Page 1017 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפוש רפס‪  ‬תומחלמו םיכלמ תוכלה‪  ‬פרק י ‪ 995‬‬ ‫ ‬

‫ב ֶּבן ֹנ ַח ֶׁש ֲא ָנסֹו ַאָּנס ַל ֲעבֹר ַעל ַא ַחת ִמִּמ ְצוֹו ָתיו – ֻמ ָּתר לֹו ב ֶׁש ֲא ָנסֹו ַאָּנס – שהכריח אותו אדם‬
‫אלים‪ִ .‬קּדּוׁש ַהׁ ֵּשם – פרסום השם‬
‫בעולם‪ ,‬שהוא מצוה המוטלת על יהודים‬ ‫ַל ֲעבֹר‪ֲ .‬א ִפּלּו ֶנ ֱא ַנס ַל ֲעבֹד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – עֹו ֵבד‪ְ ,‬ל ִפי ֶׁש ֵאי ָנן‬
‫לפרסם את ה' ואת התורה בעולם‪ ,‬בלא‬ ‫ְמ ֻצִּוין ַעל ִקּדּוׁש ַהׁ ֵּשם‪ּ .‬ו ְלעֹו ָלם ֵאין עֹו ְנִׁשין ֵמ ֶהן ֹלא ָק ָטן ְוֹלא‬
‫חשש‪ ,‬ולהיות מוכנים אפילו למות‬
‫ֵחֵרׁש ְוֹלא ׁשֹו ֶטה‪ְ ,‬ל ִפי ֶׁש ֵאי ָנן ְּב ֵני ִמ ְצוֹות‪.‬‬

‫אם יכריחו אותם לעבור אחת משלוש‬ ‫המתגיירים‬
‫העברות החמורות (יסודי התורה ה‪,‬א‪-‬ב;‬
‫סה"מ עשה ט)‪ֵ .‬ח ֵרׁש – מי שאינו שומע‬ ‫ג‪ֶּ 1‬בן ֹנ ַח ֶׁשִּנ ְתַּגֵּיר ּו ָמל ְו ָט ַבל‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ָר ָצה ַל ֲחזֹר ֵמ ַא ֲחֵרי‬
‫ואינו מדבר‪ ,‬שבגלל התקשורת הלקויה‬
‫יי ְו ִל ְהיֹות ֵּגר ּתֹוָׁשב ִּב ְל ַבד ְּכֶׁש ָה ָיה ִמּקֹ ֶדם – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין‬

‫לֹו‪ֶ ,‬אָּלא ִי ְה ֶיה ְּכ ִיְׂש ָר ֵאל ְל ָכל ָּד ָבר אֹו ֵי ָה ֵרג‪ְ .‬ו ִאם ָה ָיה ָק ָטן בינו לבין הבריות‪ ,‬היה נחשב בדרך כלל‬
‫חסר דעת‪" ,‬אבל מי שמדבר ואינו שומע‬
‫או שומע ואינו מדבר – הרי הוא ככל‬ ‫ְּכֶׁש ִה ְטִּבילּו אֹותֹו ֵּבית ִּדין – ָיכֹול ְל ַמחֹות ְּבָׁש ָעה ֶׁש ַּי ְג ִּדיל‪,‬‬
‫אדם" (אישות ב‪,‬כו)‪ׁ .‬שֹו ֶטה – שאינו שפוי‬ ‫ְו ִי ְה ֶיה ֵּגר ּתֹוָׁשב ִּב ְל ַבד; ְו ֵכיָון ֶׁשֹּלא ִמ ָחה ִּבְׁש ָעתֹו‪ׁ ,‬שּוב ֵאינֹו‬

