Page 1013 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1013
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ט 991
אִּ 1בְרַּכת ַהׁ ֵּשם – לשון נקייה במקום ּ ֶפ ֶרק ְּת ִׁשי ִעי
קללהַ .ה ִּדי ִנין – הקמת מערכת משפט ט
שתדון על פי דיני בני נח. שבע מצוות בני נח
אַ 2קָּב ָלה ֵהן ְּב ָי ֵדינּו – מסורת שאינה מצוות לבני נח ולישראל
מבוססת על דברים מפורשים בתורה. אַ 1על ִׁשׁ ָּשה ְּד ָבִרים ִנ ְצ ַטָּוה ָא ָדם ָהִראׁשֹוןַ :על ֲעבֹו ָדה ָז ָרה,
ִמְּכ ַלל ִּד ְבֵרי ַהּתֹוָרה ֵי ָר ֶאה ֶׁש ַעל ֵאּלּו
ְו ַעל ִּבְרַּכת ַהׁ ֵּשםְ ,ו ַעל ְׁש ִפיכּות ָּד ִמיםְ ,ו ַעל ִּגּלּוי ֲעָריֹותְ ,ו ַעל
ִנ ְצ ַטּוּו – ניתן להסיק זאת מקריאה
בסיפורי התורה בספר בראשיתֵ .א ֶבר ַהָּג ֵזלְ ,ו ַעל ַה ִּדי ִנין.
ִמן ַה ַחי – אכילת חתיכת אבר שנחתך אַ 2אף ַעל ִּפי ֶׁשֻּכָּלן ַקָּב ָלה ֵהן ְּב ָי ֵדינּו ִמּמֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּוְ ,ו ַה ַּד ַעת
מבעל חיים בעודו חי (לפירוט ההגדרה ראה
להלן י-יג)ַ " .אְך ָּבָׂשר ְּב ַנ ְפׁשֹו ָדמֹו ֹלא נֹו ָטה ָל ֶהן – ִמְּכ ַלל ִּד ְבֵרי ַהּתֹוָרה ֵי ָר ֶאה ֶׁש ַעל ֵאּלּו ִנ ְצ ַטּוּו.
ֹתא ֵכלּו" – כל זמן שעדיין כוח חיותו הֹו ִסיף ְלנֹ ַח ֵא ֶבר ִמן ַה ַחיֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :אְך ָּבָׂשר ְּב ַנ ְפׁשֹו ָדמֹו ֹלא
בדמו (דעת מקרא). תֹא ֵכלּו" (בראשית ט,ד) – ִנ ְמ ְצאּו ֶׁש ַבע ִמ ְצוֹות.
אִ 3נ ְצ ַטָּוה ָי ֵתר ַעל ֵאּלּו ַּבִּמי ָלה –
כמצוה והדרכה אישית לו ולבני ביתו, אְ 3ו ֵכן ָה ָיה ַה ָּד ָבר ְּב ָכל ָהעֹו ָלםַ ,עד ַא ְבָר ָהם ִנ ְצ ַטָּוה ָי ֵתר ַעל
לא כדי שיקרא לאחרים לעשות כן (מו"נ
א,סג)ִּ .גיד ַהָּנֶׁשה – עצב מירך הבהמה, ֵאּלּו ַּבִּמי ָלהְ ,והּוא ִה ְתַּפֵּלל ַׁש ֲחִריתְ .ו ִי ְצ ָחק ִה ְפִריׁש ַמ ֲעֵׂשר,
ְוהֹו ִסיף ְּת ִפָּלה ַא ֶח ֶרת ִל ְפנֹות ַהּיֹוםְ ,ו ַי ֲעקֹב הֹו ִסיף ִּגיד ַהָּנֶׁשה ,שהוא אסור באכילה (מאכלות אסורות ח,א).
ְו ִנְׁש ְל ָמה ּתֹוָרה ַעל ָידֹו – "ושים לבך
לכלל הגדול הזה ...שאתה צריך לדעת ְו ִה ְתַּפֵּלל ַעְר ִביתּ .ו ְב ִמ ְצַר ִים ִנ ְצ ַטָּוה ַע ְמָרם ְּב ִמ ְצוֹות ְי ֵתרֹותַ ,עד
שכל מה שאנו נזהרים ממנו או עושים ֶׁשָּבא מֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו ְו ִנְׁש ְל ָמה ּתֹוָרה ַעל ָידֹו.
