Page 925 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 925
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק ב 903
דָ 3ראּו ְל ִפי ָׁש ָעה ְל ַבֵּטל ִמ ְצַות וכו' דְ 3ו ֵכן ִאם ָראּו ְל ִפי ָׁש ָעה ְל ַבֵּטל ִמ ְצַות ֲעֵׂשה אֹו ַל ֲעבֹר ַעל
– סמכות זו נתונה גם לנביאים בצו ִמ ְצַות ֹלא ַת ֲעֶׂשהְּ ,כ ֵדי ְל ַה ֲח ִזיר ַרִּבים ַל ָּדת אֹו ְל ַהִּציל ַרִּבים
ה'" ,כגון אליהו בהר הכרמל ,שהקריב ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ִמְּל ִהָּכֵׁשל ִּב ְד ָבִרים ֲא ֵחִרים – עֹוִׂשיןְ ,ל ִפי ַמה
עולה בחוץ ,וירושלים [כבר] נבחרה,
והמקריב בחוץ חייב כרת .ומפני שהוא ׁ ֶּש ַהׁ ָּש ָעה ְצִרי ָכה.
נביא ,מצוה לשמוע לו" (יסודי התורה ט,ג).
דְּ 4כֵׁשם ֶׁש ָהרֹו ֵפא חֹו ֵתְך ָידֹו אֹו ַר ְגלֹו ֶׁשָּל ֶזה ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְח ֶיה
דֶׁ 4שָּל ֶזה – של פלוניְּ .כ ֵדי ֶׁש ִּי ְח ֶיה ֻּכּלֹו
ֻּכּלֹוָּ ,כְך ֵּבית ִּדין מֹוִרים ִּב ְז ַמן ִמן ַה ְּז ַמִּנים ַל ֲעבֹר ַעל ִמ ְק ָצת
– כגון שיש לו נמק באברים אלוְּ .כ ֶדֶרְך ִמ ְצוֹות ְל ִפי ָׁש ָעהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּי ְת ַק ְּימּו ֻּכָּלןְּ ,כ ֶדֶרְך ֶׁש ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים
ֶׁש ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ָהִראׁשֹו ִנים – בחולה ָהִראׁשֹו ִניםַ :חֵּלל ָע ָליו ַׁשָּבת ַא ַחת ְּכ ֵדי ֶׁש ִּיְׁש ֹמר ַׁשָּבתֹות
שיש בו סכנה ,שמצוה לחלל עליו את
השבת מטעם זה (בבלי יומא פה,ב) .אמנם ַה ְרֵּבה.
טעם זה אינו טעמה של ההלכה ,ונפסק
שמחללים שבת גם על מי שתוחלת בדיקת קבלת הלכה חדשה
חייו רק דקות אחדות ,ואפילו למי שאין
חזקתו שיחיה" ,שנאמר' :אשר יעשה ה ֵּבית ִּדין ֶׁשִּנְר ָאה ָל ֶהם ִל ְגזֹר ְּג ֵז ָרה אֹו ְל ַת ֵּקן ַּת ָּק ָנה אֹו
ֹאתם האדם וחי בהם' (ויקרא יח,ה) ,ולא
שימות בהם .הא למדת שאין משפטי ְל ַה ְנ ִהיג ִמ ְנ ָהג – ְצִרי ִכין ְל ִה ְת ַיּ ֵׁשב ַּב ָּד ָבר ְו ֵלי ַדע ְּת ִחָּלה ִאם
התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד רֹב ַהִּצּבּור ְיכֹו ִלין ַל ֲע ֹמד ָּבּה אֹו ֵאין רֹב ַהִּצּבּור ְיכֹו ִלין ַל ֲע ֹמד
ושלום בעולם" (שבת ב,ג; ב,טו-יח; וראה ְּב ָד ָבר ֶזהּ .ו ְלעֹו ָלם ֵאין ּגֹו ְזִרין ְּג ֵז ָרה ַעל ַהִּצּבּור ֶאָּלא ִאם ֵּכן רֹב
בבלי יומא פה,א) .אך מכל מקום יש כאן
הלך מחשבה ("כדרך שאמרו") של ַהִּצּבּור ְיכֹו ִלין ַל ֲעמֹד ָּבּה.
הסתכלות מערכתית ולא נקודתית. ביטול גזרה באותו דור
ה ְל ִה ְת ַיּ ֵׁשב ַּב ָּד ָבר – לדון. ו ֲהֵרי ֶׁשָּג ְזרּו ֵּבית ִּדין ְּג ֵז ָרה ְו ִדּמּו ֶׁשרֹב ַהִּצּבּור ְיכֹו ִלין ַל ֲע ֹמד
ו ְו ִדּמּו – חשבו ,אך התברר שטעו.
