Page 928 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 928

‫םיטפוש רפס‪      ‬ממרים הלכות‪      ‬פרק ג	‬                                                                ‫‪9	 06‬‬

‫ד‪ַ   2‬אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָּדן ְו ֵהם ָּד ִנין‪ְ ,‬והּוא ִקֵּבל ְו ֵהם ִקְּבלּו – ֲהֵרי‬                    ‫ד‪ֶׁ  2‬שהּוא ָּדן ְו ֵהם ָּד ִנין וכו' – אף‬

‫ַהּתֹוָרה ָח ְל ָקה ָל ֶהם ָּכבֹוד‪ְ .‬ו ִאם ָרצּו ֵּבית ִּדין ִל ְמחֹל ַעל ְּכבֹו ָדם‬                     ‫על פי שגם זקן ממרא וגם הסנהדרין‬
  ‫ּו ְל ַהִּניחֹו – ֵאי ָנן ְיכֹו ִלין‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ַיְרּבּו ַמ ֲחֹל ֶקת ְּב ִיְׂשָר ֵאל‪.‬‬
                                                                                                         ‫דורשים את התורה לפי כללי הדרישה‬

                                                                                                         ‫או שגם הוא וגם הם מצטטים מסורת‬

‫ה‪ֵ   1‬אין ָז ֵקן ַמ ְמֵרא ַח ָּיב ִמי ָתה ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָח ָכם ֶׁש ִהִּגי ַע‬                        ‫שיש בידם‪ ,‬הוא חייב לשמוע לדבריהם‪.‬‬
                                                                                                         ‫ַהּתֹוָרה ָח ְל ָקה ָל ֶהם ָּכבֹוד – כדי שיישמע‬
‫ְלהֹוָר ָאה‪ָ ,‬סמּוְך ַּב ַּס ְנ ֶה ְדִרין‪ְ ,‬ו ַי ֲחֹלק ַעל ֵּבית ִּדין ְּב ָד ָבר ֶׁש ַח ָּי ִבין‬        ‫העם לדבריהם‪" ,‬כמו שחייב מקלל אביו‬
‫ַעל ְזדֹונֹו ָּכֵרת ְו ַעל ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת‪ ,‬אֹו ַּב ְּת ִפִּלין‪ְ ,‬ויֹוֶרה ַל ֲעׂשֹות‬                ‫מיתה משום כבוד הוריו"‪" ,‬כי בהסדר‬

‫ְּכהֹוָר ָאתֹו‪ ,‬אֹו ַי ֲעֶׂשה הּוא ַעל ִּפי הֹוָר ָאתֹו‪ְ ,‬ו ַי ֲחֹלק ֲע ֵלי ֶהן ְו ֵהן‬                   ‫זה תתמיד התורה אחת" (פה"מ סנהדרין‬
                                ‫יֹוְׁש ִבין ְּב ִלְׁשַּכת ַהָּג ִזית‪.‬‬                                                          ‫יא‪,‬ג; מו"נ ג‪,‬מא)‪.‬‬

‫ה‪ֲ   2‬א ָבל ִאם ָה ָיה ַּת ְל ִמיד ֶׁשֹּלא ִהִּגי ַע ְלהֹוָר ָאה‪ְ ,‬והֹוָרה ַל ֲעׂשֹות‬                    ‫ה‪ֶׁ  1‬ש ִהִּגי ַע ְלהֹוָר ָאה – ראוי להורות‬

