Page 1000 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1000
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ד-ה 978
ֲח ִמׁ ִּשים" (שם ח,יב) .ו ְולֹו ֵק ַח ַהׂ ָּשדֹות ְו ַה ֵּזי ִתים ְו ַהְּכָר ִמים ח ַהֶּמ ֶלְך ַהָּמִׁשי ַח – המלך שעתיד
ַל ֲע ָב ָדיו ְּכֶׁש ֵּי ְלכּו ַלִּמ ְל ָח ָמה ְו ִי ְפְׁשטּו ַעל ְמקֹומֹות ֵאּלּוִ ,אם ֵאין לבנות את בית המקדש ולקבץ את נדחי
ָל ֶהם ַמה ּיֹא ְכלּו ֶאָּלא ִמׁ ָּשםְ ,ונֹו ֵתן ְּד ֵמי ֶהםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ֶאת ישראל (להלן יא,א).
ְׂשדֹו ֵתי ֶכם ְו ֶאת ַּכְר ֵמי ֶכם ְו ֵזי ֵתי ֶכם ַהּטֹו ִבים ִי ָּקחְ ,ו ָנ ַתן ַל ֲע ָב ָדיו"
ט ֲהרּו ֵגי ַהֶּמ ֶלְך – שמרדו במלך או
(שם ח,יד) .ז ְו ֵיׁש לֹו ַמ ֲעֵׂשר ִמן ַה ְּזָר ִעים ּו ִמן ָה ִאי ָלנֹות ּו ִמן
שנהרגו על פי תקנת המלכות (לעיל ג,י).
ַהְּב ֵה ָמהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ַזְר ֵעי ֶכם ְו ַכְר ֵמי ֶכם ַי ְעׂשֹר ...צֹא ְנ ֶכם ָממֹו ָנם ַלֶּמ ֶלְך – אבל הרוגי בית דין
ַי ְעׂשֹר" (שם ח,טו-יז). ממונם ליורשיהם (אבל א,ט)ִּ .ב ָּזה – מה
שנלקח מן האויב במלחמהָּ .ברֹאׁש –
ח ַהֶּמ ֶלְך ַהָּמִׁשי ַח נֹו ֵטל ִמָּכל ָה ֲאָרצֹות ֶׁשּכֹו ְבִׁשין ִיְׂשָר ֵאל
בתחילה.
ֵח ֶלק ֶא ָחד ִמׁ ְּשלׁש ֶעְׂשֵרהְ ,ו ָד ָבר ֶזה חֹק לֹו ּו ְל ָב ָניו ַעד עֹו ָלם.
יָּ 1כל ָה ָאֶרץ ֶׁשּכֹו ֵבׁש – במלך רגיל
ט ָּכל ֲהרּו ֵגי ַהֶּמ ֶלְך – ָממֹו ָנם ַלֶּמ ֶלְךְ .ו ָכל ַהַּמ ְמ ָלכֹות ֶׁשּכֹו ֵבׁש
ובארצות שמחוץ לארץ ישראל ,שארץ
– ֲהֵרי אֹו ְצרֹות ַהְּמ ָל ִכים ַלֶּמ ֶלְךּ ,וְׁש ָאר ַהִּב ָּזה ֶׁשּבֹו ְז ִזיןּ ,בֹו ְז ִזין ישראל נתחלקה לשבטים ולא למלך.
ְונֹו ְת ִנין ְל ָפ ָניו ְוהּוא נֹו ֵטל ַמ ֲח ִצית ָּברֹאׁשּ ,ו ַמ ֲח ִצית ַהִּב ָּזה לדין המלך המשיח וכיבוש כל ישראל,
חֹו ְל ִקין אֹו ָתּה ָּכל ַא ְנֵׁשי ַהָּצ ָבא ְּב ַי ַחד ִעם ָה ָעם ַהּיֹוְׁש ִבין ַעל
ַהֵּכ ִלים ַּבַּמ ֲח ֶנה ְלָׁש ְמָרּה ,חֹו ְל ִקין ְּבָׁשֶוהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ְּכ ֵח ֶלק ראה לעיל ח.
ַהּיֵֹרד ַּבִּמ ְל ָח ָמה ּו ְכ ֵח ֶלק ַהּיֹ ׁש ֵ�ב ַעל ַהֵּכ ִליםַ ,י ְח ָּדו ַי ֲחֹלקּו" (שם
יְ 2מ ַגָּמתֹו – שאיפתוִ .מְׁשָּפט – בין
ל,כד).
