Page 974 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 974
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק יא 952
של גלויות ,שיש בו אבלות ,אם קבר ב ֵאין קֹוְר ִעין ַּבּמֹו ֵעד ְוֹלא חֹו ְל ִצין ֶאָּלא ַהְּקרֹו ִבים ֶׁש ַח ָּי ִבין
את המת בו ביום (לעיל י,ט-י) ,אבל אסור
ָּב ֵא ֶבל ,אֹו ַהּקֹוֵר ַע ְו ַהחֹו ֵלץ ַעל ֶה ָח ָכם אֹו ַעל ָא ָדם ָּכֵׁשר ,אֹו לקרוע בו ,מפני שאסור לעשות מלאכה
ִמי ֶׁש ָה ָיה עֹו ֵמד ִּבְׁש ַעת ְי ִצי ַאת ְנָׁש ָמהּ .ו ַמ ְבִרין ַהּ ֹכל ַעל ֶה ָח ָכם ביום טוב ,ואין הקריעה עיסוק במת
ַּבּמֹו ֵעד ְּבתֹוְך ָהְר ָח ָבה ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשַּמ ְבִרין ֶאת ָה ֲא ֵב ִליםֶׁ ,ש ַהּכֹל עצמו (י').
ב ַהְּקרֹו ִבים – לפירוטם ראה לעיל ב,אֲ .א ֵב ִלים ָע ָליו.
ֶה ָח ָכםְ ...נָׁש ָמה – ראה לעיל ט,יא .בחול
גְּ 1כֶׁשַּמ ְבִרין ֶאת ָה ֲא ֵב ִלים ַּבּמֹו ֵעדֵ ,אין ַמ ְבִרין ֶאָּלא ַעל ִמּטֹות המועד קורע כל מי שנתחייב בקריעה,
ולא אחרים ,אבל בחול מותר גם
ְזקּופֹותְ .ו ֵאין אֹו ְמִרין ִּבְרַּכת ֲא ֵב ִלים ַּבּמֹו ֵעדֲ ,א ָבל עֹו ְמ ִדין לאחרים לקרוע על המת (עיין בביאור לעיל
ח,א)ָ .הְר ָח ָבה – רחוב העיר (פה"מ נדרים ַּבּׁשּו ָרה ּו ְמ ַנ ֲח ִמין ּופֹו ְט ִריןְ .ו ֵאין ַמִּני ִחין ֶאת ַהִּמָּטה ָּב ְרחֹוב,
ה,ה) והשווקים שבו (רע"ב שם) .מקום רחב
ֶׁשֹּלא ְל ַהְרִּגיל ֶאת ַה ֶּס ֶפדֶׁ ,ש ַהּמֹו ֵעד ָאסּור ְּב ֶס ֶפד ְו ַת ֲע ִניתְ .ו ֵכן ומרכזי בעיר.
ֵאין ְמ ַל ֵּקט ַע ְצמֹות ָא ִביו ְו ִאּמֹו ַּבּמֹו ֵעדֶׁ ,ש ֵא ֶבל הּוא לֹוְ ,ו ֵאין
גַ 1על ִמּטֹות ְזקּופֹות – כלומר ,האבלים
ָצִריְך לֹו ַמר ְׁש ָאר ְקרֹו ִבים.
אוכלים כהרגלם כשהם יושבים על
מיטות רגילות ולא על מיטות הפוכות
(לעיל ה,יז-יח)ִּ .ב ְרַּכת ֲא ֵב ִלים – "דברים חנוכה ופורים וראשי חודשים
גְ 2ו ֵכן ֵאין ַמ ְסִּפי ִדין ֶאת ַהֵּמת ַּב ֲח ֻנָּכה ּופּוִרים ְוֹלא ְּבָראֵׁשי
שאומרים בבית האבל" (להלן יב,ז) ,שיש
ֳח ָדִׁשיםֲ ,א ָבל נֹו ֲה ִגין ָּב ֶהם ָּכל ִּד ְבֵרי ֲא ֵבלּותּ .ו ֻמ ָּתר ִל ְסּפֹד ִל ְפ ֵני בהם שבח להקב"ה (כס"מ) ,ואין ידוע
ֲח ֻנָּכה ּופּוִרים ּו ְל ַא ֲחֵרי ֶהם. אם הרמב"ם מתכוון לברכות ממש
(ק')ַּ .בּׁשּו ָרה – לאחר הקבורה ,האבלים
עומדים בצד בית הקברות ,והמלווים
עומדים בשורות ומנחמים אותם (להלן עינוי וקינה
ד ַהָּנִׁשים ַּבּמֹו ֵעד ְמ ַעּנֹות ֲא ָבל ֹלא ְמ ַטְּפחֹותּ ,ו ְבָראֵׁשי ֳח ָדִׁשים
יג,א)ּ .ופֹו ְט ִרין – מניחים את המנחמים
ַו ֲח ֻנָּכה ּופּוִרים ְמ ַעּנֹות ּו ְמ ַטְּפחֹותֲ ,א ָבל ֵאין ְמקֹו ְננֹות ֹלא ָּב ֶזה ללכת לביתם מבלי ללכת לבית האבל.
