Page 926 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 926

‫םיטפוש רפס‪      ‬ממרים הלכות‪      ‬פרק ב‪-‬ג	‬                                                  ‫‪	904‬‬

‫ט‪ֵּ  2‬כי ַצד? ֲהֵרי ָּכתּוב ַּבּתֹוָרה‪ֹ" :‬לא ְת ַבׁ ֵּשל ְּג ִדי ַּב ֲח ֵלב ִאּמֹו"‬          ‫ט‪ֵּ  2‬כי ַצד – דוגמה לתוספת בתורה‬

‫(שמות כג‪,‬יט; לד‪,‬כו; דברים יד‪,‬כא)‪ּ ,‬ו ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁש ֶּזה ַהָּכתּוב‬       ‫שבעל פה‪ִ .‬מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ששמעו‬
‫ָא ַסר ְל ַבׁ ֵּשל ְו ֶל ֱאכֹל ָּבָׂשר ְּב ָח ָלב‪ֵּ ,‬בין ְּבַׂשר ַהּׁשֹור ֵּבין ְּבַׂשר‬
                                                                                             ‫איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד‬
          ‫ַהׂ ֶּשה*‪ֲ ,‬א ָבל ְּבַׂשר ָהעֹוף ֻמ ָּתר ְּב ָח ָלב ִמן ַהּתֹוָרה‪.‬‬
                                                                                             ‫להבין את דברי המקרא‪ֵּ .‬בין ְּבַׂשר וכו'‬

                                                                                             ‫– "ו'גדי' הוא כולל ולד השור וולד‬

‫ט‪ִ   3‬אם ָיבֹוא ֵּבית ִּדין ְו ַי ִּתיר ְּבַׂשר ַהׂ ֶּשה* ְּב ָח ָלב – ֲהֵרי ֶזה‬             ‫השה וולד העז‪ ,‬עד שיפרוט ויאמר 'גדי‬
                                                                                             ‫עזים'‪ .‬ולא נאמר 'גדי בחלב אמו'‪ ,‬אלא‬
‫שדיבר הכתוב בהווה" (מאכלות אסורות ּגֹו ֵר ַע‪ְ .‬ו ִאם ֶי ֱאסֹר ְּבַׂשר ָהעֹוף‪ְ ,‬ויֹא ַמר ֶׁשהּוא ִּב ְכ ַלל ַה"ְּג ִדי"‬

                  ‫ְוהּוא ָאסּור ִמן ַהּתֹוָרה – ֲהֵרי ֶזה מֹו ִסיף‪.‬‬                          ‫ט‪,‬ג)‪ֵּ .‬בין ְּבַׂשר ַהּׁשֹור ֵּבין ְּבַׂשר ַהׂ ֶּשה*‬
                                                                                             ‫– זהו הנוסח האחרון ברמב"ם (שו"ת ר"י‬
‫ט‪ֲ   4‬א ָבל ִאם ָא ַמר‪ְּ :‬בַׂשר ָהעֹוף ֻמ ָּתר ִמן ַהּתֹוָרה‪ְ ,‬ו ָאנּו ֶנ ֱא ֹסר‬             ‫הנגיד‪ ,‬סימן מה); והנוסח הקודם היה "בין‬

‫בשר בהמה בין בשר חיה"‪ .‬תחילה סבר אֹותֹו ְונֹו ִדי ַע ָל ָעם ֶׁשהּוא ְּג ֵז ָרה‪ֶׁ ,‬שֹּלא ָיבֹוא ִמן ַה ָּד ָבר ֻח ְרָּבה‬
                                                                                             ‫הרמב"ם שבשר חיה גם הוא אסור מן‬
‫ְויֹא ְמרּו‪ָ :‬העֹוף ֻמ ָּתר ִמְּפ ֵני ֶׁשֹּלא ִנ ְתָּפֵרׁש ַּבּתֹוָרה – ָּכְך ַה ַח ָּיה‬     ‫התורה‪ ,‬ולבסוף הכריע שרק בשר בהמה‬
‫ֻמ ֶּתֶרת‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא ִנ ְתָּפְרָׁשה; ְו ָיבֹוא ַא ֵחר ְויֹא ַמר‪ַ :‬אף ְּבַׂשר‬             ‫אסור מן התורה בבשר בחלב ('בהמה'‬

