Page 936 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 936
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק ו 9 14
ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי א מֹוָרא – מלשון יראה ופחד .
ְׁש ָק ָלם – השווה אותם (כמפורט להלן ב ו
כיבוד הורים ומוראם ו-ז)ִּ .ב ְכבֹודֹו ּו ְבמֹוָראֹו – של ה'ְּ .כ ֶדֶרְך
המצוה וחשיבותה ֶׁשִּצָּוה ַעל ְּכבֹוד ְׁשמֹו – יחס של כבוד
אל ה' בכל גילויו (=שמו) ,כולל קיום
א ִּכּבּוד ָאב ָו ֵאם – ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ְּגדֹו ָלהְ ,ו ֵכן מֹוָרא ָאב ָו ֵאם; המצוות כדבר ה' (ראה מו"נ א,סד" :והבינהו
ְׁש ָק ָלם ַהָּכתּוב ִּב ְכבֹודֹו ּו ְבמֹוָראֹוָּ .כתּובַּ" :כֵּבד ֶאת ָא ִביָך ְו ֶאת בכל מקום כפי עניינו").
ב ִּב ְס ִקי ָלה – חייב סקילה .והסקילה ִאֶּמָך" (שמות כ,יא; דברים ה,טו)ְ ,ו ָכתּובַּ" :כֵּבד ֶאת יי ֵמהֹו ֶנָך" (משלי
היא החמורה במיתות בית דין (סנהדרין
ג,ט); ּו ְב ָא ִביו ְו ִאּמֹו ָּכתּובִ " :איׁש ִאּמֹו ְו ָא ִביו ִּתי ָראּו" (ויקרא יט,ג), יד,ד)ְ .מ ַג ֵּדף – מקלל את שם ה'ִ .ה ְק ִּדים...
ְו ָכתּובֶ " :את יי ֱאֹל ֶהיָך ִּתי ָרא" (דברים ו,יג; י,כ) – ְּכ ֶד ֶרְך ֶׁשִּצ ָּוה ַעל ְל ַלֵּמד ֶׁשּ ְׁש ֵני ֶהם ָׁשִוים – "רבי אומר:
גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם
ְּכבֹוד ְׁשמֹו ַהָּגדֹול ּומֹוָראֹוָּ ,כְך ִצָּוה ַעל ְּכבֹו ָדם ּומֹוָר ָאם.
ב ַהְּמ ַקֵּלל ָא ִביו אֹו ִאּמֹו – ִּב ְס ִקי ָלהְ ,ו ַהְּמ ַג ֵּדף – ִּב ְס ִקי ָלה: שבן מכבד את אמו יותר מאביו ,מפני
שמשדלתו בדברים [בדיבור] .לפיכך
ִהֵּנה ִהְׁשָוה אֹו ָתם ָּב ֹע ֶנׁשִ .ה ְק ִּדים ָאב ְל ֵאם ַּבָּכבֹוד ְו ִה ְק ִּדים ֵאם הקדים הקב"ה [בסדר המילים בפסוק]
ָל ָאב ַּבּמֹוָראְ ,ל ַלֵּמד ֶׁשּ ְׁש ֵני ֶהם ָׁשִוים ֵּבין ַלָּכבֹוד ֵּבין ַלּמֹוָרא. כיבוד אב לכיבוד אם; וגלוי וידוע לפני
מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא
ביאור מצַות מורא הורים מאביו יותר מאמו ,מפני שמלמדו תורה.
לפיכך הקדים הכתוב מורא האם למורא
גֵ 1אי ֶזה הּוא מֹוָרא ְו ֵאי ֶזה הּוא ָּכבֹוד? מֹוָרא – ֹלא עֹו ֵמד
ִּב ְמקֹומֹו ְוֹלא יֹוֵׁשב ִּב ְמקֹומֹוְ ,וֹלא סֹו ֵתר ֶאת ְּד ָבָריו ְוֹלא ַמ ְכִרי ַע האב" (בבלי קידושין ל,ב)ֵּ .בין ַלָּכבֹוד – אך
ֶאת ְּד ָבָריוְ ,וֹלא ִי ְקָרא לֹו ִּבְׁשמֹו ֹלא ְּב ַח ָּייו ְוֹלא ְּבמֹותֹוֶ ,אָּלא במקרים מסוימים עדיף כבוד האב (ראה
אֹו ֵמר ' ַאָּבא ָמִרי'ָ .ה ָיה ֵׁשם ָא ִביו אֹו ֵׁשם ַרּבֹו ְּכֵׁשם ֲא ֵחִרים –
להלן יד).
ְמַׁשֶּנה ֶאת ְׁש ָמם.
גִּ 1ב ְמקֹומֹו – המיוחד לו .סֹו ֵתר
ֶאת ְּד ָב ָריו – מבטל את דבריו לגמרי.
