Page 952 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 952

‫םיטפוש רפס‪      ‬לבא תהלכו‪      ‬פרק ב‪-‬ג	‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫‪9	 30‬‬

‫יג   ָלּה ִיַּטָּמא – הכתוב מדגיש שהוא יג   ַה ְּס ֵפקֹות – ֵאינֹו ִמ ְת ַטֵּמא ָל ֶהם‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ָ " :‬לּה ִיַּטָּמא" (שם)‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫מיטמא רק לאחותו שהיא ודאית‪.‬‬
‫– ִמ ְת ַטֵּמא הּוא ַעל ַהַּו ַּדאי ְו ֵאינֹו ִמ ְת ַטֵּמא ַעל ַה ָּס ֵפק‪ְ .‬ל ִפי ָכְך‪,‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫ַהְּו ָלדֹות ֶׁשִּנ ְת ָעְרבּו – שהתערבו שני‬
‫ַהְּו ָלדֹות ֶׁשִּנ ְת ָעְרבּו‪ְ ,‬ו ַהֵּבן ֶׁשהּוא ָס ֵפק ֶּבן ִׁש ְב ָעה ָל ַא ֲחרֹון אֹו‬                                                                                                                                                                                                                                                               ‫תינוקות‪ ,‬ואין ידוע לאיזו משפחה‬

‫שייך כל אחד‪ְ .‬ו ַהֵּבן ֶׁשהּוא ָס ֵפק ֶּבן ֶּבן ִּתְׁש ָעה ָל ִראׁשֹון‪ְ ,‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם – ֵאינֹו ִמ ְת ַטֵּמא ָל ֶהם‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ִׁש ְב ָעה ָל ַא ֲחרֹון אֹו ֶּבן ִּתְׁש ָעה ָלִראׁשֹון‬
‫ִמ ָּס ֵפק‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַהִּמ ְתָּג ֶרֶׁשת ְס ֵפק ֵּגרּוִׁשין אֹו ְּב ֵגט ָּפסּול – ֵאינֹו‬
                                          ‫ִמ ְת ַטֵּמא ָלּה‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                            ‫– "אישה שלא שהתה שלושה חודשים‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫אחר [מות] בעלה‪[ ,‬ונישאה לאחר]‬

‫יד   ֵאין ַהּ ֹכ ֵהן ִמ ְת ַטֵּמא ְל ֵא ֶבר ִמן ַה ַחי ֵמ ָא ִביו ְוֹלא ְל ֶע ֶצם‬                                                                                                                                                                                                                                                                       ‫וילדה‪ ,‬ואין ידוע אם בן תשעה לראשון‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫[אם הילד נולד לאחר תשעה חודשים‬
‫ֵמ ַע ְצמֹות ָא ִביו‪ְ .‬ו ֵכן ַהְּמ ַל ֵּקט ַע ְצמֹות ָא ִביו – ֵאינֹו ִמ ְת ַטֵּמא‬                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫מבעלה הראשון] אם בן שבעה לאחרון"‬

‫ָל ֶהן‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ַהׁ ִּש ְדָרה ַק ֶּי ֶמת‪   .‬טו‪ִ   1‬נ ְק ַטע רֹאׁשֹו‬                                                                                                                                                                                                                                                                            ‫(איסורי ביאה כ‪,‬יח)‪ֵ .‬אינֹו ִמ ְת ַטֵּמא ָל ֶהם‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ִמ ָּס ֵפק – וגם הם אינם מיטמאים לו‪,‬‬
‫ֶׁשְּל ָא ִביו – ֵאינֹו ִמ ְת ַטֵּמא לֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ּ" :‬ו ְל ָא ִביו" (שם) – ִּב ְז ַמן‬                                                                                                                                                                                                                                                              ‫אבל הוא אונן עליהם והם אוננים עליו‬
    ‫ֶׁשהּוא ָׁש ֵלם‪ְ ,‬וֹלא ִּב ְז ַמן ֶׁשהּוא ָח ֵסר‪ְ .‬ו ֵכן ְׁש ָאר ַהְּקרֹו ִבים‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫(שם)‪ְ .‬ס ֵפק ֵּגרּוִׁשין – מצב של ספק‬

                                                          ‫טומאה דחויה היא‬                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫גירושין קיים למשל כשהיה תנאי בגט‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ונמחק (גירושין ח‪,‬טז)‪ .‬ועל מעמדם של‬
‫טו‪ַ   2‬הֻּט ְמ ָאה ַלְּקרֹו ִבים – ְּדחּו ָיה ִהיא‪ְ ,‬וֹלא ֻה ְּתָרה ַלּכֹל‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                             ‫ספק גירושין‪ ,‬הרמב"ם אומר‪" :‬וכל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫מקום שאמרנו בחיבור זה 'הרי זה ספק‬
‫ְל ִפי ָכְך ָאסּור ְלכֹ ֵהן ְל ִה ְת ַטֵּמא ְל ֵמת ֲא ִפּלּו ְּב ֵעת ֶׁשִּמ ְת ַטֵּמא‬