‫היינו בעל חיים ביתי‪ ,‬כגון שור או כבש ַהְּב ֵה ָמה ֻמ ָּתר‪ ,‬חּוץ ִמן ָה ֵעז; ְו ָיבֹוא ַא ֵחר לֹו ַמר‪ַ :‬אף ְּבַׂשר‬
                                                                                             ‫או עז; ואילו 'חיה' היא בעל חיים שאינו‬
‫ָה ֵעז ֻמ ָּתר ַּב ֲח ֵלב ַהָּפָרה אֹו ַהִּכ ְבָׂשה‪ֶׁ ,‬שֹּלא ֶנ ֱא ַמר ֶאָּלא " ִאּמֹו"‪,‬‬     ‫מבוית‪ ,‬כגון הצבי והאיל)‪ְּ .‬בַׂשר ָהעֹוף‬
‫ֶׁש ִהיא ִמינֹו; ְו ָיבֹוא ַא ֵחר לֹו ַמר‪ַ :‬אף ַּב ֲח ֵלב ָה ֵעז ֶׁש ֵאי ָנּה ִאּמֹו‬         ‫ֻמ ָּתר ְּב ָח ָלב ִמן ַהּתֹוָרה – אבל חכמים‬
‫ֻמ ָּתר‪ֶׁ ,‬שֹּלא ֶנ ֱא ַמר ֶאָּלא " ִאּמֹו"; ְל ִפי ָכְך ֶנ ֱאסֹר ָּכל ָּבָׂשר ְּב ָח ָלב‪,‬‬
                                                                                                     ‫אסרו אותו (מאכלות אסורות ט‪,‬ד)‪.‬‬

‫ט‪ְּ  3‬בַׂשר ַהׂ ֶּשה* – בנוסח הקודם‪ַ :‬ו ֲא ִפּלּו ְּבַׂשר עֹוף – ֵאין ֶזה מֹו ִסיף ֶאָּלא עֹוֶׂשה ְס ָיג ַלּתֹו ָרה‪ְ .‬ו ֵכן‬
                             ‫"בשר חיה"‪ֶׁ .‬שהּוא ִּב ְכ ַלל ַהְּג ִדי – ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

                                                  ‫שיאמרו שכוונת התורה במילה "גדי"‬

‫לכל מין של בשר‪ ,‬כולל העוף‪ ,‬אף על פי שלמדו מפי השמועה אחרת‪.‬‬

‫ט‪ֻ   4‬חְרָּבה – הרס‪ .‬שיפרשו את הפסוק באופן מצמצם ממה שראוי לפרשו‪ ,‬ונמצאו מתירים דבר אסור‪ִ .‬נ ְתָּפֵרׁש – נכתב‬

                             ‫בפירוש‪ָ .‬ה ֵעז – שבדרך כלל‪ ,‬בנה של העז הוא הנקרא "גדי"‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי‬        ‫	‬                                                               ‫א   ָה ָאמּור ַּבּתֹוָרה – "ְו ָה ִאיׁש ֲאֶׁשר‬

                             ‫ג‬                                                               ‫ַי ֲעֶׂשה ְב ָזדֹון ְל ִב ְל ִּתי ְׁשמֹ ַע ֶאל ַהּכֹ ֵהן ָה ֹע ֵמד‬

‫כופר ותינוק שנשבה; זקן ממרא‬                                                                  ‫ְלָׁשֶרת ָׁשם ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך אֹו ֶאל ַהּׁ ֹש ֵפט‪,‬‬