גֵ 2י ָר ֶאה ִלי ֶׁש ֵאין ִנ ְז ָהר ְּב ָכְך ֶאָּלא ְּבֵׁשם ֶׁשהּוא ֶּפ ִליאֶׁ ,ש ֵאין ַמ ְכִרי ַע ֶאת ְּד ָבָריו – כשיש לאב סברה
והוא סבור אחרת ,שהדבר שקול לכאן
ולכאן ,אסור לבן להכריע נגד אביו ַהּכֹל ָּדִׁשין ּבֹו; ֲא ָבל ַהּ ֵׁשמֹות ֶׁשּקֹו ְר ִאים ָּב ֶהם ָּכל ָה ָעםְּ ,כגֹון
ַא ְבָר ָהם ִי ְצ ָחק ְו ַי ֲע ֹקב ֹמ ׁ ֶשה ְו ַא ֲהרֹןְ ,ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם ְּב ָכל ָלׁשֹון בפניו (ובדומה לזה היחס בין התלמיד לבין הרב.
ּו ְב ָכל ְז ַמן – קֹוֵרא ָּב ֶהם ַל ֲא ֵחִרים ֶׁשֹּלא ְּב ָפ ָניוְ ,ו ֵאין ְּב ָכְך ְּכלּום. ראה שו"ת רסד) .ודווקא בפניו ,אבל שלא
בפניו ,אין נושאים פנים בתורה ,כמו
שכתב רבנו בעניין אחר" :ואבא מרי ביאור מצַות כבוד הורים
גֵ 3אי ֶזה הּוא ָּכבֹוד? ַמ ֲא ִכיל ּו ַמְׁש ֶקהַ ,מ ְלִּביׁש ּו ְמ ַכ ֶּסה זכר צדיק לברכה מן האוסרין ,ואני מן
המתירין" (ראה שחיטה יא,י)ָ .מ ִרי – תואר
ִמּ ֶׁשָּל ָאבְ .ו ִאם ֵאין ָממֹון ָל ָאב ְו ֵיׁש ַלֵּבן – ּכֹו ִפין אֹותֹו ְו ָזן ָא ִביו כבוד במשמעות אדוניַ .רּבֹו – שחייב
ְו ִאּמֹו ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁשהּוא ָיכֹולּ .ומֹו ִציא ּו ַמ ְכ ִניסּ ,ו ְמַׁשְּמׁשֹו ִּבְׁש ָאר בכבודו אף יותר מן הכבוד הרגיל
להוריו (למעט אם היה אביו חכם .ראה תלמוד ַה ְּד ָב ִרים ֶׁש ַהּ ַׁשָּמִׁשים ְמַׁשְּמִׁשים ָּב ֶהם ֶאת ָה ַרבְ ,ועֹו ֵמד ְּב ָפ ָניו
תורה ה,א .והשווה שם בכל הפרק לעניין כבוד רבו.
לקריאה בשם רבו ראה שם,ה)ְ .מַׁשֶּנה ֶאת ְׁש ָמם – של אחרים ,מפני שהשומע עלול לחשוב שהוא מזכיר את שם אביו בלא
לכבד אותו .לכן מותר לו לקרוא לחברו בלשון כבוד ,כגון 'רבנו ומיודענו פלוני' (רדב"ז).
גֵ 2י ָר ֶאה ִלי – הצהרת הרמב"ם שהלכה זו מדעתו ואין לה מקור מפורש (איגרת לר' פינחס הדיין ,מהדורת שילת ,עמ' תמג).
ֶּפ ִליא – מופלא ,נדירָּ .דִׁשין – רגילים ומכירים .קֹוֵרא ָּב ֶהם ַל ֲא ֵחִרים ֶׁשֹּלא ְּב ָפ ָניו – אם יש אדם אחר ששמו כשם אביו,
והיה השם הזה מן השמות המצויים ,הבן רשאי לקרוא לאותו אדם בשמו ,אבל דווקא שלא בנוכחות אביו.
גָּ 3כבֹוד – ובכלל כבוד זה גם להקדים לו ברכת שלום (ראה קריית שמע ב,טו)ַ .מ ְלִּביׁש ּו ְמ ַכ ֶּסה – אפשר שמשמעו :מלבישו
בבגדים ומעטפו בטליתִ .מּ ֶׁשָּל ָאב – מממון האבּ .כֹו ִפיןְּ ...כ ִפי ַמה ּ ֶׁשהּוא ָיכֹול – לפי יכולתו הכלכלית של הבן .והכפייה
בה כבדיני צדקה (ראה מתנות עניים ז,י-יב)ּ .ומֹו ִציא ּו ַמ ְכ ִניס – כגון שעוזר לו לצאת מביתו ולהיכנס לביתו ,אם צריך להישען
