Page 921 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫ִה ְלכֹות ַמ ְמ ִרים ‬ ‫‪ ‬‬

‫מניין המצוות‪ :‬א) ַהּתֹו ָרה – ההוראה‪.‬‬ ‫ֵיׁש ִּב ְכ ָל ָלן ֵּתַׁשע ִמ ְצוֹות‪ָׁ ,‬שלׁש ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה ְוֵׁשׁש ִמ ְצוֹות ֹלא‬
‫ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול – הסנהדרין הגדולה‪.‬‬ ‫ַת ֲעֶׂשה‪ְ ,‬ו ֶזה הּוא ְּפָר ָטן‪ :‬א) ַל ֲעׂשֹות ַעל ִּפי ַהּתֹוָרה ֶׁשּיֹא ְמרּו ָלנּו‬
‫ב)‪ֶׁ ‬שֹּלא ָלסּור ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם – שלא‬ ‫ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול‪ .‬ב) ֶׁשֹּלא ָלסּור ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם‪ .‬ג) ֶׁשֹּלא ְלהֹו ִסיף‬
‫לחלוק על סמכותם ושלא להמרות את‬ ‫ַעל ַהּתֹוָרה‪ֹ ,‬לא ַּבִּמ ְצוֹות ֶׁשִּב ְכ ָתב ְוֹלא ְּב ֵפרּוָׁשן ֶׁשָּל ַמ ְדנּו ִמִּפי‬
‫פיהם (ל"ת שיב)‪ .‬ג) ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי‬ ‫ַהׁ ְּשמּו ָעה‪ .‬ד) ֶׁשֹּלא ִל ְגרֹ ַע ִמן ַהּכֹל‪ .‬ה) ֶׁשֹּלא ְל ַקֵּלל ָאב ָו ֵאם‪.‬‬
‫ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל‬ ‫ו) ֶׁשֹּלא ְל ַהּכֹות ָאב ָו ֵאם‪ .‬ז) ְל ַכֵּבד ָאב ָו ֵאם‪ .‬ח) ְל ִיְר ָאה ֵמ ָאב‬
‫פה כיצד להבין את דברי המקרא‪.‬‬ ‫ָו ֵאם‪ .‬ט) ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ַהֵּבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה ַעל קֹול ָא ִביו ְו ִאּמֹו‪.‬‬
‫ט)‪ ‬סֹוֵרר ּומֹוֶרה – כלשון התורה‪" :‬כי‬
‫יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע‬ ‫ּו ֵבאּור ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו‪.‬‬
‫בקול אביו ובקול אמו‪ְ ,‬ו ִי ְּסרּו אותו ולא‬

‫ישמע אליהם" (דברים כא‪,‬יח)‪.‬‬

‫–‬ ‫ֶׁשִּבירּוָׁש ַ ִלם‬ ‫ַהָּגדֹול‬ ‫ִּדין‬ ‫א ֵּבית‬ ‫ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון‬ ‫ ‬
‫י‬
‫תוקף בי"ד הגדול; מחלוקת‬ ‫א‬
‫הסנהדרין שישבה בלשכת הגזית‬