                                                  ‫הכופרים בתורה שבעל פה‬                      ‫ּו ֵמת ָה ִאיׁש ַההּוא ּו ִב ַעְר ָּת ָהָרע ִמ ִּיְׂשָר ֵאל‪.‬‬
                                                                                             ‫ְו ָכל ָה ָעם ִיְׁש ְמעּו ְו ִיָראּו‪ְ ,‬וֹלא ְי ִזידּון עֹוד"‬
‫א   ִמי ֶׁש ֵאינֹו ַמ ֲא ִמין ַּבּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה ֵאינֹו ' ָז ֵקן ַמ ְמֵרא'‬           ‫(דברים יז‪,‬יב‪-‬יג)‪ִּ .‬ב ְכ ַלל ַהִּמי ִנים – יהודים‬
                                                                                             ‫שנמשכו מתוך סכלותם או תאוותם‬
‫ָה ָאמּור ַּבּתֹוָרה‪ֶ ,‬אָּלא ֲהֵרי ֶזה ִּב ְכ ַלל ַהִּמי ִנים‪ּ ,‬ו ִמי ָתתֹו‬
‫לכפור בעיקר מעיקרי התורה‪ ,‬כגון ְּב ַיד ָּכל ָא ָדם‪   .‬ב   ֵמ ַא ַחר ֶׁשִּנ ְתַּפְר ֵסם ֶׁשהּוא ּכֹו ֵפר ַּבּתֹוָרה‬
                                                                                             ‫בייחוד הבורא או בנבואה או בתורה‬
‫ֶׁשְּב ַעל ֶּפה – מֹוִרי ִדין ְוֹלא ַמ ֲע ִלין‪ִּ ,‬כְׁש ָאר ַהִּמי ִנים‬                       ‫שבעל פה או בתורה שבכתב (עבודה זרה‬
‫ְו ָה ֶאִּפיקֹורֹו ִסין ְו ָהאֹו ְמִרין ' ֵאין ּתֹוָרה ִמן ַהּ ָׁש ַמ ִים'‪ְ ‬ו ַהּמֹו ְסִרין‬
                                                                                             ‫ב‪,‬ה; תשובה ג‪,‬ז; רוצח ד‪,‬י; ממרים ג‪,‬א‪-‬ג; פה"מ‬

                                                                                             ‫חולין א‪,‬ב)‪ .‬וכאן הרמב"ם מתכוון לקראים‬

‫ולכל מי שכפרו בתורה שבעל פה (ראה עבודת יו"כ א‪,‬ז)‪ ,‬שהחלו לפקפק במסורת ובסמכות חכמים לפרש את התורה‪ ,‬ופירשו‬

‫את המקראות לפי דעתם וביטלו את דברי חכמינו זיכרונם לברכה (פה"מ אבות א‪,‬ג)‪ .‬ב  ֶׁשִּנ ְתַּפ ְר ֵסם – שהוא מפרסם את‬

‫כפירתו‪ ,‬כגון שדורש ברבים את דעותיו המשובשות (י')‪ ,‬שהורגים אותו בגלל השפעתו הרעה על הציבור‪ ,‬כבסוף הלכה‬

‫זו‪ .‬מֹו ִרי ִדין (לבור) ְוֹלא ַמ ֲע ִלין (מן הבור) והוא ביטוי שמשמעותו שיש לגרום למיתתם ואין להציל אותם (ראה עבודה זרה‬

‫י‪,‬א)‪ֶ .‬אִּפיקֹורֹו ִסין – מי שכופרים בנבואה ובהשגחת ה' (ראה תשובה ג‪,‬ח)‪ְ .‬ו ָהאֹו ְמ ִרין – קובעים כדעה‪ .‬מֹו ְס ִרין – "שניים הם‬

‫המוסרין‪ :‬המוסר חברו ביד גויים להרגו או להכותו‪ ,‬והמוסר ממון חברו ביד גויים או ביד אנס‪ ,‬שהוא כגוי" (שם‪,‬יב)‪.‬‬
   921   922   923   924   925   926   927   928   929   930   931