                                                                                                         ‫הלכה בכל התורה ומסוגל להכריע‬

‫– ָּפטּור; ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי ִיָּפ ֵלא ִמְּמָך ָד ָבר ַלִּמְׁשָּפט" (דברים יז‪,‬ח) –‬                    ‫גם בשאלות חדשות הבאות לפניו‬
                                                                                                         ‫(פה"מ סנהדרין יא‪,‬ב)‪ָ .‬סמּוְך ַּב ַּס ְנ ֶה ְד ִרין –‬
‫ִמי ֶׁשֹּלא ִיָּפ ֵלא ִמֶּמּנּו ֶאָּלא ָּד ָבר ֻמ ְפ ָלא‪   .‬ו   ָה ָיה ָח ָכם ֻמ ְפ ָלא‬                  ‫שהסמיכה אותו הסנהדרין לדון ולהורות‬
                                                                                                         ‫(ראה סנהדרין ד‪,‬ד; שם‪,‬ח)‪ָּ .‬כ ֵרת – עונש נצחי‬
‫ֶׁשְּל ֵבית ִּדין‪ְ ,‬ו ָח ַלק ְוָׁש ָנה ְו ִלֵּמד ַל ֲא ֵחִרים ִּכ ְד ָבָריו‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא‬                  ‫לנפש האדם‪ ,‬אם לא עשה תשובה‪ ,‬בו‬
‫הֹוָרה ַל ֲעׂשֹות – ָּפטּור; ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ָה ִאיׁש ֲאֶׁשר ַי ֲעֶׂשה ְב ָזדֹון"‬
                                                                                                         ‫נמנע מן האדם עולם הבא‪ ,‬והוא נידון‬
‫(שם יז‪,‬יב)‪ֹ ,‬לא ֶׁשּיֹא ַמר ְּב ָזדֹון‪ֶ ,‬אָּלא יֹו ֶרה ַל ֲעׂשֹות אֹו ַי ֲעֶׂשה הּוא‬                     ‫לעולמים על עברותיו החמורות (תשובה‬
                                              ‫ְּב ַע ְצמֹו‪.‬‬                                              ‫ח‪,‬א; ג‪,‬ו)‪ַ .‬חָּטאת – "כל העובר בשגגה‬

‫על אחת ממצוות לא תעשה שיש בה סמכויות הענישה לפטורים ממוות‬

‫ז   ְמ ָצ ָאן חּוץ ִל ְמקֹו ָמן ְו ִה ְמָרה ֲע ֵלי ֶהם – ָּפטּור; ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬                         ‫מעשה שחייבין עליה כרת‪ ,‬הרי זה חייב‬
                                                                                                         ‫להקריב קרבן חטאת" (שגגות א‪,‬א‪ .‬לרשימת‬
‫"ְו ַק ְמ ָּת ְו ָע ִלי ָת ֶאל ַהָּמקֹום" (שם יז‪,‬ח) – ְמ ַלֵּמד ֶׁש ַהָּמקֹום ּגֹוֵרם‬
‫לֹו ִמי ָתה‪ְ .‬ו ָכל ֵאּלּו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם ֶׁש ֵהם ְּפטּוִרין ִמן ַהִּמי ָתה –‬                     ‫העברות שחייבים עליהן כרת וחטאת ראה שגגות‬

                                                                                                         ‫א‪,‬ד)‪ .‬אֹו ַּב ְּת ִפִּלין – ראה להלן ד‪,‬ג‪ְ .‬ויֹוֶרה‬

‫ַל ֲעׂשֹות ְּכהֹוָר ָאתֹו – שמחלוקתו אינה ֵיׁש ְל ֵבית ִּדין ַהָּגדֹול ְל ַנּדֹו ָתם ּו ְל ַה ְפ ִריָׁשם ּו ְל ַהּכֹו ָתם ּו ְל ָמ ְנ ָעם‬
                                                                                                         ‫רק לצורך עיוני־למדני אלא באה לידי‬
‫ִמְּל ַלֵּמד‪ְּ ,‬כ ִפי ַמה ּ ֶׁש ֵּי ָר ֶאה ָל ֶהם ֶׁש ַה ָּד ָבר ָצִריְך ְל ָכְך‪.‬‬                        ‫ביטוי מעשי‪ְ .‬ו ֵהן יֹוְׁש ִבין ְּב ִלְׁשַּכת ַהָּג ִזית‬

‫– בשעה שהסנהדרין יושבים במקומם תהליך הרשעת זקן ממרא וביצוע הדין‬

‫ח‪ְ  1‬ו ֵכי ַצד ָּד ִנין ָז ֵקן ַמ ְמֵרא? ְּב ֵעת ֶׁש ִּיָּפ ֵלא ָּד ָבר ְויֹוֶרה ּבֹו ָח ָכם‬              ‫הקבוע במקדש (סנהדרין א‪,‬ג; ראה להלן ז)‪.‬‬

