Page 923 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 923

‫םיטפוש רפס‪      ‬ממרים הלכות‪      ‬פרק א‪-‬ב ‪	901‬‬                                                    ‫	‬

‫ד‪ִ   2‬מִּפי ַה ַּקָּב ָלה – כפי שנתקבל‬                  ‫ָלאו – ַהּכֹל ָּב ִאין ְל ֵבית ִּדין ֶׁש ַעל ֶּפ ַתח ָה ֲע ָז ָרה‪ִ .‬אם ָי ְדעּו –‬
                                                        ‫ָא ְמרּו ָל ֶהן; ְו ִאם ָלאו – ַהּ ֹכל ָּב ִאין ְל ִלְׁשַּכת ַהָּג ִזית ְל ֵבית ִּדין‬
‫במסורת שבעל פה איש מפי איש עד‬
                                                                                              ‫ַהָּגדֹול ְוׁשֹו ֲא ִלין‪.‬‬
‫משה רבנו (ק')‪ִּ .‬בְׁש ָע ָתן – בזמן שהגיעה‬

                  ‫השאלה לבית דין‪.‬‬

‫ד‪ִ   3‬מּ ֶׁשָּב ַטל ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול – תהליך‬       ‫ד‪ִ   2‬אם ָה ָיה ַה ָּד ָבר ֶׁשּנֹו ַלד ּבֹו ַה ָּס ֵפק ַלּ ֹכל ָידּו ַע ֵא ֶצל ֵּבית ִּדין‬

‫התערערות מוסד הסנהדרין הגדולה‬                           ‫ַהָּגדֹול‪ֵּ ,‬בין ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלה ֵּבין ִמן ַהִּמ ָּדה ֶׁש ָּדנּו ָּבּה – אֹו ְמִרים‬
                                                        ‫ָל ֶהן ִמ ָּיד; ְו ִאם ֹלא ָה ָיה ַה ָּד ָבר ָּברּור ֵא ֶצל ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול –‬
‫עד שבטלה כליל היה הדרגתי‪ .‬התהליך‬                        ‫ָּד ִנין ּבֹו ִּבְׁש ָע ָתן‪ְ ,‬ונֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ַּב ָּד ָבר‪ַ ,‬עד ֶׁש ַּי ְסִּכימּו ֻּכָּלן‪,‬‬

‫החל עוד לפני חורבן הבית‪ ,‬כשבטלו‬

‫חלק מסמכויותיה‪ ,‬עד שהגיעה למקום‬

‫מושבה האחרון בטבריה (סנהדרין יד‪,‬יב‪-‬‬                     ‫אֹו ַי ַע ְמדּו ְל ִמ ְנ ָין ְו ֵי ְלכּו ַא ַחר ָהרֹב‪ְ ,‬ויֹא ְמרּו ְל ָכל ַהּׁשֹו ֲא ִלין 'ָּכְך‬
‫יג)‪ .‬נראה שלעניין ההכרעה במחלוקות‪,‬‬                                                          ‫ֲה ָל ָכה'‪ְ ,‬ו ֵי ְלכּו ָל ֶהן‪.‬‬
‫פסקה סמכותה של הסנהדרין עוד‬

‫לפני שיצאה מן המקדש‪ ,‬ולפיכך כבר‬                         ‫ד‪ִ   3‬מּ ֶׁשָּב ַטל ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול‪ָ ,‬ר ְב ָתה ַמ ֲחֹל ֶקת ְּב ִיְׂשָר ֵאל‪ֶ :‬זה‬
‫בזמן התנאים היו מחלוקות רבות‬
‫שלא הוכרעו (עיין בבלי סנהדרין פח‪,‬ב)‪.‬‬                    ‫ְמ ַטֵּמא ְונֹו ֵתן ַט ַעם ִל ְד ָבָריו‪ְ ,‬ו ֶזה ְמ ַט ֵהר ְונֹו ֵתן ַט ַעם ִל ְד ָבָריו‪ֶ ,‬זה‬
‫ֶזה ְמ ַטֵּמא ְונֹו ֵתן ַט ַעם ִל ְד ָבָריו – רבנו‬
                                                        ‫אֹו ֵסר ְו ֶזה ַמ ִּתיר‪   .‬ה  ְׁש ֵני ֲח ָכ ִמים אֹו ְׁש ֵני ָּב ֵּתי ִּדי ִנין ֶׁשֶּנ ְח ְלקּו‬

‫ֶׁשֹּלא ִּב ְז ַמן ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין‪ ,‬אֹו ַעד ֶׁשֹּלא ִהִּגי ַע ַה ָּד ָבר ָל ֶהן‪ֵּ ,‬בין סובר שהמחלוקות בישראל יסודן‬
‫בדרכי הבנה שונות של עקרונות ההלכה‬
‫ומחלוקת בפרשנות הכתובים‪ ,‬ולא עקב‬                        ‫ִּב ְז ַמן ֶא ָחד ֵּבין ָּב ֶזה ַא ַחר ֶזה‪ֶ ,‬א ָחד ְמ ַטֵּמא ְו ֶא ָחד ְמ ַט ֵהר‪ֶ ,‬א ָחד‬
‫שיבושים במסורת של התורה שבעל פה‬                         ‫אֹו ֵסר ְו ֶא ָחד ַמ ִּתיר – ִאם ֵאין ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ְל ֵהי ָכן ַה ִּדין נֹו ֶטה‪,‬‬
                                                        ‫ְּבֶׁשַּלּתֹוָרה ַהֵּלְך ַא ַחר ַהַּמ ֲח ִמיר‪ּ ,‬ו ְבֶׁשְּל ִד ְבֵרי סֹו ְפִרים ַהֵּלְך ַא ַחר‬
‫(ע"פ הקדמה לפה"מ)‪ .‬ה   ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין – בית‬

