Page 991 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 991
ִה ְלכֹות ְמ ָל ִכים ּו ִמ ְל ָחמֹות
ֵיׁש ִּב ְכ ָל ָלן ָׁשלׁש ְו ֶעְׂש ִרים ִמ ְצוֹותֶ ,עֶׂשר ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה ּוְׁשלׁש מניין המצוות :א) ֶמ ֶלְך וכו' – "שיאחד
את דיברתינו [למנהיגות אחת] וינהיג
את כולנו ...ושתהיה דעתינו עליו שהוא ֶעְׂשֵרה ִמ ְצוֹות ֹלא ַת ֲעֶׂשהְ ,ו ֶזה הּוא ְּפָר ָטן :א) ְל ַמּנֹות ֶמ ֶלְך
בתכלית הכבוד והגדולה והרוממות ִמ ִּיְׂשָר ֵאל .ב) ֶׁשֹּלא ְי ַמֶּנה ִמְּק ַהל ֵּגִרים .ג) ֶׁשֹּלא ַיְרֶּבה לֹו
ָנִׁשים .ד) ֶׁשֹּלא ַי ְרֶּבה לֹו סּו ִסים .ה) ֶׁשֹּלא ַי ְרֶּבה לֹו ֶּכ ֶסף ְו ָז ָהב .שאין למעלה ממנה ,עד שתהא מעלתו
בעינינו גדולה ממעלת נביא משאר
הנביאים שבדורו" (סה"מ עשה קעג) .ב) ו) ְל ַה ֲחִרים ִׁש ְב ָעה ֲע ָמ ִמים .ז) ֶׁשֹּלא ְל ַה ֲחיֹות ֵמ ֶהם ְנָׁש ָמה.
ֶׁשֹּלא ְי ַמֶּנה – מי שממנה .ד) ֶׁשֹּלא ַיְרֶּבה ח) ִל ְמחֹות ַזְרעֹו ֶׁשַּל ֲע ָמ ֵלק .ט) ִל ְזּכֹר ַמה ׁ ֶּש ָעָׂשה ֲע ָמ ֵלק.
לֹו סּו ִסים – שלא יהיה לו רכב לפניו, י) ֶׁשֹּלא ִלְׁשּכֹ ַח ַמ ֲעָׂשיו ָהָר ִעים ַו ֲאִרי ָבתֹו ַּב ֶּדֶרְך .יא) ֶׁשֹּלא
כדרך המלכים שסוסים רבים עוברים ִלְׁשּ ֹכן ְּב ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים .יב) ִלְׁשֹל ַח ָׁשלֹום ְליֹוְׁש ֵבי ָה ִעיר
לפניהם .ואסור שיהיה למלך אפילו ְּכֶׁשָּצִרים ָע ֶלי ָהְ ,ו ָלדּון ָּבּה ַּכ ֲאֶׁשר ְמפָֹרׁש ַּבּתֹוָרהִ ,אם ַּתְׁש ִלים
סוס אחד ,ומותר לו רק הסוס שהוא ְו ִאם ֹלא ַּתְׁש ִלים .יג) ֶׁשֹּלא ִל ְדרֹשׁ� ָׁשלֹום ֵמ ַעּמֹון ּומֹו ָאב
רוכב עליו .אך לצורכי צבא ומלחמה,
מותר לו להרבות סוסים (סה"מ ל"ת שסג; ִּב ְל ַבד ְּכֶׁשָּצִרים ֲע ֵלי ֶהם .יד) ֶׁשֹּלא ְל ַהְׁש ִחית ִאי ָל ֵני ַמ ֲא ָכל
פה"מ סנהדרין ב,ה) .ה) ֶׁשֹּלא ַי ְרֶּבה לֹו ֶּכ ֶסף ַּבָּמצֹור .טו) ְל ַה ְת ִקין ָיד ֶׁש ֵּי ְצאּו ּבֹו ַּב ֲע ֵלי ַהַּמ ֲח ֶנה ְל ִהָּפנֹות
ְו ָז ָהב – לעצמו .אבל לצורכי העם ,מותר ּבֹו .יו) ְל ַה ְת ִקין ָי ֵתד ַל ְחּפֹר ּבֹו .יז) ִל ְמׁשֹ ַח ּ ֹכ ֵהן ְל ַדֵּבר ְּב ָא ְז ֵני
לו להרבות כסף וזהב (סה"מ ל"ת שסה).