‫בדעתו‪.‬‬ ‫ְמ ַמ ֶחה‪ֶ ,‬אָּלא ֲהֵרי הּוא ֵּגר ֶצ ֶדק‪.‬‬

‫ג‪ְ 1‬ו ָט ַבל – חלק מתהליך הגיור הוא‬ ‫ג‪ְ 2‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ָּבא ִל ְק ַטָּנה ֶׁש ִה ְטִּבילּו ָה ֵּבית ִּדין ֶּכ ֶסף ְּכ ֻתָּב ָתּה‬

‫הטבילה במקווה‪ֵּ .‬גר ּתֹוָׁשב – גוי שקיבל‬ ‫אֹו ְק ַנס אֹו ֵנס אֹו ְמ ַפ ֶּתה – ִי ְה ֶיה ַהּ ֹכל ַּת ַחת ַיד ֵּבית ִּדין ַעד‬
‫ֶׁש ַּת ְג ִּדיל ְוֹלא ְּת ַמ ֶחה ַּבֵּגרּות‪ֶׁ ,‬שָּמא ִּתּטֹל ְו ַת ְג ִּדיל ּו ְת ַמ ֶחה‪,‬‬
‫עליו לשמור את מצוותיו‪ ,‬אך לא התגייר‬

‫להפוך ליהודי‪" .‬אי זה הוא גר תושב? זה‬
‫ְו ִנ ְמ ֵצאת זֹו אֹו ֶכ ֶלת ְּב ַגּיּו ָתּה ָמעֹות ֶׁש ֵאין ָלּה ְזכּות ָּב ֶהן ֶאָּלא גוי שקיבל עליו שלא יעבוד עבודה זרה‬
‫עם שאר המצוות שנצטוו בני נח‪ ,‬ולא‬
‫מל ולא טבל – הרי זה [בית דין] מקבלין‬ ‫ְּב ִדי ֵני ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬
‫אותו‪ ,‬והרי הוא מחסידי אומות העולם‪.‬‬
‫ד ֶּבן נֹ ַח ֶׁשֵּבֵרְך ֶאת ַהׁ ֵּשם‪ ,‬אֹו ֶׁש ָע ַבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה‪ ,‬אֹו ֶׁשָּבא‬

‫ולמה נקרא שמו 'תושב'? לפי שמותר‬ ‫ַעל ֵאֶׁשת ֲח ֵברֹו‪ ,‬אֹו ֶׁש ָהַרג ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ִנ ְתַּגֵּיר – ָּפטּור‪ָ .‬הַרג ֶּבן‬
‫לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל‪ ...‬ואין‬ ‫ִיְׂשָר ֵאל‪ ,‬אֹו ֶׁשָּבא ַעל ֵאֶׁשת ִיְׂשָר ֵאל‪ְ ,‬ו ִנ ְתַּגֵּיר – ַח ָּיב‪ְ .‬והֹוְר ִגין‬
‫מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל‬ ‫אֹותֹו ַעל ֶּבן ִיְׂשָר ֵאל‪ְ ,‬וחֹו ְנ ִקין אֹותֹו ַעל ֵאֶׁשת ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשָּב ַעל‪,‬‬
‫נוהג‪ .‬אבל בזמן הזה‪ ,‬אפילו קיבל כל‬
‫ֶׁש ֲהֵרי ִנְׁש ַּתָּנה ִּדינֹו‪.‬‬
‫התורה כולה חוץ מדקדוק אחד – אין‬

‫מקבלין אותו" (איסורי ביאה יד‪,‬ז‪-‬ח)‪ .‬ומקבל‬ ‫ה ְּכ ָבר ֵּב ַא ְרנּו (לעיל ט‪,‬יד) ֶׁשָּכל ִמי ַתת ְּב ֵני נֹ ַח ַּב ַּס ִיף‪ֶ ,‬אָּלא ִאם‬
‫עליו את שבע המצוות בפני בית דין (לעיל‬
‫ח‪,‬י)‪ְ .‬ו ִאם ָה ָיה ָק ָטן ְּכֶׁש ִה ְטִּבילּו אֹותֹו ֵּבית‬ ‫ָּב ַעל ֵאֶׁשת ִיְׂשָר ֵאל ַנ ֲעָרה ְמאָֹר ָסה – ִי ָּס ֵקל‪ְ ,‬ו ִאם ְּב ָע ָלּה ַא ַחר‬

