Page 940 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 940

‫םיטפוש רפס‪      ‬ממרים הלכות‪      ‬פרק ז	‬                                                              ‫‪	918‬‬

‫ב‪ָּ  2‬ג ַנב ִמּ ֶׁשְּל ָא ִביו ְו ָא ַכל ֲא ִכי ָלה זֹו ִּבְרׁשּות ָא ִביו‪ ,‬אֹו ֶׁשָּג ַנב‬                 ‫ב‪ִ   3‬מ ִּד ְבֵרי ֶהם – מתקנת חכמים‪.‬‬

‫ִמּ ֶׁשַּל ֲא ֵחִרים ְו ָא ַכל ֲא ִכי ָלה זֹו ַהְּמכֹ ֶעֶרת ֵּבין ִּבְרׁשּות ָא ִביו ֵּבין‬             ‫ב‪ַ   4‬מ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני – מעשר שני נאכל‬
                         ‫ִּבְרׁשּות ֲא ֵחִרים – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‪.‬‬
                                                                                                       ‫על ידי הבעלים או אדם אחר בטהרה‬
‫ב‪ְ  3‬ו ֵכן ִאם ָּג ַנב ִמּ ֶׁשְּל ָא ִביו ְו ָא ַכל ֲא ִכי ָלה ְמכֹ ֶעֶרת ָּכזֹו ִּבְרׁשּות‬            ‫בירושלים‪ְ .‬נ ֵבלֹות – בעלי חיים שמתו‬
                                                                                                       ‫מוות טבעי או שלא נשחטו שחיטה‬
‫ֲא ֵחִרים‪ְ ,‬ו ָה ְי ָתה ֲא ִכי ַלת ִמ ְצָוה ֲא ִפּלּו ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם אֹו ֲא ִכי ַלת‬                  ‫כשרה‪ְ .‬ט ֵרפֹות – בעלי חיים החולים‬
‫ֲע ֵבָרה ֲא ִפּלּו ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֵ " :‬אי ֶנּנּו‬                   ‫באחד מן החוליים העלולים להביא‬
‫ׁ ֹש ֵמ ַע ְּבקֹ ֵלנּו" (שם)‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו עֹו ֵבר ַּב ֲא ִכי ָלה זֹו ֶאָּלא ַעל קֹו ָלם‪,‬‬                ‫למיתתם‪ ,‬המנויים בהלכה (שחיטה פרקים‬
 ‫ָי ָצא ֶזה ֶׁש ָע ַבר ָּבּה ַעל ִּד ְבֵרי ּתֹוָרה אֹו ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ִּב ְד ַבר ִמ ְצָוה‪.‬‬             ‫ה‪-‬יא)‪ ,‬והם אסורים באכילה‪ ,‬גם אם‬
                                                                                                       ‫נשחטו לפני שמתו‪ְׁ .‬ש ָק ִצים ּוְר ָמִׂשים –‬
‫ב‪ֵּ  4‬כי ַצד? ָא ַכל ֲא ִכי ָלה זֹו ַהְּמ ֹכ ֶעֶרת ִעם ַה ֲחבּוָרה ָהָר ָעה‬                            ‫"כגון הצפרדע והנחש והעקרב והנדל‬
                                                                                                       ‫וכיוצא בהן" (שאר אבות הטומאות ד‪,‬יד)‪.‬‬
‫ֶׁשאֹו ֵכל ִעָּמ ֶהם ִּב ְד ַבר ִמ ְצָוה‪ ,‬אֹו ֶׁש ָא ְכלּו ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני ִּבירּוָׁש ַ ִלם‪,‬‬         ‫ַּת ֲע ִנית ִצּבּור – תענית שגוזרים אותה‬
                          ‫י‬                                                                            ‫בגלל צרות שבאו על הציבור‪ ,‬שחיובה‬

