Page 997 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 997
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ג 975
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי
מצוות המלך וסמכותו ג
אִ 1לְׁשמֹו – "לעצמו ,לשם [בשביל] כתיבת משנה תורה
המלך" (ספר תורה ז,ב)ַ .מִּגיהֹו – בודק אְּ 1ב ֵעת ֶׁש ֵּיֵׁשב ַהֶּמ ֶלְך ַעל ִּכ ֵּסא ַמ ְלכּותֹוּ ,כֹו ֵתב לֹו ֵס ֶפר ּתֹוָרה
אותו .ואם צריך ,מתקנוִ .מ ֵּס ֶפר ָה ֲע ָז ָרה –
ספר תורה שהיה בבית המקדש ,שנוסחו ִלְׁשמֹוָ ,י ֵתר ַעל ַה ֵּס ֶפר ֶׁש ִהִּניחּו לֹו ֲאבֹו ָתיוּ ,ו ַמִּגיהֹו ִמ ֵּס ֶפר
נחשב לנוסח המהימן של התורהַ .על ִּפי ָה ֲע ָז ָרה ַעל ִּפי ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד.
ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד – הסנהדרין
אִ 2אם ֹלא ִהִּניחּו לֹו ֲאבֹו ָתיו ֵס ֶפר ,אֹו ֶׁש ָא ַבד – ּכֹו ֵתב ְׁש ֵני
ממנים מגיה (י').
ִס ְפֵרי ּתֹוָרהֶ :א ָחד ַמִּניחֹו ְּב ֵבית ְּג ָנ ָזיוֶׁ ,שהּוא ְמ ֻצֶּוה ּבֹו ְּכ ָכל ֶא ָחד
אַ 2מִּניחֹו ְּב ֵבית ְּג ָנ ָזיו – ששמורים ִמ ִּיְׂשָר ֵאלְ ,ו ַהׁ ֵּש ִני ֹלא ָיזּוז ִמְּל ָפ ָניו ֶאָּלא ְּב ֵעת ֶׁש ִּיָּכ ֵנס ְל ֵבית ַהִּכ ֵּסא
אֹו ַלֶּמְר ָחץ אֹו ְל ָמקֹום ֶׁש ֵאין ָראּוי ִל ְקִרי ָאה :יֹו ֵצא ַלִּמ ְל ָח ָמה
בו אוצרותיו הפרטייםְ .ל ָמקֹום ֶׁש ֵאין ְוהּוא ִעּמֹוִ ,נ ְכ ָנס ְוהּוא ִעּמֹו ,יֹוֵׁשב ַּב ִּדין ְוהּוא ִעּמֹוֵ ,מ ֵסב ְוהּוא
ָראּוי ִל ְקִרי ָאה – כגון בית הקברות או ְּכ ֶנ ְגּדֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ָה ְי ָתה ִעּמֹו ְו ָק ָרא בֹו ָּכל ְי ֵמי ַח ָּייו" (דבריםיז,יט).
מקום הטינופתִ .נ ְכ ָנס – שב לביתו מן
המלחמהֵ .מ ֵסב – אוכל בהסיבה (ראה איסור להרבות נשים ,סוסים וכסף
לעיל ביאור ב,ד)ְּ .כ ֶנ ְגּדֹו – מולו. ב ֹלא ַיְרֶּבה לֹו ָנִׁשים; ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁשהּוא לֹו ֵק ַח
ב ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ששמעו איש ַעד ְׁשמֹו ֶנה ֶעְׂשֵרה ָנִׁשיםֵּ ,בין ַהָּנִׁשים ֵּבין ַהִּפי ַל ְגִׁשים – ַהּ ֹכל
ְׁשמֹו ֶנה ֶעְׂשֵרהְ .ו ִאם הֹו ִסיף ַא ַחת ּו ְב ָע ָלּה – לֹו ֶקהְ .ו ֵיׁש לֹו
מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין
את דברי המקראַ .הָּנִׁשיםַ ...הִּפי ַל ְגִׁשים ְל ָג ֵרׁש ְו ִלׂ ָּשא ַא ֶחֶרת ַּת ַחת זֹו ֶׁשֵּג ֵרׁש.
– "נשים – בכתובה וקידושין ,ופילגשים
– בלא כתובה וקידושין אלא בייחוד ג ְוֹלא ַיְרֶּבה לֹו סּו ִסיםֶ ,אָּלא ְּכ ֵדי ֶמְרַּכ ְבּתֹוֲ .א ִפּלּו סּוס ֶא ָחד
בלבד" (להלן ד,ד)ֵ .יׁש לֹו – הוא רשאי. ָּפנּוי ִל ְהיֹות ָרץ ְל ָפ ָניו ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשעֹוִׂשין ְׁש ָאר ַהְּמ ָל ִכים – ָאסּור.
