Page 953 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 953
םיטפוש רפס לבא תהלכו פרק ג 931
" ְל ֶנ ֶפׁש ֹלא ִיַּטָּמא ְּב ַעָּמיו" (ויקרא כא,א)ְ .ו ֶא ָחד ַהּנֹו ֵג ַע ַּבֵּמת אֹו ַהּכֹ ֲה ִנים ְּב ֵני ַא ֲהרֹןְ ,ו ָא ַמְר ָּת ֲא ֵל ֶהם ְל ֶנ ֶפׁש
[מת] ֹלא ִיַּטָּמא ְּב ַעָּמיו"ַ .הַּמ ֲא ִהיל – מי
שגופו סוכך על המת או שהמת סוכך ַהַּמ ֲא ִהיל אֹו ַהּנֹוֵׂשאְ ,ו ֶא ָחד ַהֵּמת אֹו ְׁש ָאר ַהֻּט ְמאֹות ַהּפֹוְרׁשֹות
עליו או שהוא והמת תחת אוהל אחד ִמן ַהֵּמתֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :ל ֶנ ֶפׁש ֹלא ִיַּטָּמא"ּ .ו ְכ ָבר ֵּפַרְׁשנּו ְּב ִה ְלכֹות
(טומאת מת א,י)ַ .הּנֹוֵׂשא – "שיישא האדם ֻט ְמ ַאת ֵמת (פרקים ב-ד) ָּכל ַה ְּד ָב ִרים ַהְּמ ַטְּמ ִאין ִמן ַהֵּמת ִמן
את הטומאה ,אף על פי שלא נגע בה" ַהּתֹוָרה אֹו ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם.
(שם,ו)ַ .הּפֹו ְרׁשֹות – היוצאות ,כגון דמו. ב ְו ֵכן ִאם ָנ ַגע ַהּכֹ ֵהן ַּב ֶּק ֶבר – לֹו ֶקהֲ .א ָבל נֹו ֵג ַע הּוא ַּבְּב ָג ִדים
ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם – "מדברי סופרים ,מהן דברי
קבלה [במסורת מקובלת] ומהן גזרות ֶׁשָּנ ְגעּו ַּבֵּמתַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשִּמ ְת ַטֵּמא ָּב ֶהם ֻט ְמ ַאת ִׁש ְב ָעה.
והרחקות [תקנות]" (שם יט,ו).
גְ 1ו ֵכן ִאם ִנ ְכ ַנס ְלאֹ ֶהל ָט ֵמא ֶׁשִּנ ְכ ְנ ָסה לֹו ַהֻּט ְמ ָאה – לֹו ֶקה,
ב ַּב ֶּק ֶבר–שהקברמטמאבמגעובאוהל
ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַע ְצ ָמּה ֶׁשַּלֻּט ְמ ָאה ְּב ַב ִית ַא ֵחרּ .ו ְכ ָבר ֵּב ַאְרנּוָּ ,כל
(שם ב,טו)ַּ .בְּב ָג ִדים ֶׁשָּנ ְגעּו ַּבֵּמת – מפני
ש"אני אומר שכל טומאה מן המת שאין ָה ֹא ָה ִלים ֶׁש ִּתָּכ ֵנס ָל ֶהם ַהֻּט ְמ ָאה אֹו ֶׁש ֵּת ֵצא ֵמ ֶהםְ ,ו ִדין ַה ְּס ָככֹות
הנזיר מגלח עליה – אינה דין תורה" ְו ַהְּפָרעֹות ְו ָכל ַה ְּד ָבִרים ַהְּמ ִבי ִאין ֶאת ַהֻּט ְמ ָאה ְו ַהחֹו ְצ ִצין ִּב ְפ ֵני
(שם ג,ג; ועיין נזירות ז,ח)ֻ .ט ְמ ַאת ִׁש ְב ָעה – ַהֻּט ְמ ָאהְ ,ו ֵאי ֶזה ֵמ ֶהם ִּדין ּתֹוָרה ְו ֵאי ֶזה ֵמ ֶהם ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם –
טהרת הטמאים בטומאת מת נמשכת
ַהּכֹל ְּב ִה ְלכֹות ֻט ְמ ַאת ֵמת (פרקים יב-יט).
שבעה ימים .ונקט רבנו לשון "נוגע
הוא בבגדים" ,מפני שבגדים אלו אינם גְ 2וָׁשם (א,יג; ט,ד) ֵּב ַא ְרנּו ֶׁש ֵאין ַהּגֹו ִיים ְמ ַטְּמ ִאין ָּבאֹ ֶהל,
מטמאים במשא ובאוהל (טומאת מת ה,יג).
ּו ְל ִפי ָכְך ִק ְברֹו ֵתי ֶהם ְטהֹו ִריםּ ,ו ֻמ ָּתר ְל ֹכ ֵהן ְל ִהָּכ ֵנס ְלָׁשם ְו ִל ְדרְֹך גֶׁ 1שִּנ ְכ ְנ ָסה לֹו ַהֻּט ְמ ָאה וכו' – שהיה
ַעל ִק ְברֹו ֵתי ֶהםְ ,ו ֵאינֹו ָאסּור ֶאָּלא ֶׁש ִּיַּגע ַּבֻּט ְמ ָאה אֹו ִיׂ ָּש ֶאָּנה ,המת בבית אחר ,והטומאה נכנסת
דרך פתח או חלון גם לבית זה (טומאת
מת יד,א) ,ולפיכך אסור לכהן להיכנס ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ָׁשם (א,יב).