‫ֲא ִפּלּו ָא ְכלּו ְּב ַת ְנחּו ֵמי ֲא ֵב ִלים‪ֶׁ ,‬ש ִהיא ִמ ְצָוה ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם – ֲהֵרי‬                               ‫מדרבנן (תעניות א‪,‬ד)‪.‬‬
‫ֶזה ָּפטּור‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ֲא ָכ ָלּה ִמְּנ ֵבלֹות ּו ְטֵרפֹות ְׁש ָק ִצים ּוְר ָמִׂשים‪,‬‬
‫ֲא ִפּלּו ָא ַכל ְּב ַת ֲע ִנית ִצּבּור‪ֶׁ ,‬ש ִהיא ֲע ֵבָרה ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם – ֲהֵרי ֶזה‬                ‫ד  ָּבָׂשר ַחי – שאינו מבושל‪ַ .‬י ִין ַחי‬

                                     ‫ָּפטּור ִמן ַהִּמי ָתה‪.‬‬                                           ‫– שאינו מהול במים‪ֶ .‬ק ִרי – מקרה‪.‬‬
                                                                                                       ‫ְל ִהָּמֵׁשְך – להיגרר אחר התנהגות זו‬
‫ג‪ָ   1‬א ַכל ָּכל ַמ ֲא ָכל ְוֹלא ָא ַכל ְּבַׂשר ְּב ֵה ָמה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָא ַכל‬                   ‫לשפלות מוסרית‪ָּ .‬בָׂשר ָמ ִלי ַח – בשר‬
                                                                                                       ‫משומר במלח‪ַ .‬י ִין ִמִּגּתֹו – יין שעדיין‬
‫ֲא ִכי ָלה זֹו ִמְּבַׂשר ָהעֹוף‪ָּ ,‬פטּור‪ְ .‬ו ִאם ָא ַכל ֲא ִכי ָלה זֹו ִמְּבַׂשר‬                       ‫הוא תוסס (רוצח יא‪,‬ח‪ ,)2‬שהוא מזיק למי‬
 ‫ְּב ֵה ָמה‪ְ ,‬ו ִהְׁש ִלים ִׁשעּור ַה ֲח ִמּ ִׁשים ִּדי ָנר ִמְּבַׂשר ָהעֹוף – ַח ָּיב‪.‬‬
                                                                                                                     ‫ששותה אותו (דעות ד‪,‬ט)‪.‬‬
‫ג‪ָׁ  2‬ש ָתה ָּכל ַמְׁש ֶקה ְוֹלא ָׁש ָתה ַי ִין – ָּפטּור‪   .‬ד   ָא ַכל ָּבָׂשר ַחי‬
                                                                                                       ‫ה   ָק ָטן ֶׁשֹּלא ָּבא ִל ְכ ַלל ִמ ְצוֹות – פחות‬
‫ְוָׁש ָתה ַי ִין ַחי – ָּפטּור‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ֶקִרי הּוא‪ְ ,‬ו ֵאין ָא ָדם ָיכֹול ְל ִהָּמֵׁשְך‬
‫ָּב ֶזה‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ָא ַכל ָּבָׂשר ָמ ִלי ַח ַּבּיֹום ַהׁ ְּש ִליִׁשי ִל ְמ ִלי ָחתֹו‪ ,‬אֹו‬             ‫מבן ‪ 13‬שנה ויום אחד או שעדיין לא‬
                                                                                                       ‫צמחו לו שתי שערות במקום הערווה‬
   ‫ֶׁשׁ ָּש ָתה ַי ִין ִמִּגּתֹו – ָּפטּור‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ָא ָדם ָיכֹול ְל ִהָּמֵׁשְך ָּב ֶזה‪.‬‬              ‫(אישות ב‪,‬י)‪ָ .‬הא ֵּכי ַצד – אם כן‪ ,‬באיזה גיל‬
                                                                                                       ‫יהיה ויתחייב כבן סורר ומורה‪ַ .‬הִּגיד –‬
                                                          ‫גיל בן סורר ומורה‬