‫ַהַּמִּגי ַע ְלהֹוָר ָאה‪ֵּ ,‬בין ְּב ָד ָבר ֶׁש ֵּי ָר ֶאה ְּב ֵעי ָניו ֵּבין ְּב ָד ָבר ֶׁשִּקֵּבל‬       ‫ה‪ִ   2‬יָּפ ֵלא‪ֻ ...‬מ ְפ ָלא – לשון 'הבדלה‬
‫ֵמַרּבֹו ָתיו – ֲהֵרי הּוא ְו ַהחֹו ְל ִקין ִעּמֹו עֹו ִלין ִלירּוָׁש ַ ִלם‪ּ ,‬ו ָב ִאין‬
                                                                                                         ‫וכיסוי'‪ ,‬שהדבר מכוסה או נעלם ואינו‬
                                                                                                      ‫י‬  ‫ידוע‪" ,‬אבל תלמיד שלא הגיע להוראה‪,‬‬
                                                                                                         ‫הרי הכל אצלו פלא" (פה"מ סנהדרין יא‪,‬ב)‪.‬‬
‫ְל ֵבית ִּדין ֶׁש ַעל ֶּפ ַתח ַהר ַהַּב ִית‪ְ ,‬ואֹו ְמִרים ָל ֶהם ֵּבית ִּדין 'ָּכְך‬
‫הּוא ַה ִּדין'‪ִ .‬אם ָׁש ַמע ְו ִקֵּבל ֵמ ֶהן – מּו ָטב; ְו ִאם ָלאו – ֻּכָּלן‬                            ‫ו   ָח ָכם ֻמ ְפ ָלא ֶׁשְּל ֵבית ִּדין – חכם סמוך‬

                                                                                                         ‫וראוי להורות בכל התורה (פה"מ הוריות‬

‫א‪,‬ד; קידוש החודש ד‪,‬י; וראה סנהדרין ד‪,‬ח‪ְ .)2‬וָׁש ָנה – אמר את ההלכה‪ְ .‬ו ִלֵּמד – הסביר‪ .‬ובשניהם כמובן הדגש על פעולה‬

                                                                                                         ‫שאינה למעשה‪.‬‬

‫ז   ְמ ָצ ָאן חּוץ ִל ְמקֹו ָמן – זקן ממרא מצא את חברי הסנהדרין מחוץ ללשכת הגזית‪ְ .‬ו ִה ְמָרה ֲע ֵלי ֶהם – שם התנהל הדיון‬

‫ביניהם‪ ,‬ולאחר מכן עבר על הוראתם או הורה בניגוד לדבריהם‪ְ .‬ל ַנּדֹו ָתם ּו ְל ַה ְפִריָׁשם – להרחיק את הציבור מהם‪ ,‬כדי‬

                                                                                                         ‫שלא ישפיעו על הציבור‪.‬‬

‫ח‪ֶׁ  1‬ש ִּיָּפ ֵלא ָּד ָבר – שתעלה שאלה הלכתית שתשובתה אינה ידועה‪ ,‬ותישאל השאלה לפני החכמים‪ֶׁ .‬ש ֵּי ָר ֶאה ְּב ֵעי ָניו‬

‫– מסברתו‪ ,‬על פי המידות שהתורה נדרשת בהן (כלעיל א‪,‬ג‪-‬ד)‪ֶׁ .‬שִּקֵּבל ֵמ ַרּבֹו ָתיו – ראה לעיל ד‪ְ .2‬ל ֵבית ִּדין ֶׁש ַעל ֶּפ ַתח ַהר‬

‫ַהַּב ִית – ראה לעיל א‪,‬ד‪ִ .‬אם ָׁש ַמע‪ְ ...‬ו ִאם ָלאו – שלא קיבל את דבריהם‪ ,‬כגון שהייתה לו מסורת אחרת מרבותיו בדין זה‬

‫או שהוא חולק על בית דין באחת מ‪ 13-‬מידות שראוי לדרוש בה את הפסוק (י')‪ ,‬וכל זמן שלא הגיעו לבית הדין הגדול‬
   923   924   925   926   927   928   929   930   931   932   933