לבית זה ,אף על פי שאין המת בתוכו.
דֹ ּ 1כ ֵהן ֶׁשִּנ ְכ ַנס ְל ֹא ֶהל ַהֵּמת אֹו ְל ֵבית ַהְּק ָברֹות ִּבְׁש ָג ָגהְ ,ו ַא ַחר
ָּכל ָה ֹא ָה ִלים ֶׁש ִּתָּכ ֵנס ָל ֶהם ַהֻּט ְמ ָאה אֹו
ֶׁש ָּי ַדע ִה ְתרּו ּבֹוִ :אם ָק ַפץ ְו ָי ָצא – ָּפטּור; ְו ִאם ָיַׁשב ָׁשם ְּכ ֵדי
ֶׁש ֵּת ֵצא ֵמ ֶהם – בתים הנטמאים מפני ִהְׁש ַּת ֲח ָו ָיהְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ְּב ִע ְנ ַין ֻט ְמ ַאת ִמ ְק ָּדׁש (ביאת המקדש ג,כג)
שהטומאה עוברת אליהם מבית סמוך – ֲהֵרי ֶזה לֹו ֶקהִ .נ ְכ ַנס ְו ָי ָצאְ ,ו ָח ַזר ְו ִנ ְכ ַנס ְו ָי ָצא – ִאם ִה ְתרּו ּבֹו
או בתים שהטומאה עוברת מהם אל בית
הסמוך להםְ .ס ָככֹות – ענפי האילנות ַעל ָּכל ַּפ ַעם ּו ַפ ַעם ,לֹו ֶקה ַעל ָּכל ְּכ ִני ָסה ּו ְכ ִני ָסה.
הסוככים על הארץ ומאהילים על המת
דְ 2ו ֵכן ִאם ָנ ַגע ַּבֵּמת ְו ִה ְתרּו ּבֹו ּו ֵפ ֵרׁשְ ,ו ָח ַזר ְו ָנ ַגע ְו ִה ְתרּו ּבֹו( ,טומאת מת יג,ב)ְּ .פָרעֹות – אבנים היוצאות
מן הגדר בלא סדר ומאהילות על המת ֲא ִפּלּו ֵמ ָאה ְּפ ָע ִמים – לֹו ֶקה ַעל ָּכל ַא ַחת ְו ַא ַחתָ .ה ָיה נֹו ֵג ַע ְוֹלא
(שם)ַ .הְּמ ִבי ִאין ֶאת ַהֻּט ְמ ָאה – שגורמים ֵּפֵרׁש ,אֹו ֶׁש ָה ָיה עֹו ֵמד ְּב ֵבית ַהְּק ָברֹות ְו ָנ ַגע ְּב ֵמ ִתים ֲא ֵחִרים –
להעביר את הטומאה ממקום למקום, ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְתרּו ּבֹו ַּכָּמה ְּפ ָע ִמיםֵ ,אינֹו לֹו ֶקה ֶאָּלא ַא ַחת,
מפני שדבר המאהיל על המת גורם
ֶׁש ֲהֵרי הּוא ְמ ֻחָּלל ְועֹו ֵמד ָּכל ְז ַמן ֶׁשֹּלא ֵּפֵרׁש.
להתפשטות הטומאה תחת כל שטחו.
ַהחֹו ְצ ִצין ִּב ְפ ֵני ַהֻּט ְמ ָאה – דבר המונע
מן הטומאה לעבור דרכו ,שאם יש טומאה תחתיו ,העומד מעל הדבר החוצץ אינו נטמא.
גֶׁ 2ש ֵאין ַהּגֹו ִיים ְמ ַטְּמ ִאין – בטומאת מתָּ .באֹ ֶהל – אלא רק במגע ובמשא.
דְ 1ו ַא ַחר ֶׁש ָּי ַדע – לאחר שנודע לו שיש כאן טומאהָ .ק ַפץ ְו ָי ָצא – יצא מידְּ .כ ֵדי ִהְׁש ַּת ֲחָו ָיה – שהה כשיעור הזמן
הדרוש לקריאת הפסוק "ויכרעו אפיים ארצה על הרצפה וישתחוו ,והודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו" (דברי הימים-ב
ז,ג; ביאת המקדש ג,כג)ִ .אם ִה ְתרּו ּבֹו וכו' – אבל אם התרו בו רק פעם אחת ,לוקה רק פעם אחת.
דֵּ 2פֵרׁש – חדל מלגעת בגוף המתְ .מ ֻחָּלל – טמאְ .ועֹו ֵמד – ממשיך להיטמא ברציפות בטומאת מת ,וטומאה אחת
יש כאן ,מפני שלא נסתלק ממנה (רש"י נזיר מב,א).