‫ִּדין – כגון שהתגיירו הוריו וגיירו גם‬ ‫ֶׁשִּנ ְכ ְנ ָסה ַל ֻחָּפה ֹק ֶדם ֶׁש ִּתָּב ֵעל – ֵי ָח ֵנק‪.‬‬

‫אותו‪ְ .‬ל ַמחֹות – להתנגד‪ִּ .‬בְׁש ָעתֹו – מיד‬ ‫איסורים וחיובים נוספים בבני נח‬

‫כשהוא נעשה גדול‪.‬‬ ‫ו ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלה‪ֶׁ ,‬שְּב ֵני ֹנ ַח ֲאסּוִרין ְּב ַהְרָּב ַעת ְּב ֵה ָמה ּו ְב ַהְרָּכ ַבת‬

‫ג‪ֶּ 2‬כ ֶסף ְּכ ֻתָּב ָתּה – שהתגרשה או‬ ‫ִאי ָלן ִּב ְל ַבד‪ְ ,‬ו ֵאין ֶנ ֱהָר ִגין ֲע ֵלי ֶהן‪ְ .‬וגֹוי ֶׁש ִהָּכה ִיְׂשָר ֵאל‪ֲ ,‬א ִפּלּו‬

‫התאלמנה וקיבלה את דמי כתובתה‪.‬‬

‫ְק ַנס אֹו ֵנס אֹו ְמ ַפ ֶּתה – תשלום קבוע‬ ‫ָח ַבל ּבֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ַח ָּיב ִמי ָתה‪ֵ ,‬אינֹו ֶנ ֱהָרג‪.‬‬
‫שמשלם מי ששכב עם בתולה באונס‬

‫או ברצון בלא נישואין‪ֶ .‬אָּלא ְּב ִדי ֵני ִיְׂשָר ֵאל – שבדיני הגויים אין חיוב כתובה ולא קנסות אלה‪.‬‬
‫ד ֶׁש ֲהֵרי ִנְׁש ַּתָּנה ִּדינֹו – זהו הטעם לכל ההלכה‪ .‬שאם הוא גוי‪ ,‬דינו מיתה בסיף‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬שהתגייר‪ ,‬לא ראוי‬

‫שיומת במיתה חמורה יותר‪ ,‬כגון סקילה‪ ,‬ולכן הוא פטור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא פטור ממיתה על מעשים שעשה כשהיה גוי‪,‬‬

‫אם אין חיוב מיתה על ישראל שעשה אותם מעשים‪ .‬אבל הוא יומת אם הוא ראוי לאותה המיתה‪ ,‬כגון כשהרג יהודי‪,‬‬

‫או שמיתתו כיהודי קלה יותר‪ ,‬כגון ממיתת סיף למיתת חנק (מרכה"מ)‪.‬‬
‫ה ֵי ָח ֵנק – כמו שנתבאר לעיל ט‪,‬ז‪.‬‬
‫ו ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלה – כפי הפירוש שנתקבל במסורת שבעל פה איש מפי איש עד משה רבנו (ק')‪ַ .‬הְרָּב ַעת ְּב ֵה ָמה – זיווג‬

‫בהמה עם בהמה ממין אחר‪ּ .‬ו ְב ַהְרָּכ ַבת ִאי ָלן – מין בשאינו מינו‪ִּ .‬ב ְל ַבד – רק הרכבת אילן‪ ,‬ולא כלאי הכרם או זרעים‪.‬‬

‫ֶׁשהּוא ַח ָּיב ִמי ָתה – לשמים (והשווה עניין משה שהכה את המצרי לפי דין תורה בחובל ומזיק ה‪,‬ג ובביאורנו שם)‪.‬‬