Page 972 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 972
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק י 950
ב ֵמ ֵא ָמ ַתי זֹו ְק ִפים ֶאת ַהִּמּטֹות ְּב ֶעֶרב ַׁשָּבת? ִמן ַהִּמ ְנ ָחה ב ִמן ַהִּמ ְנ ָחה – שעתיים וחצי זמניות
ָו ַמ ְע ָלה; ְו ַאף ַעל ִּפי ֵכן ֹלא ֵיֵׁשב ָע ֶלי ָה ַעד ֶׁש ֶּת ְחַׁשְךְ .ו ַאף לפני סוף היום ,כשמחלקים את היום
ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִנְׁש ַּת ֵּיר לֹו ֶאָּלא יֹום ֶא ָחד – חֹו ֵזר ְוכֹו ֶפה אֹו ָתּה מזריחת החמה עד שקיעת החמה ל12-
חלקים שווים (פה"מ :ברכות ד,א; תפילה
ְּבמֹו ָצ ֵאי ַׁשָּבת. ג,ב-ד .וראה הביאור בקריית שמע א,יא)ַ .עד
ֶׁש ֶּת ְחַׁשְך – עד שקיעת החמה ,שהוא
מניין שבעה ושלושים כשחל חג גם זמן כניסת השבתֶׁ .שֹּלא ִנְׁש ַּת ֵּיר וכו'
– כששבעת ימי האבל מסתיימים ביום
גָ 1הְר ָג ִליםְ ,ו ֵכן רֹאׁש ַהׁ ָּש ָנה ְויֹום ַהִּכּפּוִרים – ֵאין ָּד ָבר ראשון בשבועְ .וכֹו ֶפה – והופך (לעיל
ִמ ִּד ְבֵרי ֲא ֵבלּות נֹו ֵהג ָּב ֶהןְ .ו ָכל ַהּקֹו ֵבר ֶאת ֵמתֹו ֲא ִפּלּו ָׁש ָעה ה,יח).
ַא ַחת קֹ ֶדם ָהֶר ֶגל אֹו קֹ ֶדם רֹאׁש ַהׁ ָּש ָנה ְויֹום ַהִּכּפּוִרים – ָּב ְט ָלה
גָ 1הְר ָג ִלים – פסח ושבועות וסוכות.
ִמֶּמּנּו ְּג ֵז ַרת ִׁש ְב ָעה.
ָּב ְט ָלה ִמֶּמּנּו ְּג ֵז ַרת ִׁש ְב ָעה – כשנכנס
גִ 2נ ְמ ָצא מֹו ֶנה ְל ַא ַחר רֹאׁש ַהׁ ָּש ָנה ְויֹום ַהִּכּפּוִרים ְׁשלָׁשה החג ,מסתיימים דיני שבעת ימי האבל,
ְו ֶעְׂשִרים יֹוםּ .ו ְל ַא ַחר ַהֶּפ ַסח מֹו ֶנה ִׁשׁ ָּשה ָעָׂשר יֹום; ֶׁש ֲהֵרי ואינם מתחדשים לאחר החג.
ָּב ְט ָלה ִמֶּמּנּו ְּג ֵז ַרת ִׁש ְב ָעהְ ,וִׁש ְב ַעת ְי ֵמי ֶה ָחג – ֲהֵרי ַאְרָּב ָעה
ָעָׂשרְ .ו ֵכן ִאם ָק ַבר ֵמתֹו ֹק ֶדם ֲע ֶצֶרת – מֹו ֶנה ַא ֲחֶרי ָה ִׁשׁ ָּשה גְׁ 2שלָׁשה ְו ֶעְׂשִרים יֹום – להשלים
ָעָׂשר יֹום; ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא יֹום ֶא ָחדֲ ,הֵרי ִהיא ֶר ֶגלְ ,ועֹו ָלה
את אבלות השלושיםֲ .ע ֶצ ֶרת – חג
ְלִׁש ְב ַעת ָי ִמים. השבועות.
ד ָק ַבר ֶאת ֵמתֹו ֹק ֶדם ַחג ַה ֻּסּכֹות – מֹו ֶנה ַא ַחר ֶה ָחג ִּתְׁש ָעה ד ְׁש ִמי ִני – שמיני עצרת.
