Page 995 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 995
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ב 973
ְלעֹו ָלם; ֲא ִפּלּו ַהֶּמ ֶלְך ֵאינֹו נֹוֵׂשא ַא ְל ְמ ָנתֹו אֹו ְּגרּוָׁשתֹו ֶׁשְּל ֶמ ֶלְך ג ְּכֶׁשהּוא ָערֹם – נראה שהכוונה
לא רק אם היה ערום לגמרי ,אלא
שנחשף חלק מגופו ,כגון שנראה ַא ֵחר.
בשר כתפיו וחזהו (פה"מ מגילה ד,ו).
ג ְו ָאסּור ִלְראֹות אֹותֹו ְּכֶׁשהּוא ָערֹםְ ,וֹלא ְּכֶׁשהּוא ִמ ְס ַּתֵּפר,
ִמ ְס ַּתֵּפג – מתנגב לאחר הרחצהֵ .אין
ׁשֹו ְמ ִעין לֹו – הדיינים (י'; ראה ייבום ְוֹלא ְּכֶׁשהּוא ְּב ֵבית ַהֶּמְר ָחץְ ,וֹלא ְּכֶׁשהּוא ִמ ְס ַּתֵּפגְ .ו ֵאינֹו
וחליצה ד,א)ֵ .אין ְּכבֹודֹו ָמחּול – מפני חֹו ֵלץֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ָי ְר ָקה ְּב ָפ ָניו" (דברים כה,ט)ְ ,ו ֶזה ִּב ָּזיֹון;
שכבודו לאומי ,ואינו פרטיְ .ו ֵאינֹו ַו ֲא ִפּלּו ָר ָצה – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוֶׁ ,ש ַהֶּמ ֶלְך ֶׁשָּמ ַחל ַעל ְּכבֹודֹו,
חֹו ֵלץ – מצַות הייבום מן התורה היא: ֵאין ְּכבֹודֹו ָמחּולְ .והֹו ִאיל ְו ֵאינֹו חֹו ֵלץֵ ,אינֹו ְמ ַיֵּבםְ .ו ֵכן ֵּכיָון
אם מת אדם ואין לו בנים ,אחיו צריך ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ַיֵּבם ֶאת ִאְׁשּתֹוָּ ,כְך ֵאין חֹו ְל ִצין ָלּהֶ ,אָּלא
לשאת את אלמנתו לאישה (=לייבם
אותה) .ואם לא רצה אחיו לייבם את ֵּתֵׁשב ְלעֹו ָלם ְּב ִז ָּק ָתּה.
אשתו ,הוא משחרר אותה בתהליך ד ֵמת לֹו ֵמת – ֵאינֹו יֹו ֵצא ִמֶּפ ַתח ַּפ ְלטֹוִרין ֶׁשּלֹוּ .ו ְכֶׁשַּמ ְבִרין
הנקרא חליצה ,שבו אשת אחיו מסירה
אֹותֹוָּ ,כל ָה ָעם ְמ ֻסִּבין ַעל ָה ָא ֶרץְ ,והּוא ֵמ ֵסב ַעל ַה ַּד ְרָּגׁשְ .ו ִאם (חולצת) את נעלו מעל רגלו ומשליכה
אותה לארץ ,ויורקת על הארץ למול ִנ ְכ ַנס ָל ֲע ָז ָרהְ ,ו ָה ָיה ִמ ֶּז ַרע ָּדִוד – ֵיֵׁשבֶׁ ,ש ֵאין ְיִׁשי ָבה ָּב ֲע ָז ָרה
פניו (ייבום וחליצה ד,ד)ֵ .אינֹו ְמ ַיֵּבם – ֶאָּלא ְל ַמ ְל ֵכי ֵּבית ָּדִוד ִּב ְל ַבדֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :וָּיבֹא ַהֶּמ ֶלְך ָּדִוד ַוֵּיֶׁשב
שביזיון הוא להכריח את המלך לייבם
את אשת אחיו (י')ֶׁ .ש ִאי ֶא ְפָׁשר – אם ִל ְפ ֵני יי" (שמואל־ב ז,יח; דברי הימים־א יז,טז).
מת המלךְ .ל ַיֵּבם ֶאת ִאְׁשּתֹו – משום נוי המלך וכיבודו
שאסור לשאת לאישה את אשת המלך.
ְּב ִז ָּק ָתּה – בקשר שלה אל הייבם ,שהרי הַ 1הֶּמ ֶלְך ִמ ְס ַּתֵּפר ְּב ָכל יֹוםּ ,ו ְמ ַת ֵּקן ַע ְצמֹו ּו ִמ ְת ָנ ֶאה ִּב ְלבּוִׁשין
אינה יכולה להינשא לאחר. ְמפֹ ָא ִריםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֶ " :מ ֶלְך ְּב ָי ְפיֹו ֶּת ֱח ֶזי ָנה ֵעי ֶניָך" (ישעיה לג,יז).
