Page 960 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 960
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק ה 938
ו ָאסּור ִּב ְנ ִעי ַלת ַה ַּס ְנ ָּדל – אי נעילת איסור נעילת הסנדל
ו ִמַּנ ִין ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ִּב ְנ ִעי ַלת ַה ַּס ְנ ָּדל? ֶׁש ֲהֵרי ֶנ ֱא ַמר הסנדל יש בה צער גופני לאדם ,ודין
זה קיים בזמנים של צער וחרטה (שביתת
ִּבי ֶח ְז ֵקאלּ" :ו ְנ ָע ֶליָך ָּתִׂשים ְּב ַר ְג ֶליָך" (יחזקאל כד,יז) – ִמְּכ ַלל עשור ג,ז-ח ,וראה ביאורנו שם; תעניות ג,ד; ה,י).
ֶנ ֱא ַמר ִּבי ֶח ְז ֵקאל – במצַות ה' שלא ינהג ֶׁשָּכל ָה ָעם ֲאסּו ִריןָ .ה ָיה ָּבא ַּב ֶּד ֶרְך – נֹו ֵעל ְוהֹו ֵלְךּ ,ו ְכֶׁש ִּיָּכ ֵנס
מנהגי אבלות על אשתו .ראה הפסוקים
ַּבְּמ ִדי ָנה חֹו ֵלץ ִמ ְנ ָע ָליו. לעיל ביאור ה,טָ .2ה ָיה ָּבא ַּב ֶּדֶרְך – מותר
לאבל לנעול נעליים כשהוא הולך בדרך ,איסור עשיית מלאכה
ז ֶר ֶמז ָל ָא ֵבל ֶׁש ָאסּור ַּב ֲעִׂש ַּית ְמ ָלא ָכה – ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר: כדי שלא ייפצעו רגליו ושלא יוכש על
ידי נחש או עקרבְ .מ ִדי ָנה – עיר.
" ְו ָה ַפ ְכ ִּתי ַחֵּגי ֶכם ְל ֵא ֶבל" (עמוס ח,י) – ַמה ַחג ָאסּור ַּב ֲעִׂש ַּית
ְמ ָלא ָכהַ ,אף ָא ֵבל ָאסּור ַּב ֲעִׂש ַּית ְמ ָלא ָכהּ .ו ְכֵׁשם ֶׁשהּוא ָאסּור ז ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ָה ַפ ְכ ִּתי ַחֵּגי ֶכם ְל ֵא ֶבל ְו ָכל
ִׁשיֵרי ֶכם ְל ִקי ָנה ְו ַה ֲע ֵלי ִתי ַעל ָּכל ָמ ְת ַנ ִים
ָׂשק ְו ַעל ָּכל רֹאׁש ָקְר ָחהְ ,וַׂש ְמ ִּתי ָה ְּכ ֵא ֶבל ַּב ֲעִׂש ַּית ְמ ָלא ָכהָּ ,כְך הּוא ָאסּור ִלׂ ָּשא ְו ִל ֵּתן ִּב ְסחֹו ָרה ְו ֵלי ֵלְך
ָי ִחיד ְו ַא ֲחִרי ָתּה ְּכיֹום ָמר"ִ .לׂ ָּשא ְו ִל ֵּתן
ִמְּמ ִדי ָנה ִל ְמ ִדי ָנה ִּב ְסחֹוָרה. ִּב ְסחֹוָרה – לקנות ולמכור.
ח ָּכל ְׁשלָׁשה ָי ִמים ָהִראׁשֹו ִנים – ח ָּכל ְׁשלָׁשה ָי ִמים ָהִראׁשֹו ִנים ָאסּור ַּב ֲעִׂש ַּית ְמ ָלא ָכהֲ ,א ִפּלּו
ָה ָיה ָע ִני ַהִּמ ְתַּפְר ֵנס ִמן ַהְּצ ָד ָקה; ִמָּכאן ְו ֵאי ָלְך – ִאם ָה ָיה בשלושת הימים הראשונים הכאב על
המת גדול מאוד והבכי רב (ראה להלן יג,י;
ָע ִני ,עֹוֶׂשה ְּב ִצ ְנ ָעה ְּבתֹוְך ֵּביתֹוְ ,ו ָה ִאׁ ָּשה טֹוָוה ַּבֶּפ ֶלְך ְּבתֹוְך יג,יב; ה,כ; ז,ד)ְ .ו ָה ִאׁ ָּשה – הענייה .טֹו ָוה
ַּבֶּפ ֶלְך – במוט שכרוכים עליו חוטי
ֵּבי ָתּה .ט ְׁש ֵני ַא ִחים אֹו ְׁש ֵני ֻׁש ָּת ִפין ֶׁש ֵהן ַּב ֲחנּות ַא ַחת,
הצמר הנטווים ,הנשזרים יחד לחוט ְו ֵא ַרע ֵא ֶבל ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן – נֹו ֲע ִלין ֶאת ַה ֲחנּות ָּכל ִׁש ְב ָעה.
