Page 1014 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1014
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ט 992
ד ֻעָּבר ִּב ְמ ֵעי ִאּמֹו – שהרג עובר בבטן שפיכות דמים
ד ֶּבן ֹנ ַח ֶׁש ָהַרג ֶנ ֶפׁשֲ ,א ִפּלּו ֻעָּבר ִּב ְמ ֵעי ִאּמֹו – ֶנ ֱהָרג ָע ָליו. אמו או גרם לאישה להפיל .ואם עבר
ישראל על איסור זה – בית דין מחייבו
ְו ֵכן ִאם ָהַרג ְטֵר ָפה ,אֹו ֶׁשְּכ ָפתֹו ּו ְנ ָתנֹו ִל ְפ ֵני ָה ֲאִרי ,אֹו ֶׁש ִהִּניחֹו בתשלום (חובל ומזיק ד,א)ְ .ט ֵר ָפה – הטרפה
ְּבָר ָעב ַעד ֶׁשֵּמת – הֹו ִאיל ְו ֵה ִמית ִמָּכל ָמקֹוםֶ ,נ ֱהָרגְ .ו ֵכן ִאם הוא מי שלקה באחד מאבריו מחמת
ָהַרג רֹו ֵדף ֶׁש ָּיכֹול ְל ַהִּצילֹו ְּב ֶא ָחד ֵמ ֵא ָבָריו – ֶנ ֱהָרג ָע ָליוַ ,מה מחלה או חבלה ,וסופו למות מחמת
ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ְּב ִיְׂשָר ֵאל. ליקוי זה (רוצח ב,ח; מאכלות אסורות ד,ח-ט;
ר"י מיגאש ,מובא בשיטה מקובצת ב"ק כו,ב) .ואם
ההורג הוא ישראל – פטור בדיני אדם גילוי עריות
ה ֵׁשׁש ֲעָריֹות ֲאסּורֹות ַעל ְּב ֵני ֹנ ַחָ :ה ֵאםְ ,ו ֵאֶׁשת ָה ָאבְ ,ו ֵאֶׁשת וחייב בדיני שמיםְּ .כ ָפתֹו – קשר אותו.
רֹו ֵדף – אדם הרודף אחר חברו להרגו.
ִאיׁשַ ,ו ֲאחֹותֹו ֵמ ִאּמֹוּ ,ו ְזכּורּ ,ו ְב ֵה ָמה; ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ " :על ֵּכן ַי ֲע ָזב ֶׁש ָּיכֹול ְל ַהִּצילֹו ְּב ֶא ָחד ֵמ ֵא ָבָריו – שהיה
ִאיׁש ֶאת ָא ִביו" (בראשית ב,כד) – זֹו ֵאֶׁשת ָא ִביו; " ְו ֶאת ִאּמֹו" יכול להציל את הנרדף על ידי פגיעה
– ְּכ ַמְׁש ָמ ָעּה; "ְו ָד ַבק ְּב ִאְׁשּתֹו"ֹ ,לא ְּב ֵאֶׁשת ֲח ֵברֹו; "ְו ָד ַבק באחד מאברי הרודף מבלי להרוג אותו.
ְּב ִאְׁשּתֹו"ֹ ,לא ַּב ְּזכּור; "ְו ָהיּו ְל ָבָׂשר ֶא ָחד" – ְלהֹו ִציא ְּב ֵה ָמה וכשההורג הוא ישראל – "הרי זה שופך
ַח ָּיה ָועֹוףֶׁ ,ש ֵאין הּוא ְו ֵהם ָּבָׂשר ֶא ָחדְ .ו ֶנ ֱא ַמרֲ " :א ֹח ִתי ַבת דמים ,וחייב מיתה ,אבל אין בית דין
ממיתין אותו" (שם א,יג).
ה ְזכּור – משכב זכר עם זכר כאיסור ָא ִבי ִהיא ַאְך ֹלא ַבת ִאִּמיַ ,ו ְּת ִהי ִלי ְל ִאׁ ָּשה" (שם כ,יב).
ו ֶּבן נֹ ַח ַח ָּיב ַעל ְמ ֻפ ַּתת ָא ִביו ַו ֲאנּו ַסת ָא ִביו; ֲהֵרי ִהיא ִאּמֹו כלל אנושיֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרַ " :על ֵּכן ַי ֲע ָזב ִאיׁש
ֶאת ָא ִביו ְו ֶאת ִאּמֹוְ ,ו ָד ַבק ְּב ִאְׁשּתֹו ְו ָהיּו
ִמָּכל ָמקֹוםְ .ו ַח ָּיב ַעל ֵאֶׁשת ָא ִביו ֲא ִפּלּו ְל ַא ַחר ִמי ַתת ָא ִביו.
