Page 1018 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1018

‫םיטפוש רפס‪      ‬תומחלמו םיכלמ תוכלה‪      ‬פרק י	‬                                                ‫‪	996‬‬

‫ח   ְקטּוָרה – אשתו של אברהם (בראשית ז   ַהִּמי ָלה – ִנ ְצ ַט ָּוה ָּבּה ַא ְב ָר ָהם ְו ַז ְרעֹו ִּב ְל ַבד‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
                                                                                                                               ‫כה‪,‬ב)‪.‬‬
‫" ַא ָּתה ְו ַז ְר ֲעָך ַא ֲח ֶריָך ְלדֹרֹ ָתם" (בראשית יז‪,‬ט); ָי ָצא ַז ְרעֹו‬
‫ֶׁשְּל ִיְׁש ָמ ֵעאל‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי ְב ִי ְצ ָחק ִי ָּק ֵרא ְלָך ָז ַרע" (שם כא‪,‬יב)‪,‬‬      ‫ט‪  1‬הקדמה‪ :‬הלכות ט‪-‬י עוסקות בגוי‬
‫ְו ָי ָצא ֵעָׂשו‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִי ְצ ָחק ָא ַמר ְל ַי ֲע ֹקב‪ְ" :‬ו ִי ֶּתן ְלָך ֶאת ִּבְרַּכת‬
                                                                                                 ‫הנמצא תחת ידנו (הלכה ט‪" :2‬אין מניחים‬

                                                                                                 ‫אותם‪ ...‬שמכין אותו ועונשין אותו"‪ .‬הלכה י‪" :‬אין‬

‫ַא ְב ָר ָהם‪ְ ,‬לָך ּו ְל ַז ְר ֲעָך" (שם כח‪,‬ד) – ִמְּכ ַלל ֶׁשהּוא ְל ַבּדֹו ַז ְרעֹו‬            ‫מונעים אותו‪ .)"...‬כיוון שהוא תחת ידנו –‬
‫ֶׁשְּל ַא ְבָר ָהם ַהַּמ ֲח ִזיק ְּב ָדתֹו ְו ַדְרּכֹו ַה ְּיָׁשָרה‪ְ ,‬ו ֵהן ַהְּמ ֻח ָּי ִבין‬    ‫מדובר בגוי ששומר על שבע מצוות‬
                                                                                                 ‫בני נח‪ ,‬אבל "כל גוי שלא קיבל מצוות‬
                                              ‫ַּבִּמי ָלה‪.‬‬                                       ‫שנצטוו בני נח – הורגין אותו‪ ,‬אם ישנו‬

‫ח   ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ֶׁ ,‬שְּב ֵני ְקטּוָרה‪ֶׁ ,‬ש ֵהם ַזְרעֹו ֶׁשְּל ַא ְבָר ָהם ֶׁשָּבאּו‬       ‫תחת ידינו" (לעיל ח‪,‬ט)‪ּ .‬גֹוי ֶׁש ָע ַסק ַּבּתֹו ָרה‬
                                                                                                 ‫– מדובר על גוי שעסק מעצמו בתורה‪,‬‬
‫ַא ַחר ִיְׁש ָמ ֵעאל ְו ִי ְצ ָחק‪ַ ,‬ח ָּי ִבין ַּבִּמי ָלה‪ְ .‬והֹו ִאיל ְו ִנ ְת ָעְרבּו ַהּיֹום‬  ‫והאיסור הוא כדי שלא יהא בזה מכשול‬

‫לישראל‪ ,‬שהגוי עלול לפרש את התורה ְּב ֵני ִיְׁש ָמ ֵעאל ִּב ְב ֵני ְקטּו ָרה – ִי ְת ַח ְּיבּו ַהּ ֹכל ַּבִּמי ָלה ַּבׁ ְּש ִמי ִני‪,‬‬
                                                                                                 ‫שלא כראוי ולהטעות את פשוטי העם‬
‫ְו ֵאין ֶנ ֱהָר ִגין ָע ֶלי ָה‪.‬‬                                                                  ‫(להלן בשו"ת; וכעין זה במאירי סנהדרין נט‪,‬א)‪.‬‬

