Page 922 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 922
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק א 9 00
בִ 2מִּפי ַּד ְע ָּתן – דינים שלא נמסרו בֶ 2א ָחד ְּד ָב ִרים ֶׁשָּל ְמדּו אֹו ָתן ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעהְ ,ו ֵהם ּתֹו ָרה
במפורש במסורת שבעל פה מפי משה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה; ְו ֶא ָחד ְּד ָב ִרים ֶׁשָּל ְמדּו אֹו ָתן ִמִּפי ַּד ְע ָּתן ְּב ַא ַחת ִמן
רבנו ,ולמדו אותם חכמים כפי הבנתם
ַהִּמּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת ָּב ֶהן ְו ִנְר ָאה ְּב ֵעי ֵני ֶהן ֶׁש ַה ִּדין ְּב ָד ָבר את התורהִ .מּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת
ֶזה ָּכְך הּוא; ְו ֶא ָחד ְּד ָבִרים ֶׁש ָעׂשּו אֹו ָתן ְס ָיג ַלּתֹוָרה ּו ְל ִפי ַמה ָּב ֶהן – כללים ושיטות כיצד ללמוד
הלכות מפסוקי המקראְ .ס ָיג (גדר) ּ ֶׁש ַהּ ָׁש ָעה ְצ ִרי ָכהְ ,ו ֵהן ַהְּג ֵזרֹות ְו ַה ַּת ָּקנֹות ְו ַהִּמ ְנ ָהגֹות – ְּב ָכל
ַלּתֹוָרה – הגבלות שנועדו להרחיק את
ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ֵמ ֵאּלּו ַהּ ְׁשלָׁשה ְּד ָבִרים ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ִלְׁש ֹמ ַע ָל ֶהן, האדם מן העברה" ,כמו ששמעו ממשה
ְו ָהעֹו ֵבר ַעל ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה. בפירוש' ,ושמרתם את משמרתי' (ויקרא
בֲ 3ה ֵרי הּוא אֹו ֵמרַ " :על ִּפי ַהּתֹו ָרה ֲאֶׁשר יֹורּוָך" (שם יז,יא) יח,ל) ,שאמר :עשו משמרת למשמרתי"
(הקדמה למשנה תורה,כד; פה"מ אבות א,א).
– ֵאּלּו ַהְּג ֵזרֹות ְו ַה ַּת ָּקנֹות ְו ַהִּמ ְנ ָהגֹות ֶׁשּיֹורּו ָּב ֶהן ָלַרִּבים ְּכ ֵדי ֶׁש ַהּ ָׁש ָעה ְצִרי ָכה – חקיקה המתחדשת
ְל ַח ֵּזק ַה ָּדת ּו ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם; "ְו ַעל ַהִּמְׁשָּפט ֲאֶׁשר יֹא ְמרּו ְלָך על פי הנסיבות המשתנות במהלך
ַּת ֲעֶׂשה" – ֵאּלּו ְּד ָבִרים ֶׁשָּל ְמדּו אֹו ָתן ִמן ַה ִּדין ְּב ַא ַחת ִמן הדורותְּ .ג ֵזרֹות – מעשים שאסרו חכמים
ַהִּמּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת ָּב ֶהן; " ִמָּכל ַה ָּד ָבר ֲאֶׁשר ַיִּגידּו ְלָך" לעשותם מחשש שייכשל האדם ויעבור
על איסור מן התורה ,כגון אכילת בשר
– זֹו ַה ַּקָּב ָלה ֶׁשִּקְּבלּו ִאיׁש ִמִּפי ִאיׁש. עוף בחלב (להלן ב,ט)ַּ .ת ָּקנֹות – שתיקנו
מחלוקת בסנהדרין וקביעת ההלכה אותם חכמים כדי לבסס את האמונה
במעשי הדת ,כגון שלוש תפילות בכל
גִּ 1ד ְבֵרי ַה ַּקָּב ָלה – ֵאין ָּב ֶהן ַמ ֲחֹל ֶקת ְלעֹו ָלם; ְו ָכל ָּד ָבר יום (תפילה א,ה-ו) ,או לשמירה על הסדר
הציבורי ,כגון שבועות מסוימות (טוען
ֶׁש ִּת ְמ ָצא ּבֹו ַמ ֲחֹל ֶקתְּ ,ב ָידּו ַע ֶׁש ֵאינֹו ַקָּב ָלה ִמּמֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו.
