Page 1002 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 1002
םיטפוש רפס תומחלמו םיכלמ תוכלה פרק ה 9 80
בים סוףַ" :וּיֹא ֶמר מֹ שׁ ֶ�ה ֶאל ָה ָעם ַאל "ֹלא ֹת ִספּון ָלׁשּוב ַּב ֶּד ֶרְך ַה ֶּזה עֹוד" (שם יז,טז)ֹ" ,לא תֹ ִסיף עֹוד
ִּתיָראּו ִה ְת ַיְּצבּו ּוְראּו ֶאת ְיׁשּו ַעת ה' ֲאֶׁשר
ִל ְראֹ ָתּה" (שם כח,סח)ֹ" ,לא ֹת ִספּו ִל ְר ֹא ָתם עֹוד ַעד עֹו ָלם" (שמות ַי ֲעֶׂשה ָל ֶכם ַהּיֹוםִּ ,כי ֲאֶׁשר ְר ִאי ֶתם ֶאת
יד,יג)ַ .ו ֲא ֶלְּכ ַס ְנ ְּד ִר ָּיא ִּב ְכ ַלל ָה ִאּסּור. ִמ ְצַר ִים ַהּיֹום ֹלא תֹ ִספּו ִלְר ֹא ָתם עֹוד ַעד
חֻ 1מ ָּתר ַל ֲחזֹר ְל ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים ִל ְסחֹוָרה ְו ִל ְפַר ְק ַמ ְט ָיאְ ,ו ִל ְכּבֹׁש� עֹו ָלם"ַ .ו ֲא ֶלְּכ ַס ְנ ְּדִר ָּיא ִּב ְכ ַלל ָה ִאּסּור –
אלכסנדריה שוכנת לחוף הים התיכון
ֲאָרצֹות ֲא ֵחרֹותְ ,ו ֵאין ָאסּור ֶאָּלא ְל ִהְׁש ַּת ֵּק ַע ָׁשםְ .ו ֵאין לֹו ִקין על שפך הנילוס בצפון מערבו .והיא
ַעל ָלאו ֶזהֶׁ ,שְּב ֵעת ַהְּכ ִני ָסה ֻמ ָּתר הּואְ ,ו ִאם ְי ַחׁ ֵּשב ֵליֵׁשב כלולה באיסור ,אף על פי שנבנתה רק
ּו ְל ִהְׁש ַּת ֵּק ַע – ֵאין ּבֹו ַמ ֲעֶׂשה. בימי אלכסנדר מוקדון ,וככל הנראה לא
היתה מיושבת בזמן מתן תורה (י').
חְ 2ו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁש ִאם ָּכ ַבׁש ֶמ ֶלְך ִיְׂשָר ֵאל ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים ַעל ִּפי ֵּבית
חִ 1ל ְסחֹוָרה ְו ִל ְפַר ְק ַמ ְט ָיא – פרקמטיה
ִּדיןֶׁ ,ש ִהיא ֻמ ֶּתֶרתְ ,וֹלא ִה ְז ִהיָרה ּתֹוָרה ֶאָּלא ָלׁשּוב ָלּה ְי ִחי ִדים
נשאלה מן היוונית ללשון חז"ל ,ומשמעה
'עסקי מסחר' .ואפשר שאין הבדל של אֹו ִלְׁשּכֹן ָּבּה ְו ִהיא ְּב ַיד ּגֹו ִייםִ ,מְּפ ֵני ֶׁשַּמ ֲעֶׂשי ָה ְמ ֻק ְל ָק ִלין ָי ֵתר
משמעות בין 'סחורה' לבין 'פרקמטיה'.
ִמָּכל ָה ֲא ָרצֹותֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְּ" :כ ַמ ֲעֵׂשה ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים( "...ויקרא יח,ג). ְו ִל ְכּבֹ�ׁש ֲאָרצֹות ֲא ֵחרֹות – ממצרים ייצאו
אנשי הצבא לכבוש ארצות אחרות.
יישוב ארץ ישראל ְל ִהְׁש ַּת ֵּק ַע – לגור בקביעותֶׁ .שְּב ֵעת
ַהְּכ ִני ָסה ֻמ ָּתר הּוא – שאסורה רק
טָ 1אסּור ָל ֵצאת ֵמ ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ְלחּו ָצה ָל ָאֶרץ ְלעֹו ָלםֶ ,אָּלא ההשתקעות .ורבנו עצמו ירד למצרים
לאחר ביקורו בארץ ישראל החרבה ,וגם
ִל ְלמֹד ּתֹוָרה אֹו ִלׂ ָּשא ִאׁ ָּשה אֹו ְל ַהִּציל ִמ ַּיד ַהּגֹו ִיים ְו ַי ֲחזֹר כיהן כמנהיגם של יהודי מצרים ונלחם
ָל ָאֶרץְ ,ו ֵכן יֹו ֵצא הּוא ִל ְסחֹוָרה; ֲא ָבל ִלְׁשּכֹן ְּבחּו ָצה ָל ָאֶרץ
ָאסּורֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ָח ַזק ָהָר ָעב ָׁשם ַעד ֶׁשַּנ ֲעָׂשה ָׁשֶוה ִּדי ָנר בקראים .ונראה שלא ירד להשתקע
במצרים ,אך נטרפה השעה בצרות (ק'),
ִחִּטין ִּבְׁש ֵני ִּדי ָנִרין. בצער ובגעגועים (ראה איגרות הרמב"ם,
טַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָהיּו ַהָּמעֹות ְמצּויֹות ְו ַהֵּפרֹות
מהדורת שילת ,עמ' רכח)ְ .י ַחׁ ֵּשב – יחשוב ְּביֹ ֶקרֲ .א ָבל ִאם ָהיּו ַהֵּפרֹות ְּבזֹולְ ,וֹלא ִי ְמ ָצא ָמעֹות ְוֹלא ַּבֶּמה
בעת מגוריו שםֵ .אין ּבֹו ַמ ֲעֶׂשה – אין
ִיְׂש ַּתֵּכרְ ,ו ָא ְב ָדה ְּפרּו ָטה ִמן ַהִּכיס – ֵי ֵצא ְל ָכל ָמקֹום ֶׁש ִּי ְמ ָצא כאן מעשה פעיל אלא הישארות במקום.
