Page 963 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 963

‫םיטפוש רפס‪      ‬לבא תהלכו‪      ‬פרק ו ‪	941‬‬         ‫	‬

‫ג   ָלקֹץ – לקצוץ‪ ,‬לחתוך‪ֶׁ .‬ש ְּיַׁשַּלח ֶּפַרע‬                                                           ‫איסור תספורת וגיהוץ‬

‫– שיגדל את שערו יותר מדי‪ֶׁ .‬ש ִּי ְג ֲערּו ּבֹו‬     ‫ג  ַּב ִּת ְסּפֶֹרת ֵּכי ַצד? ְּכֵׁשם ֶׁש ָאסּור ְל ַסֵּפר ָּכל ְׂש ַער ּגּופֹו אֹו‬
       ‫ֲח ֵבָריו – שהוא צריך להסתפר‪.‬‬
                                                    ‫ְל ַגֵּל ַח ְׂש ָפמֹו אֹו ָל ֹקץ ִצָּפְר ָניו ִּב ְכ ִלי ָּכל ִׁש ְב ָעה‪ָּ ,‬כְך ָאסּור ָּכל‬
‫ד  ֵּכ ִלים – בגדים‪ְ .‬מ ֹג ָה ִצין – מוחלקים‬        ‫ְׁשלִׁשים‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ָּב ִאיׁש‪ֲ .‬א ָבל ָה ִאׁ ָּשה ֻמ ֶּתֶרת‬
                                                    ‫ִּב ְנ ִטי ַלת ֵׂש ָער ְל ַא ַחר ִׁש ְב ָעה‪ְ .‬ו ָה ִאיׁש ַעד ְׁשלִׁשים יֹום‪ְ .‬ו ַעל‬
‫או מכובסים (ראה לעיל ביאור ה‪,‬ג)‪ּ .‬ו ְכ ֵלי‬          ‫ָא ִביו ְו ַעל ִאּמֹו – ַח ָּיב ְל ַג ֵּדל ְׂש ָערֹו ַעד ֶׁש ְּיַׁשַּלח ֶּפַרע‪ ,‬אֹו ַעד‬
‫ִּפְׁש ָּתן ֵאין ָּב ֶהם ִמּׁשּום ִּגהּוץ – בגדי‬
‫פשתן מתקמטים מהר וצריכים גיהוץ‬                                                          ‫ֶׁש ִּי ְג ֲערּו ּבֹו ֲח ֵבָריו‪.‬‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬ולכן החלקתם אינה‬
‫ניכרת בהם‪ ,‬שלא כמו בגדי צמר (יום‬                    ‫ד  ְו ֵכן ָאסּור ִל ְלּבֹשׁ� ֵּכ ִלים ְל ָב ִנים ֲח ָדִׁשים ּו ְמ ֹג ָה ִצין ָּכל ְׁשלִׁשים‪,‬‬

                           ‫טוב ז‪,‬כא)‪.‬‬               ‫ֶא ָחד ָה ִאיׁש ְו ֶא ָחד ָה ִאׁ ָּשה‪ָ .‬היּו ְצבּו ִעין ּו ְמ ֹג ָה ִצין – ֻמ ָּתִרין‪.‬‬
                                                    ‫ְו ֵכן ִאם ֹלא ָהיּו ֲח ָדִׁשים – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ְל ָב ִנים ּו ְמ ֹג ָה ִצין‪,‬‬
‫ה‪ִ   1‬לׂ ָּשא ִאׁ ָּשה‪ְ ...‬ל ָאֵרס – ראה לעיל‬       ‫ֻמ ָּתִרין; ּו ְכ ֵלי ִּפְׁש ָּתן – ֵאין ָּב ֶהם ִמּׁשּום ִּגהּוץ‪ּ .‬ו ְל ַא ַחר ְׁשלִׁשים‬

