Page 981 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 981
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק יד 959
גּ 1כֹו ִפין ַלְּלָו ָיה – מכריחים ללוות. גּ 1כֹו ִפין ַלְּלָו ָיה ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשּכֹו ִפין ַלְּצ ָד ָקה; ּו ֵבית ִּדין ָהיּו ְמ ַתְּק ִנין
ֶׁשּכֹו ִפין ַלְּצ ָד ָקה – "מי שאינו רוצה ְׁשלּו ִחין ְל ַלּוֹות ָא ָדם ָהעֹו ֵבר ִמָּמקֹום ְל ָמקֹוםְ ,ו ִאם ִנ ְת ַעְּצלּו
ְּב ָד ָבר ֶזה – ַמ ֲע ֶלה ֲע ֵלי ֶהם ַהָּכתּוב ְּכ ִאּלּו ָׁש ְפכּו ָּד ִמיםֲ .א ִפּלּו
ליתן צדקה או שייתן מעט ממה שראוי
ַהְּמ ַלֶּוה ֶאת ֲח ֵברֹו ַאְרַּבע ַאּמֹות ָּב ִעיר – ֵיׁש לֹו ָׂש ָכר ְמֻרֶּבה.
לו – בית דין כופין אותו ומכין אותו
עד שייתן מה שאמדוהו ליתן ,ויורדין
לנכסיו בפניו ולוקחין מהן מה שראוי גְ 2ו ַכָּמההּואִׁשעּור ַהְּלָו ָיהֶׁש ַח ָּיב ָא ָדםָּבּה? ָהַרב ַל ַּת ְל ִמיד– ַעד
לו ליתן" (מתנות עניים ז,י)ְ .מ ַתְּק ִנין ְׁשלּו ִחין
ִעּבּו ָרּה ֶׁשָּל ִעיר; ְו ָה ִאיׁש ַל ֲח ֵברֹו – ַעד ְּתחּום ַהׁ ַּשָּבת; ְו ַה ַּת ְל ִמיד ְל ַלּוֹות ָא ָדם – מעין סיורי אבטחה כדי
שלא יילך יחידי בגלל סכנת הליסטים. ָלַרב – ַעד ַּפְר ָסה; ְו ִאם ָה ָיה ַרּבֹו ֻמ ְב ָהק – ַעד ָׁשלׁש ַּפְר ָסאֹות.
ַמ ֲע ֶלה ֲע ֵלי ֶהם ַהָּכתּוב ְּכ ִאּלּו ָׁש ְפכּו ָּד ִמים
ביקור חולים
– שהרי כאשר נמצא הרוג שאין ידוע מי
רצח אותו ,אומרים זקני העיר" :ידינו ד ִּבּקּור חֹו ִלים ִמ ְצָוה ַעל ַהּ ֹכל; ֲא ִפּלּו ָּגדֹול ְמ ַב ֵּקר ֶאת ַה ָּק ָטן.
לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" ּו ְמ ַבְּקִרין ְּפ ָע ִמים ַהְרֵּבה ַּבּיֹוםְ ,ו ָכל ַהּמֹו ִסיף ֲהֵרי ֶזה ְמֻׁשָּבח,
(דברים כא,ז)" ,כלומר שלא בא לידינו ּו ִב ְל ַבד ֶׁשֹּלא ַי ְטִרי ַחְ .ו ָכל ַהְּמ ַב ֵּקר ֶאת ַהחֹו ֶלה – ְּכ ִאּלּו ָנ ַטל ֵח ֶלק
הנהרג הזה ופטרנוהו בלא מזונות ,ולא ֵמ ָח ְליֹו ְו ֵה ֵקל ֵמ ָע ָליו; ְו ָכל ֶׁש ֵאינֹו ְמ ַב ֵּקר – ְּכ ִאּלּו ׁשֹו ֵפְך ָּד ִמים.
ראינוהו והנחנוהו בלא לוויה" (רוצח ט,ג),
שדברים אלו עלולים להביא למותו. ה ֵאין ְמ ַבְּקִרין ֶאת ַהחֹו ֶלה ֶאָּלא ִמּיֹום ְׁש ִליִׁשי ָו ָה ְל ָאהְ .ו ִאם
גִ 2עּבּוָרּה ֶׁשָּל ִעיר – תוספת שטח ָק ַפץ ָע ָליו ַהחֹ ִלי ְו ִה ְכִּביד – ְמ ַבְּקִרין אֹותֹו ִמ ָּידְ .ו ֵאין ְמ ַבְּקִרין
ֹלא ְּבָׁשלׁש ָׁשעֹות ִראׁשֹונֹות ַּבּיֹום ְוֹלא ְּבָׁשלׁש ַא ֲחרֹונֹותִ ,מְּפ ֵני
בגבול בתי העיר שמודדים ממנה את
תחום השבת מחוץ לעיר .בתוספת
ֶׁש ֵהן ִמ ְת ַע ְּס ִקין ְּב ָצ ְר ֵכי ַהחֹו ֶלהְ .ו ֵאין ְמ ַבְּק ִרין ֹלא חֹו ֵלי ֵמ ַע ִים זו נכללים הבתים הסמוכים לעיר
והשטחים המרבעים את שטח העיר,
כשהיא עגולה או בעלת צורה אחרת. ְוֹלא חֹו ֵלי ָה ַע ִין ְוֹלא ֵמחֹוֵׁשי ָהרֹאׁשִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ַהִּבּקּור ָקֶׁשה ָל ֶהם.
