Page 993 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 993

‫םיטפוש רפס‪      ‬תומחלמו םיכלמ תוכלה‪      ‬פרק א ‪	971‬‬                                                                                                                   ‫	‬

‫ִמ ִּיְׂש ָר ֵאל‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬מ ֶּק ֶרב ַא ֶחיָך ָּתִׂשים ָע ֶליָך ֶמ ֶלְך" (שם) – ְמִׂשימֹות‪ – ‬מינויים‪ ,‬תפקידים שיש‬
‫בהם אחריות על סדרי הציבור‪ .‬ונראה‬
‫שבדיעבד אם מינוהו‪ ,‬הרי הוא מלך (ראה‬               ‫ָּכל ְמִׂשימֹות ֶׁש ַא ָּתה ֵמִׂשים ָע ֶליָך‪ֹ ,‬לא ִי ְהיּו ֶאָּלא ִמ ֶּקֶרב ַא ֶחיָך‪.‬‬

                       ‫פה"מ שוטה ז‪,‬ו)‪.‬‬            ‫ה   ֵאין ַמ ֲע ִמי ִדין ִאׁ ָּשה ַּבַּמ ְלכּות‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֶ " :‬מ ֶלְך" (שם)‪ְ ,‬וֹלא‬

‫ַמ ְלָּכה‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ְמִׂשימֹות ֶׁשְּב ִיְׂש ָר ֵאל – ֵאין ְמ ַמִּנין ָּב ֶהן ֶאָּלא ִאיׁש‪ .‬ו  ָּג ָרע – מקיז הדם (פה"מ כלים יב‪,‬ד)‪.‬‬
‫בימיהם נהגו להקיז דם כאמצעי למניעת‬
‫מחלות‪ .‬לתרומת דם בימינו יש השפעה‬                  ‫ו  ְו ֵאין ַמ ֲע ִמי ִדין ֶמ ֶלְך ְוֹלא ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול‪ֹ ,‬לא ָּג ָרע ְוֹלא ַסָּפר ְוֹלא‬

‫ַּבָּלן ְוֹלא ֻּב ְר ִסי; ֹלא ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵהם ְּפסּו ִלין‪ֶ ,‬אָּלא הֹו ִאיל ְו ֻאָּמנּו ָתם דומה של התחדשות הדם‪ַּ .‬בָּלן – בעל‬
‫בית מרחץ ציבורי‪ ,‬שהיה מפעיל את בית‬
‫המרחץ ומחמם את המים (פה"מ שביעית‬                  ‫ִנ ְק ָלה ָה ָעם ְמ ַז ְל ְז ִלין ָּב ֶהם ְלעֹו ָלם‪ּ .‬ו ִמׁ ֶּש ַּי ֲעֶׂשה ִּב ְמ ָלא ָכה ֵמ ֵאּלּו‬
‫ח‪,‬ה; כלים ח‪,‬ח)‪ֻּ .‬ב ְר ִסי – מעבד עורות‪.‬‬                                               ‫יֹום ֶא ָחד – ִנ ְפ ָסל‪.‬‬

                     ‫ִנ ְק ָלה – בזויה‪.‬‬           ‫ז‪ְּ  1‬כֶׁשַּמ ֲע ִמי ִדין ַהֶּמ ֶלְך מֹוְׁש ִחין אֹותֹו ְּבֶׁש ֶמן ַהִּמְׁש ָחה‪,‬‬

‫ז‪ֶׁ  1‬ש ֶמן ַהִּמְׁש ָחה – מרקחת בשמים‬            ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬ו ִּי ַּקח ְׁשמּו ֵאל ֶאת ַּפְך ַהׁ ֶּש ֶמן ַו ִּי ֹצק ַעל רֹאׁשֹו‬
                                                  ‫ַו ִּיׁ ָּש ֵקהּו" (שמואל־א י‪,‬א)‪ּ .‬ו ֵמ ַא ַחר ֶׁשּמֹוְׁש ִחין ַהֶּמ ֶלְך‪ֲ ,‬ה ֵרי ֶזה זֹו ֶכה‬
‫בתוך שמן (לדרך הכנתו ראה כלי המקדש א‪,‬א)‪,‬‬
‫בדומה לבשמים של ימינו‪ ,‬הניתנים‬