ּבֹו ֶרַוחְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֻּמ ָּתר ָל ֵצאתֵ ,אי ָנּה ִמ ַּדת ֲח ִסידּותֶׁ ,ש ֲהֵרי ואף על פי שהדבר אסור ,אין לוקים על
ַמ ְחלֹון ְו ִכ ְליֹון ְׁש ֵני ְּגדֹו ֵלי ַהּדֹור ָהיּוּ ,ו ִמְּפ ֵני ָצָרה ְּגדֹו ָלה ָי ְצאּו, לאו שאין בו מעשה (סנהדרין יח,א).
חֵ 2י ָר ֶאה ִלי – הצהרת הרמב"ם ְו ִנ ְת ַח ְּיבּו ְּכ ָל ָיה ַלָּמקֹום.
שהלכה זו מדעתו ואין לה מקור מפורש
י ְּגדֹו ֵלי ַה ֲח ָכ ִמים ָהיּו ְמ ַנׁ ְּש ִקין ַעל ְּתחּו ֵמי ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל, (איגרת לר' פנחס הדיין ,מהדורת שילת ,עמ' תמג).
ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – בפרשת איסורי גילוי העריות:
ּו ְמ ַנׁ ְּש ִקין ֲא ָב ֶני ָה ּו ִמ ְתַּג ְלְּג ִלין ַעל ֲע ָפָרּהְ ,ו ֵכן הּוא אֹו ֵמרִּ" :כי
"ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים ֲאֶׁשר ְיַׁש ְב ֶּתם ָּבּה ָרצּו ֲע ָב ֶדיָך ֶאת ֲא ָב ֶני ָהְ ,ו ֶאת ֲע ָפ ָרּה ְי ֹח ֵננּו" (תהלים קב,טו).
ֹלא ַת ֲעׂשּו".
טִ 1ל ְלמֹד ּתֹוָרה – "אף על פי שיש שם מי שילמדו בארץ ישראל ,לא מן הכל אדם זוכה ללמוד" (אבל ג,יד)ְ .ל ַהִּציל ִמ ַּיד
ַהּגֹו ִיים – את ממונו ,כגון לערער על משפט הגויים (שם) ,וקל וחומר להציל נפשותָׁ .שם – בארץ ישראלַ .עד ֶׁשַּנ ֲעָׂשה
וכו' – שהוכפלו המחירים.
טְּ 2בֶׁש ָהיּו ַהָּמעֹות ְמצּויֹות ְו ַהֵּפרֹות ְּביֹ ֶקר – אם יש לו כסף ,ומחיר האוכל גבוה ,אסור לצאת אלא אם המחיר הוא כפול
מהמחיר הרגילְ .וֹלא ִי ְמ ָצא ָמעֹות ְוֹלא ַּבֶּמה ִיְׂש ַּתֵּכר – לא מצא עבודה להרוויח כסף כדי לקנות אוכל (בבלי ב"ב צא,ב).
ַמ ְחלֹון ְו ִכ ְליֹון – כמסופר בתחילת מגילת רות ,שיצאו למואב מפני הרעב בישראל ומתו שםְּ .גדֹו ֵלי ַהּדֹור – מנהיגי
הדורְ .ו ִנ ְת ַח ְּיבּו – ואף על פי כן נתחייבו.
י ְמ ַנׁ ְּש ִקין ַעל ְּתחּו ֵמי – מנשקים את אדמת ארץ ישראל כשמגיעים אל גבולה.
יא ֶׁשֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ַבל יֹא ַמר ָׁש ֵכן [השוכן בישראל] ָח ִלי ִתי [נחליתי מרוב הצרות בגלל עוונותיי .מפני ש] ָה ָעם ַהּיֹ�ׁש ֵ ב
ָּבּה ְנֻׂשא ָעוֹן [עוונו מכופר]"ּ .ו ַבֻּפְר ָענּות הּוא אֹו ֵמר – בדברי עמוס לאמציה נביא השקרְ" :ו ַא ָּתה ַעל ֲא ָד ָמה ְט ֵמ ָאה