‫ביאור ב‪,‬ג‪ֲ .‬א ִפּלּו ְּביֹום ַהִּמי ָתה – שמא‬                       ‫יֹום ֻמ ָּתר ַּבִּגהּוץ‪ֲ ,‬א ִפּלּו ַעל ָא ִביו ְו ַעל ִאּמֹו‪.‬‬
‫תתקדש לאחר‪ִ .‬מ ְצַות ְּפִר ָּיה ּוְר ִב ָּיה‬
‫– "כמה בנים יהיו לו לאיש ותתקיים‬                                                                                  ‫איסור נישואים‬
‫מצוה זו בידו? זכר ונקבה" (אישות‬
‫טו‪,‬ד)‪ֶׁ .‬ש ְּיַׁשְּמֶׁשּנּו – שיעזור לו בענייני‬     ‫ה‪ַּ  1‬בִּנּׂשּו ִאין ֵּכי ַצד? ָאסּור ִלׂ ָּשא ִאׁ ָּשה ָּכל ְׁשלִׁשים יֹום‪ּ .‬ו ֻמ ָּתר‬
‫הבית‪ְ .‬ו ֵאין לֹו ָּב ִנים ְק ַטִּנים – שצריכים‬
‫טיפול של אם‪ַ .‬עד ֶׁש ַּי ַע ְברּו ָע ָליו ְׁשלָׁשה‬  ‫ְל ָאֵרס ֲא ִפּלּו ְּביֹום ַהִּמי ָתה‪ּ .‬ו ִמי ֶׁשֵּמ ָתה ִאְׁשּתֹו – ִאם ְּכ ָבר‬
‫ְר ָג ִלים – כדי שיישא אישה אחרת רק‬                 ‫ִק ֵּים ִמ ְצַות ְּפִר ָּיה ּוְר ִב ָּיה‪ְ ,‬ו ֵיׁש לֹו ִמי ֶׁש ְּיַׁשְּמֶׁשּנּו‪ְ ,‬ו ֵאין לֹו ָּב ִנים‬
‫לאחר שיעבור זמן שלא יזכור עוד‬                       ‫ְק ַטִּנים‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ָאסּור ִלׂ ָּשא ִאׁ ָּשה ַא ֶחֶרת ַעד ֶׁש ַּי ַע ְברּו ָע ָליו‬
‫את הראשונה‪ ,‬כשם ש"אסרו חכמים‬
‫שישמש אדם מיטתו ולבו מחשב‬                                                                   ‫ְׁשלָׁשה ְר ָג ִלים‪.‬‬
‫באישה אחרת" (איסורי ביאה כא‪,‬יב; ועיין‬
                                                    ‫ה‪ֲ   2‬א ָבל ִמי ֶׁשֹּלא ִק ֵּים ֲע ַד ִין ִמ ְצַות ְּפִר ָּיה ּוְר ִב ָּיה‪ ,‬אֹו ֶׁשִּק ֵּים‬
             ‫עוד בתוספות מועד קטן כג‪,‬א)‪.‬‬
                                                    ‫ְו ֵיׁש לֹו ָּב ִנים ְק ַטִּנים‪ ,‬אֹו ִמי ֶׁש ֵאין לֹו ִמי ֶׁש ְּיַׁשְּמֶׁשּנּו – ֲהֵרי‬
‫ה‪ְ  2‬ו ִל ְכנֹס – לשאת אותה לאישה‬                   ‫ֶזה ֻמ ָּתר ְל ָאֵרס ְו ִל ְכנֹס ִמ ָּיד‪ְ ,‬ו ָאסּור לֹו ָלבֹוא ָע ֶלי ָה ַעד‬
                                                    ‫ְׁשלִׁשים יֹום‪ְ .‬ו ֵכן ָה ִאׁ ָּשה ֶׁש ָה ְי ָתה ֲא ֵב ָלה – ֹלא ִּתָּב ֵעל ַעד‬
‫ולהכניס אותה לביתו‪ְ .‬ו ָאסּור לֹו ָלבֹוא‬
‫ָע ֶלי ָה ַעד ְׁשלִׁשים יֹום – אם קיים מצַות‬                                                 ‫ְׁשלִׁשים יֹום‪.‬‬
‫פרייה ורבייה‪ .‬אך אם עדיין לא קיים‬
‫מצוה זו‪ ,‬היא מותרת לו מיד לאחר‬                                                                               ‫השתתפות בשמחה‬
‫שבעת ימי האבל (ק')‪ֹ .‬לא ִּתָּב ֵעל ַעד‬
‫ְׁשלִׁשים יֹום – ואם היא אבלה על בעלה‪,‬‬              ‫ו  ִׂש ְמ ַחת ֵמֵרעּות ֶׁש ָה ָיה ַח ָּיב ִל ְפרֹ ַע אֹו ָתּה – ֻמ ָּתר ַל ֲעׂשֹו ָתּה‬
‫מותר לה להינשא לאיש אחר רק אחרי‬
‫תשעים יום מיום מות בעלה‪ ,‬כי רק אז‬                   ‫ִמ ָּיד ְל ַא ַחר ִׁש ְב ָעה‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֵאינֹו ַח ָּיב ְל ָפְר ָעּה – ָאסּור ְל ִהָּכ ֵנס‬
‫ניתן לדעת בוודאות אם נתעברה מבעלה‬
‫המת והבן ממנו‪ ,‬או שנתעברה מבעלה‬                     ‫ָלּה ַעד ְׁשלִׁשים יֹום‪   .‬ז  ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּבְׁש ָאר ֵמ ִתים‪.‬‬

