Page 962 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 962
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק ה-ו 940
איסור גילוי הראש יט ִּב ְפִרי ַעת – בגילוי .סּו ָדר – בגד.
יט ִמַּנ ִין ָל ָא ֵבל ֶׁש ָאסּור ִּב ְפִרי ַעת ָהרֹאׁש? ֶׁש ֲהֵרי ֶנ ֱא ַמר ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – בעניין נגע הצרעת ,שהמצורע
צריך להתעטף כאבלְ" :ו ַהָּצרּו ַע ֲאֶׁשר
ִלי ֶח ְז ֵקאלְ [" :ו]ֹלא ַת ְע ֶטה ַעל ָׂש ָפם" (יחזקאל כד,יז) – ִמְּכ ַלל ּבֹו ַהֶּנ ַגע ְּב ָג ָדיו ִי ְהיּו ְפֻר ִמים ְורֹאׁשֹו ִי ְה ֶיה
ֶׁשׁ ְּש ָאר ָה ֲא ֵב ִלים ַח ָּי ִבין ַּב ֲע ִטי ַפת ָהרֹאׁשְ .ו ַהּסּו ָדר ֶׁשְּמ ַכ ֶּסה ּבֹו ָפרּו ַע ְו ַעל ָׂש ָפם ַי ְע ֶטהְ ,ו ָט ֵמא ָט ֵמא
רֹאׁשֹו – עֹו ֶטה ִמִּמ ְק ָצתֹו ְמ ַעט ַעל ִּפיוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ַעל ָׂש ָפם
ִי ְקָרא".
ַי ְע ֶטה" (ויקרא יג,מה)ְ ,ו ִת ְרֵּגם ֻא ְנ ְקלֹוס ַהֵּגרַּ" :כ ֲא ֵב ָלא ִי ְת ַעַּטף".
כֶׁ 1שֶּנ ֱא ַמר – ליחזקאל (ראה לעיל
איסור שאלת שלום
ד,ט) .כלומר ,בדבר זה תנהג אבלות,
כּ 1ו ִמַּנ ִין ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ִּבְׁש ִאי ַלת ָׁשלֹום? ֶׁשֶּנ ֱא ַמרֵ " :ה ָא ֵנק שתידום ולא תשאל לשלום (רש"י מועד
קטן טו,ב)ָּ .כל ְׁשלָׁשה ָי ִמים ָה ִראׁשֹו ִנים
ּדֹם" (יחזקאל כד,יז)ָּ .כל ְׁשלָׁשה ָי ִמים ָה ִראׁשֹו ִנים – ִמי ֶׁשָּנ ַתן לֹו וכו' – האבלות המודרגת מתוארת גם
ָׁשלֹוםֵ ,אינֹו ַמ ֲח ִזיר לֹו ֶאָּלא מֹו ִדיעֹו ֶׁשהּוא ָא ֵבלּ .ו ִמׁ ְּשלָׁשה בהמשך" :כל שלושה ימים הראשונים
ְו ַעד ִׁש ְב ָעה – ִמי ֶׁשׁ ָּש ַאל ִּבְׁשלֹומֹוַ ,מ ֲח ִזיר לֹו ָׁשלֹוםּ .ו ִמׁ ִּש ְב ָעה יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו על
ְו ַעד ְׁשלִׁשים – ׁשֹו ֵאל ִּבְׁשלֹום ֲא ֵחִריםֲ .א ָבל ֲא ֵחִרים ֵאין כתפו; משלושה ועד שבעה – מונחת
ׁשֹו ֲא ִלין ִּבְׁשלֹומֹו ַעד ְל ַא ַחר ְׁשלִׁשים יֹום; ְו ַעל ָא ִביו ְו ַעל ִאּמֹו בקרן זווית; מכאן ואילך – עוברת כנגדו
בשוק .כל זה כדי להכין עצמו לחזור,
ֵאין ׁשֹו ֲא ִלין ִּבְׁשלֹומֹו ַעד ְל ַא ַחר ְׁש ֵנים ָעָׂשר חֹ ֶדׁש. וייעור משנתו .והרי הוא אומר' :הכיתה
אותם ולא חלו [=לא פחדו ,לא חשו
כִ 2אם ִּבְׁש ִאי ַלת ָׁשלֹום ֶנ ֱא ַסר ָה ָא ֵבלַ ,קל ָו ֹח ֶמר ֶׁשהּוא ָאסּור את הכאב]' (ירמיהו ה,ג) – מכלל שצריך
ְל ַהְרּבֹות ְּד ָבִרים ְו ִלְׂש ֹחקֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :דֹם" (שם)ְ .וֹלא יֹא ַחז להקיץ ולחול" (להלן יג,יב).
