Page 1011 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1011
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ח 989
ב ְו ֵכן – בדומה לזה ,ולא זהה (פה"מ ב ְו ֵכן ּבֹו ֵעל ִאׁ ָּשה ְּב ַגּיּו ָתּה ִאם ְּת ָקפֹו ִי ְצרֹו; ֲא ָבל ֹלא ִי ְבעֹל
שוטה א,ט)" ,שלא דיברה תורה אלא אֹו ָתּה ְו ֵי ֵלְך לֹוֶ ,אָּלא ַמ ְכ ִני ָסּה ְלתֹוְך ֵּביתֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :וָר ִאי ָת
כנגד היצר" (להלן ד)ְּ .ב ַגּיּו ָתּה – "והנה ַּבׁ ִּש ְב ָיה ֵאֶׁשת ְי ַפת ּתֹ ַאר( "...דברים כא,יא-יב)ְ .ו ָאסּור ִל ְבעֹל אֹו ָתּה
התחשבה התורה בעצם הדבר שבא
עליה ,ואף על פי שהוא בעברה ,כלומר ִּבי ָאה ְׁש ִנ ָּיה ַעד ֶׁש ִּיׂ ָּש ֶאָּנה.
בעודה גויה" (מו"נ ג,מא) .בדרך כלל ,שלא
בשעת מלחמה ,בעילת גויה עשויה גֵ 1אין ֵאֶׁשת ְי ַפת ּתֹ ַאר ֻמ ֶּתֶרת ֶאָּלא ִּבְׁש ַעת ַהׁ ִּש ְב ָיהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
להוביל להריגתו בהיתר על ידי קנאים
(איסורי ביאה יב,ד)ְּ .ת ָקפֹו – גבר עליו. "ְוָר ִאי ָת ַּבׁ ִּש ְב ָיה ֵאֶׁשת ְי ַפת ּ ֹת ַאר" – ֵּבין ְּבתּו ָלה ֵּבין ְּבעּו ָלה
ִי ְצרֹו – יצר הרעֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – הפסוקים ֵּבין ֵאֶׁשת ִאיׁשֶׁ ,ש ֵאין ִאיׁשּות ַלּגֹו ִיים.
וביאורם מובאים בהקדמה להלכות אלו.
ְו ָאסּור וכו' – מפני שכבר נרגע יצרוַ .עד גְ" 2ו ָחַׁש ְק ָּת ָבּה" – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאי ָנּה ָי ָפהָּ" .בּה"ְ ,וֹלא
ֶׁש ִּיׂ ָּש ֶאָּנה – לאחר שגייר אותה. ַּב ֲח ֶבְר ָּתּהֶׁ ,שֹּלא ִי ְב ֹעל ְׁש ַּת ִיםְ" .ו ָל ַק ְח ָּת ְלָך ְל ִאׁ ָּשה" – ֶׁשֹּלא
ִי ַּקח ְׁש ַּת ִיםִ ,י ְב ֹעל ַא ַחת ְו ַיִּני ַח ַא ַחת ְל ָא ִביו אֹו ְל ָא ִחיוּ .ו ִמַּנ ִין
גֶׁ 1ש ֵאין ִאיׁשּות ַלּגֹו ִיים – גויה נשואה ֶׁשֹּלא ִי ְל ָח ֶצָּנה ַּבִּמ ְל ָח ָמה? ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ" :ו ֲה ֵבא ָתּה" – ַי ְכ ִני ֶסָּנה
נחשבת אשת איש כלפי גוי (להלן ט,ה) ְל ָמקֹום ָּפנּוי ְו ַא ַחר ָּכְך ִי ְבעֹל.
אבל לא כלפי ישראל.
ד ַהּכֹ ֵהן ֻמ ָּתר ִּבי ַפת ּ ֹת ַאר ְּב ִבי ָאה ִראׁשֹו ָנהֶׁ ,שֹּלא ִּדְּבָרה ּתֹוָרה
גֶׁ 2שֹּלא ִי ְל ָח ֶצָּנה ַּבִּמ ְל ָח ָמה – שלא
ֶאָּלא ְּכ ֶנ ֶגד ַה ֵּי ֶצרֲ ,א ָבל ֵאינֹו ָיכֹול ִלׂ ָּשא אֹו ָתּה ַא ַחר ֵּכןְ ,ל ִפי
יבוא עליה ִּבתנ ֵאי המלחמה לעיני ֶׁש ִהיא ִּגּיֹוֶרת.