‫ובשו"ת אומר רבנו שמותר ללמד את קיום מצוות התורה‬
‫ט‪ּ  1‬גֹוי ֶׁש ָע ַסק ַּבּתֹוָרה – ַח ָּיב ִמי ָתה; ֹלא ַי ֲע ֹסק ֶאָּלא ְּבֶׁש ַבע‬
                                                                                                 ‫הנוצרים מצוות ולמשכם אל דת ישראל‪,‬‬
‫ִמ ְצוֹות ֶׁשָּל ֶהם ִּב ְל ַבד‪ְ .‬ו ֵכן ּגֹוי ֶׁשׁ ָּש ַבת‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְּביֹום ִמימֹות‬            ‫מפני שהנוצרים מאמינים שהתורה מן‬
‫ַה ֹחל‪ִ ,‬אם ָעָׂשה אֹותֹו ְל ַע ְצמֹו ְּכמֹו ַׁשָּבת‪ַ ,‬ח ָּיב ִמי ָתה; ְו ֵאין‬                   ‫השמים‪ ,‬ואם יעמידום על הפירוש‬
                                                                                                 ‫הנכון שלה‪ ,‬אפשר שיחזרו למוטב‪ ,‬וגם‬

‫אם לא ישובו‪ ,‬לא יהא בזה מכשול לנו‪ָ .‬צ ִריְך לֹו ַמר ִאם ָעָׂשה מֹו ֵעד ְל ַע ְצמֹו‪.‬‬
                                                                                                 ‫אבל אסור ללמד את הישמעאלים‪ ,‬מפני‬
‫ט‪ְּ  2‬כ ָללֹו ֶׁשַּל ָּד ָבר‪ֵ :‬אין ַמִּני ִחין אֹו ָתם ְל ַח ֵּדׁש ָּדת ְו ַל ֲעׂשֹות‬            ‫שאינם מאמינים שהתורה מן השמים‪,‬‬

‫ִמ ְצוֹות ְל ַע ְצ ָמן ִמ ַּד ְע ָּתן‪ֶ ,‬אָּלא אֹו ִי ְה ֶיה ֵּגר ֶצ ֶדק ִוי ַקֵּבל ָּכל‬          ‫כדי שלא ישובו ויטעו את היהודים‬
‫ַהִּמ ְצוֹות‪ ,‬אֹו ַי ֲע ֹמד ְּבתֹוָרתֹו ְוֹלא יֹו ִסיף ְוֹלא ִי ְגַרע‪ְ .‬ו ִאם ָע ַסק‬             ‫בטענותיהם (שו"ת קמט)‪ .‬בדומה לזה‬
‫ַּבּתֹוָרה אֹו ָׁש ַבת אֹו ִח ֵּדׁש ָּד ָבר – ַמִּכין אֹותֹו ְועֹו ְנִׁשין אֹותֹו‪,‬‬               ‫אסור לאדם ללמד את עבדו הגוי תורה‬
                                                                                                 ‫(עבדים ח‪,‬יח)‪ ,‬וגם כאן נראה שאסור ללמד‬

‫את העבד תורה כדי שלא יחשבו שהוא ּומֹו ִדי ִעין אֹותֹו ֶׁשהּוא ַח ָּיב ִמי ָתה ַעל ֶזה‪ֲ ,‬א ָבל ֵאינֹו ֶנ ֱה ָרג‪.‬‬
                                                                                                 ‫משוחרר‪ ,‬ויהיה בזה מכשול (שדי חמד ח"א‬
‫י  ֶּבן נֹ ַח ֶׁשָר ָצה ַל ֲעׂשֹות ִמ ְצָוה ִמׁ ְּש ָאר ִמ ְצוֹות ַהּתֹוָרה ְּכ ֵדי‬              ‫קמג‪,‬ב)‪ָ .‬עָׂשה אֹותֹו ְל ַע ְצמֹו ְּכמֹו ַׁשָּבת –‬