‫שבמקדש‪ ,‬ששם היה מעמדה המושלם‬

‫(ראה להלן ביאור הלכה ד‪ ;3‬סנהדרין א‪,‬ג; יד‪,‬יב;‬ ‫סמכות הסנהדרין הגדולה‬

‫וראה שם איור)‪ִ .‬ע ַּקר – שורש‪ ,‬יסוד‪ּ .‬תֹו ָרה‬ ‫א ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ֶׁשִּבירּוָׁש ַ ִלם – ֵהם ִע ַּקר ּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה‪,‬‬
‫ֶׁשְּב ַעל ֶּפה – פירושי התורה שבכתב‬ ‫י‬
‫וההלכות שנמסרו במסורת שבעל פה‬
‫ְו ֵהם ַעּמּוד ַההֹוָר ָאה‪ּ ,‬ו ֵמ ֶהם ֹחק ּו ִמְׁשָּפט יֹו ֵצא ְל ָכל ִיְׂשָר ֵאל‪,‬‬
‫ממשה רבנו (הקדמה למשנה תורה‪,‬א‪-‬ג; ולהלן‬
‫ב‪ַ .)2‬עּמּוד ַההֹו ָר ָאה – יסוד הפסיקה‬ ‫ַו ֲע ֵלי ֶהם ִה ְב ִטי ָחה ּתֹוָרה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬על ִּפי ַהּתֹוָרה ֲאֶׁשר יֹורּוָך‬
‫ההלכתית‪ ,‬גם כשלא נמסרה מסיני‬ ‫ְו ַעל ַהִּמְׁשָּפט ֲאֶׁשר יֹא ְמרּו ְלָך ַּת ֲעֶׂשה" (דברים יז‪,‬יא) – זֹו ִמ ְצ ַות‬
‫(הקדמה למשנה תורה‪,‬כה; ולהלן ב‪ַ .)2‬ו ֲע ֵלי ֶהם‬ ‫ֲעֵׂשה‪ְ .‬ו ָכל ַהַּמ ֲא ִמין ְּבמֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו ּו ְבתֹוָרתֹו ַח ָּיב ִל ְסמְֹך ַמ ֲעֵׂשה‬
‫ִה ְב ִטי ָחה ּתֹוָרה – בכל מקום במשנה‬
‫תורה הבטיח הוא לשון הבטחה עתידית‪,‬‬ ‫ַה ָּדת ֲא ֵלי ֶהם ּו ְל ִהּ ָׁש ֵען ֲע ֵלי ֶהם‪.‬‬
‫ונראה שכאן משמעו לשים מבטחנו‪,‬‬
‫שעל בית הדין הגדול אמרה לנו התורה‬ ‫ב‪ָּ 1‬כל ִמי ֶׁש ֵאינֹו עֹוֶׂשה ְּבהֹוָר ָא ָתן עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪,‬‬
‫לבטוח‪ ,‬לסמוך ולהישען (ללשון ראה תהלים‬
‫כב‪,‬י‪ַ " :‬מ ְב ִטי ִחי ַעל ְׁש ֵדי ִאִּמי")‪ִ .‬ל ְסמְֹך ַמ ֲעֵׂשה‬ ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ָתסּור ִמָּכל ַה ָּד ָבר ֲאֶׁשר ַיִּגידּו ְלָך‪( "...‬שם; בפסוק‪ִ :‬מן‬
‫ַה ָּדת – קיום התורה הלכה למעשה‪.‬‬ ‫ַהָּד ָבר)‪ְ .‬ו ֵאין לֹו ִקין ַעל ָלאו ֶזה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשִּנ ַּתן ְל ַא ְז ָה ַרת ִמי ַתת ֵּבית‬
‫ִּדין‪ֶׁ ,‬שָּכל ָח ָכם ֶׁשּמֹוֶרה ַעל ִּד ְבֵרי ֶהם ִמי ָתתֹו ְּב ֶח ֶנק‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
‫ְל ִהּ ָׁש ֵען ֲע ֵלי ֶהם – לקבל את סמכותם‬
‫בביאור התורה (י')‪.‬‬ ‫" ְו ָה ִאיׁש ֲאֶׁשר ַי ֲעֶׂשה ְב ָזדֹון‪( "...‬שם יז‪,‬יב)‪.‬‬

‫ב‪ְּ 1‬בהֹוָר ָא ָתן – מתוך קבלת סמכותם (י')‪ֶׁ .‬שִּנ ַּתן ְל ַא ְז ָהַרת ִמי ַתת ֵּבית ִּדין – מצַות לא תעשה שהעונש עליה עלול להיות‬

‫מיתת בית דין‪ ,‬אין מענישים בה עונש אחר‪ ,‬כגון מלקות‪ ,‬אף אם הנידון אינו נענש במיתה‪ .‬והסיבה היא‪ ,‬מפני שלאו זה‬

‫נועד להיות אזהרה למיתה‪ ,‬ונמצא שהתורה לא ייחדה במקרה זה אזהרה למלקות (פה"מ מכות ג‪,‬א)‪ָּ .‬כל ָח ָכם ֶׁשּמֹו ֶרה ַעל‬
‫ִּד ְבֵרי ֶהם – מורד בסמכותם של הסנהדרין‪ ,‬בין שעושה מעשה בניגוד להוראת הסנהדרין בין שפוסק לאחרים לעשות‬

‫בניגוד להוראתם (להלן ג‪,‬ד‪-‬ה)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר "ְו ָה ִאיׁש ֲאֶׁשר ַי ֲעֶׂשה ְב ָזדֹון ְל ִב ְל ִּתי ְׁשמֹ ַע ֶאל ַהּ ֹכ ֵהן ָהעֹ ֵמד ְלָׁשֶרת ָׁשם ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך‬
‫אֹו ֶאל ַהּׁ ֹש ֵפט‪ּ ,‬ו ֵמת ָה ִאיׁש ַההּוא ּו ִב ַעְר ָּת ָהָרע ִמ ִּיְׂשָר ֵאל‪ְ .‬ו ָכל ָה ָעם ִיְׁש ְמעּו ְו ִיָראּו‪ְ ,‬וֹלא ְי ִזידּון עֹוד" (פסוק זה מתפרש דווקא על‬

‫חכם‪ .‬ראה להלן ג‪,‬ה)‪.‬‬