אותו היום ,אין אנו עושים זאת אלא עבודה זרה
מפני ציווי ה' על ידי משה ,לא מפני
שה' ציווה בכך לנביאים שקדמוהו. ב ֶּבן ֹנ ַח ֶׁש ָע ַבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – ַח ָּיב; ְוהּוא ֶׁש ַּי ֲעבֹד ְּכ ַדְרָּכּה.
דוגמא לכך ,אין אנו אוכלים אבר מן
ְו ָכל ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ֶׁשֵּבית ִּדין ֶׁשְּל ִיְׂשָר ֵאל ְמ ִמי ִתין ָע ֶלי ָה – ֶּבן
החי ,לא מפני שה' אסר על בני נח אבר
מן החי ,אלא מפני שמשה אסר עלינו ֹנ ַח ֶנ ֱהָרג ָע ֶלי ָה; ְו ָכל ֶׁש ֵאין ֵּבית ִּדין ֶׁשְּל ִיְׂשָר ֵאל ְמ ִמי ִתין ָע ֶלי ָה
אבר מן החי במה שנצטווה בסיני – ֵאין ֶּבן ֹנ ַח ֶנ ֱהָרג ָע ֶלי ָהְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ֶנ ֱהָרג – ָאסּור
שיישאר אבר מן החי אסור .וכן אין אנו ַּבּכֹלְ .ו ֵאין ַמִּני ִחין אֹו ָתן ְל ָה ִקים ַמֵּצ ָבה ְוֹלא ִלַּטע ֲאֵׁשָרהְ ,וֹלא
מלים מפני שאברהם מל את עצמו ואת ַל ֲעׂשֹות צּורֹות ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ְלנֹואי.
בני ביתו ,אלא מפני שה' ציווה על ידי
ברכת השם
משה להימול ,כמו שמל אברהם עליו
ג ֶּבן נֹ ַח ֶׁשֵּב ֵרְך ֶאת ַהׁ ֵּשם – ֵּבין ֶׁשֵּב ֵרְך ַּבׁ ֵּשם ַהְּמ ֻי ָחד ֵּבין השלום" (פה"מ חולין ז,ו).
ב ֶּבן ֹנ ַח – כאן משמעותו מי שאינו
ֶׁשֵּבֵרְך ְּב ִכּנּוי ְּב ָכל ָלׁשֹוןַ ,ח ָּיב; ַמה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ְּב ִיְׂשָר ֵאל.
ישראל" ,שאין נקראין 'בני נח' אלא
שאר האומות" (נדרים ט,כ)ְּ .כ ַד ְרָּכּה – בדרך עבודתה המיוחדת ,מפני שלכל עבודה זרה הייתה דרך מיוחדת לעבודתה.
ֶּבן ֹנ ַח ֶנ ֱה ָרג ָע ֶלי ָה – ישראל שעבד עבודה זרה נסקל (שם ג,א) ,ובן נח שעבד עבודה זרה נהרג בסיף (להלן יד)ְ .ל ָה ִקים
ַמֵּצ ָבה – לבנות עמוד המוצב כדי שיתכנסו סביבו כדרך עובדי עבודה זרה ,ונאסרה המצבה אפילו אם היא עשויה כדי
לעבוד את ה' (עבודה זרה ו,ו)ֲ .אֵׁש ָרה – "אילן שנטעו מתחילה שיהא נעבד" (שם ח,ג) ,הקרוי כן על שם האלילה הכנענית
אשרה ,שעובדיה היו מדמים שהיא אלת האושר והרבייה ,והיו נוטעים עצים לעבודתהַ .ל ֲעׂשֹות צּורֹות – לפסל פסלים
בצורת אדם ,אף אם אינם לעבודה זרה אלא לנוי" ,כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודה" (שם ג,י).
ג ַּבׁ ֵּשם ַהְּמ ֻי ָחד – אדֹני (עבודה זרה ב,ז)ְּ .ב ִכּנּוי – בתארים "שמשבחין בהן הקדוש ברוך הוא ,כגון :חנון ורחום ,הגדול,
הגיבור והנורא ,הנאמן ,קנא וחזק וכיוצא בהן" (יסודי התורה ו,ה) .וכן "אם קילל בכל לשון – חייב .שהשמות שקוראין
בהם הגויים להקדוש ברוך הוא [כגון – ]Godהרי הן ככל הכינויין" (סנהדרין כו,ג)ַ .מה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ְּב ִיְׂש ָר ֵאל – ישראל אינו
נהרג אלא אם בירך בשם הויה או בשם המיוחד (עבודה זרה שם).