ָּבּהְ ,ו ַא ַחר ֶׁשָּג ְזרּו אֹו ָתּה ִּפ ְקְּפקּו ָה ָעם ָּבּה ְוֹלא ָּפְׁש ָטה ְּברֹב
ִּפ ְקְּפקּו – לא הקפידו לקיים את הגזרה, ַהִּצּבּור – ֲהֵרי זֹו ְּב ֵט ָלהְ ,ו ֵאי ָנן ַרּ ָׁש ִאין ָלכֹף ֶאת ָה ָעם ָל ֶל ֶכת
משום שלא היה כוח ברוב הציבור
לעמוד בה וכדומה (ראה קריית שמע ד,ח. ָּבּה.
לפקפוק במשמעות זלזול ראה פה"מ עדויות ה,ו).
ְּב ֵט ָלה – מאליה ,ואין צריך החלטה ביטול גזרה לאחר זמן
מחודשת של בית דין כדי לבטלהָ .לכֹף
ז ָּג ְזרּו ְו ִדּמּו ֶׁשָּפְׁש ָטה ְּב ָכל ִיְׂשָר ֵאלְ ,ו ָע ַמד ַה ָּד ָבר ֵּכן ָׁש ִנים
– לכפות ,לחייב.
ַרּבֹותּ ,ו ְל ַא ַחר ְז ַמן ְמֻרֶּבה ָע ַמד ֵּבית ִּדין ַא ֵחר ּו ָב ַדק ְּב ָכל
ח ַאל ְי ַמ ֵהר וכו' – מפני שבית דין ִיְׂשָר ֵאל ְוָר ָאה ֶׁש ֵאין אֹו ָתּה ַהְּג ֵז ָרה ּפֹוֶׁש ֶטת ְּב ָכל ִיְׂשָר ֵאל – ֵיׁש
לֹו ְרׁשּות ְל ַבְּט ָלּה; ַו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ָּפחּות ֵמאֹותֹו ֵּבית ִּדין ָהִראׁשֹון
כזה נתפס כמתיר איסורים ,והדבר עלול
לגרום לזלזול כללי בהלכה. ַּב ָח ְכ ָמה ּו ַבִּמ ְנ ָין – ֵיׁש לֹו ְל ַבֵּטל .ח ְו ָכל ֵּבית ִּדין ֶׁש ִה ִּתיר
טְ 1ו ֵיׁש – ומותרֶׁ .ש ִה ְז ִהיָרה ּתֹוָרה ְׁש ֵני ְּד ָבִרים – ַאל ְי ַמ ֵהר ְל ַה ִּתיר ָּד ָבר ְׁש ִליִׁשי.
– שנאמרֵ " :את ָּכל ַה ָּד ָבר ֲאֶׁשר ָאנֹ ִכי איסור בל תוסיף
ְמ ַצֶּוה ֶא ְת ֶכם ֹאתֹו ִתְׁש ְמרּו ַל ֲעׂשֹותֹ ,לא
ֹת ֵסף ָע ָליו ְוֹלא ִת ְגַרע ִמֶּמּנּו" ,ומצוות ט 1הֹו ִאיל ְו ֵיׁש ְל ֵבית ִּדין ִל ְגזֹר ְו ֶל ֱא ֹסר ָּד ָבר ַהֻּמ ָּתר ְו ַי ֲע ֹמד
התורה לא ישתנו לעולם (מלכים יא ,ג.)2
ְו ִל ְקּבֹ ַע ַה ָּד ָבר ְלעֹו ָלם ֶׁשהּוא ִמן ַהּתֹוָרה ִאּסּורֹו ְלדֹורֹותְ ,ו ֵכן ֵיׁש ָל ֶהן ְל ַה ִּתיר ִאּסּוֵרי ּתֹוָרה ְל ִפי ָׁש ָעה,
ַמה הּוא ֶזה ֶׁש ִה ְז ִהיָרה ּתֹוָרהֹ" :לא תֹ ֵסף ָע ָליו ְוֹלא ִת ְגַרע
– שאינה רק הוראת שעה אלא שמציגים ִמֶּמּנּו" (שם יג,א)? ֶׁשֹּלא ְלהֹו ִסיף ַעל ִּד ְבֵרי ּתֹוָרה ְוֹלא ִל ְגרֹ ַע ֵמ ֶהם
את הדין כאילו הוא מן התורהַּ .בּתֹוָרה ְו ִל ְקּבֹ ַע ַה ָּד ָבר ְלעֹו ָלם ֶׁשהּוא ִמן ַהּתֹוָרהֵּ ,בין ַּבּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב
ֶׁשִּב ְכ ָתב – שיוסיף דין כאילו הוא חלק
מן התורהֵּ .בין ַּבּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה – ֵּבין ַּבּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה.
שיוסיף דין ויציג אותו כמסורת מסיני
או כפירוש לתורה ,בשעה שאינו כן.
