Page 996 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 996
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ב 9 74
הְ 3ו ֵכן ִמ ְצָוה ַעל ַהֶּמ ֶלְך ְל ַכֵּבד לֹו ְמ ֵדי ַהּתֹוָרהּ ,ו ְכֶׁש ִּיָּכ ְנסּו הָ 3מִרי – אדוני.
הֶ 4אָּלא ִּבְׁשמֹו – בלא תוארי כבודְ .ל ָפ ָניו ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין ְו ַח ְכ ֵמי ִיְׂש ָר ֵאלַ ,י ֲעמֹד ִל ְפ ֵני ֶהם ְויֹוִׁשי ֵבם
וִ 1לּבֹו ְּב ִקְרּבֹו – דעתו ומחשבתו
ְּב ִצּדֹוְ .ו ֵכן ָה ָיה ָא ָסא ֶמ ֶלְך ְיהּו ָדה עֹוֶׂשה ֲא ִפּלּו ְל ַת ְל ִמיד
ֲח ָכ ִמיםָ :ה ָיה עֹו ֵמד ִמִּכ ְסאֹוּ ,ו ְמ ַנׁ ְּשקֹוְ ,וקֹוֵרא לֹו 'ַרִּבי ּו ָמִרי'. הפנימית ,לא כלפי חוץָׁ .ש ֵפל – עניו
מאוד (דעות ב,ג)ָ .ח ָלל – חלול ,ריק.
הַּ 4בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְז ַמן ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהֶּמ ֶלְך ְּב ֵביתֹו ְל ַבּדֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ָע ִני ְו ֶא ְביֹון ָא ֹנ ִכיְ ,ו ִלִּבי
ָח ַלל ְּב ִקְרִּבי"ַּ .גּסּות ֵלב – גאווה.
ו 2חֹו ֵנן – נותן למי שאינו חייב לתת לו הּוא ַו ֲע ָב ָדיוַ ,י ֲעֶׂשה ֶזה ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ְּב ִצ ְנ ָעהֲ .א ָבל ְּב ַפ ְר ֶה ְס ָיא,
(מו"נ א,נד)ְ .ו ֵי ֵצא ְו ָיבֹוא – ביטוי שמשמעו ִּב ְפ ֵני ָה ָעםֹ ,לא ַי ֲעֶׂשהְ ,וֹלא ַי ֲע ֹמד ִמְּפ ֵני ָא ָדםְ ,וֹלא ְי ַדֵּבר
כאן ינהל את ענייניהםֶ .ח ְפ ֵצי ֶהם –
ַרּכֹותְ ,וֹלא ִי ְקָרא ְל ָא ָדם ֶאָּלא ִּבְׁשמֹוְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּת ְה ֶיה ִיְר ָאתֹו ענייניהםְׁ .ש ָמעּו ִני ַא ַחי ְו ַעִּמי – דברי
דוד לשרים וללוחמיםְ .ואֹו ֵמר – בעצת ְּב ֵלב ַהּכֹל.
הזקנים החכמים לרחבעם המלך
בתחילת מלכותוִ " :אם ַהּיֹום ִּת ְה ֶיה ענוות המלך
וְּ 1כ ֶדֶרְך ֶׁש ָח ַלק לֹו ַהָּכתּוב ַהָּכבֹוד ַהָּגדֹולְ ,ו ִח ֵּיב ַהּ ֹכל ֶע ֶבד ָל ָעם ַה ֶּזה ַו ֲע ַב ְד ָּתם ַו ֲע ִני ָתם ְו ִדַּבְר ָּת
ֲא ֵלי ֶהם ְּד ָבִרים טֹו ִביםְ ,ו ָהיּו ְלָך ֲע ָב ִדים
ִּב ְכבֹודֹוָּ ,כְך ִצָּוה ִל ְהיֹות ִלּבֹו ְּב ִקְרּבֹו ָׁש ֵפל ְו ָח ָללֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
ָּכל ַה ָּי ִמים".
