Page 1003 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1003

‫םיטפוש רפס‪      ‬תומחלמו םיכלמ תוכלה‪      ‬פרק ה‪-‬ו ‪	981‬‬                                                                               ‫	‬

‫ָּתמּות‪ְ ,‬ו ִיְׂשָר ֵאל ָּגֹלה ִי ְג ֶלה ֵמ ַעל ַא ְד ָמתֹו"‪.‬‬       ‫יא   ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ָּ :‬כל ַהּׁשֹו ֵכן ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל – ֲעוֹונֹו ָתיו‬
‫קֹו ְל ַטּתּו ֵמ ַח ִּיים – שהוא חי בארץ ונקבר‬
‫בה‪ֶׁ .‬שְּק ָל ַטּתּו ְל ַא ַחר ִמי ָתה – שהוא חי‬                    ‫ְמחּו ִלין‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ּ" :‬ו ַבל יֹא ַמר ָׁש ֵכן ָח ִלי ִתי‪ָ ,‬ה ָעם ַהּיֹ ׁש ֵ�ב ָּבּה‬
‫בחוץ לארץ ונקבר בארץ ישראל‪ֵ .‬צא‬                                     ‫ְנֻׂשא ָעוֹן" (ישעיה לג‪,‬כד)‪ֲ .‬א ִפּלּו ָה ַלְך ָּבּה ַא ְרַּבע ַאּמֹות – זֹו ֶכה‬

‫ּו ְל ַמד – במשנה תורה זהו ביטוי הבא‬                                ‫ְל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַהָּבא‪ְ .‬ו ָכל ַה ָּקבּור ָּבּה – ִנ ְתַּכֵּפר לֹו‪ּ ,‬ו ְכ ִאּלּו‬
                 ‫לפני סיפור מקראי‪.‬‬                                  ‫ַהָּמקֹום ֶׁשהּוא ּבֹו ִמ ְזַּבח ַּכָּפָרה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ִכֶּפר ַא ְד ָמתֹו ַעּמֹו"‬
                                                                    ‫(דברים לב‪,‬מג)‪ּ ,‬ו ַבֻּפ ְר ָענּות הּוא אֹו ֵמר‪ַ " :‬על ֲא ָד ָמה ְט ֵמ ָאה ָּתמּות"‬
‫יב‪ֶׁ  1‬שֶּנ ֱא ַמר – בדברי דוד לשאול‪,‬‬                               ‫(עמוס ז‪,‬יז)‪ְ .‬ו ֵאינֹו ּדֹו ֶמה קֹו ְל ַטּתּו ֵמ ַח ִּיים ְל ִמי ֶׁשְּק ָל ַטּתּו ְל ַא ַחר‬

‫כשאילץ אותו לברוח לחוץ לארץ‪,‬‬
‫שכאילו אמר לו לעבוד עבודה זרה‪.‬‬

‫ִמי ָתה; ְו ַאף ַעל ִּפי ֵכן ְּגדֹו ֵלי ַה ֲח ָכ ִמים ָהיּו מֹו ִלי ִכין ֶאת ֵמ ֵתי ֶהן ּו ַבֻּפְר ָענּות הּוא אֹו ֵמר – דברי יחזקאל‬
‫לנביאי השקר‪ָ " :‬ל ֵכן ּכֹה ָא ַמר ה' ֱאֹל ִהים‬
‫ַי ַען ַּדֶּבְר ֶכם ָׁשְוא ַו ֲח ִזי ֶתם ָּכ ָזב‪ָ ,‬ל ֵכן ִה ְנ ִני‬  ‫ְלָׁשם‪ֵ :‬צא ּו ְל ַמד ִמ ַּי ֲע ֹקב ָא ִבינּו ְויֹו ֵסף ַהַּצ ִּדיק‪.‬‬

‫ֲא ֵלי ֶכם ְנ ֻאם ה' ֱאֹל ִהים‪ְ .‬ו ָה ְי ָתה ָי ִדי ֶאל‬             ‫יב‪ְ   1‬לעֹו ָלם ָידּור ָא ָדם ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְּב ִעיר ֶׁשֻרָּבּה‬
‫ַהְּנ ִבי ִאים ַה ֹח ִזים ָׁשְוא ְו ַהּקֹ ְס ִמים ָּכ ָזב‬
‫ְּבסֹוד ַעִּמי ֹלא ִי ְהיּו ּו ִב ְכ ָתב ֵּבית ִיְׂשָר ֵאל ֹלא‬      ‫ּגֹו ִיים‪ְ ,‬ו ַאל ָידּור ְּבחּו ָצה ָל ָאֶרץ‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְּב ִעיר ֶׁשֻרָּבּה ִיְׂשָר ֵאל‪,‬‬
‫ִיָּכ ֵתבּו [לא יימנו עם בית ישראל כעובדי‬                           ‫ֶׁשָּכל ַהּיֹו ֵצא ְלחּו ָצה ָל ָאֶרץ ְּכ ִאּלּו עֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬

‫עבודה זרה‪ .‬לכן] ְו ֶאל ַא ְד ַמת ִיְׂשָר ֵאל ֹלא‬                    ‫"ִּכי ֵגְרׁשּו ִני ַהּיֹום ֵמ ִה ְס ַּתֵּפ ַח ְּב ַנ ֲח ַלת יי‪ֵ ,‬לא ֹמר ֵלְך ֲעבֹד ֱאֹל ִהים‬
     ‫ָיבֹאּו‪ִ ,‬וי ַד ְע ֶּתם ִּכי ֲא ִני ה' ֱאֹל ִהים"‪.‬‬             ‫ֲא ֵח ִרים" (שמואל־א כו‪,‬יט)‪ּ ,‬ו ַבֻּפ ְר ָענּות הּוא אֹו ֵמר‪ְ " :‬ו ֶאל ַא ְד ַמת‬

