Page 1008 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1008
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ז 9 86
גְ 3ו ַא ַחר ָּכְך ְמ ַדֵּבר ַהּׁשֹו ֵטר ֵמ ַע ְצמֹוְ ,ואֹו ֵמרִ " :מי ָה ִאיׁש גַ 3מְׁש ִמי ַע–בקולרם .דְ 1מ ַתְּק ִנין ֶאת
ַה ָּי ֵרא ְוַרְך ַהֵּל ָבב( "...שם כ,ח)ְ ,וׁשֹו ֵטר ַא ֵחר ַמְׁש ִמי ַע ְל ָכל ַהַּמ ֲעָרכֹות – סוגרים שורות במערכות,
בשל הרווחים שנוצרו עקב החוזרים.
ָה ָעם .דְ 1ו ַא ַחר ֶׁשחֹו ְזִרין ָּכל ַהחֹו ְזִרין ֵמ ֶעְר ֵכי ַהִּמ ְל ָח ָמה,
דַּ 2כׁ ִּשי ִלין – הכשיל הוא מין גרזן
ְמ ַתְּק ִנין ֶאת ַהַּמ ֲעָרכֹותּ ,ופֹו ְק ִדים ָׂשֵרי ְצ ָבאֹות ְּברֹאׁש ָה ָעם.
שהנגר מבקע בו חתיכות גדולות של
עץ (פה"מ בבא קמא י,י)ֶׁ .ש ְּת ִחַּלת ְנ ִפי ָלה אזהרה מבריחה ותוקף הפטורים
דּ 2ו ַמ ֲע ִמי ִדין ֵמ ֲאחֹוֵרי ָּכל ַמ ֲעָר ָכה ּו ַמ ֲעָר ָכה ׁשֹו ְטִרים ֲח ָז ִקים ִני ָסה – הפסד במלחמה מתחיל בבריחה
של יחידים.
ְו ַע ִּזים ְו ַכׁ ִּשי ִלין ֶׁשְּל ַבְר ֶזל ִּבי ֵדי ֶהםְ ,ו ָכל ַהְּמ ַב ֵּקׁש ַל ֲחזֹר ִמן
ַהִּמ ְל ָח ָמה – ָהְרׁשּות ְּב ָי ָדם ַל ֲח ֹתְך ֶאת ׁשֹו ָקיו; ֶׁש ְּת ִחַּלת ְנ ִפי ָלה דָ 3ח ָתן ֵמ ַח ְדרֹו ְו ַכָּלה ֵמ ֻחָּפ ָתּה – ביטוי
– ִני ָסה. הלקוח מספר יואל (ב,טז) ,ומשמעו:
"אפילו החתן שהיה לו לשמוח עם אשתו
דַּ 3בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים ֶׁשַּמ ֲח ִזיִרין ֲא ָנִׁשים ֵאּלּו ֵמ ֶעְר ֵכי ייצא מחדרו ,וכן הכלה תצא מבית חופתה
[בית החתן]" (רד"ק) ,החתן ייצא להילחם
ַהִּמ ְל ָח ָמה? ְּב ִמ ְל ֶח ֶמת ָהְרׁשּותֲ .א ָבל ְּב ִמ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצָוה ַהּכֹל והכלה תצא לעזור ללוחמים (רדב"ז; ק'
בסה"מעמ'נו) ,כשם שהיא פטורה ממלחמת יֹו ְצ ִאיןֲ ,א ִפּלּו ָח ָתן ֵמ ֶח ְדרֹו ְו ַכָּלה ֵמ ֻחָּפ ָתּה.
עמלק ,שהיא מלחמת מצוה (פה"מ קידושין
פטור בונה בית א,ז) ,ומשום איסור לא תעדה (תלבש)
ה ֶא ָחד ַהּבֹו ֶנה ַּב ִית ִליִׁשי ָבתֹו ְו ֶא ָחד ַהּבֹו ֶנה ֵּבית ַהָּב ָקרֵּ ,בית אישה עדי האיש (עבודה זרה יב,י; ל"ת לט).
ָה ֵע ִציםֵּ ,בית ָהאֹו ָצרֹות ,הֹו ִאיל ְוָראּוי ְל ִדיָרהְ ,ו ֶא ָחד ַהּבֹו ֶנה ה ֵּבית ַהָּב ָקר – הרפתֵּ .בית ָה ֵע ִצים
– עצי הסקהֵּ .בית ָהאֹו ָצרֹות – מחסני ְו ֶא ָחד ַהּלֹו ֵק ַח ְו ֶא ָחד ֶׁשִּנ ַּתן לֹו ְּב ַמ ָּת ָנה אֹו ַהּיֹו ֵרׁש – ֲה ֵרי ֶזה
המזון .לֹו ֵק ַח – קונהֵּ .בית ַׁש ַער –
חֹו ֵזרֲ .א ָבל ַהּבֹו ֶנה ֵּבית ַׁש ַערַ ,א ְכ ַס ְדָרה ּו ִמְרֶּפ ֶסת ,אֹו ַּב ִית פרוזדור ,מבוא החצר (איסורי ביאה ד,ו;
ֶׁש ֵאין ּבֹו ַאְרַּבע ַאּמֹות ַעל ַאְרַּבע ַאּמֹות ,אֹו ַהּגֹו ֵזל ַּב ִית – ֲהֵרי פה"מ :מעשרות ג,ו; עירובין ח,ד) .מבנה מקורה
שמידותיו ארבע אמות על ארבע אמות,
ֶזה ֵאינֹו חֹו ֵזר.
