Page 973 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 973
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק י-יא 951
זָ 1חל ְׁש ִבי ִעי ֶׁשּלֹו ִל ְהיֹות ְּב ֶע ֶרב ָה ֶר ֶגלַ ,ו ֲה ֵרי הּוא ַׁשָּבת – זּ 1ו ֻמ ָּתר ְל ַגֵּל ַח ְּבתֹוְך ַהּמֹו ֵעד – "אין
מגלחין ואין מכבסין במועד [=בחול
המועד] ,גזרה שמא ישהה אדם עצמו ָּב ְט ָלה ִמֶּמּנּו ְּג ֵז ַרת ְׁשלִׁשיםּ ,ו ֻמ ָּתר ְל ַגֵּל ַח ְּבתֹוְך ַהּמֹו ֵעדֶׁ ,ש ֲהֵרי
לתוך המועד [שיבקש לנצל את הפנאי ָאנּוס ָה ָיהְ ,ו ִאי ֶא ְפָׁשר לֹו ְל ַגֵּל ַח ַּבׁ ַּשָּבתְ .ו ֵכן ְמ ַגֵּל ַח ַא ַחר ֲע ֶצֶרת
אֹו ַא ַחררֹאׁש ַהׁ ָּש ָנה ְויֹום ַהִּכּפּו ִריםֶׁ,ש ֲה ֵריָּב ְט ָלהְּג ֵז ַרתְׁשלִׁשים .במועד להסתפר] ,ויבוא יום טוב
הראשון והוא מנוול [שראשו פרוע].
לפיכך ,כל מי שאי אפשר לו לגלח או זִ 2מי ֶׁש ָחל ְׁש ִבי ִעי ֶׁשּלֹו ִל ְהיֹות ְּב ֶעֶרב ָהֶר ֶגלְ ,וֹלא ִּגַּלח –
ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָאסּור ְל ַגֵּל ַח ַּבּמֹו ֵעדֻ ,מ ָּתר ְל ַגֵּל ַח ְל ַא ַחר ַהּמֹו ֵעד ,לכבס בערב יום טוב – הרי זה מותר
לכבס ולגלח" (יום טוב ז,יז).
ֶׁש ֲהֵרי ָּב ְט ָלה ְּג ֵז ַרת ְׁשלִׁשיםְ ,ו ֵיׁש לֹו ְל ַגֵּל ַח ְּב ָכל ֵעת ֶׁש ִּיְר ֶצה.
זְ 2ו ֵיׁש לֹו – ומותר לו.
ט ַהְּמקֹומֹות ֶׁשעֹוִׂשין ְׁש ֵני ָי ִמים טֹו ִבים הקובר מתו בחול המועד וביום טוב שני
– בגלויות .המקומות "שאין השלוחים ח ַהּקֹו ֵבר ֶאת ֵמתֹו ְּבתֹוְך ָהֶר ֶגל – ֹלא ָח ָלה ָע ָליו ֲא ֵבלּות ְּכ ָלל,
[שהיו מודיעים על קידוש החודש] ְו ֵאינֹו נֹו ֵהג ֲא ֵבלּות ָּבֶר ֶגלֶ ,אָּלא ְל ַא ַחר ָהֶר ֶגל ַמ ְת ִחיל ִל ְמנֹות
מגיעין אליהם היו עושין שני ימים מפני ִׁש ְב ָעהְ ,ונֹו ֵהג ָּב ֶהם ָּכל ִּד ְבֵרי ֲא ֵבלּותּ ,ומֹו ֶנה ְׁשלִׁשים ִמּיֹום
הספק ,לפי שאינם יודעים יום שקבעו
בו בית דין ראש חודש אי זה יום הוא" ַהְּקבּוָרהְ ,ונֹו ֵהג ִּבְׁש ָאר ַהׁ ְּשלִׁשים ְּב ָכל ְּג ֵז ַרת ְׁשלִׁשים.
(קידוש החודש ג,יא) .מֹו ֶנה ַהׁ ִּש ְב ָעה וכו' – ט ַהְּמקֹומֹות ֶׁשעֹוִׂשין ְׁש ֵני ָי ִמים טֹו ִבים – מֹו ֶנה ַהׁ ִּש ְב ָעה
מי שקבר את מתו ברגלִ .מ ִּד ְבֵרי ֶהם –
ִמּיֹום טֹוב ֵׁש ִני ָה ַא ֲחרֹון; ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין נֹו ֵהג ּבֹו ֲא ֵבלּות – מדברי חכמים ,שתקנת חכמים שישמרו
את מנהג אבותיהם (קידוש החודש ה,ו). הֹו ִאיל ּו ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם הּוא ,עֹו ֶלה לֹו ִמן ַהִּמ ְנ ָיןּ ,ומֹו ֶנה ֵמ ַא ֲחָריו
ִׁשׁ ָּשה ָי ִמים ִּב ְל ַבדּ ,ומֹו ֶנה ְׁשלִׁשים יֹום ִמּיֹום ַהְּקבּוָרהְּ ,כמֹו
י ַהּקֹו ֵבר ֶאת ֵמתֹו ְּביֹום טֹוב ֵׁש ִני –
ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ח).
