Page 947 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫ִה ְלכֹות ֵא ֶבל ‬ ‫‪ ‬‬

‫מניין המצוות‪ :‬א) ַהְּקרֹו ִבים – אמו‬ ‫ֵיׁש ִּב ְכ ָל ָלן ַאְרַּבע ִמ ְצוֹות‪ַ ,‬א ַחת ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ְוָׁשלׁש ִמ ְצוֹות ֹלא‬
‫ואביו‪ ,‬בנו ובתו‪ ,‬אחיו ואחותו מאביו‬ ‫ַת ֲעֶׂשה‪ְ ,‬ו ֶזה הּוא ְּפָר ָטן‪ :‬א) ְל ִה ְת ַאֵּבל ַעל ַהְּקרֹו ִבים‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו‬
‫(להלן ב‪,‬א)‪ֲ .‬הרּו ֵגי ֵּבית ִּדין – מי שנהרג‬ ‫ּכֹ ֵהן ִמ ְת ַטֵּמא ּו ִמ ְת ַאֵּבל ַעל ַהְּקרֹו ִבים; ְו ֵאין ָא ָדם ִמ ְת ַאֵּבל ַעל‬
‫על ידי סנהדרין גדולה של ‪ 71‬דיינים‬ ‫ֲהרּו ֵגי ֵּבית ִּדין‪ּ ,‬ו ְל ִפי ֶזה ָּכ ַל ְל ִּתי ֲה ָלכֹות ֵאּלּו ְּב ֵס ֶפר ֶזה‪ֶׁ ,‬ש ֵהן‬
‫או על ידי סנהדרין קטנה של ‪ 23‬דיינים‪.‬‬ ‫ֵמ ֵעין ְקבּוָרה ְּביֹום ִמי ָתה‪ֶׁ ,‬ש ִהיא ִמ ְצַות ֲעֵׂשה‪ .‬ב) ֶׁשֹּלא ִיַּטֵּמא‬
‫ְקבּוָרה ְּביֹום ִמי ָתה – להרוגי בית דין‬ ‫ּכֹ ֵהן ָּגדֹול ַלְּקרֹו ִבים‪ .‬ג) ֶׁשֹּלא ִיָּכ ֵנס ִעם ַהֵּמת ְּבאֹ ֶהל‪ .‬ד) ֶׁשֹּלא‬
‫(עשה רלא; סנהדרין טו‪,‬ח)‪ .‬ג) ֶׁשֹּלא ִיָּכ ֵנס –‬ ‫ִיַּטֵּמא ּ ֹכ ֵהן ֶה ְדיֹוט ְל ֶנ ֶפׁש ָא ָדם ֶאָּלא ַלְּקרֹו ִבים ִּב ְל ַבד‪ּ .‬ו ֵבאּור‬
‫הכהן הגדול‪ .‬ד) ּכֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט – שאינו‬
‫ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו‪.‬‬
‫כהן גדול‪.‬‬

‫א ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬ו ְי ַדֵּבר ַא ֲהרֹן ֶאל מֹ שׁ ֶ�ה ֵהן‬ ‫ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון‬ ‫ ‬

‫ַהּיֹום‪ַ ...‬ו ִּת ְקֶרא ָנה אֹ ִתי ָּכ ֵאֶּלה [מתו שני‬ ‫א‬

‫בניי]‪ְ ,‬ו ָא ַכ ְל ִּתי [קרבן] ַחָּטאת ַהּיֹום –‬ ‫החיוב באבלות‬

‫ַה ִּיי ַטב ְּב ֵעי ֵני יי?! [שהרי ביום המיתה‬ ‫המצוה‬
‫אסור לאבל לאכול קרבן]"‪ְּ .‬ביֹום ִראׁשֹון‬
‫– והלילה מדברי סופרים (ביאת המקדש‬ ‫א ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ְל ִה ְת ַאֵּבל ַעל ַהְּקרֹו ִבים‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ָא ַכ ְל ִּתי‬
‫ב‪,‬ט)‪ֶׁ .‬שהּוא יֹום ַהִּמי ָתה ְויֹום ַהְּקבּוָרה‬
‫ַחָּטאת ַהּיֹום ַה ִּיי ַטב ְּב ֵעי ֵני יי" (ויקרא י‪,‬יט)‪ְ .‬ו ֵאין ֲא ֵבלּות ִמן‬

‫– דווקא אם נקבר המת ביום פטירתו‪.‬‬ ‫ַהּתֹוָרה ֶאָּלא ְּביֹום ִראׁשֹון ִּב ְל ַבד‪ֶׁ ,‬שהּוא יֹום ַהִּמי ָתה ְויֹום‬
‫ואם נקבר למחרת‪ ,‬אין בו חיוב אבלות‬ ‫ַהְּקבּוָרה; ֲא ָבל ְׁש ָאר ַהׁ ִּש ְב ָעה ֵאי ָנן ִּדין ּתֹוָרה‪ַ .‬אף ַעל ִּפי‬
‫מן התורה‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרה – באבלו של‬ ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹו ָרה‪ַ " :‬וַּי ַעׂש ְל ָא ִביו ֵא ֶבל ִׁש ְב ַעת ָי ִמים" (בראשית נ‪,‬י) –‬
‫יוסף על יעקב אביו‪ְ .‬ו ִנ ְת ַח ְּדָׁשה ֲה ָל ָכה –‬