ִּתינֹוק ְּב ֵחיקֹוֶׁ ,שֹּלא ְי ִבי ֶאּנּו ִלי ֵדי ְׂשחֹוק; ְוֹלא ִיָּכ ֵנס ִל ְמקֹום
כְ 2ו ִלְׂש ֹחק – שחוק הוא הפך מן
ִׂש ְמ ָחהְּ ,כגֹון ָּב ֵּתי ַהִּמְׁש ָּתאֹות ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן.
העצב ,ונעשה בדרך כלל מתוך קלות
ראש.
ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי א ָס ְמכּו – למדו ברמז וכסימן
ו
(אסמכתה)ֶׁ .ש ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר – באשת
השלושים יפת תואר שנשבתה במלחמהְ" :ו ֵה ִסיָרה
האיסורים על האבל ֶאת ִׂש ְמ ַלת ִׁש ְב ָיּה ֵמ ָע ֶלי ָה ְו ָיְׁש ָבה ְּב ֵבי ֶתָך
ּו ָב ְכ ָתה ֶאת ָא ִבי ָה ְו ֶאת ִאָּמּה ֶי ַרח ָי ִמים
א ִמ ִּד ְבֵרי סֹו ְפִרים ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָה ָא ֵבל נֹו ֵהג ְּב ִמ ְק ָצת ִּד ְבֵרי ֲא ֵבלּות
[חודש]ְ ,ו ַא ַחר ֵּכן ָּתבֹוא ֵא ֶלי ָה ּו ְב ַע ְל ָּתּה
ָּכל ְׁשלִׁשים יֹוםּ .ו ִמַּנ ִין ָס ְמכּו ִלְׁשלִׁשים יֹום? ֶׁש ֲהֵרי הּוא ְו ָה ְי ָתה ְלָך ְל ִאׁ ָּשה"ִ .מְּכ ַלל ֶׁש ָה ָא ֵבל
אֹו ֵמרּ" :ו ָב ְכ ָתה ֶאת ָא ִבי ָה ְו ֶאת ִאָּמּה ֶי ַרח ָי ִמים" (דברים כא,יג) – ִמ ְצ ַט ֵער – מתוך המציאות שהאבל
שרוי בצער חודש ימים ,ציוותה התורה
ִמְּכ ַלל ֶׁש ָה ָא ֵבל ִמ ְצ ַט ֵער ָּכל ְׁשלִׁשים יֹום. להתחשב בצערה של האישה במשך
ב ְו ֵאּלּו ְּד ָבִרים ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ָּב ֶהן ָּכל ְׁשלִׁשים יֹוםָ :אסּור תקופה זו.
ַּב ִּת ְסּפֶֹרתּ ,ו ַבִּגהּוץּ ,ו ַבִּנּׂשּו ִאיןּ ,ו ְבִׂש ְמ ַחת ֵמֵרעּותְ ,ו ֵלי ֵלְך ב ִּגהּוץ – ראה לעיל ביאור ה,ג.
ּו ְבִׂש ְמ ַחת ֵמֵרעּות – סעודת חתונה של
חברו ,שהוא עוזר לחברו בהוצאות ִּב ְסחֹו ָרה ִמְּמ ִדי ָנה ִל ְמ ִדי ָנה – ַהּכֹל ֲח ִמׁ ָּשה ְּד ָב ִרים.
החתונה (ק' .וראה להלן ז) ,או שפירושו
סעודה שעושים רעים ואהובים זה עם זה (פרשנים למועד קטן כב,ב)ֵ .לי ֵלְך ִּב ְסחֹו ָרה – בשיירה גדולה שיש בה פרסום
ושמחה ,אבל משא ומתן רגיל ,יכול לשאת ולתת אחרי שבעת ימי האבל (לעיל ה,ז; כס"מ ,הלכה ח)ְ .מ ִדי ָנה – עיר.
