Page 979 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 979

‫םיטפוש רפס‪      ‬לבא תהלכו‪      ‬פרק יג ‪	957‬‬                                                                                     ‫	‬

‫ִּב ְזכּו ִכית ְל ָב ָנה ֶאָּלא ִּב ְצבּו ָעה‪ֶׁ ,‬שֹּלא ְל ַב ֵּיׁש ֶאת ָה ֲע ִנ ִּיים ֶׁש ֵאין ְל ָב ָנה – שקופה‪ ,‬שרואים את היין שבה‪.‬‬
‫ח   ֲעָׂשָרה ּכֹוסֹות – כל כוס מכילה‬
                                                                ‫ֵיינֹו ֵתי ֶהן טֹובֹות‪.‬‬
‫רביעית (כ‪ 75-‬סמ"ק)‪ ,‬שרבע ממנה‬
‫יין והשאר מים‪ ,‬כדרכם באותם ימים‬                                 ‫ח   ֵאין ׁשֹו ִתין ְּב ֵבית ָה ֵא ֶבל ָי ֵתר ַעל ֲעָׂשָרה ּכֹוסֹות ְל ָכל ֶא ָחד‬

‫ְו ֶא ָחד‪ְׁ :‬שלָׁשה ֹק ֶדם ֲא ִכי ָלה‪ּ ,‬וְׁשלָׁשה ְּבתֹוְך ֲא ִכי ָלה‪ְ ,‬ו ַא ְרָּב ָעה למהול את היין כדי למתן את עזותו‪,‬‬
‫ובסך הכל פחות מ‪ 200-‬סמ"ק יין (ק')‪.‬‬
‫והכמות הנזכרת כאן היא רק למנחמים‪,‬‬                               ‫ַא ַחר ֲא ִכי ָלה‪ְ ,‬וֹלא יֹו ִסיף‪ֶׁ ,‬שָּמא ִיְׁש ַּתֵּכר‪.‬‬

‫אבל האבל שותה רק מעט כדי ללחלח‬                                  ‫ט   ֵאין אֹו ְמִרין ְׁשמּו ָעה ְו ַהָּג ָדה ְּב ֵבית ָה ֵא ֶבל‪ֶ ,‬אָּלא יֹוְׁש ִבין‬
‫את המאכל ולסייע לעיכולו (לעיל ד‪,‬ו‪.)2‬‬
                                                                ‫ּדֹוִוין‪ְ .‬ו ֵכן ֵאין אֹו ְמִרין ִּב ְפ ֵני ַהֵּמת ֶאָּלא ְּד ָבִרים ֶׁשַּלֵּמת‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫ט  ְׁשמּו ָעה – דבר תורה ששמע מפי‬                                     ‫ַל ֲע ֹסק ְּב ִד ְבֵרי ּתֹוָרה ְּב ָפ ָניו אֹו ְּב ֵבית ַהְּק ָברֹות – ָאסּור‪.‬‬

‫רבו‪ַ .‬הָּג ָדה – אגדות חז"ל וביאורי‬

‫כתובים וענייני אמונה‪ְּ .‬ב ֵבית ָה ֵא ֶבל –‬                      ‫משך הבכי והמספד ותוקפם‬

‫משום שהקריאה בתורה שמחה היא‬                                     ‫י‪ֵ   1‬אין ּבֹו ִכין ַעל ַהֵּמת ָי ֵתר ִמׁ ְּשלָׁשה ָי ִמים‪ְ ,‬ו ֵאין ַמ ְסִּפי ִדין ָי ֵתר‬
‫לאדם (לעניין זה בתשעה באב ראה תעניות‬
‫ה‪,‬יא‪ .‬לדברי תורה ראה לעיל ה‪,‬טו‪-‬טז)‪ּ .‬דֹו ִוין –‬                 ‫ַעל ִׁש ְב ָעה‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּבְׁש ָאר ָה ָעם‪ֲ .‬א ָבל ַּת ְל ִמי ֵדי‬

