Page 1001 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1001

‫םיטפוש רפס‪      ‬תומחלמו םיכלמ תוכלה‪      ‬פרק ה ‪	979‬‬                                                                               ‫	‬

‫ב   ִמ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצ ָוה – ֵאינֹו ָצ ִריְך ִלּטֹל ָּבּה ְרׁשּות ֵּבית ִּדין‪ ,‬הרשות"‪ ,‬משום שחייב לקבל רשות‬
  ‫מבית דין לפני היציאה למלחמה (י')‪.‬‬
                                                    ‫ֶאָּלא יֹו ֵצא ֵמ ַע ְצמֹו ְּב ָכל ֵעת ְוכֹו ֶפה ָה ָעם ָל ֵצאת‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ג   ַל ֲעׂשֹות לֹו ֶּדֶרְך – לחיילי המלחמה‪,‬‬         ‫ִמ ְל ֶח ֶמת ָהְרׁשּות – ֵאינֹו מֹו ִציא ָה ָעם ָּבּה ֶאָּלא ַעל ִּפי ֵּבית ִּדין‬

‫גם בשטחים פרטיים‪ְ .‬ו ֵאין ְמ ַמ ִחין ְּב ָידֹו‬                                           ‫ֶׁשְּלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד‪.‬‬
‫– אין מתנגדים לו (פה"מ סנהדרין ב‪,‬ד)‪.‬‬

                      ‫ְּבָׁשֶוה – ישר‪.‬‬              ‫ג  ּופֹוֵרץ ַל ֲעׂשֹות לֹו ֶּדֶרְך‪ְ ,‬ו ֵאין ְמ ַמ ִחין ְּב ָידֹו; ְו ֶדֶרְך ַהֶּמ ֶלְך‬

‫ד   ְל ַה ֲחִרים – להשמיד‪ְ .‬ו ָכל ֶׁשָּבא ְל ָידֹו‬  ‫– ֵאין ָלּה ִׁשעּור‪ֶ ,‬אָּלא ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּשהּוא ָצִריְך‪ֵ :‬אינֹו ְמ ַע ֵּקם‬
                                                    ‫ַה ְּדָר ִכים ִמְּפ ֵני ַּכְרמֹו ֶׁשָּל ֶזה אֹו ִמְּפ ֵני ָׂש ֵדהּו ֶׁשָּל ֶזה‪ֶ ,‬אָּלא הֹו ֵלְך‬
‫וכו' – מצוה זו מוטלת על כל אחד‬
‫מישראל‪ּ .‬ו ְכ ָבר ָא ְבדּו ְו ָא ַבד ִז ְכָרם –‬

‫"ואנחנו מצווים לשרשם [לעקור אותם‬                       ‫ְּבָׁשֶוה ְועֹוֶׂשה ִמ ְל ַח ְמּתֹו‪.‬‬
‫מן השורש] ולחטט אחריהם בכל דור‬

‫ודור‪ ,‬עד שיכלו עד האיש האחרון‪.‬‬                         ‫שבעה עממים ועמלק‬

‫וכך עשינו עד שנשלמה השמדתם על‬                       ‫ד   ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ְל ַה ֲחִרים ִׁש ְב ָעה ֲע ָמ ִמין‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬ה ֲחֵרם‬
‫ידי דוד‪ ,‬ונתפזר מה שנשאר ונטמע בין‬
‫האומות עד שאינו ידוע" (סה"מ עשה קפז‪.‬‬                ‫ַּת ֲח ִרי ֵמם" (דברים כ‪,‬יז)‪ְ .‬ו ָכל ֶׁשָּבא ְל ָידֹו ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְוֹלא ֲה ָרגֹו –‬
‫וראה בפתיחה להלכות אלו‪ ,‬מצוה ו)‪ .‬ועמלק‬              ‫ֲהֵרי ֶזה עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ְת ַח ֶּיה ָּכל ְנָׁש ָמה"‬

‫עדיין קיים (סה"מ‪ ,‬שם)‪ .‬ולכולם‪ ,‬בין‬                  ‫(שם כ‪,‬טז)‪ּ .‬ו ְכ ָבר ָא ְבדּו‪ְ ,‬ו ָא ַבד ִז ְכ ָרם‪.‬‬

‫לשבעה עממים בין לעמלק‪ ,‬קוראים‬

‫ה   ְו ֵכן ִמ ְצ ַות ֲעֵׂשה ְל ַאֵּבד ֶז ַרע ֲע ָמ ֵלק‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ " :‬ת ְמ ֶחה ֶאת לשלום לפני המלחמה בהם (להלן ו‪,‬א‪-‬ד)‪.‬‬

‫ֵז ֶכר ֲע ָמ ֵלק" (שם כה‪,‬יט)‪ּ .‬ו ִמ ְצ ַות ֲעֵׂשה ִל ְזּכֹר ָּת ִמיד ַמ ֲעָׂשיו ָה ָר ִעים ה   ְלעֹוֵרר ֵאי ָבתֹו – לעורר את השנאה‬
‫לו‪ָ .‬זכֹור ַּבֶּפה – להזכיר‪" .‬כלומר‪ ,‬אמור‬
‫דברים בפיך הגורמים לבני אדם שלא‬                     ‫ַו ֲאִרי ָבתֹו ַּב ֶּדֶרְך‪ְּ ,‬כ ֵדי ְלעֹוֵרר ֵאי ָבתֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ָ " :‬זכֹור ֵאת ֲאֶׁשר‬
‫תסור שנאתו מן הלבבות" (סה"מ עשה‬                     ‫ָעָׂשה ְלָך ֲע ָמ ֵלק" (שם כה‪,‬יז); ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו‪ָ " :‬זכֹור" –‬
‫קפט)‪ .‬מצ ַות מחיית זכר עמלק מוטלת‬                   ‫ַּבֶּפה; "ֹלא ִּתְׁשָּכח" (שם כה‪,‬יט) – ַּבֵּלב‪ֶׁ ,‬ש ָאסּור ִלְׁשּכֹ ַח ֵאי ָבתֹו‬