עמוּ .ו ִמ ְל ָח ָמה – באויבים .אף מלחמה
יָּ 1כל ָה ָאֶרץ ֶׁשּכֹו ֵבׁש – ֲהֵרי ִהיא ֶׁשּלֹו :נֹו ֵתן ַל ֲע ָב ָדיו ְל ַא ְנֵׁשי באויבים היא סוג של משפט צדק בין עם
ַהִּמ ְל ָח ָמה ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּש ִּיְר ֶאהּ ,ו ַמִּני ַח ְל ַע ְצמֹו ַמה ׁ ֶּש ִּיְר ֶצהּ .ו ְב ָכל לעם ,ואלו הן "מלחמות ה'".
ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ִּדי ָניו ִּדין.
א ִמ ְל ֶח ֶמת ִׁש ְב ָעה ֲע ָמ ִמין – המלחמה
חזון המלכות ויעדה
נגד שבעת העמים שישבו בארץ,
יּ 2ו ַבּכֹל ִי ְהיּו ַמ ֲעָׂשיו ְלֵׁשם ָׁש ַמ ִיםְ ,ו ִת ְה ֶיה ַמ ֲחַׁש ְבּתֹו ּו ְמ ַגָּמתֹו "לפי שהם עיקר עבודה זרה ויסודה
הראשון" (סה"מ עשה קפז) .הפסוקים
ְל ָהִרים ַּדת ָה ֱא ֶמת ּו ְל ַמֹּלאות ָהעֹו ָלם ֶצ ֶדקְ ,ו ִלְׁשּבֹר ְזרֹו ַע וביאורם מובאים בהקדמה להלכות
ָהְרָׁש ִעים ּו ְל ִהָּל ֵחם ִמ ְל ֲחמֹות יי; ֶׁש ֵאין ַמ ְמ ִלי ִכין ֶמ ֶלְך ְּת ִחָּלה אלוְ .ו ֶע ְזַרת ִיְׂשָר ֵאל ִמַּצר ֶׁשָּבא ֲע ֵלי ֶהם
ֶאָּלא ַל ֲעׂשֹות ִמְׁשָּפט ּו ִמ ְל ָח ָמהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :וְׁש ָפ ָטנּו ַמ ְלֵּכנּו, – מצ ַות הצלת נפשות (י'; שבת ב,כג-כד).
ַצר – אויבּ .ו ְל ַהְרּבֹות ִּב ְג ֻדָּלתֹו ְוָׁש ְמעֹו
ְו ָי ָצא ְל ָפ ֵנינּו ְו ִנ ְל ַחם ֶאת ִמ ְל ֲח ֹמ ֵתנּו" (שם ח,כ). – שייראו הגויים מפני עם ישראל ולא
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי יתגרו בו מלחמה.
המלחמות; ישיבת מצרים וארץ ישראל ה ב ְוכֹו ֶפה ָה ָעם ָל ֵצאת – "הכל יוצאין,
מלחמת מצוה ומלחמת רשות אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"
(להלן ז,ד)ִ .מ ְל ֶח ֶמת ָה ְרׁשּות ֵאינֹו מֹו ִציא
א ֵאין ַהֶּמ ֶלְך ִנ ְל ָחם ְּת ִחָּלה ֶאָּלא ִמ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצָוהְ .ו ֵאי זֹו ִהיא ָה ָעם ָּבּה וכו' – ולכן נקראת "מלחמת
ִמ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצָוה? זֹו ִמ ְל ֶח ֶמת ִׁש ְב ָעה ֲע ָמ ִמיןּ ,ו ִמ ְל ֶח ֶמת ֲע ָמ ֵלק,
ְו ֶע ְזַרת ִיְׂשָר ֵאל ִמַּצר ֶׁשָּבא ֲע ֵלי ֶהםְ .ו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְל ָחם ְּב ִמ ְל ֶח ֶמת
ָהְרׁשּותְ ,ו ִהיא ַהִּמ ְל ָח ָמה ֶׁשִּנ ְל ָחם ִעם ְׁש ָאר ָה ַעִּמים ְּכ ֵדי
ְל ַהְר ִחיב ְּגבּול ִיְׂשָר ֵאל ּו ְל ַהְרּבֹות ִּב ְג ֻדָּלתֹו ְוָׁש ְמעֹו.