‫לֹו ּו ְל ָב ָניו ְלעֹו ָלם‪ֶׁ ,‬ש ַהַּמ ְלכּות ְי ֻרׁ ָּשה ָל ֶהם‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ל ַמ ַען בכוהל‪" .‬ומלכי בית דוד מושחין אותן‬
‫כמין נזר [כתר] על ראשו [ולא על כל‬
‫ראשו]‪ .‬ולא ימשח במקומות אחרות‪,‬‬                    ‫ַי ֲא ִריְך ָי ִמים ַעל ַמ ְמ ַל ְכּתֹו הּוא ּו ָב ָניו ְּב ֶק ֶרב ִיְׂש ָר ֵאל" (דברים יז‪,‬כ)‪.‬‬

‫ולא ירבה בשמן" (שם א‪,‬ט)‪ַ .‬ו ִּי ֹצק ַעל‬           ‫ז‪ִ   2‬הִּני ַח ֵּבן ָק ָטן – ְמַׁשְּמִרין לֹו ַהְּמלּו ָכה ַעד ֶׁש ַּי ְג ִּדיל‪ְּ ,‬כמֹו‬
                 ‫רֹאׁשֹו – של שאול‪.‬‬
                                                  ‫ֶׁש ָעָׂשה ְיהֹו ָי ָדע ְליֹו ָאׁש‪ְ .‬ו ָכל ַהּקֹו ֵדם ַּבַּנ ֲח ָלה קֹו ֵדם ִליֻרׁ ַּשת‬
‫ז‪ֶׁ  2‬ש ָעָׂשה ְיהֹו ָי ָדע ְליֹו ָאׁש – שיהוידע‬                  ‫ַהְּמלּו ָכה‪ְ ,‬ו ַהֵּבן ַהָּגדֹול קֹו ֵדם ַל ָּק ָטן ִמֶּמּנּו‪.‬‬

‫הכהן הגדול‪ ,‬החביא את יואש‪ ,‬בן‬

‫המלך‪ ,‬במשך שש שנים מפני סבתו‬                      ‫ז‪ְ  3‬וֹלא ַהַּמ ְלכּות ִּב ְל ַבד‪ֶ ,‬אָּלא ָּכל ַהׂ ְּשָררֹות ְו ָכל ַהִּמּנּו ִיין‬
‫עתליה‪ ,‬שהרגה את זרע המלוכה‪ ,‬כדי‬
‫שתמלוך היא‪ ,‬ולאחר מכן המליכו והוא‬                 ‫ֶׁשְּב ִיְׂשָר ֵאל ְיֻרׁ ָּשה ִל ְבנֹו ּו ְל ֶבן ְּבנֹו ַעד עֹו ָלם; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהֵּבן‬
‫בן שבע שנים (מלכים‪-‬ב פרק יא)‪ַ .‬הּקֹו ֵדם‬          ‫ְמ ַמֵּלא ְמקֹום ֲאבֹו ָתיו ְּב ָח ְכ ָמה ּו ְב ִיְר ָאה‪ָ .‬ה ָיה ְמ ַמֵּלא ְּב ִיְר ָאה‪,‬‬

‫ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ְמ ַמֵּלא ְּב ָח ְכ ָמה‪ַ ,‬מ ֲע ִמי ִדין אֹותֹו ִּב ְמקֹום ַּבַּנ ֲח ָלה – הקודם לקבל את הירושה‪,‬‬
‫כגון שבנו של המת קודם לאחי הנפטר‬
                 ‫(השווה כלי המקדש ד‪,‬כ)‪.‬‬           ‫ָא ִביו‪ּ ,‬ו ְמ ַלְּמ ִדין אֹותֹו‪ְ .‬ו ָכל ִמי ֶׁש ֵאין ּבֹו ִיְר ַאת ָׁש ַמ ִים‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬
                                                  ‫ֶׁש ָח ְכ ָמתֹו ְמֻרָּבה‪ֵ ,‬אין ְמ ַמִּניןאֹותֹו ְל ִמּנּוי ִמן ַהִּמּנּו ִייןֶׁשְּב ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬
‫ז‪ְּ  3‬ב ָח ְכ ָמה – בדרכי החשיבה‪ ,‬במידות‪,‬‬