‫על הציבור‪ ,‬לא על היחיד (סה"מ‪ ,‬סוף‬                      ‫ְוִׂש ְנ ָאתֹו‪.‬‬
                ‫מצוות עשה; לעיל א‪,‬א‪-‬ב)‪.‬‬

‫ו   ֲהֵרי ֶזה ִּכּבּוׁש ַרִּבים – ההגדרה‪:‬‬              ‫ארץ ישראל וארץ מצרים‬

‫ו  ָּכל ָה ֲא ָרצֹות ֶׁשּכֹו ְבִׁשין ִיְׂש ָר ֵאל ְּב ֶמ ֶלְך ַעל ִּפי ֵּבית ִּדין – "'ארץ ישראל' האמורה בכל מקום היא‬

‫הארצות שכובש אותן מלך ישראל או‬                      ‫ֲהֵרי ֶזה ִּכּבּוׁש ַרִּבים‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ִהיא ְּכ ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשָּכ ַבׁש ְיהֹוֻׁש ַע‬
‫שופט או נביא מדעת רוב ישראל‪ .‬וזה‬                    ‫ְל ָכל ָּד ָבר; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְכְּבׁשּו אֹו ָתּה ַא ַחר ִּכּבּוׁש ָּכל ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל‬
‫הוא הנקרא 'כיבוש רבים'" (תרומות א‪,‬ב)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהיא מקבלת את כל דיני ארץ‬                                                          ‫ָה ֲאמּוָרה ַּבּתֹוָרה‪.‬‬

‫ישראל‪ ,‬כגון שכל המצוות התלויות‬                      ‫ז‪ּ  1‬ו ֻמ ָּתר ִלְׁשּכֹן ְּב ָכל ָהעֹו ָלם ֻּכּלֹו חּוץ ֵמ ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים‪ִ :‬מן ַה ָּים‬
‫בארץ חלות בה‪ָּ .‬כל ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל‬
‫ַהָּגדֹול ַהַּמ ֲע ָר ִבי ַא ְרַּבע ֵמאֹות ַּפ ְר ָסה ַעל ַא ְרַּבע ֵמאֹות ַּפ ְר ָסה ָה ֲאמּוָרה ַּבּתֹוָרה – "הארץ שסימן‬
‫הקב"ה גבולותיה בתורה‪ ,‬והיא 'ארץ‬
‫כנען לגבולותיה' (במדבר לד‪,‬ב‪ .‬עיין שם)"‬              ‫ְּכ ֶנ ֶגד ֶאֶרץ ּכּוׁש ּו ְכ ֶנ ֶגד ַהִּמ ְדָּבר – ַהּכֹל ָאסּור ְל ִה ְת ַיׁ ֵּשב ָּבּה‪.‬‬

              ‫ז‪ּ  2‬ו ִבְׁשלָׁשה ְמקֹומֹות ִה ְז ִהי ָרה ּתֹו ָרה ֶׁשֹּלא ָלׁשּוב ְל ִמ ְצ ַר ִים‪( :‬פה"מ דמאי ו‪,‬יא)‪.‬‬

‫ז‪ַ   1‬ה ָּים ַהָּגדֹול ַהַּמ ֲעָר ִבי – הים התיכון‪.‬‬

‫ַאְרַּבע ֵמאֹות ַּפְר ָסה – כ‪ 1600-‬ק"מ (הפרסה היא כ‪ 4-‬ק"מ‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬שטחה של מצרים כיום הוא כמיליון קמ"ר‪,‬‬

‫‪ 1000×1000‬ק"מ)‪ְּ .‬כ ֶנ ֶגד ֶאֶרץ ּכּוׁש – סודאן‪ ,‬שמדרום למצרים‪ּ .‬ו ְכ ֶנ ֶגד ַהִּמ ְדָּבר – מדבר סהרה במערב‪.‬‬

‫ז‪ּ  2‬ו ִבְׁשלָׁשה ְמקֹומֹות וכו' – ‪ )1‬במצַות המלך‪ַ" :‬רק ֹלא ַיְרֶּבה ּלֹו סּו ִסים ְוֹלא ָיִׁשיב ֶאת ָה ָעם ִמ ְצַר ְי ָמה ְל ַמ ַען ַהְרּבֹות סּוס‪,‬‬

‫ַוה' ָא ַמר ָל ֶכם ֹלא ֹת ִספּון ָלׁשּוב ַּב ֶּדֶרְך ַה ֶּזה עֹוד"; ‪ )2‬בסוף פרשת הקללות‪ֶ" :‬ו ֱהִׁשי ְבָך ה' ִמ ְצַר ִים ָּב ֳא ִנּיֹות ַּב ֶּדֶרְך ֲאֶׁשר‬

‫ָא ַמְר ִּתי ְלָך ֹלא תֹ ִסיף עֹוד ִלְראֹ ָתּה‪ְ ,‬ו ִה ְת ַמַּכְר ֶּתם ָׁשם ְלאֹ ְי ֶביָך ַל ֲע ָב ִדים ְו ִלְׁש ָפחֹות ְו ֵאין ֹק ֶנה"; ‪ )3‬לפני טביעת המצרים‬
   996   997   998   999   1000   1001   1002   1003   1004   1005   1006