Page 1021 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1021
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק יא 999
ב ַאף ְּב ָעֵרי ִמ ְק ָלט הּוא אֹו ֵמרְ" :ו ִאם ַיְר ִחיב יי ֱאֹל ֶהיָך ֶאת ב ְּב ָעֵרי ִמ ְק ָלט הּוא אֹו ֵמרְ" :ו ִאם
ַיְר ִחיב יי ֱאֹל ֶהיָך ֶאת ְּג ֻב ְלָך ַּכ ֲאֶׁשר ִנְׁשַּבע
ַל ֲאבֹ ֶתיָךְ ,ו ָנ ַתן ְלָך ֶאת ָּכל ָה ָאֶרץ ֲאֶׁשר ִּדֶּבר ְּג ֻב ְלָךְ ...ו ָי ַס ְפ ָּת ְלָך עֹוד ָׁשלׁש ָעִרים ַעל ַהׁ ָּשלׁש ָה ֵאֶּלה" (דברים
ָל ֵתת ַל ֲאבֹ ֶתיָךִּ .כי ִתְׁש ֹמר ֶאת ָּכל ַהִּמ ְצָוה יט,ח-ט)ּ ,ו ֵמעֹו ָלם ֹלא ָה ָיה ָּד ָבר ֶזה; ְוֹלא ִצָּוה ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא
ַהּזֹאת ַל ֲעׂ ֹש ָתּה ֲאֶׁשר ָאנֹ ִכי ְמ ַצְּוָך ַהּיֹום ְל ֹתהּוֲ .א ָבל ְּב ִד ְבֵרי ַהְּנ ִבי ִאים – ֵאין ַה ָּד ָבר ָצִריְך ְר ָא ָיהֶׁ ,שָּכל
ְל ַא ֲה ָבה ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך ְו ָל ֶל ֶכת ִּב ְדָר ָכיו ַה ְּס ָפִרים ְמ ֵל ִאים ִמ ָּד ָבר ֶזה.
ָּכל ַה ָּי ִמיםְ ,ו ָי ַס ְפ ָּת ְלָך עֹוד ָׁשֹל�ׁש ָעִרים
הצלחת המשיח או כשלונו
ַעל ַהׁ ָּשֹל�ׁש ָה ֵאֶּלה" – ו"היכן מוסיפין
גַ 1אל ַי ֲע ֶלה ַעל ַּד ְע ְּתָך ֶׁש ַהֶּמ ֶלְך ַהָּמִׁשי ַח ָצִריְך ַל ֲעׂשֹות אֹותֹות
אותן? בערי הקיני והקניזי והקדמוני,
שנכרת לאברהם אבינו עליהן ברית, ּומֹו ְפ ִתיםּ ,ו ְמ ַח ֵּדׁש ְּד ָבִרים ָּבעֹו ָלם ,אֹו ְמ ַח ֶּיה ֵמ ִתיםְ ,ו ַכּיֹו ֵצא
ועדיין לא נכבשו" (רוצח ח,ד)ְ .ל ֹתהּו – ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו ֶׁש ַהִּטְּפִׁשים אֹו ְמִריםֵ .אין ַה ָּד ָבר ֵּכןֶׁ ,ש ֲהֵרי ַרִּבי
לשווא .ומכאן ,שעדיין הדבר עתיד
ֲע ִקי ָבה ָח ָכם ָּגדֹול ֵמ ַח ְכ ֵמי ִמְׁש ָנה ָה ָיהְ ,והּוא ָה ָיה נֹוֵׂשא להיות בימות המשיחִ .מ ָּד ָבר ֶזה –
מעניין המשיח.
ֵּכ ָליו ֶׁשְּלכֹו ֵז ָבא ַהֶּמ ֶלְךְ ,והּוא ָה ָיה אֹו ֵמר ָע ָליו ֶׁשהּוא ַהֶּמ ֶלְך
ג 1אֹותֹות ּומֹו ְפ ִתים – מעשים היוצאים ַהָּמִׁשי ַחְ ,ו ִדָּמה הּוא ְו ָכל ַח ְכ ֵמי ּדֹורֹו ֶׁשהּוא ַהֶּמ ֶלְך ַהָּמִׁשי ַח,
ַעד ֶׁשֶּנ ֱהַרג ָּב ֲעוֹונֹות; ֵּכיָון ֶׁשֶּנ ֱהַרג – נֹו ַדע ֶׁש ֵאינֹו ָמִׁשי ַחְ .וֹלא
מגדר הטבע ,נסים (דעת מקרא שמות ז,ג).
נֹוֵׂשא ֵּכ ָליו – תומכו ועוזרו בהנהגת
המרד (ק')ֶׁ .שְּלכֹו ֵז ָבא ַהֶּמ ֶלְך – המכונה ָׁש ֲאלּו ִמֶּמּנּו ֲח ָכ ִמים ֹלא אֹות ְוֹלא מֹו ֵפת.