פטור נוטע כרם שאינו עשוי למגורים ,ויש לו שתי
דלתות ,אחת לרשות הרבים ואחת לפנים
ו ֶא ָחד ַהּנֹו ֵט ַע ֶּכֶרם ְו ֶא ָחד ַהּנֹו ֵט ַע ֲח ִמׁ ָּשה ִאי ָל ֵני ַמ ֲא ָכל, החצרַ .א ְכ ַס ְדָרה – רחבה מקורה לפני
הבית (פה"מ מעשרות ג,ו) ,שיש לה שלושה
ַו ֲא ִפּלּו ֵמ ֲח ֵמֶׁשת ִמי ֵני ַמ ֲא ָכלֶ .א ָחד ַהּנֹו ֵט ַע ְו ֶא ָחד ַהַּמ ְבִריְך
קירות (מזוזה ו,ג)ִ .מְרֶּפ ֶסת – שטח מוגבה ְו ֶא ָחד ַהַּמ ְרִּכיב ַה ְב ָר ָכה ְו ַה ְרָּכ ָבה ֶׁש ִהיא ַח ֶּי ֶבת ָּב ָע ְר ָלהֶ .א ָחד
מעל החצר ובו מדרגות המובילות אל
ַהּלֹו ֵק ַח ְו ֶא ָחד ַהּיֹוֵרׁש ְו ֶא ָחד ֶׁשִּנ ַּתן לֹו ְּב ַמ ָּת ָנהֲ .א ָבל ַהּנֹו ֵט ַע הקומות העליונות ,שהיו מקיפים את
ַאְרָּב ָעה ִאי ָל ֵני ַמ ֲא ָכל אֹו ֲח ִמׁ ָּשה ִאי ָל ֵני ְסָרק ,אֹו ֶׁשָּג ַזל ֶּכֶרם – השטח ודרים בו ,ו"נקרא מרפסת ,לפי
ֵאינֹו חֹו ֵזר ָע ָליוְ .ו ֵכן ֶּכֶרם ֶׁשִּלְׁש ֵני ֻׁש ָּת ִפין – ֵאין חֹו ְזִרין ָע ָליו. שהוא מדרס לאלו שעולים לעליות"
פטור מארס אישה (פה"מ עירובין ח,ג ,ששורש רפ"ס משמעו 'לרמוס').
ז ֶא ָחד ַהְּמ ָאֵרס ֶאת ַהְּבתּו ָלה ְו ֶא ָחד ַהְּמ ָאֵרס ֶאת ָה ַא ְל ָמ ָנה; ו ַמ ְבִריְך – כופף ענף ומטמינו באדמה
ְו ֵכן ִאם ָנ ְפ ָלה לֹו ְי ָב ָמהֲ ,א ִפּלּו ֲח ִמׁ ָּשה ַא ִחים ּו ֵמת ֶא ָחד ֵמ ֶהם כדי שישריש ויצמח ,ולבסוף מנתק אותו
– ֻּכָּלם חֹו ְזִריןִ .ק ֵּדׁש ִאׁ ָּשה ֵמ ַע ְכָׁשו ְל ַא ַחר ְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁש, מעץ האםַ .מְרִּכיב – כורת ענף של עץ
ומחבר אותו לגזעו של עץ אחרַ .ה ְבָר ָכה
ְו ַהְרָּכ ָבה ֶׁש ִהיא ַח ֶּי ֶבת ָּב ָעְר ָלה – שהוא ְוָׁש ַלם ַה ְּז ַמן ַּבִּמ ְל ָח ָמה – חֹו ֵזר ּו ָבא לֹו.
מנתק את ענף ההברכה או ענף ההרכבה
מן העץ שצמח בו בתחילה ,שאז נחשב הדבר כנטיעה גמורה .ואם לא ניתק אותו מן העץ הראשון ,הנטיעה החדשה
אינה חייבת בערלה (פה"מ ערלה א,ה) .הערלה היא האיסור לאכול את פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו.
ז ַהְּמ ָאֵרס – ראה ביאור במניין המצוות ,בפתיחה להלכות אלוָ .נ ְפ ָלה לֹו ְי ָב ָמה – אשת אחיו שמת ,שהוא זקוק לייבם
אותהֻּ .כָּלם חֹו ְזִרין – על כולם מוטלת האחריות לייבם אותה ,אף על פי שרק אחד מייבם אותה בפועלֵ .מ ַע ְכָׁשו ְל ַא ַחר
ְׁש ֵנים ָעָׂשר חֹ ֶדׁש – שאם אמר לה 'הרי את מקודשת לי מעכשיו בעוד שנים עשר חודש' ,רק כשתגיע השנה הוא משוחרר,
מפני שרק אז היא מקודשת למפרע משעת אמירתו ,וחלו קידושיו לפני המלחמה (אישות ו,יז).