‫שהמציא לעצמו איסורים כמו בשבת‪ְ .‬ל ַקֵּבל ָׂש ָכר – ֵאין מֹו ְנ ִעין אֹותֹו ַל ֲעׂשֹות אֹו ָתּה ְּכ ִה ְל ָכ ָתּה‪ְ .‬ו ִאם‬
                                                                                                 ‫ַח ָּיב ִמי ָתה – בידי שמים‪ ,‬שה' יענישהו‪.‬‬
‫ֵה ִביא עֹו ָלה – ְמ ַקְּב ִלין ִמֶּמּנּו‪ָ .‬נ ַתן ְצ ָד ָקה – ְמ ַקְּב ִלין ִמֶּמּנּו;‬
                                                                                                 ‫ט‪ֵ   2‬אין ַמִּני ִחין אֹו ָתם – תחת שלטוננו‪.‬‬

‫ְו ַל ֲעׂשֹות ִמ ְצוֹות ְל ַע ְצ ָמן ִמ ַּד ְע ָּתן – שימציאו מצוות חדשות או יקיימו חלק מתרי"ג המצוות בתורת חיוב‪ַ .‬י ֲע ֹמד ְּבתֹוָרתֹו‬

‫– יקיים את שבע מצוות בני נח‪ְ .‬וֹלא יֹו ִסיף ְוֹלא ִי ְגַרע – הן במצוות חדשות מדעתו הן באמירה שהתורה מחייבת אותו‬

‫מצוות נוסף על שבע מצוות בני נח‪ .‬כלומר‪ ,‬אם הוא רוצה לקיים את המצוות כמי שחייב‪ ,‬עליו לנקוט אחת משתי‬

‫דרכים‪ ,‬לקיים רק שבע מצוות כדין בן נח או להתגייר ולקיים את כל המצוות‪ .‬אך אם רוצה להוסיף מצוות "כדי לקבל‬

                                                                                                 ‫שכר"‪ ,‬כאמור בהלכה י‪ ,‬יכול לעשות כן‪.‬‬

‫י  ֶּבן ֹנ ַח – ביטוי זה כולל את כל הגויים‪ ,‬בין אלו המקיימים את שבע המצוות ובין אלו שאינם מקיימים אותן (כאמור‬

‫בפרקים ט‪-‬י‪ .‬וראה נדרים ט‪,‬כ‪" :‬שאין נקראין 'בני נח' אלא שאר האומות")‪ .‬לעניין קיום מצוות אין ביניהם הבדל‪ ,‬ואפילו עובד עבודה‬

‫זרה מקבלים ממנו קרבן עולה (ורק קרבן עולה‪ .‬ראה מעשה הקרבנות ג‪,‬ב)‪ ,‬אך יש ביניהם הבדל לעניין מתן צדקה‪ ,‬כמבואר‬

‫בהמשך ההלכה‪ִ .‬מׁ ְּש ָאר ִמ ְצוֹות ַהּתֹוָרה – מלבד שבע מצוות בני נח‪ְּ .‬כ ֵדי ְל ַקֵּבל ָׂש ָכר – ובתום לבב‪ ,‬לא כמי שחייב‪,‬‬

‫אלא כדי לקבל "מקצת שכר" (פה"מ תרומות ג‪,‬ט)‪ ,‬ש"כל העושה דבר שאינו מצווה עליו‪ ,‬אין שכרו כשכר המצּווה‬

‫שעשה אלא פחות ממנו" (תלמוד תורה א‪,‬יג)‪ֵ .‬אין מֹו ְנ ִעין אֹותֹו – ואף מותר לישראל לעזור לו‪ ,‬כגון למול את הגוי‪,‬‬

‫כשמתכוון למצוה (מילה ג‪,‬ז; שו"ת קמח)‪ .‬הערה‪ :‬וכל גוי יכול להתקרב אל ה'‪ ,‬כדברי רבנו‪" :‬ולא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא‬
   1013   1014   1015   1016   1017   1018   1019   1020   1021   1022   1023