וִ 3מּמֹ�ׁש ֶ ה ַרֵּבנּו – שהיה גם מלך (בית " ְו ִלִּבי ָח ַלל ְּב ִק ְרִּבי" (תהלים קט,כב)ְ .וֹלא ִי ְנהֹג ַּגּסּות ֵלב ְּב ִיְׂש ָר ֵאל
הבחירה ו,יא)ְ .ו ַנ ְחנּו ָמה – מה אנחנו ָי ֵתר ִמ ַּדאיֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :ל ִב ְל ִּתי רּום ְל ָבבֹו ֵמ ֶא ָחיו" (דברים יז,כ).
חשובים? הרי אנו רק שליחיו של
וְ 2ו ִי ְה ֶיה חֹו ֵנן ּו ְמַר ֵחם ִל ְק ַטָּנם ּו ְגדֹו ָלםְ ,ו ֵי ֵצא ְו ָיבֹוא ְּב ֶח ְפ ֵצי ֶהם הקב"ה .וגם משה ואהרן משיבים כך
פעמיים על תלונות העםֶ " :עֶרב ִוי ַד ְע ֶּתם
ּו ְבטֹו ָב ָתםְ ,ו ָיחּוס ַעל ְּכבֹוד ָק ָטן ֶׁשִּב ְק ַטֵּני ֶהםּ .ו ְכֶׁשְּמ ַדֵּבר ֶאל ִּכי ה' הֹו ִציא ֶא ְת ֶכם ֵמ ֶאֶרץ ִמ ְצָר ִים.
ּובֹ ֶקר ּוְר ִאי ֶתם ֶאת ְּכבֹוד ה' ְּבָׁש ְמעֹו ֶאת ָּכל ַה ָּק ָהל ִּב ְלׁשֹון ַרִּביםְ ,י ַדֵּבר ַרּכֹותֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְׁ" :ש ָמעּו ִני ַא ַחי
ְּת ֻלּ ֹנ ֵתי ֶכם ַעל ה'ְ ,ו ַנ ְחנּו ָמה ִּכי ַתִּלינּו
ְו ַעִּמי" (דברי הימים־א כח,ב)ְ ,ואֹו ֵמרִ " :אם ַהּיֹום ִּת ְה ֶיה ֶע ֶבד ָל ָעם ָע ֵלינּוַ .וּיֹא ֶמר ֹמ ׁש ֶ�ה ְּב ֵתת ה' ָל ֶכם ָּב ֶעֶרב
ַה ֶּזה" (מלכים־א יב,ז). ָּבָׂשר ֶל ֱאכֹל ְו ֶל ֶחם ַּבּבֹ ֶקר ִלְׂשּבֹ ַע ִּבְׁשמֹ ַע
וְ 3לעֹו ָלם ִי ְת ַנ ֵהג ַּב ֲע ָנ ָוה ְי ֵתָרה; ֵאין ָלנּו ָּגדֹול ִמּמֹ שׁ ֶ�ה ַרֵּבנּו, ה' ֶאת ְּת ֻלּ ֹנ ֵתי ֶכם ֲאֶׁשר ַא ֶּתם ַמִּלי ִנם ָע ָליו,
ְו ַנ ְחנּו ָמה ֹלא ָע ֵלינּו ְת ֻלּ ֹנ ֵתי ֶכם ִּכי ַעל
ה'"ְ .ו ִי ְסּבֹל ָטְר ָחם ּו ַמׂ ָּש ָאם – יטפל בכל ַו ֲה ֵרי הּוא אֹו ֵמרְ " :ו ַנ ְחנּו ָמה" (שמות טז,ז; טז,ח)ְ .ו ִי ְסּבֹל ָט ְר ָחם
ענייניהם המטרידים והכבדיםַּ .כ ֲאֶׁשר
