Page 976 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 976
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק יב 9 54
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ֵנים ָע ָׂשר א ַהְּמקֹו ְנ ִנים ְו ַהְּמקֹו ְננֹות – המעוררים
יב
ההספד את הציבור לבכות על המת (לעיל יא,ה).
ְו ִאם ִצָּוה ַאל ִּת ְסְּפדּוהּו – לשון נקייה,
חשיבות ההספד במקום 'אל תספדוני'ֵ .אין סֹו ְפ ִדין אֹותֹו
– מפני שההספד הוא לכבוד המת ולא
א ַה ֶה ְסֵּפד – ְּכבֹוד ַהֵּמת הּואְ .ל ִפי ָכְך ּכֹו ִפין ֶאת ַהּיֹוְרִׁשין לכבוד בני המשפחהִ .אם ִצָּוה ֶׁשֹּלא
ִי ָּק ֵבר – וכן אם ציווה שלא יקברוהו
ִל ֵּתן ְׂש ַכר ַהְּמקֹו ְנ ִנים ְו ַהְּמקֹו ְננֹותְ ,וסֹו ְפ ִדין אֹותֹוְ .ו ִאם ִצָּוה מממונו" ,אין שומעין לו שיחוס על
' ַאל ִּת ְסְּפדּוהּו' – ֵאין סֹו ְפ ִדין אֹותֹו; ֲא ָבל ִאם ִצָּוה ֶׁשֹּלא ִי ָּק ֵבר ממון בניו ויפיל עצמו על הציבור,
– ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוֶׁ ,ש ַהְּקבּוָרה ִמ ְצָוהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ָקבֹור שאסור להניחו בלא קבורה ,אלא כופין
את היורשין לקברו מנכסיו" (זכייה ומתנה
ִּת ְקְּב ֶרּנּו" (דברים כא,כג). יא,כד)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – במי שנתחייב מיתה
שנתלה בגלל שגידף את השם או עבד
ב ָּכל ַהִּמ ְת ַעֵּצל ְּב ֶה ְסֵּפדֹו ֶׁשֶּל ָח ָכם – ֵאינֹו ַמ ֲאִריְך ָי ִמים; עבודה זרהֹ" :לא ָת ִלין ִנ ְב ָלתֹו ַעל ָה ֵעץ
ִּכי ָקבֹור ִּת ְקְּבֶרּנּו ַּבּיֹום ַההּוא ִּכי ִק ְל ַלת
ְו ָכל ַהִּמ ְת ַעֵּצל ְּב ֶה ְסֵּפד ָא ָדם ָּכֵׁשר – ָראּוי ְל ָק ְברֹו ְּב ַח ָּייו; ְו ָכל ֱאֹל ִהים ָּתלּוי [מפני שמי שרואה אותו
ַהּמֹוִריד ְּד ָמעֹות ַעל ָא ָדם ָּכֵׁשר – ֲהֵרי ְׂש ָכרֹו ַעל ָּכְך ָׁשמּור ֵא ֶצל תלוי מהרהר במה שעשה החוטא,
ונמצא שהוא כמגדף במחשבתו (סה"מ
ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא. ל"ת סו)]ְ ,וֹלא ְת ַטֵּמא ֶאת ַא ְד ָמ ְתָך ֲאֶׁשר ה'
ג ֵאין ַמִּני ִחין ֵס ֶפר ּתֹוָרה ַעל ִמָּטתֹו ֶׁשֶּל ָח ָכםְ .ו ֵאין ְמַׁשִּנין ֱאֹל ֶהיָך נֹ ֵתן ְלָך ַנ ֲח ָלה".
אֹותֹו ִמִּמָּטה ְל ִמָּטהְ ,ו ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמָּטתֹו ֶאָּלא ֶּדֶרְך ְּפ ָת ִחים, ב ָא ָדם ָּכֵׁשר – ראה לעיל ביאור ט,יא.
ֹלא ֶׁש ְּיַׁש ְלְׁשלּו אֹו ָתּה ֶּדֶרְך ַּגגּ .ו ִבְׁש ָאר ָה ָעם – ֻמ ָּתר ַל ֲעׂשֹות.
