Page 922 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 922

‫םיטפוש רפס‪      ‬ממרים הלכות‪      ‬פרק א	‬                                                         ‫‪9	 00‬‬

‫ב‪ִ   2‬מִּפי ַּד ְע ָּתן – דינים שלא נמסרו ב‪ֶ   2‬א ָחד ְּד ָב ִרים ֶׁשָּל ְמדּו אֹו ָתן ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה‪ְ ,‬ו ֵהם ּתֹו ָרה‬

‫במפורש במסורת שבעל פה מפי משה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה; ְו ֶא ָחד ְּד ָב ִרים ֶׁשָּל ְמדּו אֹו ָתן ִמִּפי ַּד ְע ָּתן ְּב ַא ַחת ִמן‬
                                                                                                  ‫רבנו‪ ,‬ולמדו אותם חכמים כפי הבנתם‬
‫ַהִּמּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת ָּב ֶהן ְו ִנְר ָאה ְּב ֵעי ֵני ֶהן ֶׁש ַה ִּדין ְּב ָד ָבר‬  ‫את התורה‪ִ .‬מּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת‬
‫ֶזה ָּכְך הּוא; ְו ֶא ָחד ְּד ָבִרים ֶׁש ָעׂשּו אֹו ָתן ְס ָיג ַלּתֹוָרה ּו ְל ִפי ַמה‬            ‫ָּב ֶהן – כללים ושיטות כיצד ללמוד‬

‫הלכות מפסוקי המקרא‪ְ .‬ס ָיג (גדר) ּ ֶׁש ַהּ ָׁש ָעה ְצ ִרי ָכה‪ְ ,‬ו ֵהן ַהְּג ֵזרֹות ְו ַה ַּת ָּקנֹות ְו ַהִּמ ְנ ָהגֹות – ְּב ָכל‬
                                                                                                  ‫ַלּתֹוָרה – הגבלות שנועדו להרחיק את‬
‫ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ֵמ ֵאּלּו ַהּ ְׁשלָׁשה ְּד ָבִרים ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ִלְׁש ֹמ ַע ָל ֶהן‪,‬‬            ‫האדם מן העברה‪" ,‬כמו ששמעו ממשה‬
              ‫ְו ָהעֹו ֵבר ַעל ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪.‬‬                       ‫בפירוש‪' ,‬ושמרתם את משמרתי' (ויקרא‬

‫ב‪ֲ   3‬ה ֵרי הּוא אֹו ֵמר‪ַ " :‬על ִּפי ַהּתֹו ָרה ֲאֶׁשר יֹורּוָך" (שם יז‪,‬יא)‬                       ‫יח‪,‬ל)‪ ,‬שאמר‪ :‬עשו משמרת למשמרתי"‬
                                                                                                  ‫(הקדמה למשנה תורה‪,‬כד; פה"מ אבות א‪,‬א)‪.‬‬
‫– ֵאּלּו ַהְּג ֵזרֹות ְו ַה ַּת ָּקנֹות ְו ַהִּמ ְנ ָהגֹות ֶׁשּיֹורּו ָּב ֶהן ָלַרִּבים ְּכ ֵדי‬   ‫ֶׁש ַהּ ָׁש ָעה ְצִרי ָכה – חקיקה המתחדשת‬
‫ְל ַח ֵּזק ַה ָּדת ּו ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם; "ְו ַעל ַהִּמְׁשָּפט ֲאֶׁשר יֹא ְמרּו ְלָך‬            ‫על פי הנסיבות המשתנות במהלך‬

