Page 959 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 959
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק ה 937
א ֵאּלּו ְּד ָבִרים וכו' – ופירוט ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי
מקורותיהם ודיניהם יבוא בהלכות השבעה ה
הבאותָ .לסּוְך – למרוח על הגוף שמן
רגיל או שמן מבושם (ק')ּ .ו ְלַׁשֵּמׁש ִמָּטתֹו האיסורים על האבל
– לשון נקייה ליחסי אישותְ .ו ִל ְזקֹף ֶאת
ַהִּמָּטה – אלא צריך להפוך את המיטה א ֵאּלּו ְּד ָבִרים ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ָּב ֶהם ַּבּיֹום ָהִראׁשֹון ִמן ַהּתֹוָרה,
(ראה לעיל ביאור ד,ט)ְ .ו ִל ְפרֹ ַע ֶאת רֹאׁשֹו
– לחשוף (פה"מ כלים כא,א) ,אלא צריך ּו ִבְׁש ָאר ִׁש ְב ַעת ְי ֵמי ָה ֵא ֶבל ִמ ִּד ְבֵרי ֶהםָ :אסּור ְל ַסֵּפרּ ,ו ְל ַכֵּבס,
ְו ִלְרחֹץְ ,ו ָלסּוְךּ ,ו ְלַׁשֵּמׁש ִמָּטתֹוְ ,ו ִל ְנעֹל ֶאת ַה ַּס ְנ ָּדלְ ,ו ַל ֲעׂשֹות
לעטוף את ראשו. ְמ ָלא ָכהְ ,ו ִל ְקרֹות ְּב ִד ְבֵרי ּתֹוָרהְ ,ו ִל ְזקֹף ֶאת ַהִּמָּטהְ ,ו ִל ְפרֹ ַע ֶאת
ב ֶׁש ֲהֵרי ִה ְז ִהיר ְּב ֵני ַא ֲהרֹן – שלא רֹאׁשֹוְ ,ו ִלְׁשאֹל ָׁשלֹום – ַהּכֹל ַא ַחד ָעָׂשר ָּד ָבר.
להתאבל על מות נדב ואביהוא אחיהם. איסור תספורת
ָראֵׁשי ֶכם ַאל ִּת ְפָרעּו – אל תגדלו את
ׂשער ראשכם (ת"א) ,אלא הסתפרוִ .מְּכ ַלל ב ּו ִמַּנ ִין ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ַּב ִּת ְסּ ֹפֶרת? ֶׁש ֲהֵרי ִה ְז ִהיר ְּב ֵני ַא ֲהרֹן:
– מתוך זה אפשר להבין שבאבלות
רגילה אסור להסתפרָׂ .ש ָפה – שפם. " ָראֵׁשי ֶכם ַאל ִּת ְפ ָרעּו" (ויקרא י,ו) – ִמְּכ ַלל ֶׁשָּכל ַהִּמ ְת ַאֵּבל ָאסּור
ְל ַסֵּפר ְׂש ָערֹו ֶאָּלא ְמ ַג ֵּדל ֶּפַרעּ .ו ְכֵׁשם ֶׁש ָאסּור ְל ַגֵּל ַח ְׂש ַער
ִלּטֹל ִצָּפְר ָניו – לגזוז את הציפורניים. רֹאׁשֹוָּ ,כְך ָאסּור ְל ַגֵּל ַח ְׂש ַער ְז ָקנֹו ְו ָכל ֵׂש ָער ֶׁש ֵּיׁש ּבֹוֶ ,א ָחד
ַהְּמ ַגֵּל ַח ְו ֶא ָחד ַהִּמ ְתַּגֵּל ַחָ .ה ָיה ְמ ַגֵּל ַחְ ,וָׁש ַמע ֶׁשֵּמת ָא ִביו –
ג ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – על ידי יואב לאישה ַמְׁש ִלים ִּת ְג ַל ַחת רֹאׁשֹוֶ ,א ָחד ַהְּמ ַגֵּל ַח ְו ֶא ָחד ַהִּמ ְתַּגֵּל ַחְ .ו ֵכן
ָאסּור ְל ַגֵּל ַח ָׂש ָפה ְו ִלּטֹל ִצָּפְר ָניו ִּב ְכ ִלי; ֲא ָבל ְּבִׁשָּניו ,אֹו ֶׁשָּנ ַטל
החכמה מתקוע ,כששלח אותה אל דוד
המלך לשכנעו להשיב את אבשלום ִצּפֶֹרן ְּב ִצּ ֹפֶרן – ֻמ ָּתר.
