Page 1005 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1005
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ו 983
ְוָׁש ַלחִ ' :מי ֶׁשרֹו ֶצה ְל ַהְׁש ִלים – ַיְׁש ִלים'; ְו ָח ַזר ְוָׁש ַלחִ ' :מי פרק ט)ִּ .ב ְכ ָלל – יחד עם כל יושבי הארץ.
ְו ִדּמּו ֶׁש ֵאין ּפֹו ְת ִחין ָל ֶהם ְלָׁשלֹום –
הגבעונים לא ידעו שישראל עומדים ֶׁשרֹו ֶצה ַל ֲעׂשֹות ִמ ְל ָח ָמה – ַי ֲעֶׂשה'.
לפתוח בשלום גם לפני שצרים על
כל עיר ועיר (כלעיל א) ,בנוסף לכתבים הִ 2אם ֵּכןִ ,מְּפ ֵני ָמה ֶה ֱעִרימּו יֹוְׁש ֵבי ִּג ְבעֹון? ְל ִפי ֶׁשׁ ָּש ַלח
ששלח יהושע לפני שנכנסו לארץ
(י')ְ .ו ָלָּמה ָקָׁשה ַה ָּד ָבר ַלְּנִׂשי ִאים ְוָראּו ָל ֶהם ִּב ְכ ָללְ ,וֹלא ִקְּבלּוְ ,וֹלא ָי ְדעּו ִמְׁשַּפט ִיְׂשָר ֵאלְ ,ו ִדּמּו
ֶׁשָראּוי ְל ַהּכֹו ָתם וכו' – ככתוב" :ולא ֶׁש ֵאין ּפֹו ְת ִחין ָל ֶהם ְלָׁשלֹוםְ .ו ָלָּמה ָקָׁשה ַה ָּד ָבר ַלְּנִׂשי ִאים,
ְוָראּו ֶׁשָראּוי ְל ַהּכֹו ָתם ְל ִפי ֶחֶרב לּו ֵלי ַהׁ ְּשבּו ָעה? ִמְּפ ֵני ֶׁשָּכְרתּו
הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי
העדה בה' אלהי ישראל ַו ִּיֹּלנּו כל העדה ָל ֶהם ְּבִריתַ ,ו ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמרֹ" :לא ִת ְכרֹת ָל ֶהם ְּבִרית" (דברים
על הנשיאים .ויאמרו כל הנשיאים אל ז,ב)ֶ ,אָּלא ָה ָיה ִּדי ָנם ֶׁש ִּי ְהיּו ְל ַמס ֲע ָב ִדים; ְוהֹו ִאיל ּו ְב ָטעּות
כל העדה ,אנחנו נשבענו להם בה' אלהי ִנְׁשְּבעּו ָל ֶהםְּ ,ב ִדין ָה ָיה ֶׁש ֵּי ָהְרגּו ַעל ֶׁש ִה ְטעּום ,לּו ֵלי ִחּלּול
ישראל ועתה לא נוכל ִלנ ֹּגע בהם" (יהושע ַהׁ ֵּשם.
ט,יח-יט) .והרי הגבעונים השלימו ,ואם
כן למה היו הורגים אותם אלמלא ו ַעּמֹון ּומֹו ָאב – ֵאין ׁשֹו ְל ִחין ָל ֶהם ְלָׁשלֹוםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא
השבועה? ִמְּפ ֵני ֶׁשָּכְרתּו ָל ֶהם ְּבִרית – ִת ְדרֹשׁ� ְׁשֹל ָמם ְוטֹ ָב ָתם" (שם כג,ז)ָ .א ְמרּו ֲח ָכ ִמיםְ :ל ִפי ֶׁשֶּנ ֱא ַמר:
הגבעונים גרמו לישראל לכרות להם "ְו ָקָרא ָת ֵא ֶלי ָה ְלָׁשלֹום" (שם כ,י)ָ ,יכֹול ַעּמֹון ּומֹו ָאב ֵּכן? ַּת ְלמּוד
ברית הגנה הדדית ,במקום שיקבלו לֹו ַמרֹ" :לא ִת ְדרֹׁש� ְׁשֹל ָמם"; ְל ִפי ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִ " :עְּמָך ֵיֵׁשב ְּב ִקְרְּבָך
על עצמם מס ועבדות ,כדין שבעה
[ַּ ]...בּטֹוב לֹו" (שם כג,יז)ָ ,יכֹול ַעּמֹון ּומֹו ָאב ֵּכן? ַּת ְלמּוד לֹו ַמר:
עמים שהשלימו (רמב"ן דברים כ,יא)ַ .ו ֲה ֵרי "ְו ֹט ָב ָתם"ְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ׁשֹו ֲא ִלים ִּבְׁשלֹו ָמם – ִאם ִהְׁש ִלימּו
הּוא אֹו ֵמרּ" :ו ְנ ָת ָנם ה' ֱאֹל ֶהיָך ְל ָפ ֶניָך
ְו ִהִּכי ָתםַ ,ה ֲחֵרם ַּת ֲחִרים ֹא ָתם ֹלא ִת ְכרֹת ֵמ ַע ְצ ָמם ְּת ִחָּלהְ ,מ ַקְּב ִלין אֹו ָתם.