ָי ִמים ִּב ְל ַבדֶׁ ,ש ֲהֵרי ְׁש ִמי ִני ֶר ֶגל ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹוְ ,ו ִנ ְמ ָצא יֹום טֹוב הֶׁ 1שִּמ ְק ָצת ַהּיֹום ְּכ ֻכּלֹו – ראה לעיל
ָהִראׁשֹון ַמ ְפ ִסיק ִׁש ְב ָעהְ ,וִׁש ְב ַעת ְי ֵמי ֶה ָחגּ ,וְׁש ִמי ִני ֶׁשֶּל ָחג ֶר ֶגל
ו,יב.
ַא ֵחר – ֲהֵרי ֶא ָחד ְו ֶעְׂשִרים יֹום.
הֶׁ 2ש ְּיַׁשַּלח ֶּפַרע – שיגדל את ׂשערו
הפסקת השלושים ,ותספורת
יותר מדיֶׁ .ש ִּי ְג ֲערּו ּבֹו ֲח ֵבָריו – ויאמרו
הַ 1הּקֹו ֵבר ֶאת ֵמתֹו ִׁש ְב ַעת ָי ִמים קֹ ֶדם ֶר ֶגל ִמן ָהְר ָג ִלים ,אֹו לו שהוא צריך להסתפר.
ֹק ֶדם רֹאׁש ַהׁ ָּש ָנה ְויֹום ַהִּכּפּוִרים – ָּב ְט ָלה ִמֶּמּנּו ְּג ֵז ַרת ְׁשלִׁשים. ו ָחל ִׁשׁ ִּשי ֶׁשּלֹו – של ימי האבלֵ .אינֹו
ּו ֻמ ָּתר ְל ַסֵּפר ּו ְל ַכֵּבס ְּב ֶעֶרב יֹום טֹוב אֹו ְּב ֶעֶרב יֹום ַהִּכּפּוִרים,
ְמ ַגֵּל ַח – גם לא לקראת החגֶ .אָּלא ְּג ֵז ַרת
ֶׁשִּמ ְק ָצת ַהּיֹום ְּכ ֻכּלֹוְ ,ו ֵאינֹו מֹו ֶנה ְל ַא ֲחֵרי ֶהם ְּכלּום. ִׁש ְב ָעה ִּב ְל ַבד – כלומר אבלות השלושים
נמשכת ,ואסור לו להסתפר ולהתגלח.
הְ 2ו ִאם ַעל ָא ִביו ְו ַעל ִאּמֹו הּוא ִמ ְת ַאֵּבל – ֲא ִפּלּו ֵמתּו קֹ ֶדם ִמּיֹום ַהִּמי ָתה – הכוונה ליום הקבורה,
שבו מתחיל ה ֵאבל (לעיל א,ב; א,ה .להלן ח-ט:
ָהֶר ֶגל ִּבְׁשלִׁשים יֹוםֵ ,אינֹו ְמ ַגֵּל ַח ַעד ֶׁש ְּיַׁשַּלח ֶּפַרע אֹו ַעד "יום הקבורה")ַ .מְׁש ִלים ְׁשלִׁשים יֹום ִמּיֹום
ֶׁש ִּי ְג ֲערּו ּבֹו ֲח ֵבָריוְ ,ו ֵאין ָהְר ָג ִלים ַמ ְפ ִסי ִקין ָּד ָבר ֶזה. ַהִּמי ָתה – לא שלושים ממש ,אלא מונה
שלושים יום כפי החשבונות הנזכרים
ו ָחל ִׁשׁ ִּשי ֶׁשּלֹו ְּב ֶעֶרב ָהֶר ֶגלְ ,ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ֲח ִמיִׁשי אֹו לעיל ג-2דְּ .ב ָכל ַה ֲח ִמׁ ָּשה ְּד ָבִרים –
ְׁש ִליִׁשי – ֵאינֹו ְמ ַגֵּל ַחְ ,וֹלא ָּב ְט ָלה ִמֶּמּנּו ֶאָּלא ְּג ֵז ַרת ִׁש ְב ָעה ראה לעיל ו,ב.
ִּב ְל ַבדְ .ו ֵאינֹו ֻמ ָּתר ִלְר ֹחץ ְו ָלסּוְך ְוֹלא ַל ֲעׂשֹות ְמ ָלא ָכה ַעד
ֶׁש ִּיָּכ ֵנס יֹום טֹובְ ,ויֹום טֹוב ַמ ְפ ִסיק ְׁש ָאר ַהׁ ִּש ְב ָעהּ ,ו ְל ַא ַחר
יֹום טֹוב ַמְׁש ִלים ְׁשלִׁשים יֹום ִמּיֹום ַהִּמי ָתהְ ,ו ָאסּור ָּב ֶהם ְּב ָכל
ַה ֲח ִמׁ ָּשה ְּד ָבִרים.