‫ַּת ֲעֶׂשה" – ֵאּלּו ְּד ָבִרים ֶׁשָּל ְמדּו אֹו ָתן ִמן ַה ִּדין ְּב ַא ַחת ִמן‬                  ‫הדורות‪ְּ .‬ג ֵזרֹות – מעשים שאסרו חכמים‬
‫ַהִּמּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת ָּב ֶהן; " ִמָּכל ַה ָּד ָבר ֲאֶׁשר ַיִּגידּו ְלָך"‬          ‫לעשותם מחשש שייכשל האדם ויעבור‬
                                                                                                  ‫על איסור מן התורה‪ ,‬כגון אכילת בשר‬
                     ‫– זֹו ַה ַּקָּב ָלה ֶׁשִּקְּבלּו ִאיׁש ִמִּפי ִאיׁש‪.‬‬                         ‫עוף בחלב (להלן ב‪,‬ט)‪ַּ .‬ת ָּקנֹות – שתיקנו‬

                                         ‫מחלוקת בסנהדרין וקביעת ההלכה‬                             ‫אותם חכמים כדי לבסס את האמונה‬
                                                                                                  ‫במעשי הדת‪ ,‬כגון שלוש תפילות בכל‬
‫ג‪ִּ   1‬ד ְבֵרי ַה ַּקָּב ָלה – ֵאין ָּב ֶהן ַמ ֲחֹל ֶקת ְלעֹו ָלם; ְו ָכל ָּד ָבר‬                 ‫יום (תפילה א‪,‬ה‪-‬ו)‪ ,‬או לשמירה על הסדר‬
                                                                                                  ‫הציבורי‪ ,‬כגון שבועות מסוימות (טוען‬
‫ֶׁש ִּת ְמ ָצא ּבֹו ַמ ֲחֹל ֶקת‪ְּ ,‬ב ָידּו ַע ֶׁש ֵאינֹו ַקָּב ָלה ִמּמֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו‪.‬‬

‫ּו ְד ָבִרים ֶׁשּלֹו ְמ ִדין ִמן ַה ִּדין‪ִ :‬אם ִה ְסִּכימּו ֲע ֵלי ֶהן ֵּבית ִּדין‬                ‫ונטען א‪,‬ב‪-‬ג)‪ִ .‬מ ְנ ָהגֹות – דברים שנהגו בהם‬
‫ַהָּגדֹול ֻּכָּלם – ֲהֵרי ִה ְסִּכימּו; ְו ִאם ֶנ ְח ְלקּו ָּב ֶהן – הֹו ְל ִכין ַא ַחר‬           ‫בני אדם או חכמים יחידים‪ ,‬ונתנו להם‬
                                                                                                  ‫חכמי הסנהדרין תוקף הלכתי לאחר‬
                       ‫ָהרֹב‪ּ ,‬ומֹו ִצי ִאין ַה ִּדין ֶא ָחד ָלַרִּבים‪.‬‬                           ‫זמן (י'; וראה להלן ג‪ַ .)2‬הּ ְׁשלָׁשה ְּד ָב ִרים‬

‫ג‪ְ  2‬ו ֵכן ַהְּג ֵזרֹות ְו ַה ַּת ָּקנֹות ְו ַהִּמ ְנ ָהגֹות‪ִ :‬אם ָראּו ִמ ְק ָצ ָתן ֶׁשָראּוי‬    ‫– מפי השמועה‪ ,‬שלמדו אותם באחת‬
                                                                                                  ‫מן המידות‪ ,‬ודברים שעשו משום סייג‪:‬‬
‫ִל ְגזֹר ְּג ֵז ָרה זֹו אֹו ְל ַת ֵּקן ַּת ָּק ָנה זֹו אֹו ֶׁש ַּיִּניחּו ָה ָעם ַעל ִמ ְנ ָהג‬    ‫העובר על השניים הראשונים‪ ,‬עובר‬

‫על דברי התורה; והעובר על השלישי‪ֶ ,‬זה‪ְ ,‬ו ָראּו ִמ ְק ָצ ָתן ֶׁש ֵאין ָראּוי ִל ְגזֹר ְּג ֵז ָרה זֹו ְוֹלא ְל ַת ֵּקן ַּת ָּק ָנה‬
                                                                                                  ‫עובר על דברי חכמים‪ .‬ורק אם נתלווה‬
‫זֹו ְוֹלא ְל ַהִּני ַח ִמ ְנ ָהג ֶזה – נֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ֵאּלּו ְּכ ֶנ ֶגד ֵאּלּו‪,‬‬        ‫לעברה על דברי חכמים גם ערעור על‬
          ‫ְוהֹו ְל ִכין ַא ַחר ֻרָּבן‪ּ ,‬ומֹו ִצי ִאין ַה ָּד ָבר ֶא ָחד ָלַרִּבים‪.‬‬                ‫סמכותם של חכמים לפסוק הלכות‪,‬‬