                  ‫השני (גירושין יא‪,‬יח)‪.‬‬             ‫ֲא ָבל ַעל ָא ִביו ְו ַעל ִאּמֹו – ֵּבין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ֹלא ִיָּכ ֵנס ְלִׂש ְמ ַחת‬
                                                                                ‫ֵמֵרעּות ַעד ְׁש ֵנים ָעָׂשר חֹ ֶדׁש‪.‬‬
‫ו  ֶׁש ָה ָיה ַח ָּיב ִל ְפרֹ ַע אֹו ָתּה – שחברו‬
                                                                                                                  ‫צמצום סחורה‬
‫השתתף בהוצאות החתונה שלו‪ ,‬ובא‬
‫לאכול ולשתות ולשמוח עמו בשבעת‬                       ‫ח   ַעל ָּכל ַהֵּמ ִתים ֻּכָּלן ֻמ ָּתר ֵלי ֵלְך ִּב ְסחֹוָרה ְל ַא ַחר ְׁשלִׁשים‬
‫ימי המשתה או בחלק מהם‪ ,‬וכעת‬
‫החבר מתחתן‪ ,‬ומצפה שישיב לו כמו‬                      ‫יֹום‪ְ ,‬ו ַעל ָא ִביו ְו ַעל ִאּמֹו – ַעד ֶׁש ִּי ְג ֲערּו ּבֹו ֲח ֵבָריו ְויֹא ְמרּו‬
‫שעשה עבורו (זכייה ומתנה ז‪,‬א; ז‪,‬י)‪ .‬ויש‬
‫שפירשו שמדובר רק בשמחת חברים‪,‬‬                       ‫לֹו ' ֵלְך ִעָּמנּו'‪   .‬ט  ְו ֵכן ַעל ָּכל ַהֵּמ ִתים ֻּכָּלן – ָר ָצה‪ְ ,‬מ ַמ ֵעט‬
‫ולא בשמחת חתונה שהשמחה בה‬
                                                    ‫ְּב ִע ְסקֹו‪ָ ,‬ר ָצה‪ֵ ,‬אינֹו ְמ ַמ ֵעט; ַעל ָא ִביו ְו ַעל ִאּמֹו – ְמ ַמ ֵעט‬
                           ‫רבה (י')‪.‬‬
   958   959   960   961   962   963   964   965   966   967   968