Page 1010 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1010

‫םיטפוש רפס‪      ‬תומחלמו םיכלמ תוכלה‪      ‬פרק ז‪-‬ח	‬                                             ‫‪	988‬‬

                                       ‫פטור המבהיל עצמו ואומץ הלוחמים‬                           ‫טו‪ְּ  1‬ב ִקְׁשֵרי ַהִּמ ְל ָח ָמה – בקרב‬

‫טו‪ִ "  1‬מי ָה ִאיׁש ַה ָּי ֵרא ְוַרְך ַהֵּל ָבב" (שם כ‪,‬ח) – ְּכ ַמְׁש ָמעֹו‪,‬‬                    ‫שהחיילים עומדים בו צפופים‬
                                                                                                ‫(כקשורים)‪ ,‬כדי שלא יפרידו ביניהם‬
‫ֶׁש ֵאין ְּב ִלּבֹו ּכֹ ַח ַל ֲע ֹמד ְּב ִקְׁשֵרי ַהִּמ ְל ָח ָמה‪ּ .‬ו ֵמ ַא ַחר ֶׁש ִּיָּכ ֵנס‬  ‫האויבים (רש"י סוטה מד‪,‬א)‪ִ .‬מ ְק ֵוה ִיְׂש ָר ֵאל‬
‫ָא ָדם ְּב ִקְׁשֵרי ַהִּמ ְל ָח ָמה‪ִ ,‬יׁ ָּש ֵען ַעל ִמ ְקֵוה ִיְׂשָר ֵאל ּומֹוִׁשיעֹו‬          ‫– הקב"ה הוא תקוותם של ישראל‪.‬‬
‫ְּב ֵעת ָצָרה‪ְ ,‬ו ֵי ַדע ֶׁש ַעל ִיחּוד ַהׁ ֵּשם הּוא עֹוֶׂשה ִמ ְל ָח ָמה‪,‬‬                     ‫ֶׁש ַעל ִיחּוד ַהׁ ֵּשם – שיש אלוה אחד‬
‫ְו ָיִׂשים ַנ ְפׁשֹו ְּב ַכּפֹו‪ְ ,‬וֹלא ִייָרא ְוֹלא ִי ְפ ַחד‪ְ ,‬וֹלא ַי ֲחׁשֹב ֹלא‬              ‫לכל העולם‪ ,‬שאין ייחוד אחר כמותו‬
‫ְּב ִאְׁשּתֹו ְוֹלא ְּב ָב ָניו‪ֶ ,‬אָּלא ִי ְמ ֶחה ִז ְכָרם ִמִּלּבֹו‪ְ ,‬ו ִיָּפ ֶנה ִמָּכל‬       ‫בעולם‪ ,‬והוא לבדו האמת (ראה יסודי‬
                                                                                                ‫התורה א‪,‬ד‪-‬ו; עבודה זרה א‪,‬ג)‪ְ .‬ו ָיִׂשים ַנ ְפׁשֹו‬
                                       ‫ָּד ָבר ַלִּמ ְל ָח ָמה‪.‬‬                                 ‫ְּב ַכּפֹו – יסתכן כדי לנצח במלחמה‪.‬‬
                                                                                                ‫ְוֹלא ַי ֲחׁ ֹשב ֹלא ְּב ִאְׁשּתֹו ְוֹלא ְּב ָב ָניו – כדי‬
‫טו‪ְ  2‬ו ָכל ַהַּמ ְת ִחיל ְל ַחׁ ֵּשב ּו ְל ַהְר ֵהר ַּבִּמ ְל ָח ָמה ּו ַמ ְב ִהיל ַע ְצמֹו‬    ‫שלא יבהיל את עצמו‪ ,‬ולא יוכל להילחם‬