ְו ִאם הֹו ִסיף – לֹו ֶקה.
ג ְּכ ֵדי ֶמְרַּכ ְבּתֹו – במספר שהוא צריך
ד ְוֹלא ַיְרֶּבה לֹו ֶּכ ֶסף ְו ָז ָהב ְל ַהִּני ַח ִּב ְג ָנ ָזיו ּו ְל ִה ְתָּגאֹות ּבֹו
למרכבתו בלבד" .מותר למלך להרבות
סוסים כמה שירצה לרכיבת הצבא ,וכן אֹו ְל ִה ְת ָנאֹות ּבֹוֶ ,אָּלא ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ֵּתן ַל ֲח ָילֹות ֶׁשּלֹו ְו ַל ֲע ָב ָדיו
ירבה סוסים במחנהו כדי להבהיל את ּו ְלַׁשָּמָׁשיוְ .ו ָכל ֶּכ ֶסף ְו ָז ָהב ֶׁש ַּיְרֶּבה ְלאֹו ַצר ֵּבית ייְ ,ו ִל ְהיֹות ָׁשם
האויב .ולא אסר ה' עליו אלא כדי שלא מּו ָכן ְל ָצְר ֵכי ַהִּצּבּור ּו ְל ִמ ְל ֲחמֹו ָתם – ֲהֵרי ֶזה ִמ ְצָוה ְל ַהְרּבֹותֹו;
יהיו לו סוסים בטלים באורוות מזומנים ְו ֵאין ָאסּור ֶאָּלא ְל ַהְרּבֹות ְל ַע ְצמֹו ְּב ֵבית ְּג ָנ ָזיוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא
לרכיבתו באחד הימים או שיעברו לפניו
כדרך שעושים מלכי העמים .ואינו מותר ַי ְרֶּבה ּלֹו" (שם יז,יז)ְ .ו ִאם ִה ְרָּבה – לֹו ֶקה.
שיהיה לו זולת סוס אחד לרכיבתו
הליכות המלך
בלבד" (פה"מ סנהדרין ב,ה).
ה ַהֶּמ ֶלְך ָאסּור ִלְׁשּתֹות ֶּדֶרְך ִׁש ְכרּותֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :אל ַל ְמ ָל ִכים
ה ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ " :אל ַל ְמ ָל ִכים ְׁשתֹו ָי ִין...
ְׁשתֹו ָי ִין" (משלי לא,ד)ֶ ,אָּלא ִי ְה ֶיה עֹו ֵסק ַּבּתֹו ָרה ּו ְב ָצ ְר ֵכי ִיְׂש ָר ֵאל
ֶּפן ִיְׁש ֶּתה ְו ִיְׁשַּכח ְמ ֻח ָּקקִ ,ויַׁשֶּנה ִּדין ָּכל ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ָה ְי ָתה ִעּמֹו ְו ָקָרא בֹו ָּכל ְי ֵמי ַח ָּייו"
ְּב ֵני ֹע ִני" .ו ָׁשטּוף – דבוק ולהוט. (דברים יז,יט) .ו ְו ֵכן ֹלא ִי ְה ֶיה ָׁשטּוף ַּבָּנִׁשיםֲ .א ִפּלּו ֹלא ָה ְי ָתה
ֶׁשִּלּבֹו הּוא ֵלב ָּכל ְק ַהל ִיְׂשָר ֵאל – המלך לֹו ֶאָּלא ַא ַחת – ֹלא ִי ְה ֶיה ָמצּוי ֶא ְצ ָלּה ָּת ִמיד ִּכְׁש ָאר ַהִּטְּפִׁשים,
מייצג את כל עם ישראל ,ומנהיגותו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ " :אל ִּת ֵּתן ַלָּנִׁשים ֵחי ֶלָך" (משלי לא,ג); ַעל ֲה ָס ַרת ִלּבֹו
ִה ְקִּפי ָדה ּתֹו ָרהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :וֹלא ָיסּור ְל ָבבֹו" (דברים יז,יז)ֶׁ ,שִּלּבֹו
צריכה לשקף את הדבקות בה'. הּוא ֵלב ָּכל ְק ַהל ִיְׂשָר ֵאלּ ,ו ְל ִפי ָכְך ִּדְּבקֹו ַהָּכתּוב ַּבּתֹוָרה ָי ֵתר
ִמׁ ְּש ָאר ָה ָעםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרָּ" :כל ְי ֵמי ַח ָּייו".
