Page 961 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 961
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק ה 939
יג ָה ָא ֵבל ֶׁש ָה ְי ָתה ְמ ֶלא ֶכת ֲא ֵחִרים ְּב ָידֹוֵּ ,בין ְּב ַקְּב ָלנּות ֵּבין יג ַקְּב ָלנּות – עבודה בקבלנות ,שהשכר
עליה משולם כסכום כולל על המלאכה
הגמורה בלא להתחשב בזמן העבודה ֶׁש ֵאי ָנּה ְּב ַקְּב ָלנּות – ֹלא ַי ֲעֶׂשהָ .ה ְי ָתה ְמ ַלא ְכּתֹו ְּב ַיד ֲא ֵחִרים
בפועל ,בניגוד לשכיר ,המקבל את שכרו
– ְּב ֵביתֹו ֹלא ַי ֲעׂשּוְּ ,ב ַב ִית ַא ֵחר עֹוִׂשין .יד ָה ָיה לֹו ִּדין ִעם
ָא ָדם – ֵאינֹו ּתֹו ֵב ַע אֹותֹו ָּכל ִׁש ְב ַעת ְי ֵמי ָה ֲא ֵבלּות; ְו ִאם ָה ָיה לפי הזמן שהשקיע בעבודה (יום טוב ז,כה).
ְּב ַב ִית ַא ֵחר עֹוִׂשין – מפני שהדבר נעשה
ָּד ָבר ָא ֵבד – עֹוֶׂשה ָׁש ִלי ַחָּ .כ ֶזה הֹורּו ַהְּגאֹו ִנים.
בצנעה (רדב"ז) .יד ַהְּגאֹו ִנים – "כל
החכמים שעמדו אחר חיבור התלמוד איסור לימוד תורה
[עד הרמב"ם] ובנו בו [=התבוננו
טו ִמַּנ ִין ֶׁש ָה ָא ֵבל ָאסּור ְּב ִד ְב ֵרי ּתֹו ָרה? ֶׁש ֲה ֵרי ֶנ ֱא ַמר בו והעמיקו בהבנתו] ויצא להם שם
בחכמתם ...שעמדו בארץ ישראל ובארץ
שנער [=בבל] ובספרד ובצרפת ,למדו ִלי ֶח ְז ֵקאלֵ " :ה ָא ֵנק ּדֹם" (יחזקאל כד,יז) .טז ָאסּור ִל ְקרֹות
ַּבּתֹו ָרה ּו ַבְּנ ִבי ִאים ּו ַבְּכתּו ִביםְ ,ו ִלְׁשנֹות ַּבִּמְׁש ָנה ּו ַבִּמ ְד ָרׁש דרך התלמוד והוציאו לאור תעלומותיו
וביארו ענייניו" (הקדמה למשנה תורה,לג). ּו ַב ֲה ָלכֹות ּו ַב ַהָּגדֹות; ְו ִאם ָהיּו ַרִּבים ְצִרי ִכין לֹו – ֻמ ָּתרּ ,ו ִב ְל ַבד
ֶׁשֹּלא ַי ֲע ִמיד ֻּתְרְּג ָמןֶ ,אָּלא ִי ְלחֹ שׁ� ְל ַא ֵחר ְּב ִצּדֹוְ ,ו ֶזה ֶׁשְּב ִצּדֹו
טו ֵה ָא ֵנק ּדֹם – הייה בדממה .ומדרשו,
אֹו ֵמר ַל ֻּתְרְּג ָמןְ ,ו ַה ֻּתְרְּג ָמן ַמְׁש ִמי ַע ָלַרִּבים.
שיידום מדברי תורה .הפסוק השלם
הובא לעיל ביאור ה,ט .2בבית האבלים
יש לדבר על הצער ,על הנחמה ועל
מידותיו הטובות של המת (ראה להלן יג,ט). כפיית המיטה
טז ִמ ְדָרׁש – דרישת הפסוקים להלכה. יז ּו ִמַּנ ִין ֶׁש ֵאין ָה ָא ֵבל יֹוֵׁשב ַעל ַהִּמָּטה? ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ" :וָּי ָקם ַהֶּמ ֶלְך
ַו ִּי ְק ַרע ֶאת ְּב ָג ָדיו ַו ִּיְׁשַּכב ָא ְר ָצה" (שמואל־ב יג,לא) .יחְ 1ו ַח ָּיב
ֲה ָלכֹות – הלכות פסוקות .מעיקר ההלכה
אסורים כל דברי תורה ,אלא שפעמים
ִל ְכּפֹות ֶאת ַהִּמָּטה ָּכל ִׁש ְב ָעהְ .וֹלא ִמָּטתֹו ִּב ְל ַבד הּוא ּכֹו ֶפה ,עדיף שיקראו 'הלכות אבל' אלו ממושב
של שיחה בטלה ושחוק (ק')ַ .הָּגדֹות –
אגדות חז"ל וביאורי כתובים וענייני ֶאָּלא ָּכל ִמּטֹות ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְּבתֹוְך ֵּביתֹו הּוא ּכֹו ֶפה; ֲא ִפּלּו ֶעֶׂשר
ִמּטֹות ַּב ֲעָׂש ָרה ָּב ִּתים ּו ְב ֶעֶׂשר ֲע ָירֹות – ַח ָּיב ִל ְכּפֹות ֶאת ֻּכָּלן .אמונהַ .רִּבים ְצִרי ִכין לֹו – ללמדם.