בר כוכבא ,מנהיג המרד ברומאים גְ 2ו ִע ַּקר ַה ְּד ָבִרים ָּכ ָכה ֵהןֶׁ :ש ַהּתֹוָרה ַהּזֹאת – ֵאין ֻח ֶּקי ָה
כשבעים שנה לאחר חורבן בית המקדש
ּו ִמְׁשָּפ ֶטי ָה ִמְׁש ַּתִּנים ְלעֹו ָלם ּו ְלעֹו ְל ֵמי עֹו ָל ִמיםְ ,ו ֵאין מֹו ִסי ִפין השני ,שמלך שלוש שנים עד כישלון
המרד ברומאים" ,ונלכדה עיר גדולה,
ובית תור היה שמה [קרויה גם ביתר], ֲע ֵלי ֶהן ְוֹלא ּגֹוְר ִעין ֵמ ֶהןְ .ו ָכל ַהּמֹו ִסיף אֹו ָּג ַרע ,אֹו ֶׁשִּגָּלה ָּפ ִנים
והיו בה אלפים ורבבות מישראל ,והיה ַּבּתֹוָרה ְוהֹו ִציא ַה ְּד ָבִרים ֶׁשַּלִּמ ְצוֹות ִמְּפׁשּו ָטן – ֲהֵרי ֶזה ְּבַו ַּדאי
להם מלך גדול ,ודימו כל ישראל וגדולי ָרָׁשע ְו ֶאִּפיקֹורֹוס.
החכמים שהוא המלך המשיח ,ונפל ביד דְ 1ו ִאם ַי ֲעמֹד ֶמ ֶלְך ִמֵּבית ָּדִוד ,הֹו ֶגה ַּבּתֹוָרה ְועֹו ֵסק ַּבִּמ ְצוֹות
גויים ,ונהרגו כולם ,והייתה צרה גדולה
ְּכ ָד ִוד ָא ִביוְּ ,כ ִפי ּתֹו ָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב ְוֶׁשְּב ַעל ֶּפהְ ,ו ָי ֹכף ָּכל ִיְׂש ָר ֵאל כמו חורבן המקדש" (תעניות ה,ג)ְ .ו ָכל
ֵלי ֵלְך ָּבּה ּו ְל ַח ֵּזק ִּב ְד ָקּהְ ,ו ִיָּל ֵחם ִמ ְל ֲחמֹות יי – ֲה ֵרי ֶזה ְּב ֶח ְז ַקת ַח ְכ ֵמי ּדֹורֹו – הגדולים והחשובים בהם
(שם .והעיר ק' שכך שימוש השפה ,שמילת 'כל'
ֶׁשהּוא ָמִׁשי ַחִ .אם ָעָׂשה ְו ִה ְצ ִלי ַחְ ,ו ִנַּצח ָּכל ָה ֻאּמֹות ֶׁש ְּס ִבי ָביו,
משמעה 'רוב').
ּו ָב ָנה ִמ ְק ָּדׁש ִּב ְמקֹומֹו ְו ִקֵּבץ ִנ ְד ֵחי ִיְׂש ָר ֵאל – ֲה ֵרי ֶזה ָמִׁשי ַח גְ 2ו ִע ַּקר ַה ְּד ָבִרים ָּכ ָכה ֵהן – לזיהוי
ְּבַו ַּדאי.
המשיחֶׁ .ש ַהּתֹוָרה ַהּזֹאת ֵאין ֻח ֶּקי ָה
ּו ִמְׁשָּפ ֶטי ָה ִמְׁש ַּתִּנים ְלעֹו ָלם ּו ְלעֹו ְל ֵמי
עֹו ָל ִמים – אך עשויים להשתנות כהוראת שעה (יסודי התורה ט,ג-ד; רוצח ב,ד; סנהדרין יח,ו; כד,ד; ממרים ב,ד) .וההלכה נאמרה
נגד משיחי השקר למיניהםֶׁ .שִּגָּלה ָּפ ִנים ַּבּתֹוָרה – הוציא את הדברים מפשוטם ,ומפרש את מצוות התורה כמשל ,עד
שעושה עברות בגאווה .ש"העושה עברות ביד רמה כיהויקים ,בין שעשה קלות בין שעשה חמורות ,אין לו חלק לעולם
הבא .וזה הוא הנקרא 'מגלה פנים בתורה' ,מפני שהעז מצחו וגילה פניו ,ולא בוש מדברי תורה" (תשובה ג,יא)ֶ .אִּפיקֹורֹוס
– באופן כללי מי שכופר בנבואה ובהשגחת ה' ,וכאן נראה שמשמעו "המכחיש נבואתו שלמשה רבנו" (תשובה ג,ח).
דּ 1ו ְל ַח ֵּזק ִּב ְד ָקּה – לחזק את פרצות התורה" :ילמד כל העם ויורה אותן דרך ה' ,ויבואו כל הגויים לשמעו ,שנאמר:
'והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים'" (תשובה ט,ב)ִ .מ ְל ֲחמֹות יי – מלחמות ישראל עם אויביהם
(לעיל ד,י; ז,טו) .העולה מהלכות אלה הוא שהמבחן לזיהויו של המשיח אינו בעשיית אותות ומופתים ,כפי שהתיימרו
לעשות משיחי שקר במהלך הדורות (עיין איגרת תימן ,מהדורת שילת ,עמ' קנט-קסב) ,אלא המבחן בשני תנאים :נאמנות מלאה
לתורה והצלחה מעשית ,שעלה בידו למלוך בפועל על ממלכה יהודית .ורק מי שעומד בשני התנאים הללו ,הוא בחזקת
משיח .ואם עלה בידו לבסס את ממלכתו ולהגשים את כל הייעודים המובטחים לנו ,הקמת המקדש וקיבוץ הגלויות,
הרי הוא המשיח בוודאי.