‫ֲח ָכ ִמים – ַהּכֹל ְל ִפי רֹב ָח ְכ ָמ ָתן‪ְ .‬ו ֵאין ּבֹו ִכין ֲע ֵלי ֶהן ָי ֵתר מצטערים‪ַ .‬ל ֲע ֹסק ְּב ִד ְבֵרי ּתֹוָרה – אסור‬
‫במקום טומאה וגיעולים (ק'‪ .‬וראה להלן‬
                              ‫יד‪,‬יג)‪.‬‬                           ‫ִמׁ ְּשלִׁשים יֹום‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ָלנּו ָּגדֹול ִמּ ֹמ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו‪ְ ,‬ו ָכתּוב‪ַ" :‬ו ִּי ְּתמּו‬
                                                                                          ‫ְי ֵמי ְב ִכי ֵא ֶבל ֹמ ׁ ֶשה" (דברים לד‪,‬ח)‪.‬‬
‫י‪ְ  1‬ו ָכתּוב‪ַ" :‬ו ִּי ְבּכּו ְב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ֶאת מֹ שׁ ֶ�ה‬

‫ְּב ַעְרבֹת מֹו ָאב ְׁשֹל ׁש ִ�ים יֹום‪ַ ,‬ו ִּי ְּתמּו ְי ֵמי‬    ‫י‪ְ  2‬ו ֵכן ֵאין ַמ ְסִּפי ִדין ָי ֵתר ַעל ְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁש; ֵאין ָלנּו‬
                   ‫ְב ִכי ֵא ֶבל ֹמ ׁ ֶשה"‪.‬‬
                                                                ‫ַּב ֲח ָכ ִמים ָּגדֹול ֵמַרֵּבנּו ַה ָּקדֹוׁש‪ּ ,‬וְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁש ִנ ְסַּפד‪ְ .‬ו ֵכן‬
‫י‪ַ  2‬רֵּבנּו ַה ָּקדֹוׁש – רבי יהודה הנשיא‪,‬‬                     ‫ָח ָכם ֶׁשָּב ָאה ְׁשמּו ָעתֹו ְל ַא ַחר ְׁש ֵנים ָעָׂשר חֹ ֶדׁש – ֵאין סֹו ְפ ִדין‬

‫מחבר המשנה (להספדו ראה בבלי כתובות‬                                                                              ‫אֹותֹו‪.‬‬
‫קג‪,‬ב)‪ֶׁ .‬שָּב ָאה ְׁשמּו ָעתֹו – שהגיעה‬

                     ‫השמועה שמת‪.‬‬                                ‫יא   ַאל ִי ְת ַקׁ ֶּשה ָא ָדם ַעל ֵמתֹו ָי ֵתר ִמ ַּדאי‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬אל ִּת ְבּכּו‬

‫יא   ַאל ִי ְת ַקׁ ֶּשה – אל ירבה להצטער‪.‬‬                       ‫ְל ֵמת ְו ַאל ָּת ֻנדּו לֹו" (ירמיה כב‪,‬י)‪ְּ ,‬כלֹו ַמר ָי ֵתר ִמ ַּדאי‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה הּוא‬

‫" ַאל ִּת ְבּכּו ְל ֵמת [מפני שהמת כבר אינו‬
‫ִמ ְנ ָהגֹו ֶׁשָּלעֹו ָלם‪ְ ,‬ו ַהְּמ ַצ ֵער ַע ְצמֹו ַעל ִמ ְנ ַהג ָהעֹו ָלם – ֲה ֵרי חש צער] ְו ַאל ָּת ֻנדּו לֹו [אל תניעו את‬
‫ראשכם לאות אבל]‪ְּ ,‬בכּו ָבכֹו ַלהֹ ֵלְך‬
‫[לגלות] ִּכי ֹלא ָיׁשּוב עֹוד ְוָר ָאה ֶאת ֶאֶרץ‬                ‫ֶזה ִטֵּפׁש‪ֶ .‬אָּלא ֵּכי ַצד ַי ֲעֶׂשה? ְׁשלָׁשה ִל ְב ִכי‪ִׁ ,‬ש ְב ָעה ְל ֶה ְסֵּפד‪,‬‬
‫מֹו ַל ְדּתֹו"‪ֶׁ .‬ש ֶּזה הּוא ִמ ְנ ָהגֹו ֶׁשָּלעֹו ָלם‬                           ‫ְׁשלִׁשים יֹום ְל ִת ְסּ ֹפֶרת ְו ִלְׁש ָאר ַה ֲח ִמׁ ָּשה‪.‬‬

