Page 934 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 934
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק ה 912
זַ 1הַּמִּקיז ָּדם ְל ָא ִביו ,אֹו ֶׁש ָה ָיה רֹו ֵפא ְו ָח ַתְך לֹו ָּבָׂשר אֹו ֵא ָבר וצער ,וריפוי ,ושבת ,ובושת" (חובל ומזיק
א,א; ד,ז) ,אבל אינו חייב מיתה.
– ָּפטּורַ .אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָּפטּור – ְל ַכ ְּת ִחָּלה ֹלא ַי ֲעֶׂשה; ֲא ִפּלּו
ְלהֹו ִציא ִסּלֹון ִמְּבַׂשר ָא ִביו אֹו ִאּמֹו ֹלא יֹו ִציאֶׁ ,שָּמא ַי ֲעֶׂשה זַ 1הַּמִּקיז ָּדם – הקזת הדם היא הוצאת
ַחּבּו ָרה. דם מן העורק על ידי שריטה בכלי חד.
ונהגו להקיז דם כדי למנוע מחלות ,וכך
זַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ַא ֵחר ַל ֲעׂשֹותֲ .א ָבל ִאם סבר הבן להקיז לאביו לרפואתו .מנהג
הקזת הדם אינו מקובל בימינו ,מפני
שהרופאים סבורים שאין בו תועלתֵ ,אין ָׁשם ִמי ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה ֶאָּלא הּואַ ,ו ֲה ֵרי ֵהם ִמ ְצ ַט ֲע ִרין – ֲה ֵרי ֶזה
ואף יש סכנה בהקזת כמות גדולה של
ַמִּקיז ָּדם ְוחֹו ֵתְך ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁש ַּיְרׁשּוהּו ַל ֲעׂשֹות. דם בבת אחת .ואולם לתרומת הדם
אזהרת הכאה ויחסי הורים חריגים בימינו ,הנעשית בפיקוח רפואי ,יש
השפעה טובה על התחדשות הדם בגוף
ח ַא ְז ָהָרה ֶׁשְּל ַמֵּכה ָא ִביו ְו ִאּמֹו ִמַּנ ִין? ֹע ֶנׁש ָׁש ַמ ְענּוַ ,א ְז ָהָרה
האדםִ .סּלֹון – סוג של קוץ.
ֹלא ָׁש ַמ ְענּו – הֹו ִאיל ְוהּוא ֻמ ְז ָהר ֶׁשֹּלא ְל ַהּכֹות ָא ָדם
זְּ 2בֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ַא ֵחר ַל ֲעׂשֹות – כשאדם
ִמ ִּיְׂשָר ֵאלֲ ,הֵרי ָא ִביו ְו ִאּמֹו ִּב ְכ ַלל ִיְׂשָר ֵאל .טְׁ 1שתּו ִקי ַח ָּיב
אחר יכול לעשות זאת במקומו.
ַעל ִאּמֹו ְו ֵאינֹו ַח ָּיב ַעל ָא ִביו; ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְב ְּד ָקה ִאּמֹו,
ְו ָא ְמָרה 'ֶּבן ְּפלֹו ִני הּוא' – ֵאין ֶזה ִנ ְס ָקל אֹו ֶנ ֱח ָנק ַעל ִּפי ָה. ח ֻמ ְז ָהר ֶׁשֹּלא ְל ַהּכֹות ָא ָדם ִמ ִּיְׂשָר ֵאל –
ֲא ָבל ְּבנֹו ִמן ַהּ ִׁש ְפ ָחה ּו ִמן ַהָּנ ְכִרית – ֵאינֹו ַח ָּיב ֹלא ַעל ָא ִביו
"כל המכה אדם כשר מישראל ,בין קטן
בין גדול בין איש בין אישה ,דרך ניציון
[בכוונה לריב או להפגין את כוחו] –
ְוֹלא ַעל ִאּמֹו. הרי זה עובר בלא תעשה" (חובל ומזיק
טְ 2ו ֵכן ֵּגר ֶׁשהֹוָרתֹו ֶׁשֹּלא ִּב ְק ֻדּ ָׁשה* – ֵאינֹו ַח ָּיב ַעל ַמַּכת ה,א) .ט 1ההלכות הבאות עוסקות