‫ִל ְקרֹו ָביו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ָ " :‬לּה ִיַּטָּמא" (שם) – ֵאינֹו ִמ ְת ַטֵּמא ַל ֲא ֵחִרים‬                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫גירושין' או שהיא ספק מגורשת – לא‬
‫ִעָּמּה; ֶׁשֹּלא יֹא ַמר‪ :‬הֹו ִאיל ְו ִנ ְת ַטֵּמא ִתי ַעל ָא ִבי‪ֲ ,‬א ַל ֵּקט ַע ְצמֹות‬                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫תינשא‪ .‬ואם נישאת – תצא‪ .‬והוולד ספק‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ממזר‪ ,‬מפני שהיא ספק ערווה" (גירושין‬
                               ‫ְּפלֹו ִני‪ֶ ,‬אַּגע ְּב ֶק ֶבר ְּפלֹו ִני‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                ‫י‪,‬ג)‪ְּ .‬ב ֵגט ָּפסּול – "וכל מקום שאמרנו‬

‫טו‪ְ   3‬ל ִפי ָכְך ּ ֹכ ֵהן ֶׁשֵּמת לֹו ֵמת ָצִריְך ְל ִה ָּז ֵהר ּו ְל ָק ְברֹו ְּבסֹוף‬                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫בחיבור זה שהגט פסול – הרי זה פסול‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫מדברי סופרים בלבד‪ ,‬ונפסלה בו מן‬
‫ֵּבית ַהְּק ָברֹות‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִיָּכ ֵנס ְל ֵבית ַהְּק ָברֹות ְוֹלא ִי ְת ַטֵּמא‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫הכהונה מדברי תורה‪( "...‬שם‪,‬ב)‪.‬‬

‫יד   ֵא ֶבר ִמן ַה ַחי – אבר שלם (בשר ְּב ִק ְברֹות ֲא ֵח ִרים ְּכֶׁש ִּי ְקּבֹר אֹותֹו‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫וגידים ועצמות) שנחתך מן האדם בעודו‬

‫חי‪" ,‬הרי הוא כמת שלם‪ ,‬מטמא במגע במשא ובאוהל" (טומאת מת ב‪,‬ג)‪ְ .‬וֹלא ְל ֶע ֶצם ֵמ ַע ְצמֹות ָא ִביו – אלא רק לגופתו‬

‫השלמה של אביו‪ַ .‬הְּמ ַל ֵּקט ַע ְצמֹות ָא ִביו – כדי להביאן לקבורת קבע (סוגי העצמות המטמאות נמנו בטומאת מת ב‪,‬ח)‪ .‬מנהג‬

‫הקבורה בימי בית שני ובמאות השנים שלאחר חורבנו היה‪ :‬תחילה קברו את המת קבורת עראי עד שכלה הבשר‪,‬‬

‫ולאחר מכן קברו את העצמות בקבר המשפחה בקבורת קבע לשם כבוד‪ ,‬לעתים בארון של אבן‪ .‬וכאן מדובר בכהן‬

‫הרוצה ללקט את עצמות אביו‪ֵ .‬אינֹו ִמ ְת ַטֵּמא ָל ֶהן – בעצמו‪ ,‬אלא ילקט עבורו את העצמות אדם אחר‪ .‬ודין המלקט‬

                       ‫שהוא חייב באבלות יום אחד בלבד (להלן יב‪,‬ח)‪.‬‬

‫טו‪ְּ   2‬דחּו ָיה ִהיא – לא הותר לכהן לגמרי בשעה זו‪ ,‬אלא רק נדחה מפני מיתת קרובו‪ ,‬ולפיכך מותר לו להיטמא רק‬

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫לקרובו ולא למתים אחרים‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי‬  ‫	‪‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫א   ִמׁ ִּשׁ ָּשה ֵמ ִתים – אמו‪ ,‬אביו‪ ,‬אחיו‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫ג‬
‫איסור כהן בטומאה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ואחותו מאביו‪ ,‬בנו ובתו‪ְּ .‬ב ֵע ִדים‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ְו ַה ְת ָר ָאה – שהזהירו אותו שני עדים‬
                                                              ‫למי כהן נטמא‬                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫שהוא עושה איסור ואמרו לו מה העונש‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫למי שעובר על האיסור‪ ,‬ולא שמע אליהם‬
‫א  ָּכל ּכֹ ֵהן ֶׁשִּנ ְט ָמא ְל ֵמת חּוץ ִמׁ ִּשׁ ָּשה ֵמ ִתים ַהְּמ ֹפָרִׁשים‬                                                                                                                                                                                                                                                                         ‫ולא פירש מן העברה (סנהדרין יב‪,‬ב)‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬וּיֹא ֶמר ה' ֶאל ֹמ שׁ ֶ�ה ֱאמֹר ֶאל‬
‫ַּבּתֹוָרה אֹו ִאְׁשּתֹו‪ְּ ,‬ב ֵע ִדים ְו ַה ְתָר ָאה – ֲהֵרי ֶזה לֹו ֶקה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
   947   948   949   950   951   952   953   954   955   956   957