ְויֹוֵׁשב ַעל ִּכ ֵּסא ַמ ְלכּות ְּב ַפ ְלטֹו ִרין ֶׁשּלֹוּ ,ו ֵמִׂשים ֶּכ ֶתר ְּברֹאׁשֹו ,ד ַּפ ְלטֹוִרין – ארמון (פה"מ סנהדרין
ב,ג)ּ .ו ְכֶׁשַּמ ְב ִרין אֹותֹו – כשמאכילים
אותו את סעודת האבלות הראשונה ְו ָכל ָה ָעם ָּב ִאין ֵא ָליו ְּב ֵעת ֶׁש ִּיְר ֶצהְ ,ועֹו ְמ ִדין ְל ָפ ָניו ּו ִמְׁש ַּת ֲחִוים
(אבל ד,ט)ְ .מ ֻסִּבין – יושבים (במשמעות ַאְר ָצה.
הראשונית :שוכבים מוטים בהסיבה, הֲ 2א ִפּלּו ָנ ִביא עֹו ֵמד ִל ְפ ֵני ַהֶּמ ֶלְך ּו ִמְׁש ַּת ֲחֶוה לֹו ַאְר ָצה,
בהטיית הגוף ,כשהגוף נשען על צד
שמאל על כר ,כמנהגם בימי קדם, ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִ " :הֵּנה ָנ ָתן ַהָּנ ִביאַ ,וָּיבֹא ִל ְפ ֵני ַהֶּמ ֶלְך ַו ִּיְׁש ַּתחּו ַלֶּמ ֶלְך
והושאל לישיבה בכלל)ַּ .דְרָּגׁש – "כמו ַעל ַאָּפיו ָא ְר ָצה" (מלכים־א א,כג)ֲ .א ָבל ּכֹ ֵהן ָּגדֹול ֵאינֹו ָּבא ִל ְפ ֵני
מיטה קטנה" (נדרים ט,טו)ֲ .ע ָז ָרה – סתם ַהֶּמ ֶלְך ֶאָּלא ִאם ָר ָצהְ ,ו ֵאינֹו עֹו ֵמד ְל ָפ ָניוֶ ,אָּלא ַהֶּמ ֶלְך עֹו ֵמד
'עזרה' היא החצר שסביב ההיכל ִל ְפ ֵני ּכֹ ֵהן ָּגדֹולֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ִל ְפ ֵני ֶא ְל ָע ָזר ַהּ ֹכ ֵהן ַי ֲעמֹד ְוָׁש ַאל
במקדש ,כולל 'עזרת כהנים' ו'עזרת לֹו" (במדבר כז,כא)ַ .אף ַעל ִּפי ֵכן ִמ ְצ ָוה ַעל ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול ְל ַכֵּבד ֶאת
ישראל' (פה"מ מידות ב,ו) .והייתה במקדש
ַהֶּמ ֶלְך ּו ְלהֹוִׁשיבֹו ְו ַל ֲע ֹמד ִמָּפ ָניו ְּכֶׁש ָּיבֹוא לֹוְ ,וֹלא ַי ֲע ֹמד ַהֶּמ ֶלְך עוד עזרה' ,עזרת נשים' ,מחוץ לחצר.
ִל ְפ ֵני יי – במקדש.
ְל ָפ ָניו ֶאָּלא ְּכֶׁש ִּיְׁש ַאל לֹו ְּב ִמְׁשַּפט ָהאּוִרים.
הִ 1מ ְס ַּתֵּפר – אין הכוונה לתספורת
אלא לתיקון הׂשער לפי הצורךּ .ו ְמ ַת ֵּקן ַע ְצמֹו – מקפיד על לבושו.
הַ 2ו ִּיְׁש ַּתחּו – השתחווה למלך ,השתטח לפניו על הארץ לפני שדיבר אתוִ .אם ָר ָצה – הכהן הגדולֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – במינוי
יהושע למלךְ" :ו ִל ְפ ֵני ֶא ְל ָע ָזר ַהּ ֹכ ֵהן ַי ֲע ֹמד ְוָׁש ַאל לֹו ְּב ִמְׁשַּפט ָהאּוִרים ִל ְפ ֵני ה'ַ ,על ִּפיו ֵי ְצאּו [למלחמה] ְו ַעל ִּפיו ָיבֹאּו
[ייכנסו חזרה] הּוא ְו ָכל ְּב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ִאּתֹו ְו ָכל ָה ֵע ָדה"ְּ .כֶׁש ָּיבֹוא לֹו – כשהמלך בא אל הכהן הגדולְּ .ב ִמְׁשַּפט ָהאּוִרים –
מבקש מענה ברוח הקודש של הכהן הנביא על שאלותיו של המלך בענייני הציבור ,כשהוא מביט על החושן ורואה
בו במראה הנבואה את התשובה על ידי אותיות הבולטות מול פניו (כלי המקדש י,י-יב) .רוח הקודש היא דרגה הקרובה
לנבואה .השאלה ברוח הקודש התבטלה בבית שני בגלל הטרדה עקב מאורעות הזמן ושלטון הגויים (שם; וראה מו"נ ב,לו).