‫ד‪ְּ  1‬כֶׁש ָה ָיה ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ַק ָּים‪ֹ ,‬לא ָה ְי ָתה ָׁשם ַמ ֲחֹל ֶקת‬                   ‫המערער עובר גם על איסור מן התורה‪,‬‬
                                                                                                                  ‫"לא תסור" (ראה ק'‪,‬י')‪.‬‬
‫ְּב ִיְׂשָר ֵאל‪ֶ ,‬אָּלא ָּכל ִּדין ֶׁשּנֹו ַלד ּבֹו ָס ֵפק ְל ֶא ָחד ִמ ִּיְׂשָר ֵאל‪ׁ ,‬שֹו ֵאל‬
‫ְל ֵבית ִּדין ֶׁשְּב ִעירֹו‪ִ .‬אם ָי ְדעּו – ָא ְמרּו לֹו; ִאם ָלאו – ֲהֵרי‬                        ‫ב‪ּ  3‬ו ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם – לקיים סדר חברתי‬

‫ַהּׁשֹו ֵאל ִעם אֹותֹו ֵּבית ִּדין אֹו ִעם ְׁשלּוחֹו עֹו ִלין ִלירּוָׁש ַ ִלם‬                                                   ‫ראוי‪.‬‬
                 ‫י‬
                                                                                                  ‫ג‪ַ   1‬ה ַּקָּב ָלה – ההלכות ופירושי התורה‬
‫שעברו במסורת שבעל פה ממשה רבנו ְוׁשֹו ֲא ִלין ְל ֵבית ִּדין ֶׁשְּב ַהר ַהַּב ִית‪ִ .‬אם ָי ְדעּו – ָא ְמרּו ָל ֶהן; ְו ִאם‬
                                                                                                  ‫ואילך‪ ,‬כגון שפירוש "עין תחת עין" הוא‬

‫'תשלום ממון'‪ ,‬וש"פרי עץ הדר" הוא 'אתרוג' (הקדמה לפה"מ)‪ֵ .‬אין ָּב ֶהן ַמ ֲחֹל ֶקת – כשיש קבלה ברורה‪" .‬אלא כל זמן‬

‫שיאמר אדם 'קיבלתי [במסורת עד משה רבנו] כך וכך'‪ ,‬מסתלק כל ויכוח" (שם)‪ִ .‬מן ַה ִּדין – באחת מן המידות שהתורה‬

‫נדרשת בהן‪ .‬הֹו ְל ִכין ַא ַחר ָהרֹב – "וזו מצַות עשה שלתורה‪ ,‬שנאמר‪' :‬אחרי רבים להטות'" (סנהדרין ח‪,‬א)‪ .‬מֹו ִצי ִאין ַה ִּדין‬

‫ֶא ָחד ָלַרִּבים – פסק הלכה אחד לכל הציבור‪.‬‬

‫ד‪ֹ  1‬לא ָה ְי ָתה ָׁשם – לא הייתה‪ .‬המילה 'שם' היא מילת קישור שתורגמה מן הסגנון הערבי‪ ,‬ואין משמעותה ציון מקום‪.‬‬

‫ֵּבית ִּדין ֶׁשְּב ַהר ַהַּב ִית וכו' – שלושה בתי דין ישבו בירושלים‪ :‬אחד בפתח הר הבית‪ ,‬אחד בפתח העזרה ואחד בתחום‬

‫המקדש‪ ,‬הלוא הוא בית דין הגדול (סנהדרין א‪,‬ג)‪.‬‬
   917   918   919   920   921   922   923   924   925   926   927