ו ַהִּנ ְכ ָנס ְל ַב ֵּקר ֶאת ַהחֹו ֶלה – ֹלא ֵיֵׁשב ֹלא ַעל ַּגֵּבי ִמָּטה ,ראה איור .ומילת 'עיבור' משמעותה
'תוספת' ,מפני שהיא כמו העובר,
שגופו נוסף על גוף אמו (פה"מ עירובין ְוֹלא ַעל ַּגֵּבי ַס ְפ ָסלְ ,וֹלא ַעל ַּגֵּבי ִּכ ֵּסאְ ,וֹלא ַעל ַּגֵּבי ָמקֹום
ה,ז)ְּ .תחּום ַהׁ ַּשָּבת – אלפיים אמה מגבול ָּגבֹוַּהְ ,וֹלא ְל ַמ ְע ָלה ִמְּמַר ֲאׁשֹו ָתיוֶ ,אָּלא ִמ ְת ַעֵּטף ְויֹוֵׁשב ְל ַמָּטה
העיר ,כקילומטר ,שאסור לצאת מתחום
ִמְּמַר ֲאׁשֹו ָתיוּ ,ו ְמ ַב ֵּקׁש ָע ָליו ַר ֲח ִמים ְויֹו ֵצא.
זה בשבת (שבת כז,א)ַּ .פ ְר ָסה – ארבעה
מילין ,כל מיל אלפיים אמה (כ 4-ק"מ)ַ .רּבֹו ֻמ ְב ָהק – "שלמד ממנו רוב חכמתו" (תלמוד תורה ה,ט).
ד ֶׁשֹּלא ַי ְטִרי ַח – שלא יקשה על החולהְּ .כ ִאּלּו ָנ ַטל ֵח ֶלק ֵמ ָח ְליֹו ְו ֵה ֵקל
ֵמ ָע ָליו – בכתביו הרפואיים האריך הרמב"ם לתאר את ההשפעה הנפשית
של החולה על בריאותו והבראתו ,ולכן חשוב לטפל בה ראשונה :לדבר
עם החולה ולשמח אותו ולחזק את רוחו בתפיסות נכונות של החיים (הנהגת
תחום שבת תחום שבת הבריאות ,השער השלישי ,קטעים .)19–12
הלכה ג :2באיור ניתן לראות את בתי העיר, ה ִמּיֹום ְׁש ִליִׁשי ָו ָה ְל ָאה – נראה שהרמב"ם סבור שאם המחלה נמשכת
את עיבורה של העיר (השטח המפוספס)
ואת תחום שבת .באיור מימין ,ניתן לראות יותר משלושה ימים ,היא נחשבת קשהִ .מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ִמ ְת ַע ְּס ִקין – מי
בית בולט בקצה העיר שהוא עיבורה של שמתעסק ברפואתו .חֹו ֵלי ֵמ ַע ִים – כאבי בטן ושלשולים ,מפני שהם
העיר .באיור משמאל ,הפיכת שטח העיר
מתביישים שיבואו לבקרם.
מעיגול לריבוע הוא עיבורה של העיר. ו ֹלא ֵיֵׁשב וכו' – דווקא כשהחולה שוכב על הרצפה ,שאין זה נאה שיהיה
מעל החולה .אך אם החולה שוכב על מיטה – מותר (הג"מ וכס"מ בשם התוספות)ְ .וֹלא ְל ַמ ְע ָלה ִמְּמ ַר ֲאׁשֹו ָתיו – שמקום
מושבו מאחורי ראשו של החולהִ .מ ְת ַעֵּטף – מכסה את ראשו בטליתו או בבגדו בכובד ראש כבשעת תפילה (תפילה
ה,ה)ּ .ו ְמ ַב ֵּקׁש ָע ָליו ַר ֲח ִמים – הדברים אמורים בחולה שיש מי שמטפל בו (כאמור בהלכה הקודמת) ,ולפיכך מטרת הביקור
היא להתפלל עליו לפני ה' ,כגון 'שלח נא ה' רפואה לחברי זה' ,ולא באמירה סתמית' ,שתהיה בריא' .נוסף על זה ,יש
מקום להתפלל ואף לצום על החולה (תעניות א,ט; תפילה ו,ג).