‫הדין הגדול‪ .‬אֹו ַעד ֶׁשֹּלא ִהִּגי ַע ַה ָּד ָבר‬                                    ‫ַהֵּמ ֵקל‪.‬‬
‫ָל ֶהן – או בזמן הסנהדרין‪ ,‬אך עדיין לא‬

‫הגיעו השואלים לבית הדין הגדול‪ ,‬והשאלה היא מה יעשו השואלים בינתיים (לח"מ)‪ִּ .‬ב ְז ַמן ֶא ָחד – נחלקו שני חכמים‬

‫או שני בתי דין בדור אחד‪ָּ .‬ב ֶזה ַא ַחר ֶזה – דור אחר דור‪ ,‬כשפסק אחד מהם הלכה מסוימת‪ ,‬וקם בית דין אחר אחריו‬

‫ופסק הלכה אחרת‪ִ .‬אם ֵאין ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ְל ֵהי ָכן ַה ִּדין נֹו ֶטה וכו' – אבל אם אתה יודע להיכן הדין נוטה‪ ,‬עליך לפסוק כפי‬

‫ידיעתך‪ .‬וכן גם בימינו‪ :‬כל שאלה שהחכם יודע את ההלכה בה‪ ,‬עליו לפסוק כפי דעתו‪ ,‬אף אם נמצא חולק על חכמים‬

‫אחרים‪ ,‬כלשון רבנו בהקדמתו למשנה תורה‪" :‬וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא‪ ,‬ונתבאר לבית דין‬

‫אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד – אין שומעין לראשון‪ ,‬אלא למי שהדעת נוטה לדבריו‪ ,‬בין‬

                                                        ‫ראשון בין אחרון" (הקדמה למשנה תורה‪,‬ל)‪.‬‬

‫א  ֶׁש ָּדְרׁשּו‪ְ ...‬ו ָדנּו ִּדין – שלמדו את‬              ‫ּ ֶפ ֶרק ֵׁש ִני‬         ‫	‬

‫הכתוב והסיקו ממנו הלכה‪ְּ .‬ב ַא ַחת ִמן‬                  ‫ביטול דין‪ ,‬גזרות ובל תוסיף‬  ‫ב‬
‫ַהִּמּדֹות – כללי הלימוד בתורה (ראה לעיל‬
‫א‪,‬ב‪ְ .)2‬ו ָע ַמד ַא ֲח ֵרי ֶהם ֵּבית ִּדין ַא ֵחר –‬                                                       ‫ביטול דין שנלמד מהתורה‬
‫סנהדרין בדור אחר‪ִ .‬ל ְסּ ֹתר אֹותֹו ַה ִּדין‬
‫– לחלוק עליו ולבטלו‪ֲ .‬הֵרי ֶזה סֹו ֵתר‬                  ‫א  ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ֶׁש ָּדְרׁשּו ְּב ַא ַחת ִמן ַהִּמּדֹות ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁשִּנְר ָאה‬
‫ְו ָדן ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁש ֵּי ָר ֶאה ְּב ֵעי ָניו – ואף‬
‫אם בית דין זה אינו גדול מן הקודם‪,‬‬                       ‫ְּב ֵעי ֵני ֶהם ֶׁש ַה ִּדין ָּכְך‪ְ ,‬ו ָדנּו ִּדין‪ְ ,‬ו ָע ַמד ַא ֲחֵרי ֶהם ֵּבית ִּדין ַא ֵחר‪,‬‬
‫מפני שבדיני התורה אין לדיין אלא‬                         ‫ְו ִנְר ָאה לֹו ַט ַעם ַא ֵחר ִל ְסּ ֹתר אֹותֹו ַה ִּדין – ֲהֵרי ֶזה סֹו ֵתר‪ְ ,‬ו ָדן‬
‫מה שעיניו רואות‪ ,‬ורק בגזרות ותקנות‬                      ‫ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁש ֵּי ָר ֶאה ְּב ֵעי ָניו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ֶאל ַהּׁ ֹש ֵפט ֲאֶׁשר ִי ְה ֶיה‬
‫ומנהגות נאמרה ההגבלה שצריך להיות‬                        ‫ַּב ָּי ִמים ָה ֵהם" (דברים יז‪,‬ט) – ֵאין ַא ָּתה ַח ָּיב ָל ֶל ֶכת ֶאָּלא ַא ַחר ֵּבית‬

      ‫גדול מבית הדין הראשון (כס"מ)‪.‬‬                                                              ‫ִּדין ֶׁשְּבדֹוְרָך‪.‬‬
   918   919   920   921   922   923   924   925   926   927   928