ָל ֶהם ְּבִרית ְוֹלא ְת ָחֵּנם [במובנים רבים:
לא לרחם עליהם ,לא לתת להם חנייה, מתן אפשרות לברוח
קביעות בארץ ישראל ,לא לתת להם חן
ולא לתת להם מתנת חינם (עבודה זרה ז ְּכֶׁשָּצִרין ַעל ִעיר ְל ָת ְפָׂשּהֵ ,אין ַמִּקי ִפין אֹו ָתּה ֵמ ַאְרַּבע
פרק י)]"ָ .ה ָיה ִּדי ָנם ֶׁש ִּי ְהיּו ְל ַמס ֲע ָב ִדים
רּוחֹו ֶתי ָה ֶאָּלא ִמׁ ְּשלׁש רּוחֹו ֶתי ָהּ ,ו ַמִּני ִחין ָמקֹום ַלּבֹוֵר ַח ּו ְל ִמי
– ואכן ,כשנתגלה תרמיתם ,הטילו ֶׁשרֹו ֶצה ְל ִהָּמ ֵלט ַעל ַנ ְפׁשֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :ו ִּי ְצְּבאּו ַעל ִמ ְד ָין ַּכ ֲאֶׁשר
עליהם להיות "חוטבי עצים ושואבי ִצ ָּוה יי ֶאת מֹ שׁ ֶ�ה" (במדבר לא,ז); ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁשְּב ָכְך
מים לעדה ולמזבח ה'" (יהושע ט,כז).
ְוהֹו ִאיל ּו ְב ָטעּות ִנְׁשְּבעּו ָל ֶהם – ועל כך ִצ ָּוהּו.
היה "ראוי להכותם לפי חרב" ,לא על השחתת עצים
שכרתו להם ברית במקום עבדותִ .חּלּול
ַהׁ ֵּשם – שיאמרו הגויים שעם ישראל ח ֵאין קֹו ְצ ִצין ִאי ָל ֵני ַמ ֲא ָכל ֶׁשחּוץ ַלְּמ ִדי ָנהְ ,ו ֵאין מֹו ְנ ִעין ֵמ ֶהן
מחלל את שבועתו ,ואינו מקפיד לקיים
ַאַּמת ַהַּמ ִים ְּכ ֵדי ֶׁש ִּיי ְבׁשּוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ַתְׁש ִחית ֶאת ֵע ָצּה"
את מצוות ה'. (דברים כ,יט); ְו ָכל ַהּקֹו ֵצץ – לֹו ֶקהְ .וֹלא ְּב ָמצֹור ִּב ְל ַבדֶ ,אָּלא ְּב ָכל
ָמקֹוםָּ :כל ַהּקֹו ֵצץ ִאי ַלן ַמ ֲא ָכל ֶּדֶרְך ַהְׁש ָח ָתה – לֹו ֶקהֲ .א ָבל
ו ְל ִפי ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – בעבד גוי הבורח
מאדוניו הגוי ומוצא מקלט אצל ישראל:
"ֹלא ַת ְסִּגיר ֶע ֶבד ֶאל ֲאדֹ ָניוֲ ,אֶׁשר ִיָּנ ֵצל ֵא ֶליָך ֵמ ִעם ֲאדֹ ָניוִ .עְּמָך ֵיֵׁשב ְּב ִקְרְּבָך ַּבָּמקֹום ֲאֶׁשר ִי ְב ַחר ְּב ַא ַחד ְׁש ָעֶריָך ַּבּטֹוב לֹו,
ֹלא ּתֹו ֶנּנּו".
ז ְל ָת ְפָׂשּה – לכבוש אותהִ .מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין את דברי המקרא.
ח ַלְּמ ִדי ָנה – העיר שנלחמים בה .מֹו ְנ ִעין ֵמ ֶהן – מעצי הפרי את ַאַּמת ַהַּמ ִים – תעלת המיםֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ָתצּור ֶאל ִעיר
ָי ִמים ַרִּבים ְל ִהָּל ֵחם ָע ֶלי ָה ְל ָת ְפָׂשּה ֹלא ַתְׁש ִחית ֶאת ֵע ָצּה ִל ְנּדֹ ַח ָע ָליו ַּגְר ֶזן ִּכי ִמֶּמּנּו תֹא ֵכל ְואֹתֹו ֹלא ִת ְכרֹתִּ ,כי ָה ָא ָדם ֵעץ ַהׂ ָּש ֶדה
ָלבֹא ִמָּפ ֶניָך ַּבָּמצֹורַ .רק ֵעץ ֲאֶׁשר ֵּת ַדע ִּכי ֹלא ֵעץ ַמ ֲא ָכל הּוא אֹתֹו ַתְׁש ִחית ְו ָכָר ָּתּ ,ו ָב ִני ָת ָמצֹור ַעל ָה ִעיר ֲאֶׁשר ִהוא עָֹׂשה ִעְּמָך
ִמ ְל ָח ָמה ַעד ִר ְד ָּתּה" .מקובל היה בין העמים להעניש את אויביהם במדיניות של "אדמה חרוכה" ,גם ללא צורך ביטחוני,