ַא ְנֵׁשי ַהָּצ ָבא ִּבְׁש ַעת ַהִּמ ְל ָח ָמה .יח) ִל ְהיֹות ְמ ָא ֵרס ּובֹו ֶנה ִּב ְנ ָין ו) ְל ַה ֲחִרים ִׁש ְב ָעה ֲע ָמ ִמים – להרוג את
שבעת העמים שהיו בארץ כנען בשעה
שנכנסו בני ישראל לארץ" ,לפי שהם ְונֹו ֵט ַע ֶּכֶרם ְׂש ֵמ ִחין ְּב ִק ְנ ָי ָנן ָׁש ָנה ְּת ִמי ָמה ּו ַמ ֲח ִזיִרין אֹו ָתן ִמן
היו עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון" ַהִּמ ְל ָח ָמה .יט) ֶׁשֹּלא ַי ֲעבֹר ֲע ֵלי ֶהן ָּד ָברְ ,וֹלא ֵי ְצאּו ֲא ִפּלּו
ְל ָצ ְר ֵכי ָה ִעיר ְו ָצ ְר ֵכי ַהְּגדּוד ְודֹו ֶמה ָל ֶהן .כ) ֶׁשֹּלא ַל ֲערֹץ ְו ַל ֲחזֹר (סה"מ עשה קפז) .ועדיין המצוה נוהגת
באופן עקרוני ,אף שלמעשה אבד זכרם
מן הארץ .ז) ֹלא ְל ַה ֲחיֹות ֵמ ֶהם ְנָׁש ָמה – ְל ָאחֹור ִּבְׁש ַעת ִמ ְל ָח ָמה .כא) ִּדין ְי ַפת ּ ֹת ַאר .כב)ֶׁ שֹּלא ִּתָּמ ֵכר
"כדי שלא יקלקלו את בני האדם ויטעום ְי ַפת ּתֹ ַאר .כג) ֶׁשֹּלא ִי ְכְּבֶׁשָּנה ְל ַע ְבדּות ַא ַחר ֶׁשִּנ ְב ֲע ָלהּ .ו ֵבאּור
בעבודה זרה" (סה"מ ל"ת מט) .ט) ִל ְזּכֹר – ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקיםֵ אּלּו.
להזכיר לעצמנו" ,כדי לעורר איבתו"
(להלן ה,ה; סה"מ עשה קפט)ַ .מה ׁ ֶּש ָעָׂשה ֲע ָמ ֵלק – מפני שבשעה שהלכנו בדרך כשיצאנו ממצרים ,קידם את פנינו במלחמה
והרג את החלשים שהשתרכו בסוף המחנה (דברים כה,יז-יט) .יא) ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים – כדי "שלא נלמד מכפירתם ,ושלא ננהג
במנהגיהם הרעים" (סה"מ ל"ת מו) .יב) ַּתְׁש ִלים – תיכנע .יג) ֵמ ַעּמֹון ּומֹו ָאב – שלא עזרו לנו כשהלכנו בדרך כשיצאנו
ממצרים ,ויצאו לקראתנו במלחמה ובקללה (דברים כג,ה; במדבר כא,כא-כג) .יד) ֶׁשֹּלא ְל ַהְׁש ִחית וכו' – "שהוזהרנו מלכרות
אילני מאכל בעת המצור על עיר כדי להציק לאנשיה ולהכאיב לבם" (סה"מ ל"ת נז) .טו) ְל ַה ְת ִקין ָיד – להכשיר מקום
(ת"א דברים כג,יג)ַּ .ב ֲע ֵלי ַהַּמ ֲח ֶנה – החייליםְ .ל ִהָּפנֹות ּבֹו – לעשות את צרכיהם" ,ולא ייפנו בני אדם בכל מקום ובין
האוהלים כדרך שעושים האומות" (סה"מ עשה קצב) .יו) ְל ַה ְת ִקין ָי ֵתד וכו' – שיהא לחיילים מעדר לחפירת בור לעשות
בו את צרכיהם ולכסות בו את צואתם (סה"מ קצג) .יז) ִל ְמׁ ֹש ַח – למנות אותו על ידי סיכתו בשמן המשחה (להלן ביאור א,ז).
ְל ַדֵּבר – כדי להחזיר את הפטורים מן המלחמה לביתם" ,ויוסיף על כך דברים המעוררים את העם למלחמה ומביאים
אותם למסור את נפשם על ניצחון דת ה' ועל הנקמה מן הסכלים בו ,המשחיתים את סדר היישוב" (סה"מ עשה קצא).
יח) ְמ ָאֵרס – מקדש אישה .ההתקשרות בין איש לאישה נעשית בשני שלבים .השלב הראשון הוא הקידושין ,הנקראים
גם אירוסין ,ובו האישה נחשבת אשת איש ,אף על פי שעדיין היא גרה בבית אביה ואסורה לבעלה .השלב השני הוא
הנישואין ,ובו האישה עוברת לגור בבית בעלה (אישות א,א-ג; י,א) .בימינו הקידושין נעשים צמוד לנישואין ,בזמן החתונה.
ּבֹו ֶנה ִּב ְנ ָין – בונה בית לגור בוֶּ .כֶרם – וכן שאר עצי מאכל (להלן ז,ו) .יט) ֶׁשֹּלא ַי ֲעבֹר ֲע ֵלי ֶהן ָּד ָבר – כל אלה פטורים
מכל חובה ציבורית מלבד מלחמת מצוה .כ) ַל ֲערֹץ – להפחיד את עצמו ולהתנהג בפחדנות .כא) ְי ַפת ּתֹ ַאר – גויה
שנשבתה במלחמה ,ורוצה לקחתה לאישה (להלן ח,ב והלאה) .כג) ֶׁשֹּלא ִי ְכְּבֶׁשָּנה ְל ַע ְבדּות – שלא יעשה אותה שפחה.
