Page 942 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפוש רפס‪  ‬ממרים הלכות‪  ‬פרק ז ‬ ‫‪ 920‬‬

‫יב ֻט ְמטּום ֶׁשִּנ ְקַרע ְו ִנ ְמ ָצא ָז ָכר – ֵאינֹו ַנ ֲעֶׂשה ֵּבן סֹוֵרר‬ ‫יב ֲהָו ָיה – לידה‪.‬‬

‫ּומֹוֶרה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי ִי ְה ֶיה ְל ִאיׁש ֵּבן" (שם) – ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֵּבן‬ ‫יג ָצִריְך ַה ְכָר ָזה – מפני שנאמר‪" :‬וכל‬
‫ִמּ ְׁש ַעת ֲהָו ָיה‪.‬‬
‫ישראל ישמעו וי ָראו" (דברים כא‪,‬כא; וראה‬
‫הכרזה וממונו ליורשיו‬ ‫לעיל ג‪,‬ח)‪.‬‬

‫יג ֵּבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה ָצִריְך ַה ְכָר ָזה‪ְ .‬ו ֵכי ַצד ַמ ְכִרי ִזין ָע ָליו?‬ ‫יד ֶׁשָּממֹו ָנם ְליֹוְרֵׁשי ֶהם – כמבואר‬

‫ּכֹו ְת ִבין ְל ָכל ִיְׂשָר ֵאל 'ְּב ֵבית ִּדין ֶׁשִּל ְפלֹו ִני ָס ַק ְלנּו ְּפלֹו ִני‪ִ ,‬מְּפ ֵני‬ ‫בהלכות אבל א‪,‬ט‪ֶׁ .‬ש ַאף ַעל ִּפי וכו'‬
‫ֶׁש ָה ָיה סֹוֵרר ּומֹוֶרה'‪.‬‬ ‫– ואין מקום לחשוש שחמד האב את‬
‫ממון בנו‪ ,‬לפיכך חפץ במיתתו‪ ,‬כדי‬
‫יד ֵּבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה ֲהֵרי הּוא ְּכ ָכל ֲהרּו ֵגי ֵּבית ִּדין ֶׁשָּממֹו ָנם‬ ‫שיירשנו‪ ,‬וייקנס על ידי מניעת הירושה‬
‫ממנו (רדב"ז)‪ֲ .‬ה ֵרי הּוא יֹו ֵרׁש – שהרי אם‬
‫ְליֹוְרֵׁשי ֶהם‪ֶׁ ,‬ש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָא ִביו ָּג ַרם לֹו ְס ִקי ָלה‪ֲ ,‬הֵרי הּוא‬ ‫אין לבן צאצאים‪ ,‬אביו זוכה בירושתו‬
‫יֹוֵרׁש ָּכל ְנ ָכ ָסיו‪.‬‬
‫(נחלות א‪,‬ג‪.)3‬‬
‫ְּב ִרי ְך ַר ֲח ָמ ָנא ְ ּד ַס ְיּ ַען‬