שמותר לקבור בו את המת ,ואפילו על
ידי ישראל" ,שיום טוב שני לגבי המת
כחול הוא חשוב ,ואפילו בשני ימים י ַהּקֹו ֵבר ֶאת ֵמתֹו ְּביֹום טֹוב ֵׁש ִניֶׁ ,שהּוא יֹום טֹוב ָה ַא ֲחרֹון ,אֹו
טובים שלראש השנה" (יום טוב א,כג) .יֹום
טֹוב ָה ַא ֲחרֹון – היום השני של שביעי ְּביֹום טֹוב ֵׁש ִני ֶׁשַּל ֲע ֶצֶרת – נֹו ֵהג ּבֹו ֲא ֵבלּות; הֹו ִאיל ְויֹום טֹוב
ֵׁש ִני ִמ ִּד ְב ֵרי ֶהםַ ,ו ֲא ֵבלּות יֹום ִראׁשֹון ִמן ַהּתֹו ָרה – ִי ָּד ֶחה ֲעֵׂשה של פסח או של שמיני עצרת ,שמן
התורה הוא יום חול גמורַ .ו ֲא ֵבלּות יֹום
ִראׁשֹון ִמן ַהּתֹוָרה – לעיל א,אְּ .ב ִה ְלכֹות ֶׁשְּל ִד ְבֵרי ֶהם ִמְּפ ֵני ֲעֵׂשה ֶׁשַּלּתֹוָרהֲ .א ָבל ִאם ָק ַבר ְּביֹום טֹוב ֵׁש ִני
ִקּדּוׁש ַה ֹח ֶדׁש – "אם לא באו עדים כל ֶׁשְּלרֹאׁש ַהׁ ָּש ָנה – ֵאינֹו נֹו ֵהג ּבֹו ֲא ֵבלּותֶׁ ,שׁ ְּש ֵני ֶהם ְּכיֹום ֶא ָחד
יום שלושים [בסוף חודש אלול] ,נוהגין ָארְֹך ֵהןֵ ,מ ַהַּט ַעם ֶׁשֵּב ַאְרנּו ְּב ִה ְלכֹות ִקּדּוׁש ַהחֹ ֶדׁש (ה,ח).
היו באותו היום שמצפין לעדים קודש
ולמחר קודש [נהגו שני ימים של ראש השנה] .והואיל והיו עושין אותו שני ימים ,ואפילו בזמן הראייה ,התקינו שיהיו
עושין ,אפילו בני ארץ ישראל ,אותו תמיד שני ימים בזמן הזה שקובעין על החשבון" (קידוש החודש ה,ח).
א מֹו ֵעד – חול המועדְ .וחֹו ֵלץ ְּכ ֵתפֹו ּ ֶפ ֶרק ַא ַחד ָע ָׂשר
– חושף את כתפו כביטוי לאבלות על חול המועד וימי חתנות יא
אביו ואמו .ונוסף על זה קורע בגדו
"עד שמגלה את לבו" (לעיל ח,ג)ַ .מ ְב ִרין חול המועד
– מאכילין את האבל משל אחרים
בסעודה ,מפני שביום הראשון של א ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ֲא ֵבלּות ַּבּמֹו ֵעד – קֹוֵר ַע ַעל ֵמתֹו ַּבּמֹו ֵעד,
האבל אסור לו לאכול משלו .סעודה
זו מכונה כיום 'סעודת הבראה' (ראה ְוחֹו ֵלץ ְּכ ֵתפֹוּ ,ו ַמ ְבִרין ֶאת ָה ֲא ֵב ִלים ֶל ֶחם ַּבּמֹו ֵעדָּ .כל ֵאּלּו
לעיל ד,ט; ז,ו)ְּ .ביֹום ֵׁש ִני – יום טוב שני ְּב ֻחּלֹו ֶׁשַּלּמֹו ֵעד; ֲא ָבל ְּביֹום טֹובֲ ,א ִפּלּו ְּביֹום ֵׁש ִני – ֵאין
קֹוְר ִעין ְוֹלא חֹו ְל ִצין ְוֹלא ַמ ְבִרין.
