי ְמ ֶרה ֶאת ִּפיָך( "...יהושע א,יח). העשויה להביא לרצח חכמי הסנהדרין,
חְ 2ו ֵכן ָּכל ַהְּמ ַב ֶּזה ֶאת ַהֶּמ ֶלְך אֹו ַהְּמ ָחֵרף אֹותֹו – ֵיׁש ַלֶּמ ֶלְך כפי שקרה בעבר (בינאי המלך ,בבלי סנהדרין
יט,א; בהורדוס ,בבלי ב"ב ג,ב).
ְרׁשּות ְל ָהְרגֹוְּ ,כִׁש ְמ ִעי ֶּבן ֵּג ָראְ .ו ֵאין ַלֶּמ ֶלְך ְרׁשּות ַל ֲהרֹג ֶאָּלא
ַּב ַּס ִיף ִּב ְל ַבדְ .ו ֵיׁש לֹו ֶל ֱאסֹר ּו ְל ַהּכֹות ַּבּׁשֹו ִטין ִל ְכבֹודֹו; ֲא ָבל חַ 1הּמֹוֵרד ַּבֶּמ ֶלְך – מדובר בשהומלך
ֹלא ַי ְפ ִקיר ָממֹוןְ ,ו ִאם ִה ְפ ִקירֲ ,הֵרי ֶזה ָּג ֵזל. על ידי נביא או שקיבלו אותו כל העם,
אבל אם מלך מעצמו בכפייה – אינו
ט ַהְּמ ַבֵּטל ְּג ֵז ַרת ַהֶּמ ֶלְך ִּבְׁש ִביל ֶׁשִּנ ְת ַע ֵּסק ַּבִּמ ְצוֹותֲ ,א ִפּלּו מלך (רדב"ז; בדיני ממונות ,גזלה ואבדה ה,יא-
יז; זכייה ומתנה א,טו)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – בדברי העם
ְּב ִמ ְצָוה ַקָּלה – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור; ִּד ְבֵרי ָהַרב ְו ִד ְבֵרי ָה ֶע ֶבד – ִּד ְבֵרי ליהושעָּ" :כל ִאיׁש ֲאֶׁשר ַי ְמֶרה ֶאת ִּפיָך
ָהַרב קֹו ְד ִמיןְ .ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָּג ַזר ַהֶּמ ֶלְך ְל ַבֵּטל ִמ ְצָוה, ְוֹלא ִיְׁש ַמע ֶאת ְּד ָבֶריָך ְל ֹכל ֲאֶׁשר ְּת ַצֶּוּנּו,
ֶׁש ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו. יּו ָמת".
דין המלכות חְ 2מ ָחֵרף – מקללְּ .כִׁש ְמ ִעי ֶּבן ֵּג ָרא –
י ָּכל ַההֹוְר ִגין ְנ ָפׁשֹות ֶׁשֹּלא ִּבְר ָא ָיה ְּברּוָרה אֹו ְּבֹלא ַה ְתָר ָאה, שקילל את דוד המלך (שמואל-ב טז,ה-ח),
וביקש דוד משלמה בנו להרוג אותו
ֲא ִפּלּו ְּב ֵעד ֶא ָחד ,אֹו ׂשֹו ֵנא ֶׁש ָהַרג ִּבְׁש ָג ָגה – ֵיׁש ַלֶּמ ֶלְך ְרׁשּות (מלכים-א ב,לו-מו)ְ .ו ֵאין ַלֶּמ ֶלְך ְרׁשּות ַל ֲהרֹג
ַל ֲהרֹג אֹו ָתןּ ,ו ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּש ַהׁ ָּש ָעה ְצִרי ָכהְ .והֹוֵרג ֶאָּלא ַּב ַּס ִיף ִּב ְל ַבד – כשהורג את המורד
ַרִּבים ְּביֹום ֶא ָחדְ ,ותֹו ֶלה ּו ַמִּני ָחן ְּתלּו ִיין ָי ִמים ַרִּביםְ ,ל ַהִּטיל בו או מי שמבזה אותו .ואולם כשהורג
כדי "לתקן העולם כפי מה שהשעה
צריכה" (להלן י) ,יכול להרוג בכל דברֵ ,אי ָמה ְו ִלְׁשּבֹר ַיד ִרְׁש ֵעי ָהעֹו ָלם.
כיהושע שהרג את עכן בשרפה מ"דין
מלכות" (יהושע ז,כה; סנהדרין יח,ו ;3מנחת חינוך תצז,ה)ֶ .ל ֱאסֹר – בבית הסוהרֹ .לא ַי ְפ ִקיר ָממֹון – של אזרח .אך אם חקק חוק
שכל מי שיעשה כך וכך ממונו הפקר ,אינו גזל (גזלה ואבדה ה,יג)ֲ .ה ֵרי ֶזה ָּג ֵזל – השלם מדברי רבנו" :כללו שלדבר :כל דין
שיחקוק אותו המלך לכל ,ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו ,אינו גזל .וכל שייקח מאיש זה בלבד שלא כדת [=כחוק]
הידועה לכל ,אלא חמס את זה ,הרי זה גזל" (גזלה ואבדה ה,יג-יד .ועיין שם בפירוט העניין).
ט ִמ ְצָוה ַקָּלה – בהקשר אחר הסביר הרמב"ם את הביטוי 'מצוה קלה'" :במצוה שחושבים בה שהיא קלה ,כגון
שמחת הרגל ולמידת לשון קודש" (פה"מ אבות ב,א)ִּ .ד ְב ֵרי ָה ַרב – משל לדברי הקב"ה ,שהוא הרב (=האדון)ְ .ו ִד ְב ֵרי
ָה ֶע ֶבד – משל לדברי המלך ,שהוא עבד ה'.
י ֶׁשֹּלא ִּבְר ָא ָיה ְּברּוָרה – כגון שראו אותו שני עדים כל אחד לעצמו (עדות ד,א)ַ .ה ְתָר ָאה – אזהרה המבחינה בין שוגג
למזיד ,שהוזהר שהוא עושה איסור והובהר לו עונש האיסור ,ובכל זאת לא שמע אליהם ולא פירש מן העברה (סנהדרין
יב,ב)ׂ .שֹו ֵנא ֶׁש ָהַרג ִּבְׁש ָג ָגה – מפני שאינו יכול לנוס אל עיר מקלט ,משום שהוא מוחזק להיות קרוב למזיד" .ואי זה
הוא שונא? זה שלא דיבר עמו שלושה ימים מפני האיבה" (רוצח ו,י)ְ .רׁשּות ַל ֲהרֹג אֹו ָתן – וכן במוסר את חברו לחיה
טורפת (רוצח ב,ב-ד)ּ .ו ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם – לקיים סדר חברתי ראוי ,כמוסד ביצועי ,והיא גם מטרת הסנהדרין כמוסד ערכי
(ממרים ב,ה)ְ .והֹו ֵרג וכו' – בניגוד לבית דין ,שאינו דן שני אנשים ביום אחד (סנהדרין יד,י) ואינו מלין את התלוי (שם טו,ז-ח).
א קֹו ֵצב לֹו ֶמ ֶכס – מטיל מס על הסחורות לפי ערכןּ .ו ְל ַהָּלן וכו' – מפסוק במקום אחר ("להלן") מבואר שהעבדות