ּו ְד ָבִרים ֶׁשּלֹו ְמ ִדין ִמן ַה ִּדיןִ :אם ִה ְסִּכימּו ֲע ֵלי ֶהן ֵּבית ִּדין ונטען א,ב-ג)ִ .מ ְנ ָהגֹות – דברים שנהגו בהם
ַהָּגדֹול ֻּכָּלם – ֲהֵרי ִה ְסִּכימּו; ְו ִאם ֶנ ְח ְלקּו ָּב ֶהן – הֹו ְל ִכין ַא ַחר בני אדם או חכמים יחידים ,ונתנו להם
חכמי הסנהדרין תוקף הלכתי לאחר
ָהרֹבּ ,ומֹו ִצי ִאין ַה ִּדין ֶא ָחד ָלַרִּבים. זמן (י'; וראה להלן גַ .)2הּ ְׁשלָׁשה ְּד ָב ִרים
גְ 2ו ֵכן ַהְּג ֵזרֹות ְו ַה ַּת ָּקנֹות ְו ַהִּמ ְנ ָהגֹותִ :אם ָראּו ִמ ְק ָצ ָתן ֶׁשָראּוי – מפי השמועה ,שלמדו אותם באחת
מן המידות ,ודברים שעשו משום סייג:
ִל ְגזֹר ְּג ֵז ָרה זֹו אֹו ְל ַת ֵּקן ַּת ָּק ָנה זֹו אֹו ֶׁש ַּיִּניחּו ָה ָעם ַעל ִמ ְנ ָהג העובר על השניים הראשונים ,עובר
על דברי התורה; והעובר על השלישיֶ ,זהְ ,ו ָראּו ִמ ְק ָצ ָתן ֶׁש ֵאין ָראּוי ִל ְגזֹר ְּג ֵז ָרה זֹו ְוֹלא ְל ַת ֵּקן ַּת ָּק ָנה
עובר על דברי חכמים .ורק אם נתלווה
זֹו ְוֹלא ְל ַהִּני ַח ִמ ְנ ָהג ֶזה – נֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ֵאּלּו ְּכ ֶנ ֶגד ֵאּלּו, לעברה על דברי חכמים גם ערעור על
ְוהֹו ְל ִכין ַא ַחר ֻרָּבןּ ,ומֹו ִצי ִאין ַה ָּד ָבר ֶא ָחד ָלַרִּבים. סמכותם של חכמים לפסוק הלכות,
דְּ 1כֶׁש ָה ָיה ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ַק ָּיםֹ ,לא ָה ְי ָתה ָׁשם ַמ ֲחֹל ֶקת המערער עובר גם על איסור מן התורה,
"לא תסור" (ראה ק',י').
ְּב ִיְׂשָר ֵאלֶ ,אָּלא ָּכל ִּדין ֶׁשּנֹו ַלד ּבֹו ָס ֵפק ְל ֶא ָחד ִמ ִּיְׂשָר ֵאלׁ ,שֹו ֵאל
ְל ֵבית ִּדין ֶׁשְּב ִעירֹוִ .אם ָי ְדעּו – ָא ְמרּו לֹו; ִאם ָלאו – ֲהֵרי בּ 3ו ְל ַת ֵּקן ָהעֹו ָלם – לקיים סדר חברתי
ַהּׁשֹו ֵאל ִעם אֹותֹו ֵּבית ִּדין אֹו ִעם ְׁשלּוחֹו עֹו ִלין ִלירּוָׁש ַ ִלם ראוי.
י
גַ 1ה ַּקָּב ָלה – ההלכות ופירושי התורה
שעברו במסורת שבעל פה ממשה רבנו ְוׁשֹו ֲא ִלין ְל ֵבית ִּדין ֶׁשְּב ַהר ַהַּב ִיתִ .אם ָי ְדעּו – ָא ְמרּו ָל ֶהן; ְו ִאם
ואילך ,כגון שפירוש "עין תחת עין" הוא
'תשלום ממון' ,וש"פרי עץ הדר" הוא 'אתרוג' (הקדמה לפה"מ)ֵ .אין ָּב ֶהן ַמ ֲחֹל ֶקת – כשיש קבלה ברורה" .אלא כל זמן
שיאמר אדם 'קיבלתי [במסורת עד משה רבנו] כך וכך' ,מסתלק כל ויכוח" (שם)ִ .מן ַה ִּדין – באחת מן המידות שהתורה
נדרשת בהן .הֹו ְל ִכין ַא ַחר ָהרֹב – "וזו מצַות עשה שלתורה ,שנאמר' :אחרי רבים להטות'" (סנהדרין ח,א) .מֹו ִצי ִאין ַה ִּדין
ֶא ָחד ָלַרִּבים – פסק הלכה אחד לכל הציבור.
דֹ 1לא ָה ְי ָתה ָׁשם – לא הייתה .המילה 'שם' היא מילת קישור שתורגמה מן הסגנון הערבי ,ואין משמעותה ציון מקום.
ֵּבית ִּדין ֶׁשְּב ַהר ַהַּב ִית וכו' – שלושה בתי דין ישבו בירושלים :אחד בפתח הר הבית ,אחד בפתח העזרה ואחד בתחום
המקדש ,הלוא הוא בית דין הגדול (סנהדרין א,ג).