                                                                                                                              ‫אבר הזכרות‪.‬‬
‫ה  ֹלא ָע ַנׁש ַהָּכתּוב ָק ָטן ֶׁשֹּלא ָּבא ִל ְכ ַלל ִמ ְצוֹות; ְו ֵכן ִאיׁש‬
                                                                                                       ‫ו  ָּכל ָי ָמיו ֶׁשְּל ֵבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה – כל‬
‫ֶׁשָּג ַדל ַו ֲהֵרי הּוא ִּבְרׁשּות ַע ְצמֹו ֵאינֹו ִנ ְס ָקל ִמְּפ ֵני ֶׁשָּג ַנב ְו ָא ַכל‬
‫ְוָׁש ָתה ֲא ִכי ָלה זֹו ַהְּמ ֹכ ֶעֶרת‪ָ .‬הא ֵּכי ַצד? ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו‬                  ‫התקופה שבה אם ינהג הבן כאמור‬
‫ֶׁש ֵאין ִּדין ֶזה ֶאָּלא ְּב ֶבן ְׁשלׁש ֶעְׂשֵרה ָׁש ָנה ְויֹום ֶא ָחד ֶׁש ֵה ִביא‬                    ‫כאן‪ ,‬יידון כבן סורר ומורה‪ֶׁ .‬ש ִּת ְת ַעֵּבר‬
‫ְׁש ֵּתי ְׁש ָערֹות‪ּ ,‬ו ִמּ ֶׁש ָּי ִביא ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹות ַעד ֶׁש ַּיִּקיף ַהּ ֵׂש ָער ֶאת‬          ‫ִאְׁשּתֹו – של הבן הסורר והמורה‪ֻ .‬עָּבָרּה‬
‫ָּכל ַהִּגיד‪ְ .‬ו ַא ַחר ֶׁש ַּיִּקיף ַהּ ֵׂש ָער ָּכל ַהִּגיד – ֲהֵרי הּוא ִּבְרׁשּות‬                  ‫ִנָּכר ִּבְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשים – שיבחינו שהיא‬
                                                                                                       ‫הרה אחרי שלושת החודשים הראשונים‬
                                    ‫ַע ְצמֹו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ִנ ְס ָקל‪.‬‬                                     ‫(איסורי ביאה ט‪,‬ד)‪ .‬נמצא ששלושה חדשים‬
                                                                                                       ‫אחר שבגר הבן‪ ,‬אפשר תאורטית‬
‫ו  ָּכל ָי ָמיוֶׁשְּל ֵבןסֹוֵררּומֹוֶרה ֵאי ָנם ֶאָּלאְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשים ֵמ ַא ַחר‬                    ‫שייקרא אב‪ ,‬כי אילו בא על אישה‬
                                                                                                       ‫ביום התבגרותו‪ ,‬כבר היו רואים שהיא‬
‫ֶׁש ָּי ִביאְׁש ֵּתיְׂש ָערֹות‪ְ ,‬ל ִפיֶׁש ֶא ְפָׁשרֶׁש ִּת ְת ַעֵּבר ִאְׁשּתֹו ְו ִי ְה ֶיה ֻעָּבָרּה‬
‫ִנָּכר ִּבְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשים‪ְ ,‬ו ֶנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי ִי ְה ֶיה ְל ִאיׁש ֵּבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה"‬                                       ‫מעוברת‪.‬‬
‫(שםכא‪,‬יח)‪ְ ,‬וֹלא ָאב סֹו ֵרר ּומֹו ֶרה; ָהא ָל ַמ ְד ָּת ֶׁש ִאם ִהִּקיף ַהּ ֵׂש ָער ֶאת‬

       ‫ָּכל ַהִּגיד קֹ ֶדם ֶׁש ַּיְׁש ִלים ְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשים – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‪.‬‬
   935   936   937   938   939   940   941   942   943   944   945