‫בידיעת התורה‪ ,‬בהשגת ה' ובהפעלת‬                    ‫ז‪ֵּ  4‬כיָון ֶׁשִּנ ְמַׁשח ָּדִוד‪ָ ,‬ז ָכה ְּב ֶכ ֶתר ַמ ְלכּות‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ַהַּמ ְלכּות לֹו‬
‫המחשבה בעצות ובתחבולות (מו"נ ג‪,‬נד)‪.‬‬
‫ּו ְב ִיְר ָאה – יראת ה' הניכרת מהתנהגותו‪.‬‬        ‫ּו ְל ָב ָניו ַה ְּז ָכִרים ַהְּכֵׁשִרים ַעד עֹו ָלם‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כ ְס ֲאָך ִי ְה ֶיה‬
‫הכרת האדם התמידית את ערכו מול ה'‪,‬‬                 ‫ָנכֹון ַעד עֹו ָלם" (שמואל־ב ז‪,‬טז)‪ְ .‬וֹלא ָז ָכה ֶאָּלא ַלְּכֵׁש ִרים‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬

‫" ִאם ִיְׁש ְמרּו ָב ֶניָך ְּב ִרי ִתי" (תהלים קלב‪,‬יב)‪ַ .‬אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָז ָכה המונעת ממנו לעשות רע‪ .‬ורבנו כותב‬
‫על הפסוק "ראשית חכמה יראת ה'"‬
‫(תהלים קיא‪,‬י)‪" :‬וזאת ראיה שיראת ה'‬                ‫ֶאָּלא ַלְּכֵׁשִרים‪ֹ ,‬לא ִּתָּכֵרת ַהַּמ ְלכּות ִמ ֶּז ַרע ָּדִוד ְלעֹו ָלם;‬
‫נעלה מן החכמה‪ ,‬והיא סיבת מציאותה"‬                 ‫ִה ְב ִטיחֹו ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ְּב ָכְך‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬אם ַי ַע ְזבּו ָב ָניו‬

‫ּתֹו ָר ִתי‪ּ ,‬ו ְב ִמְׁשָּפ ַטי ֹלא ֵי ֵלכּון [‪ּ ]...‬ו ָפ ַק ְד ִּתי ְבֵׁש ֶבט ִּפְׁש ָעם (פה"מ אבות ד‪,‬ד)‪.‬‬
‫ז‪ַ   4‬הְּכֵׁשִרים – ההולכים בדרך ה'‪.‬‬
                                                  ‫ּו ִב ְנ ָג ִעים ֲעוֹ ָנם‪ְ ,‬ו ַח ְס ִּדי ֹלא ָא ִפיר ֵמ ִעּמֹו" (שם פט‪,‬לא‪-‬לד)‪.‬‬
‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – בדברי נתן הנביא לדוד‪:‬‬

‫"ְו ֶנ ְא ַמן ֵּבי ְתָך ּו ַמ ְמ ַל ְכ ְּתָך ַעד עֹו ָלם ְל ָפ ֶניָך ִּכ ְס ֲאָך ִי ְה ֶיה ָנכֹון [מבוסס וקיים] ַעד עֹו ָלם"‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬אם ִיְׁש ְמרּו ָב ֶניָך‬

‫ְּבִרי ִתי ְו ֵעדֹ ִתי זֹו ֲא ַלְּמ ֵדם‪ַּ ,‬גם ְּב ֵני ֶהם ֲע ֵדי ַעד ֵיְׁשבּו ְל ִכ ֵּסא ָלְך"‪ֹ .‬לא ִּתָּכֵרת ַהַּמ ְלכּות ִמ ֶּז ַרע ָּדִוד ְלעֹו ָלם – אף על פי שהיא‬

‫עלולה לסור מהם זמנית‪ּ .‬ו ָפ ַק ְד ִּתי ְבֵׁש ֶבט וכו' – אעניש אותם בשבט (במקל)‪ ,‬אבל לא אבטל ("אפיר"‪ ,‬מלשון הפרה)‬

                                                       ‫את הברית עם בית דוד‪.‬‬
   988   989   990   991   992   993   994   995   996   997   998