Page 933 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 933
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק ה 911
גֵׁ 3ש ִני ַלֻּט ְמ ָאה – חפץ שנטמא בדבר ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי
שנטמא באב הטומאה (לעיל ב ,)10ובדרגה ה
זו של טומאה אין חיוב כרת וחטאת. קללת הורים והכאתם
א ִנ ְס ָקל – הסקילה היא החמורה איסור קללת הורים והעונש
שבמיתות בית דין (סנהדרין יד,ד) .והעונש א ַהְּמ ַקֵּלל ָא ִביו אֹו ִאּמֹו – ִנ ְס ָקלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרָ " :א ִביו ְו ִאּמֹו ִקֵּלל,
על קללת האב או האם בשם ה' חמור
מהכאתם .והמקלל את אחד מהוריו ָּד ָמיו ּבֹו" (ויקרא כ,ט)ְ .ו ֶא ָחד ַהְּמ ַקֵּלל אֹו ָתם ְּב ַח ֵּיי ֶהם אֹו ְל ַא ַחר
לאחר מיתתו – חייב .אבל המכה את מֹו ָתם ֲהֵרי ֶזה ִנ ְס ָקלְ .ו ָצִריְך ֵע ִדים ְו ַה ְתָר ָאהִּ ,כְׁש ָאר ָּכל ְמ ֻח ְּי ֵבי
ִמיתֹות ֵּבית ִּדיןְ .ו ֶא ָחד ָה ִאיׁש ְו ֶא ָחד ָה ִאּ ָׁשהְ ,ו ֵכן ַהֻּט ְמטּום אחד מהוריו לאחר מיתתו – פטור (להלן
ה) .ואפשר שהחומרה בקללה יסודה
בהקפדת התורה דווקא על הנזק המוסרי ְו ָה ַא ְנ ְּדרֹ ִגינֹסְ ,והּוא ֶׁש ִּי ְהיּו ְּגדֹו ִלים ֶׁש ִהִּגיעּו ִל ְכ ַלל ָה ֳע ָנִׁשין.
של המקלל יותר מן הנזק המדומה ב ֵאינֹו ַח ָּיב ְס ִקי ָלה ַעד ֶׁש ְּי ַקְּל ֵלם ְּבֵׁשם ִמן ַהּ ֵׁשמֹות ַהְּמ ֻי ָח ִדין;
למקולל (סה"מ ל"ת שיז .הובא בביאור סנהדרין
כו,א .)2ועוד ,יש בקללה קלון לאביו ֲא ָבל ִאם ִקְּל ָלם ְּב ִכּנּוי – ָּפטּור ִמן ַה ְּס ִקי ָלהְ ,ולֹו ֶקה ְּכ ֶדֶרְך
וקלון לשמים ,מה שאינו כן בהכאה
ֶׁשּלֹו ֶקה ַעל ִק ְל ַלת ָּכל ָא ָדם ָּכֵׁשר ִמ ִּיְׂשָר ֵאל .ג ְו ֵכן ַהְּמ ַקֵּלל
ֲא ִבי ָא ִביו ַו ֲא ִבי ִאּמֹו – ֲה ֵרי ֶזה ִּכ ְמ ַקֵּלל ֶא ָחד ִמּ ְׁש ָאר ַה ָּק ָהל( .רדב"ז)ַ .ה ְתָר ָאה – אזהרה לפני עשיית
העברה" :אומרין לו' :פרוש' או 'אל
תעשה'' ,שזו עברה היא ,וחייב אתה ד ַא ְז ָהָרה ֶׁשִּל ְמ ַקֵּלל ָא ִביו ְו ִאּמֹו ִמַּנ ִין? עֹ ֶנׁש ָׁש ַמ ְענּו ְּב ֵפרּוׁש,
ֲא ָבל ָה ַא ְז ָה ָרה – ֲה ֵרי ִהיא ִּב ְכ ַלל "ֹלא ְת ַקֵּלל ֵח ֵרׁש" (שם יט,יד) עליה מיתת בית דין' ...עד שיתיר עצמו
למיתה ויאמר' :על מנת כן אני עושה'"
(סנהדרין יב,ב)ֻ .ט ְמטּום – מי שאברי – הֹו ִאיל ְוהּוא ֻמ ְז ָהר ֶׁשֹּלא ְל ַקֵּלל ָא ָדם ִמ ִּיְׂשָר ֵאלֲ ,הֵרי ָא ִביו
הרבייה שלו מחופים בקרום עור ,ואין ִּב ְכ ַלל ָּכל ִיְׂשָר ֵאל.