‫– שכל דבר חומרי כלה ומתגלגל‬                                     ‫יב‪ָּ  1‬כל ִמי ֶׁש ֵאינֹו ִמ ְת ַאֵּבל ְּכמֹו ֶׁשִּצּוּו ֲח ָכ ִמים – ֲהֵרי ֶזה‬
‫ליסודותיו (יסודי התורה ד‪,‬ג)‪ ,‬והנפש‬
‫הנצחית של האדם אינה כלה (שם‪,‬ט)‪.‬‬                                 ‫ַא ְכ ָזִרי; ֶאָּלא ִי ְפ ַחד ְו ִי ְד ַאג ִוי ַפְׁשֵּפׁש ְּב ַמ ֲעָׂשיו ְו ַי ֲחזֹר ִּב ְתׁשּו ָבה‪.‬‬

‫וזהו טבע המציאות אשר טובה היא‬                                   ‫ְו ֶא ָחד ִמְּב ֵני ֲחבּוָרה ֶׁשֵּמת – ִּת ְד ַאג ָּכל ַה ֲחבּוָרה ֻּכָּלּה‪.‬‬

‫בכל תכונותיה‪ ,‬אפילו במציאות המוות‪.‬‬                              ‫יב‪ָּ  2‬כל ְׁשלָׁשה ָי ִמים ָהִראׁשֹו ִנים ִיְר ֶאה ֶאת ַע ְצמֹו ְּכ ִאּלּו ֶחֶרב‬
‫ואלו הם חוקי הטבע והעולם (אף אם‬

‫ֻמַּנ ַחת לֹו ַעל ְּכ ֵתפֹו; ִמׁ ְּשלָׁשה ְו ַעד ִׁש ְב ָעה – ֻמַּנ ַחת ְּב ֶק ֶרן ָז ִוית; הדבר בא כעונש על חטא)‪ ,‬ואין לומר‬
‫על ה' שהוא עושה דבר רע (מו"נ ג‪,‬י)‪ .‬וכל‬

‫מעשיו של הקב"ה משפט וצדק (ראה ברכת הרואה קברי ישראל‪" ,‬שהמית אתכם בדין"‪ ,‬ברכות י‪,‬י‪ .‬וראה הברכה בבית האבל‪ ,‬שם ב‪,‬ח)‪ְ .‬ו ִלְׁש ָאר‬

‫ַה ֲח ִמׁ ָּשה – כדבריו לעיל‪" :‬ואלו דברים שהאבל אסור בהן כל שלשים יום‪ :‬אסור בתספורת‪ ,‬ובגיהוץ‪ ,‬ובנישואין‪,‬‬

                                                                ‫ובשמחת מרעות‪ ,‬ולילך בסחורה ממדינה למדינה" (לעיל ו‪,‬ב)‪.‬‬

                                                                ‫יב‪ַ   1‬א ְכ ָז ִרי – אטום‪ ,‬קשה לב (עיין תעניות א‪,‬ג)‪.‬‬

‫יב‪ֶ   2‬חֶרב ֻמַּנ ַחת לֹו ַעל ְּכ ֵתפֹו – ומאיימת עליו‪ֻ .‬מַּנ ַחת ְּב ֶקֶרן ָזִוית – בפינת הבית‪ ,‬שהיא מאיימת פחות מן המונחת על‬
   974   975   976   977   978   979   980   981   982   983   984