ָא ִביו ְו ִק ְל ָלתֹו .י ּו ְכֵׁשם ֶׁש ֵאינֹו ַח ָּיב ַעל ָא ִביוָּ ,כְך ֵאינֹו ַח ָּיב
במכה או במקללְׁ .שתּו ִקי – יודע מי אמו
ַעל ִאּמֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ְמ ַקֵּלל ָא ִביו ְו ִאּמֹו" (שם כא,יז) – ֶאת ֶׁשהּוא
אך אינו יודע מי אביו ,ונקרא כן מפני
שהוא שותק מלדבר על אביו (איסורי ביאה
טו,יב)ֶׁ .שִּנ ְב ְּד ָקה ִאּמֹו – ששאלו אותה
ַח ָּיב ַעל ָא ִביו ַח ָּיב ַעל ִאּמֹוְ ,ו ֶזה ֶׁש ֵאינֹו ַח ָּיב ַעל ָא ִביו ֵאינֹו מיהו אבי בנה .אך בדרך כלל ,די בחזקה
ַח ָּיב ַעל ִאּמֹו. כדי לקבוע שהוא אביו ,כגון שמעידים
שהכל יודעים שהוא אביו (שם א,כ)ִ .נ ְס ָקל
יא ַהֵּגר ָאסּור ְל ַקֵּלל ָא ִביו ַהּגֹוי ּו ְל ַהּכֹותֹו ּו ְל ַב ֵּזהּוְּ ,כ ֵדי אֹו ֶנ ֱח ָנק – על שקילל או הכהַ .על ִּפי ָה
– על סמך דבריהֵ .אינֹו ַח ָּיב ֹלא ַעל ָא ִביו
ֶׁשֹּלא יֹא ְמרּוָּ :באּו ִמְּק ֻדּ ָׁשה ֲחמּוָרה ִל ְק ֻדּ ָׁשה ַקָּלהֶׁ ,ש ֲהֵרי ֶזה ְוֹלא ַעל ִאּמֹו – כיוון שאינם נחשבים
ְמ ַב ֶּזה ָא ִביוְ .ונֹו ֵהג ּבֹו ִמ ְק ָצת ָּכבֹודֲ .א ָבל ָה ֶע ֶבד – ֵאין לֹו בניו ,מפני "שזרע הבא מן השפחה –
ִיחּוסֶ ,אָּלא ֲהֵרי ָא ִביו ְּכ ִמי ֶׁש ֵאינֹו ָא ִביו ְל ָכל ָּד ָברַ ,אף ַעל עבדים; והבא מן הגויה – גויים" (ייבום
ִּפי ֶׁשִּנְׁש ַּת ְחְררּו. וחליצה א,ד).
טֵּ 2גר ֶׁשהֹוָרתֹו ֶׁשֹּלא ִּב ְק ֻדּ ָׁשה
– שנתעברה אמו כשהייתה גויה,
והתגיירה לפני שנולד ,ונמצא שנולד כגר מנותק מאביוֶׁ .שֹּלא ִּב ְק ֻדּ ָׁשה* – בכ"י ש' נוסףַ :אף ַעל ִּפי ֶׁשּנֹו ַלד
ִּב ְק ֻדׁ ָּשהֵ .אינֹו ַח ָּיב ַעל ַמַּכת ָא ִביו ְו ִק ְל ָלתֹו – מפני ש"גר שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד .וכל ְׁש ֵאר
בשר [קרובי משפחה] שהיו לו כשהוא גוי או כשהוא עבד אינן שאר בשר" (איסורי ביאה יד,יא).
יא ַהֵּגר וכו' – להבדיל מן הדין בהלכה ט ,2העוסק בגר מלידה ,כאן ההלכה אמורה בגר שנתגייר בבגרותוֶׁ .שֹּלא
יֹא ְמרּו ָּבאּו ִמְּק ֻדּ ָׁשה ֲחמּוָרה וכו' – שכשהיו גויים ,גם לפי חוקיהם ,לא היו מבזים את הוריהם .ועתה ,משנתגיירו ,לא
נאסר עליהם לבזות את הוריהם ,אף על פי שמבחינת ההלכה מתבטל היחס אליהם כאל הוריםֵ .אין לֹו ִיחּוס – אין
בניו מתייחסים אחריו ,וכאילו אינם בניו .לפיכך ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנְׁש ַּת ְחְררּו – אינם חייבים בכבודו ,כיוון שמעולם לא
היה לו מעמד של אב.