‫ִנ ְּת ָנה ּתֹו ָרה ְו ִנ ְת ַח ְּדָׁשה ֲה ָל ָכה‪ּ .‬ומֹ שׁ ֶ�ה ַרֵּבנּו ִּת ֵּקן ָל ֶהן ְל ִיְׂש ָר ֵאל "ושים לבך לכלל הגדול הזה‪ ...‬שאתה‬
‫צריך לדעת שכל מה שאנו נזהרים ממנו‬
‫או עושים אותו היום‪ ,‬אין אנו עושים‬ ‫ִׁש ְב ַעת ְי ֵמי ֲא ֵבלּות ְוִׁש ְב ַעת ְי ֵמי ַהִּמְׁש ֶּתה‪.‬‬

‫זאת אלא מפני ציווי ה' על ידי משה‪,‬‬ ‫תחילת האבלות‬

‫לא מפני שה' ציווה בכך לנביאים‬ ‫ב ֵמ ֵא ָמ ַתי ִי ְת ַח ֵּיב ָא ָדם ָּב ֵא ֶבל? ִמׁ ֶּש ִּי ָּס ֵתם ַהּגֹו ֵלל‪ֲ .‬א ָבל ָּכל‬
‫שקדמוהו‪ .‬דוגמה לכך‪ ,‬אין אנו אוכלים‬
‫אבר מן החי‪ ,‬לא מפני שה' אסר על‬ ‫ְז ַמן ֶׁשֹּלא ִנ ְקַּבר ַהֵּמת‪ֵ ,‬אינֹו ָאסּור ְּב ָד ָבר ִמן ַה ְּד ָבִרים ֶׁש ָה ָא ֵבל‬
‫בני נח אבר מן החי‪ ,‬אלא מפני שמשה‬ ‫ָאסּור ָּב ֶהן‪ּ .‬ו ִמְּפ ֵני ַט ַעם ֶזה ָר ַחץ ָּדִוד ַהֶּמ ֶלְך ְו ָסְך ְּכֶׁשֵּמת ַה ֶּי ֶלד‬

‫אסר עלינו אבר מן החי במה שנצטווה‬ ‫קֹ ֶדם ֶׁש ִּי ָּק ֵבר‪.‬‬
‫בסיני שיישאר אבר מן החי אסור" (פה"מ‬
‫חולין ז‪,‬ו)‪ִׁ .‬ש ְב ַעת ְי ֵמי ַהִּמְׁש ֶּתה – "תיקנו‬ ‫ג ֲהרּו ֵגי ַמ ְלכּות ֶׁש ֵאין ַמִּני ִחין אֹו ָתן ְל ִה ָּק ֵבר – ֵמ ֵא ָמ ַתי‬

‫ַמ ְת ִחי ִלין ְל ִה ְת ַאֵּבל ֲע ֵלי ֶהם ְו ִל ְמנֹות ִׁש ְב ָעה ּוְׁשלִׁשים? חכמים [תקנת משה רבנו‪ ,‬אך אינה מן‬

‫התורה] שכל הנושא בתולה יהיה שמח‬

‫עמה שבעת ימים‪ ,‬אינו עוסק במלאכתו ולא נושא ונותן [=עוסק במסחר] בשוק אלא אוכל ושותה ושמח" (אישות י‪,‬יב)‪.‬‬

‫ב ַהּגֹו ֵלל – הכיסוי העליון על קבר המת (טומאת מת ב‪,‬ט)‪ֵ .‬אינֹו ָאסּור וכו' – כגון תספורת או רחצה או כיבוס בגדים‬

‫(לדיני האונן ראה להלן ד‪,‬ו‪ .‬לאיסורי האבל ראה להלן ד‪,‬ט ופרק ה)‪ָ .‬ר ַחץ ָּד ִוד ַהֶּמ ֶלְך – כמתואר כיצד נהג דוד המלך לאחר מות בנו‬

‫התינוק שנולד לו מבת שבע (שמואל‪-‬ב יב‪,‬כ)‪.‬‬

‫ג ֲהרּו ֵגי ַמ ְלכּות ֶׁש ֵאין ַמִּני ִחין אֹו ָתן ְל ִה ָּק ֵבר – מלך גוי רשע כאדריינוס קיסר‪ ,‬שלא התיר לקבור את הרוגי ביתר משום‬

‫איבה‪ ,‬שאינה עשויה להתבטל מהרה (כס"מ)‪ְ .‬ו ִל ְמנֹות ִׁש ְב ָעה ּוְׁשלִׁשים – להתחיל לנהוג מנהגי אבלות של השבוע‬

‫הראשון ושל החודש הראשון (להלן פרקים ה‪-‬ו)‪.‬‬