‫יב‪ִ   2‬מָּב ֶבל ִלְׁש ָאר ֲאָרצֹות – נראים‬                                                      ‫ִיְׂש ָר ֵאל ֹלא ָיבֹאּו" (יחזקאל יג‪,‬ט)‪.‬‬

‫הדברים שהכוונה לכולן מלבד ארץ‬

‫ישראל‪" ,‬שהכל מעלים לארץ ישראל"‬                                      ‫יב‪ְּ  2‬כֵׁשם ֶׁש ָאסּור ָל ֵצאת ֵמ ָה ָאֶרץ ְלחּו ָצה ָל ָאֶרץ‪ָּ ,‬כְך ָאסּור‬

‫(אישות יג‪,‬כ; עבדים ח‪,‬ט‪ .‬והרמב"ם לא פסק להלכה‬                        ‫ָל ֵצאת ִמָּב ֶבל ִלְׁש ָאר ֲאָרצֹות‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ָּ" :‬ב ֶב ָלה יּו ָבאּו ְוָׁשָּמה‬
‫את איסורי שלושת השבועות בבלי כתובות קיא‪,‬א‪.‬‬

‫ועל נסיונות לעלות לארץ כתב רבנו להלן יא‪,‬ד‪:2‬‬                                             ‫ִי ְהיּו" (ירמיה כז‪,‬כב)‪.‬‬
‫"ואם לא הצליח‪ ...‬הרי הוא ככל מלכי בית דוד‬

‫השלמים הכשרים שמתו")‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי כֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל ַעל ַהֵּכ ִלים ַהּנֹו ָתִרים ֵּבית ה' ּו ֵבית ֶמ ֶלְך ְיהּו ָדה‬

‫ִוירּוָׁש ִָלם‪ָּ ,‬ב ֶב ָלה יּו ָבאּו ְוָׁשָּמה ִי ְהיּו ַעד יֹום ָּפ ְק ִדי ֹא ָתם ְנ ֻאם ה' ְו ַה ֲע ִלי ִתים ַו ֲהִׁשיבֹ ִתים ֶאל ַהָּמקֹום ַה ֶּזה"‪ .‬הרמב"ם לא‬

‫פירש טעמו של דבר (רש"י בכתובות קיא‪,‬א פירש שבאותו הזמן בבל הייתה המרכז הרוחני של עם ישראל‪ ,‬ולפי טעם זה‪ ,‬הדגש בפסוק המדבר על‬

‫בית ראשון‪ ,‬שאם לא עלו לארץ‪ ,‬שלפחות יישארו בבבל)‪ .‬על כל פנים‪ ,‬בימינו‪ ,‬עם הפסקת שעבוד מלכויות‪ ,‬עלו כמעט כל יהודי‬

                                                                                        ‫בבל לארץ ישראל‪.‬‬

                                                                    ‫ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי‬  ‫	‬

                                                                    ‫ניהול המלחמה‬        ‫ו‬

‫א‪ִ   1‬מ ְל ֶח ֶמת ָהְרׁשּות‪ִ ...‬מ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצָוה‬                                                                            ‫הכנעת האויבים‬

‫– נתבאר לעיל ה‪,‬א‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – הפסוקים‬                           ‫א‪ֵ   1‬אין עֹוִׂשין ִמ ְל ָח ָמה ִעם ָא ָדם ָּבעֹו ָלם ַעד ֶׁשּקֹוְר ִאין לֹו‬
‫וביאורם מובאים בהקדמה להלכות אלו‪.‬‬
‫ֶׁש ַבע ִמ ְצוֹות – לביאורן ראה להלן‪ ,‬פרק‬                           ‫ְלָׁשלֹום‪ֶ ,‬א ָחד ִמ ְל ֶח ֶמת ָהְרׁשּות ְו ֶא ָחד ִמ ְל ֶח ֶמת ִמ ְצָוה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
‫ט‪ָ .‬ל ַמס ַו ֲע ָבדּוָך – לשלם מסים ולהיות‬                          ‫"ִּכי ִת ְקַרב ֶאל ִעיר ְל ִהָּל ֵחם ָע ֶלי ָה‪ְ ,‬ו ָקָרא ָת ֵא ֶלי ָה ְלָׁשלֹום" (דברים‬
‫עבדים‪ .‬אין הכוונה שיהיו עבדים באופן‬                                 ‫כ‪,‬י)‪ִ .‬אם ִהְׁש ִלימּו‪ְ ,‬ו ִקְּבלּו ֶׁש ַבע ִמ ְצוֹות ֶׁשִּנ ְצ ַטּוּו ְּב ֵני ֹנ ַח ֲע ֵלי ֶהן‬
‫אישי כעבד כנעני‪ ,‬אלא שיקבלו את‬                                      ‫– ֵאין הֹוְר ִגין ֵמ ֶהם ְנָׁש ָמה‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ֵהם ָל ַמס‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬י ְהיּו ְלָך‬
 ‫ריבונות ישראל עליהם (כבהלכה הבאה)‪.‬‬
                                                                                                     ‫ָל ַמס ַו ֲע ָבדּוָך" (שם כ‪,‬יא)‪.‬‬
‫א‪ִ   3‬מּלֹוא – מקום נמוך בירושלים‬
   998   999   1000   1001   1002   1003   1004   1005   1006   1007   1008