ְל ָבָׂשר ֶא ָחד"ֶׁ .ש ֵאין הּוא ְו ֵהם ָּבָׂשר ֶא ָחד
– מפני שאינם מולידים מן האדםְ .ו ֶנ ֱא ַמר ְו ַח ָּיב ַעל ַה ְּזכּורֵּ ,בין ָק ָטן ֵּבין ָּגדֹול; ְו ַעל ַהְּב ֵה ָמהֵּ ,בין ְק ַטָּנה
– בדברי אברהם ,שאמר לאבימלך על
ֵּבין ְּגדֹו ָלהְ .והּוא ֶנ ֱהָרג ְל ַבּדֹוְ ,ו ֵאין הֹוְר ִגין ֶאת ַהְּב ֵה ָמהֶׁ ,שֹּלא שרה אשתו שהיא אחותו מאביו ולא
ִנ ְצ ַטּוּו ַּב ֲהִרי ַגת ְּב ֵה ָמה ֶאָּלא ִיְׂשָר ֵאל. מאמו .נמצאנו למדים שבן נח מותר
זֵ 1אין ֶּבן ֹנ ַח ַח ָּיב ַעל ֵאֶׁשת ֲח ֵברֹו ַעד ֶׁש ָּיבֹוא ָע ֶלי ָה ְּכ ַדְרָּכּה לשאת את אחותו מאביו ,מפני שקודם
מתן תורה היו האבות במעמד בני נח.
ַא ַחר ֶׁשִּנ ְב ֲע ָלה ְל ַב ְע ָלּהֲ .א ָבל ְמאָֹר ָסה ,אֹו ֶׁשִּנ ְכ ְנ ָסה ַל ֻחָּפה
ַו ֲע ַד ִין ֹלא ִנ ְב ֲע ָלה – ֵאין ַח ָּי ִבין ָע ֶלי ָהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ִהיא ְּב ֻע ַלת ו ְמ ֻפ ַּתת ָא ִביו ַו ֲאנּו ַסת ָא ִביו – שבעל
ָּב ַעל" (שם כ,ג). אביו פנויה לרצונה (מפותה) או שלא
לרצונה (אנוסה) וילדה בן – הבן חייב
זַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ֶבן נֹ ַח ֶׁשָּבא ַעל ַּבת נֹ ַחֲ .א ָבל ּגֹוי על אישה זו ,מפני שהיא אמו ,אף על פי
שלא נשא אותה אביו והיא אינה אשת
אביוֵּ .בין ָק ָטן – הנבעל ,אף אם אינו ֶׁשָּבא ַעל ַה ִּיְׂש ְר ֵא ִליתֵּ ,בין ְּכ ַד ְרָּכּה ֵּבין ֶׁשֹּלא ְּכ ַד ְרָּכּה – ַח ָּיב;
בן תשע שנים ומעלה (רדב"ז)ֵּ .בין ְק ַטָּנה ְו ִאם ָה ְי ָתה ַנ ֲע ָרה ְמ ֹא ָר ָסהִ ,נ ְס ָקל ָע ֶלי ָהְּ ,כ ִדי ֵני ִיְׂש ָר ֵאלָּ .בא
ֵּבין ְּגדֹו ָלה – בלא תלות בגיל הבהמה,
אפילו ביום לידתה (איסורי ביאה א,טז)ֶ .אָּלא ִיְׂש ָר ֵאל – ולמה הורגים את הבהמה שנרבעה לישראל? משום שבאה תקלה
על ידה וכדי למנוע קלון מישראל ,שלא יאמרו :פלוני נסקל בגלל הבהמה הזאת .אבל בבני נח אמנם באה תקלה על
ידה ,אך אין חוששים לקלונם ,ולפיכך אין הורגים את הבהמה (בבלי סנהדרין נה,א וחידושי הר"ן שם; וראה איסורי ביאה א,יז-יח; יב,ט).
זְּ 1כ ַד ְרָּכּה – תשמיש באופן טבעי .וישראל שבא על אשת איש אף שלא כדרכה – חייב (איסורי ביאה א,י)ֶׁ .שִּנ ְב ֲע ָלה
ְל ַב ְע ָלּה – לשם אישות (מ"מ באישות א,א)ְ .מאֹ ָר ָסה – אפילו אם עשו טקס כעין קידושין של ישראל ,אין היא נעשית בכך
אשת איש בדיני בני נחֶׁ .שִּנ ְכ ְנ ָסה ַל ֻחָּפה – שנכנסה לבית החתן לחיות עמוֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרַ" :וָּיבֹא ֱאֹל ִהים ֶאל ֲא ִבי ֶמ ֶלְך [שרצה
לבעול את אשת אברהם] ַּב ֲחלֹום ַהָּל ְי ָלהַ ,וּיֹא ֶמר לֹו ִהְּנָך ֵמת ַעל ָה ִאׁ ָּשה ֲאֶׁשר ָל ַק ְח ָּת ְו ִהיא ְּב ֻע ַלת ָּב ַעל".
זַ 2ה ִּיְׂש ְר ֵא ִלית – שהיא אשת איש .אך על הפנויה – אינו נהרג (איסורי ביאה יב,ט)ַ .נ ֲע ָרה – מבת 12שנה ויום אחד והביאה
שתי שערות 6 ,חודשים היא נקראת נערהְ .מאֹ ָר ָסה – מקודשת לאיש ,אך עדיין לא נכנסה לביתו (ראה ביאור במניין המצוות,
בפתיחה להלכות אלו)ִ .נ ְס ָקל ָע ֶלי ָה ְּכ ִדי ֵני ִיְׂש ָר ֵאל – שהרי לפי דיניהם אינה אשת איש ,אם עדיין לא נבעלה על ידי בעלה.