בנוַ" :ו ִּיְׁש ַלח יֹו ָאב ְּתקֹו ָעה ַו ִּי ַּקח ִמׁ ָּשם
ִאׁ ָּשה ֲח ָכ ָמהַ ,וּיֹא ֶמר ֵא ֶלי ָה ִה ְת ַאְּב ִלי ָנא איסור כיבוס ,רחיצה וסיכה
ְו ִל ְבִׁשי ָנא ִב ְג ֵדי ֵא ֶבל ְו ַאל ָּתסּו ִכי ֶׁש ֶמן ג ּו ִמַּנ ִין ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ְל ַכֵּבס ְּב ָג ָדיו ְו ִלְרחֹץ ּגּופֹו ְו ָלסּוְך?
ְו ָה ִיית ְּכ ִאׁ ָּשה ֶזה ָי ִמים ַרִּבים ִמ ְת ַאֶּב ֶלת ַעל ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִ " :ה ְת ַאְּב ִלי ָנא ְו ִל ְבִׁשי ָנא ִב ְג ֵדי ֵא ֶבל ְו ַאל ָּתסּו ִכי ֶׁש ֶמן"
ֵמת"ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – על ידי נעמי לרות לפני (שמואל־ב יד,ב)ּ ,ו ְר ִחי ָצה ִּב ְכ ַלל ִסי ָכהֶׁ ,ש ָה ְר ִחי ָצה קֹו ֶד ֶמת ַל ִּסי ָכה,
שהלכה אל בועזְ" :וָר ַח ְצ ְּת ָו ַס ְכ ְּת ְוַׂש ְמ ְּת ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :וָר ַח ְצ ְּת ָו ַס ְכ ְּת" (רות ג,ג)ּ .ו ְכֵׁשם ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ְּב ִכּבּוס
ִׂש ְמֹל ַת ִיְך ָע ַל ִיְך ְו ָי ַר ְד ְּת ַהּ ֹגֶרן"ֵּ .כ ִלים –
בגדיםְ .מ ֹג ָה ִצין – הגיהוץ נעשה על ְּב ָג ִדיםָּ ,כְך ָאסּור ִל ְלּבֹׁש� ֵּכ ִלים ְל ָב ִנים ֲח ָדִׁשים ּו ְמ ֹג ָה ִצין.
ידי העברת אבן חלקה או כלי על הבגד
כדי להחליקו (הערוך; ר' תנחום) או כבישתו ד ָאסּור ָלסּוְך ִמ ְק ָצת ּגּופֹו ְּכ ָכל ּגּופֹו; ְו ִאם ְל ַה ֲע ִביר ֶאת
במכבש" .אלו הן כלים מגוהצין? כלי
היוצא מתחת המכבש" (מסכת אבל רבתי ַה ֻּז ֲה ָמה – ֻמ ָּתרְ .ו ֵכן ִּבְר ִחי ַצת ִמ ְק ָצת ּגּופֹו ְּב ַחִּמין; ֲא ָבל ְּבצֹו ֵנן
ז) .פירוש אחר :הכיבוס במים בלבד – רֹו ֵחץ ָּפ ָניו ָי ָדיו ְוַר ְג ָליוֲ ,א ָבל ֹלא ָּכל ּגּופֹו.
והגיהוץ בחומרי כביסה (ק'). איסור תשמיש המיטה
ד ְל ַה ֲע ִביר ֶאת ַה ֻּז ֲה ָמה – להסיר את ה ִמַּנ ִין ָל ָא ֵבל ֶׁש ָאסּור ְּב ַתְׁש ִמיׁש ַהִּמָּטה? ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ" :ו ְי ַנ ֵחם
הריח הרע ואת הלכלוך (למילה זוהמה כריח ָּדִוד ֵאת ַּבת ֶׁש ַבע ִאְׁשּתֹוַ ,וָּיבֹא ֵא ֶלי ָה ַו ִּיְׁשַּכב ִעָּמּה" (שמואל־ב
רע ראה :פה"מ בכורות ו,ב; ברכות ט,ח) .נמצא יב,כד) – ִמְּכ ַלל ֶׁש ָה ָיה ָאסּור ִמּ ֹק ֶדםְ .ו ֵכן ֹלא ִיׂ ָּשא ָה ָא ֵבל
שהותרה הסיכה לאבל כדי להעביר ִאׁ ָּשהְ ,וֹלא ִּתָּנֵׂשא ָה ִאׁ ָּשהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ְמַׁשְּמִׁשין
את הזוהמה ,מפני שהיא סיכה לניקיון ִמָּט ָתםּ .ו ֻמ ָּתר ְל ִה ְת ַי ֵחד ִעם ִאְׁשּתֹוַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָאסּור
ולא לתענוג ,ואפילו סיכת כל גופו
(וכן בתעניות ג,ד) ,ואין צריך לומר סיכה ַּב ַּתְׁש ִמיׁש.
לרפואה (י').
ה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – לאחר שהתאבלו על בנם
שמתַ .אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין וכו' – גם אם
ירצו להינשא מבלי לקיים חיי אישות
בתקופת האבל.