ּו ַמׂ ָּש ָאם ּו ְת ֻלּנֹו ָתם ְו ִק ְצָּפם "ַּכ ֲאֶׁשר ִיׂ ָּשא ָה ֹא ֵמן ֶאת ַהּיֹ ֵנק" ִיׂ ָּשא ָה ֹא ֵמן ֶאת ַהּיֹ ֵנק – כמו שנושא
המטפל את התינוק .מתוך דברי משה (במדבר יא,יב); 'רֹו ֶעה' ְק ָראֹו ַהָּכתּובִ " ,ל ְרעֹות ְּב ַי ֲעקֹב ַע ְבּדֹו"
(תהלים עח,עא; ושםְּ :בַי ֲע ֹקב ַעּמֹו)ְ ,ו ַד ְרּכֹו ֶׁשָּלרֹו ֶעה ְמפֹ ָרׁש ַּב ַּקָּב ָלה: בתיאור תפקיד המנהיג כלפי העם:
"ְּכרֹ ֶעה ֶע ְדרֹו ִיְר ֶעהִּ ,ב ְזרֹעֹו ְי ַקֵּבץ ְט ָל ִאים ּו ְב ֵחיקֹו ִיׂ ָּשאָ ,עלֹות "ַוּיֹא ֶמר ֹמ ׁש ֶ�ה ֶאל ה' ָל ָמה ֲהֵר ֹע ָת ְל ַע ְב ֶּדָך
ְו ָלָּמה ֹלא ָמ ָצ ִתי ֵחן ְּב ֵעי ֶניָךָ ,לׂשּום ֶאת
ַמׂ ָּשא ָּכל ָה ָעם ַה ֶּזה ָע ָליֶ .ה ָאנֹ ִכי ָהִרי ִתי ֵאת ְי ַנ ֵהל" (ישעיה מ,יא).
ָּכל ָה ָעם ַה ֶּזה ִאם ָא ֹנ ִכי ְי ִל ְד ִּתיהּוִּ ,כי תֹא ַמר
ֵא ַלי ָׂש ֵאהּו ְב ֵחי ֶקָך ַּכ ֲאֶׁשר ִיׂ ָּשא ָה ֹא ֵמן ֶאת ַהּיֹ ֵנק ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲאֶׁשר ִנְׁשַּב ְע ָּת ַל ֲאבֹ ָתיו" .רֹו ֶעה ְקָראֹו ַהָּכתּוב – המקרא מכנה
את דוד המלך רועה ,מפני שהיה רועה צאן ונעשה מלך ישראלַ" :ו ִּי ְב ַחר ְּב ָדִוד ַע ְבּדֹוַ ,ו ִּי ָּק ֵחהּו ִמִּמ ְכ ְלאֹת ֹצאןֵ .מ ַא ַחר
ָעלֹות [=צאן מניקות] ֱה ִביאֹוִ ,לְרעֹות ְּב ַי ֲעקֹב ַעּמֹו ּו ְב ִיְׂשָר ֵאל ַנ ֲח ָלתֹוַ .ו ִּיְר ֵעם ְּכ ֹתם ְל ָבבֹוּ ,ו ִב ְתבּונֹות ַּכָּפיו ַי ְנ ֵחם"ַּ .ב ַּקָּב ָלה
– בנביאים .ישעיה מדבר על הופעת ה' כרועהִ " :הֵּנה ה' ֱאֹל ִהים ְּב ָח ָזק ָיבֹוא ּו ְזרֹעֹו ֹמ ׁש ְ� ָלה לֹוִ ,הֵּנה ְׂש ָכרֹו ִאּתֹו ּו ְפ ֻעָּלתֹו
ְל ָפ ָניוְּ .כרֹ ֶעה ֶע ְדרֹו ִיְר ֶעה ִּב ְזרֹעֹו ְי ַקֵּבץ ְט ָל ִאים [=צעירי הכבשים] ּו ְב ֵחיקֹו [=בין החזה לזרוע] ִיׂ ָּשא [את הטלאים],
ָעלֹות ְי ַנ ֵהל [=כבשים הרות יוביל בנחת]".