ג ֵאין ַמִּני ִחין וכו' – אף על פי שיש
מעמדות ומושבות
בזה משום כבוד לחכם ,אין לעשות
דֵ 1אין ּפֹו ֲח ִתין ִמׁ ִּש ְב ָעה ַמ ֲע ָמדֹות ְוִׁש ְב ָעה מֹוָׁשבֹות ַלֵּמת, זאת משום כבוד ספר תורה (בבלי מועד
קטן כה,א)ְ .ו ֵאין ְמַׁשִּנין וכו' – כיוון שבכל
ְו ֵאין עֹוִׂשין ַמ ֲע ָמד ּומֹוָׁשב ְּב ָפחּות ֵמ ֲעָׂשָרהְ ,ו ֵאין עֹוִׂשין ֶאָּלא המעשים הללו יש משום פגיעה בכבוד
ִּב ְקרֹו ִביםְ ,ו ֵאין עֹוִׂשין ֶאָּלא ְּביֹום ִראׁשֹון ּו ְב ֵבית ַהְּק ָברֹות החכםֶּ .ד ֶרְך ַּגג – אף אם אי אפשר
להוציא את המיטה דרך השער (שם).
ּו ְב ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו. ּו ִבְׁש ָאר ָה ָעם ֻמ ָּתר ַל ֲעׂשֹות – אך לא
דֵּ 2כי ַצד עֹוִׂשין ְּב ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו? ַמ ֲע ִמי ִדין ְׁש ָאר ַהְּקרֹו ִבים להניח ספר תורה על מיטתם.
ּו ְב ֵני ִמְׁשָּפ ָחה ֶׁש ֵאי ָנן ְּב ֵני ֵא ֶבלְ ,ואֹו ְמִרין ִל ְפ ֵני ֶהם ִּד ְבֵרי ִקינֹות דֵ 1אין ּפֹו ֲח ִתין ִמׁ ִּש ְב ָעה ַמ ֲע ָמדֹות –
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןְ ,ו ַא ַחר ָּכְך אֹו ְמִרין 'ְׁשבּו ְי ָקִריםֵׁ ,שבּו'ְ ,ואֹו ְמִרין
ִל ְפ ֵני ֶהם ְּד ָבִרים ֲא ֵחִרים ְּכֶׁש ֵהן יֹוְׁש ִביןְ ,ו ַא ַחר ָּכְך אֹו ְמִרין אלא מרבים את הצער על המת ואת
' ִע ְמדּו ְי ָקִריםֲ ,ע ֹמדּו'ְ ,ואֹו ְמִרין ְּכֶׁש ֵהם עֹו ְמ ִדיןְ ,וחֹו ֵזר ְואֹו ֵמר הבכי עליו ,כדי שייתן כל אדם אל לבו
לשוב בתשובה (רשב"ם בבא בתרא ק,ב) .וכל
ָּכְך ִׁש ְב ָעה ְּפ ָע ִמים. זה נעשה לאחר הקבורה (פה"מ מגילה ד,ג).
ִּב ְקרֹו ִבים – האבלים :אמו ואביו ,אחותו
ה ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשעֹוִׂשין ַמ ֲע ָמד ּומֹוָׁשב ָל ֲא ָנִׁשים ְּב ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו, ואחיו ,בנו ובתו ואשתו של המת או
ָּכְך עֹוִׂשין ַלָּנִׁשיםּ .ו ַמ ְסִּפי ִדין ֶאת ַהָּנִׁשים ָּכ ֲא ָנִׁשים ְּב ָכל ָמקֹום, בעלה של המתה (לעיל ב,א).
ֲא ָבל ֵאין ַמִּני ִחין ִמַּטת ָה ִאׁ ָּשה ָּבְרחֹוב ְלעֹו ָלםֶׁ ,ש ֶּזה ְּג ַנאי
ה ְּג ַנאי ָל ִאׁ ָּשה – משום צניעות ,שהיא
ָל ִאׁ ָּשה; ֶאָּלא ָסמּוְך ְל ִמי ָת ָתּה ְקבּוָר ָתּה.
מוטלת בפני אנשים ומתבזה (מרדכי ,מו"ק,
ליקוט עצמות הלכות אונן ,רמז תתקלא).
ו ַהְּמ ַל ֵּקט ֲע ָצמֹות– ֵאיןאֹו ְמִרים ֲע ֵלי ֶהן ִקי ִנים ָו ֶנ ִהיְ ,וֹלאִּבְרַּכת ו ַהְּמ ַל ֵּקט ֲע ָצמֹות – כדי להביאן
ֲא ֵב ִלים ְוֹלא ַּת ְנחּו ֵמי ֲא ֵב ִליםֲ ,א ָבל אֹו ְמִרין ֲע ֵלי ֶהם ִּד ְבֵרי ֶׁש ַבח לקבורה של קבע (להרחבה ראה לעיל ב,יד).
ִקי ִנים ָו ֶנ ִהי – דברי הספד וקינה על