ַו ֲא ִפּלּו ֲח ִמׁ ָּשה ַא ִחיםּ ,ו ֵמת ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ֻּכָּלן ּכֹו ִפין ֶאת ָּכל ֻּתְרְּג ָמן – כמנהגם" :אם היה מלמד
על ידי מתרגם ,המתרגם עומד בינו
ובין התלמידים ,והרב אומר למתרגם, ִמּטֹו ֵתי ֶהן.
והמתרגם משמיע לכל התלמידים"
יחַ 2הִּמָּטה ַהְּמ ֻי ֶח ֶדת ְל ֵכ ִלים אֹו ְל ָמעֹות – ֵאינֹו ָצ ִריְך (תלמוד תורה ד,ג) .והאבל יכול להיות שליח
ציבור ,שהרי לא נאסר בתפילה (שו"ת סז). ִל ְכּפֹו ָתּהַּ .דְרָּגׁש – ֵאינֹו ָצִריְך ִל ְכּפֹותֹוֶ ,אָּלא ַמ ִּתיר ֶאת
ַקְרִּבי ָטיו ְוהּוא נֹו ֵפל ֵמ ֵא ָליוִ .מָּטה ֶׁשַּנ ְק ִלי ֶטי ָה יֹו ְצ ִאין ִמֶּמָּנה,
יז ַעל ַהִּמָּטה – דרכם הייתה לשבת ֶׁש ֲהֵרי ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ָה ְפ ָכּה – זֹו ְק ָפּה ְו ַדּיֹוָ .ה ַפְך ָּכל ִמּטֹו ָתיו,
על מיטות ,והוא הדין לשאר דברים
מוגבהים ,כגון כיסאֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר –
באבלותו של דודַ" :וָּי ָקם ַהֶּמ ֶלְך ַו ִּי ְקַרע ְו ָה ָיה הּוא ָיֵׁשן ַעל ַּגֵּבי ִמּטֹות ֲא ֵחִרים אֹו ַעל ַּגֵּבי ִּכ ֵּסא אֹו
ַעל ַּגֵּבי ָארֹון אֹו ַעל ַּגֵּבי ַקְר ַקע – ֹלא ָי ָצא ְי ֵדי חֹו ָבתֹוֶ ,אָּלא
ֶאת ְּב ָג ָדיו ַו ִּיְׁשַּכב ָאְר ָצה ְו ָכל ֲע ָב ָדיו
ִייַׁשן ַעל ַּגֵּבי ִמָּטה ַהְּכפּו ָיה.
ִנָּצ ִבים ְקֻר ֵעי ְב ָג ִדים" .יחִ 1ל ְכּפֹות –
להפוך (ראה לעיל ביאור ד,ט).
יחַּ 2דְרָּגׁש – מיטה קטנה שנותנין
אותה לפני המיטה הגדולה (פה"מ נדרים ז,ה; נדרים ט,טו) .הדרגש גדול מן הספסל (פה"מ סנהדרין ב,ג) ,והוא מיטה שמתוח
עליה עור המחובר ברצועות אל קרשיהַ .ק ְרִּבי ָטיו – רצועות המיטה (רש"י סנהדרין כ,א)ְ .והּוא נֹו ֵפל – מצע העורַ .נ ְק ִלי ֶטי ָה
– המוטות שבשני ראשי המיטה ,ולא בארבע הפינות (פה"מ סוכה א,ג) .זֹו ְק ָפּה ְו ַדּיֹו – ואינו צריך לכפות אותה (ר"ח מועד
קטן כז,א)ִ .מּטֹות ֲא ֵח ִרים – מיטות של אחרים.