ַהִּמָּטה – מיטת המת ,לפני הקבורה.
ְוֹלא ָּב ֶזהִ .נ ְקַּבר ַהֵּמת – ֹלא ְמ ַעּנֹות ְוֹלא ְמ ַטְּפחֹות .הֵ 1אי ֶׁשֹּלא ְל ַהְרִּגיל ֶאת ַה ֶּס ֶפד – שלא יבואו
ֶזה הּוא ִעּנּוי? ֶׁשֻּכָּלן עֹונֹות ְּכ ַא ַחתִ .קי ָנה – ֶׁש ַא ַחת אֹו ֶמֶרת להספיד בחול המועדְ .מ ַל ֵּקט ַע ְצמֹות
ְו ֻכָּלן עֹונֹות ַא ֲחֶרי ָהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ַלֵּמ ְד ָנה ְבנֹו ֵתי ֶכם ֶנ ִהיְ ,ו ִאׁ ָּשה ָא ִביו – כדי להביאם לקבורת קבע (לביאור
ראה לעיל ב,יד)ֶׁ .ש ֵא ֶבל הּוא לֹו – וחייב
ְרעּו ָתּה ִקי ָנה" (ירמיה ט,יט). לנהוג מנהגי אבלות עד הערב (להלן יב,ח).
הַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּבְׁש ָאר ָה ָעם ֶׁשֵּמתּוֲ .א ָבל ַּת ְל ִמיד ְו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ְׁש ָאר ְקרֹו ִבים – שאסור
ללקט את עצמותיהם.
ֲח ָכ ִמים ֶׁשֵּמת – סֹו ְפ ִדין אֹותֹו ַּבּמֹו ֵעדְ ,ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר גּ 2ו ֻמ ָּתר ִל ְסּפֹד ִל ְפ ֵני וכו' – בניגוד
ַּב ֲח ֻנָּכה ּופּוִרים ְוָראֵׁשי ֳח ָדִׁשיםֲ ,א ָבל ֹלא ְּביֹום טֹוב ֵׁש ִניְ .ו ֵאין
סֹו ְפ ִדין אֹותֹו ְּב ָי ִמים ֵאּלּו ֶאָּלא ְּב ָפ ָניוִ .נ ְקַּבר – ֲאסּוִרין ְּב ֶס ֶפד. לחג ,שאסור לספוד גם לפניו (להלן ו).
ְויֹום ְׁשמּו ָעתֹו ִּכ ְב ָפ ָניו הּואְ ,וסֹו ְפ ִדין אֹותֹו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִהיא
ד ְמ ַעּנֹות – אומרות יחד דברי צער על
המתְ .מ ַטְּפחֹות – מכות כף על כף או כף
על ירך לאות צער .הֶׁ 1שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי
ְׁש ַמ ְע ָנה ָנִׁשים ְּד ַבר ה' ְו ִת ַּקח ָא ְז ְנ ֶכם ְּד ַבר ְרחֹו ָקה.
ִּפיוְ ,ו ַלֵּמ ְד ָנה ְבנֹו ֵתי ֶכם ֶנ ִהי [קול יללה
ובכי] ְו ִאׁ ָּשה [תלמד את] ְרעּו ָתּה ִקי ָנה [והיא עונה לה]".
הְּ 2ב ָפ ָניו – בנוכחותו ולפני קבורתוְ .ויֹום ְׁשמּו ָעתֹו – היום שמגיעה השמועה על מותו (לעיל ז,א)ְ .רחֹו ָקה – השמועה
אחר השלושים היא בגדר שמועה רחוקה (שם).