אחד .בימיהם " ַהִּטּוּוי היא המלאכה
המיוחדת לנשים" (אישות כא,א) .ט ְׁש ֵני י ֲא ִפּלּו ְּד ָב ִרים ַהֻּמ ָּת ִרין ַל ֲעׂשֹו ָתן ְּב ֻחּלֹו ֶׁשַּלּמֹו ֵעד – ָאסּור
ֻׁש ָּת ִפין – משום שנראה כאילו האבל
ָל ָא ֵבל ַל ֲעׂשֹו ָתם ְּב ָידֹו ִּבי ֵמי ֶא ְבלֹוֲ ,א ָבל ֲא ֵחִרים עֹוִׂשים לֹו. עושה מלאכה (פנ"מ ,ירושלמי מועד קטן ג,ה).
ֵּכי ַצד? ָהיּו ֵזי ָתיו ַל ֲה ֹפְךְ ,ו ַכ ָּדיו ָלגּוףּ ,ו ִפְׁש ָּתנֹו ַל ֲעלֹות ִמן
ַהִּמְׁשָרהְ ,ו ַצ ְמרֹו ִמן ַהּיֹוָרה – ׂשֹו ֵכר ֲא ֵחִרים ַל ֲעׂשֹו ָתן לֹוְּ ,כ ֵדי י ֵזי ָתיו ַל ֲה ֹפְך – כדי להוציא את השמן
מן הזיתים הקשים ,היו צוברים אותם
בערמה אחת כדי שיתחממו ויתרככוֶׁ ,שֹּלא יֹא ְבדּוּ .ו ְמ ַרְּב ִצין לֹו ָׂש ֵדהּו ִמׁ ֶּש ַּתִּגי ַע עֹו ַנת ַהַּמ ִים.
והיו צריכים להפוך אותם מדי פעם,
יא ָה ֲאִרי ִסין ְו ַה ֲח ִכיִרין ֶׁשּלֹו ְו ַה ַּקְּב ָל ִנין – ֲהֵרי ֵאּלּו ַי ֲעׂשּו מפני שהם עלולים לתסוס ולהתקלקל
ְּכ ַדְרָּכןֲ .א ָבל ַה ַחָּמִרין ְו ַהַּגָּמ ִלין ַּבְּב ֵהמֹות ֶׁשּלֹוְ ,ו ַה ַּסָּפ ִנין אם לא יאווררו אותםָ .לגּוף – לסגור,
לאטום במגופה ,כלומר ִמכסה ,כדי שלא
ַּב ְּס ִפי ָנה ֶׁשּלֹו – ֲהֵרי ֵאּלּו ֹלא ַי ֲעׂשּו; ְו ִאם ָהיּו ֻמ ְחָּכִרין אֹו יתקלקל מה שבהםּ .ו ִפְׁש ָּתנֹו ַל ֲעלֹות ִמן
ַהִּמְׁשָרה – שריית הוצני (גבעולי) פשתן
ֻמְׂשָּכִרין ִמּ ֹק ֶדם ִל ְז ַמן ָקצּוב – ֲהֵרי ֵאּלּו ַי ֲעׂשּו .יב ְׂש ִכיר יֹום
במים נועדה לשחרר את הסיבים מיתר – ֲא ִפּלּו ְּב ִעיר ַא ֶח ֶרת ֹלא ַי ֲעֶׂשה לֹו.
חלקי הצמח .השארת הפשתן במי
המשרה לזמן ארוך מידי יגרום לכך שהסיבים עצמם יתקלקלוְ .ו ַצ ְמרֹו ִמן ַהּיֹוָרה – צמר זה נמצא בתהליך צביעה על ידי
בישול ,ואם יישאר זמן רב מדי ייפסד (פה"מ שבת א,ה)ְ .מ ַרְּב ִצין – מזלפים מים ,משקים מעט .עֹו ַנת ַהַּמ ִים – זמן ההשקאה.
יא ֲאִרי ִסין – האריס הוא המקבל שדה לעבד אותה תמורת אחוז מסוים מן היבול ,שליש או רבע וכדומה ,לאחר
ניכוי ההוצאות (שלוחין ושותפין ח,ה; שכירות ט,וֲ .)3ח ִכי ִרין – השוכר מחברו שדה תמורת יבול קבוע מראש (מעשר ו,יג;
שכירות ח,ב)ַ .קְּב ָל ִנין – מי ששוכר שדה לעבד אותה תמורת אחוזים מן היבול ,שהוא כמו אריס ,אלא שההוצאות
על חשבונו .ואם לא עיבד את השדה ,משלם את חלק היבול שהיה צפוי (פה"מ ב"ב י,ד; שכירות ח,ב)ַ .חָּמ ִרין – מובילי
חמוריםַּ .גָּמ ִלין – מובילי גמלים .יב ְׂש ִכיר יֹום – שעבודתו באה מכוחו הישיר של מעסיקו האבל ,ועבודתו
נעשית בפרהסיה (רדב"ז).