הבריות כבהמותְ .ל ָמקֹום ָּפנּוי –
מאנשים ,בצניעות ,כגון בית או אוהל. הְ 1ו ֵכי ַצד ִּדין ִיְׂשָר ֵאל ִּבי ַפת ּתֹ ַאר? ַא ַחר ֶׁש ִּי ְב ָע ֶלָּנה ִּבי ָאה
ד ִּגּיֹוֶרת – ולכהן אסור לשאת גיורת ִראׁשֹו ָנה ְו ִהיא ְּב ַגּיּו ָתּהִ ,אם ִקְּב ָלה ָע ֶלי ָה ְל ִהָּכ ֵנס ַּת ַחת ַּכ ְנ ֵפי
ַהׁ ְּש ִכי ָנה – ַמ ְטִּבי ָלּה ְלֵׁשם ֵּגרּות ִמ ָּיד; ְו ִאם ֹלא ִקְּב ָלה – ֵּתֵׁשב
(איסורי ביאה יח,ג). ְּב ֵביתֹו ְׁשלִׁשים יֹוםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ָב ְכ ָתה ֶאת ָא ִבי ָה ְו ֶאת ִאָּמּה
הְׁ 1שלִׁשים יֹום – כדין אבלות (אבל ֶי ַרח ָי ִמים" (שם כא,יג)ְ ,ו ֵכן ּבֹו ָכה ַעל ָּד ָתּה ְו ֵאינֹו מֹו ְנ ָעּה.
ו,א)ּ .בֹו ָכה – "כי לאבלים נחת בבכייתם הּ 2ו ְמ ַג ֶּד ֶלת ֶאת ִצָּפְר ֶני ָה ּו ְמ ַגַּל ַחת ֶאת רֹאָׁשּהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּת ְתַּגֶּנה
ועוררות אבלם עד כלות כוחותיהם
הגופניים מלסבול אותו המאורע ְּב ֵעי ָניוְ .ו ִת ְה ֶיה ִעּמֹו ַּבַּב ִיתִ :נ ְכ ָנס ְורֹו ֶאה אֹו ָתּה ,יֹו ֵצא ְורֹו ֶאה
הנפשי" (מו"נ ג,מא)ַ .על ָּד ָתּה – "וכן כל אֹו ָתּהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ָּיקּוץ ָּבּהִ .וי ַג ְלֵּגל ִעָּמּה ָּכל ְׁשלִׁשים יֹום ְּכ ֵדי
השלושים יום נוהגת בפרהסיא בדתה, ֶׁש ְּת ַקֵּבלִ .אם ִקְּב ָלהְ ,וָר ָצה ָּבּה – ֲהֵרי זֹו ִמ ְתַּגֶּי ֶרתְ ,וטֹו ֶב ֶלת
ואפילו בעבודה זרה ,ואין מדברים עמה
ְּכ ָכל ַהֵּגִרים .וּ 1ו ְצִרי ָכה ְל ַה ְמ ִּתין ְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשיםֹ :ח ֶדׁש
בענייני אמונה כל אותו הזמן" (שם).
ֶׁשַּלְּב ִכ ָּיה ּוְׁש ֵני ֳח ָדִׁשים ַא ֲחָריוְ ,ונֹוֵׂשא אֹו ָתּה ִּב ְכ ֻתָּבה
הָ 2יקּוץ – ימאסִ .וי ַג ְלֵּגל ִעָּמּה – ינסה ְו ִקּדּוִׁשין.
לשכנע אותה באופן עקיף .וְ 1ל ַה ְמ ִּתין
וְ 2ו ִאם ֹלא ָח ַפץ ָּבּה – ְמַׁשְּל ָחּה ְל ַנ ְפָׁשּהְ .ו ִאם ָמ ַכר אֹו ָתּה
ְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשים – "לתקנת הוולד" (ראה
גירושין יא,כא) .שתוך זמן זה יתברר אם – עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ָמכֹר ֹלא ִת ְמְּכֶרָּנה ַּבָּכ ֶסף,
היא הרה ,ויוודע אם נתעברה בגיותה ֹלא ִת ְת ַעֵּמר ָּבּה ַּת ַחת ֲאֶׁשר ִעִּני ָתּה" (שם כא,יד)ְ ,ו ֵאי ָנּה ְמכּו ָרה,
או בגרותה ,שדבר זה משמעותי לגבי ּו ַמ ֲח ִזיר ַה ָּד ִמיםְ .ו ֵכן ִאם ָּכ ַבׁש אֹו ָתּה ַא ַחר ֶׁשִּנ ְב ֲע ָלה ְלֵׁשם
ִׁש ְפ ָחה – ִמׁ ֶּש ִּיְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא
מעמד הוולד (כלהלן ח).
ִת ְת ַעֵּמר ָּבּה" – ֶׁשֹּלא ִיְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה.
וָ 2מ ַכר אֹו ָתּה – להיות שפחה אצל
אחרָּ .כ ַבׁש – הכריח אותה להיות לו
שפחה.