‫– עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬אל ֵי ַרְך ְל ַב ְב ֶכם‪ַ ,‬אל ִּתיְראּו‬                                ‫באומץ ובחכמה‪.‬‬
                 ‫ְו ַאל ַּת ְחְּפזּו ְו ַאל ַּת ַע ְרצּו ִמְּפ ֵני ֶהם" (שם כ‪,‬ג)‪.‬‬
                                                                                                ‫טו‪ֹ  3‬לא ִנַּצח – לא השתדל בכל לבו‬
‫טו‪ְ  3‬וֹלא עֹוד‪ֶ ,‬אָּלא ֶׁשָּכל ְּד ֵמי ִיְׂשָר ֵאל ְּתלּו ִיין ְּב ַצָּוארֹו; ְו ִאם‬
                                                                                                    ‫לנצח‪ַּ .‬ב ַּקָּב ָלה – בדברי הנביאים‪.‬‬
‫ֹלא ִנַּצח ְוֹלא ָעָׂשה ִמ ְל ָח ָמה ְּב ָכל ִלּבֹו ּו ְב ָכל ַנ ְפׁשֹו – ֲהֵרי ֶזה‬
‫ְּכ ִמי ֶׁשׁ ָּש ַפְך ְּד ֵמי ַהּכֹל‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬וֹלא ִיַּמס ֶאת ְל ַבב ֶא ָחיו‬           ‫טו‪ַּ  4‬ב ִית ָנכֹון – משפחה מבוססת‬
‫ִּכ ְל ָבבֹו" (שם כ‪,‬ח)‪ַ .‬ו ֲהֵרי ְמ ֹפָרׁש ַּב ַּקָּב ָלה‪ָ " :‬ארּור ֹעֶׂשה ְמ ֶלא ֶכת יי‬
                                                                                                ‫שתתקיים שנים רבות‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר –‬
                 ‫ְר ִמ ָּיה‪ְ ,‬ו ָארּור מֹ ֵנ ַע ַח ְרּבֹו ִמ ָּדם" (ירמיה מח‪,‬י)‪.‬‬                ‫בדברי אביגיל לדוד‪ִּ .‬ב ְצרֹור ַה ַח ִּיים ֵאת‬
                                                                                                ‫יי ֱאֹל ֶהיָך – עם הקב"ה‪ ,‬בעולם הבא‪.‬‬
‫טו‪ְ  4‬ו ָכל ַהִּנ ְל ָחם ְּב ָכל ִלּבֹו ְּבֹלא ַּפ ַחד‪ְ ,‬ו ִת ְה ֶיה ַּכָּו ָנתֹו ְל ַק ֵּדׁש‬   ‫"חיים אלו‪ ,‬לפי שאין עמהן מוות‪ ,‬שאין‬
                                                                                                ‫המוות אלא ממאורעות הגוף‪ ,‬ואין שם‬
‫ֶאת ַהׁ ֵּשם ִּב ְל ַבד – ֻמ ְב ָטח לֹו ֶׁשֹּלא ִי ְמ ָצא ֶנ ֶזק ְוֹלא ַּתִּגיעֹו ָר ָעה‪,‬‬       ‫גוף‪ ,‬נקראו 'צרור החיים'‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫ְו ִי ְב ֶנה לֹו ַּב ִית ָנכֹון ְּב ִיְׂשָר ֵאל‪ְ ,‬ו ִי ְזֶּכה לֹו ּו ְל ָב ָניו ַעד עֹו ָלם‪,‬‬    ‫"והיתה נפש אדוני צרורה בצרור‬
‫ְו ִי ְזֶּכה ְל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַהָּבא‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי ָעׂ ֹשה ַי ֲעֶׂשה יי ַלאדֹ ִני‬   ‫החיים" (שמואל‪-‬א כה‪,‬כט)‪ .‬וזה הוא השכר‬
‫ַּב ִית ֶנ ֱא ָמן‪ִּ ,‬כי ִמ ְל ֲחמֹות יי ֲאדֹ ִני ִנ ְל ָחם‪ְ ,‬וָר ָעה ֹלא ִתָּמ ֵצא‬              ‫שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין‬
‫ְבָך ִמ ָּי ֶמיָך‪ְ ...‬ו ָה ְי ָתה ֶנ ֶפׁש ֲאדֹ ִני ְצרּוָרה ִּב ְצרֹור ַה ַח ִּיים ֵאת יי‬
                                                                                                           ‫אחריה טובה" (תשובה ח‪,‬ג)‪.‬‬
                               ‫ֱאֹל ֶהיָך" (שמואל־א כה‪,‬כח‪-‬כט)‪.‬‬

 ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני‬  ‫	‬                                                                        ‫א   ֲחלּו ֵצי ַהָּצ ָבא – חיילים חמושים‬

‫אשת יפת תואר וגר תושב‬  ‫ח‬                                                                        ‫(ת"א במדבר לא‪,‬ה)‪ֵ .‬יין ֶנ ֶסְך – יין שיוצקים‬
                                                                                                ‫לכבוד עבודה זרה‪ִ .‬מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה –‬
                                                             ‫אשת יפת תואר‬                       ‫ראה לעיל ו‪,‬ז‪ָ .‬ל ְמדּו‪ְ" :‬ו ָה ָיה ִּכי ְי ִבי ֲאָך‬
                                                                                                ‫ה' ֱאֹל ֶהיָך ֶאל ָה ָאֶרץ ֲאֶׁשר ִנְׁשַּבע ַל ֲאבֹ ֶתיָך‬
‫א   ֲחלּו ֵצי ַהָּצ ָבא – ְּכֶׁש ִּיָּכ ְנסּו ִּב ְגבּול ַהּגֹו ִיים ְו ִי ְכְּבׁשּו אֹו ָתם‬    ‫ְל ַא ְבָר ָהם ְל ִי ְצ ָחק ּו ְל ַי ֲעקֹב ָל ֶתת ָלְך‪ָ ,‬עִרים‬
                                                                                                ‫ְּגדֹֹלת ְוטֹבֹת ֲאֶׁשר ֹלא ָב ִני ָת‪ּ .‬ו ָב ִּתים‬
‫ְו ִיְׁשּבּו ֵמ ֶהם‪ֻ ,‬מ ָּתר ָל ֶהם ֶל ֱאכֹל ְנ ֵבלֹות ּו ְטֵרפֹות ּו ְבַׂשר ֲח ִזיר‬            ‫ְמ ֵל ִאים ָּכל טּוב ֲאֶׁשר ֹלא ִמֵּלא ָת ּובֹרֹת‬
‫ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו‪ִ ,‬אם ָר ַעב ְוֹלא ָמ ָצא ַמה ּיֹא ַכל ֶאָּלא ַמ ֲא ָכלֹות ֵאּלּו‬             ‫ֲחצּו ִבים ֲאֶׁשר ֹלא ָח ַצ ְב ָּת ְּכָר ִמים ְו ֵזי ִתים‬
‫ָה ֲאסּוִרים‪ְ ,‬ו ֵכן ׁשֹו ֶתה ֵיין ֶנ ֶסְך; ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו‪ּ" :‬ו ָב ִּתים‬        ‫ֲאֶׁשר ֹלא ָנ ָט ְע ָּת‪ְ ,‬ו ָא ַכ ְל ָּת ְוָׂש ָב ְע ָּת"‪ָ .‬עְר ֵפי‬

    ‫ְמ ֵל ִאים ָּכל טּוב" (דברים ו‪,‬יא) – ָע ְר ֵפי ֲח ִזי ִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם‪.‬‬               ‫ֲח ִזיִרים – החלק המשובח בחזיר‪.‬‬
   1005   1006   1007   1008   1009   1010   1011   1012   1013   1014   1015