ידוע אם הוא זכר או נקבה ,עד שייקרע איסור הכאת הורים והעונש
הקרום (אישות ב,כה)ַ .א ְנ ְּדרֹ ִגי ֹנס – מי שיש
לו אברי זכרות ואברי נקבות (שם ב,כד). הַ 1הַּמֶּכה ָא ִביו אֹו ִאּמֹו – ִמי ָתתֹו ְּב ֶח ֶנקֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ַמֵּכה
ְּגדֹו ִלים – "בת שתים עשרה שנה ויום
ָא ִביו ְו ִאּמֹו מֹות יּו ָמת" (שמות כא,טו)ְ ,ו ָצ ִריְך ֵע ִדים ְו ַה ְת ָר ָאה
ִּכְׁש ָאר ָּכל ְמ ֻח ְּי ֵבי ִמיתֹות ֵּבית ִּדיןְ ,ו ֶא ָחד ָה ִאיׁש ְו ֶא ָחד ָה ִאּ ָׁשה אחד ובן שלוש עשרה שנה ויום אחד
שהביאו שתי שערות הרי הם גדולים
ְו ֵכן ַהֻּט ְמטּום ְו ָה ַא ְנ ְּדרֹ ִגי ֹנסְ ,והּוא ֶׁש ַּיִּגיעּו ִל ְכ ַלל ֳע ָנִׁשין.
לכל המצוות" (שביתת עשור ב,יא) ,כולל
הֵ 2אינֹו ַח ָּיב ֶח ֶנק ַעד ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה ָּב ֶהם ַחּבּוָרה; ֲא ָבל ִאם ֹלא חיובם בעונש.
ָעָׂשה ַחּבּו ָרה – ֲה ֵרי ֶזה ְּכ ַמֶּכה ֶא ָחד ִמּ ְׁש ָאר ִיְׂש ָר ֵאלְ .ו ַהַּמֶּכה ב ֶׁש ְּי ַקְּל ֵלם ְּבֵׁשם וכו' – בשם משמות
ה' ,כגון שאמר לו 'יקללך שדי' או
'יענישך אלוהים' וכדומהַ .הּ ֵׁשמֹות אֹו ָתם ְל ַא ַחר ִמי ָתה – ָּפטּור ,ו ּו ִמי ֶׁש ִהָּכה ֶאת ָא ִביו ַעל
ַהְּמ ֻי ָח ִדין – של הקב"ה ,שאסור למחוק
אותם" ,ושבעה שמות הם :השם ָא ְזנֹו ְו ֵחְרׁשֹו – ַח ָּיבְ ,ו ֶנ ֱהָרגֶׁ ,ש ִאי ֶא ְפָׁשר לֹו ֶׁש ֵּי ָעֶׂשה ֵחֵרׁש ְּבֹלא
ַחּבּוָרהֲ ,א ִפּלּו ִטַּפת ָּדם ָי ָצאת ִּב ְפ ִנים ָּב ֹא ֶזן ְו ִנ ְת ָחֵרׁש.
הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א ,והוא השם
המפורש ,או הנכתב אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ,ואל ,ואלוה ,ואלהים ,ואהיה ,ושדי ,וצבאות" (יסודי התורה ו,ב)ִּ .כּנּוי – תארים
"שמשבחין בהן הקדוש ברוך הוא ,כגון חנון ורחום ,הגדול הגיבור והנורא ,הנאמן ,קנא וחזק וכיוצא בהן" (שם ו,ה).
ג ַה ָּק ָהל – עם ישראל ,שאסור לקלל כל אדם מישראל .ומי שמקלל נפש מישראל ,עונשו מלקות (סנהדרין כו,א).
ד ַא ְז ָהָרה – ציווי האוסר ,שהרי אין עונשין אלא אם כן מזהיריןִּ .ב ְכ ַלל "ֹלא ְת ַקֵּלל ֵחֵרׁש" – "ולמה נאמר 'חרש'?
שאפילו זה שאינו שומע ולא נצטער בקללה זו ,לוקה על קללתו" (סנהדרין כו,א .וראה ביאורנו שם).
הִ 1מי ָתתֹו ְּב ֶח ֶנק ֶׁשֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ַמֵּכה ָא ִביו ְו ִאּמֹו מֹות יּו ָמת" – "ומיתה האמורה בתורה סתם היא חנק" (איסורי ביאה א,ו).
ַה ְתָר ָאה – ראה לעיל א.
הַ 2חּבּוָרה – מכה שיוצא ממנה דםְּ .כ ַמֶּכה ֶא ָחד ִמּ ְׁש ָאר ִיְׂשָר ֵאל – "החובל בחברו חייב לשלם לו חמישה דברים :נזק,
