Page 926 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 926
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק ב-ג 904
טֵּ 2כי ַצד? ֲהֵרי ָּכתּוב ַּבּתֹוָרהֹ" :לא ְת ַבׁ ֵּשל ְּג ִדי ַּב ֲח ֵלב ִאּמֹו" טֵּ 2כי ַצד – דוגמה לתוספת בתורה
(שמות כג,יט; לד,כו; דברים יד,כא)ּ ,ו ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁש ֶּזה ַהָּכתּוב שבעל פהִ .מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ששמעו
ָא ַסר ְל ַבׁ ֵּשל ְו ֶל ֱאכֹל ָּבָׂשר ְּב ָח ָלבֵּ ,בין ְּבַׂשר ַהּׁשֹור ֵּבין ְּבַׂשר
איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד
ַהׂ ֶּשה*ֲ ,א ָבל ְּבַׂשר ָהעֹוף ֻמ ָּתר ְּב ָח ָלב ִמן ַהּתֹוָרה.
להבין את דברי המקראֵּ .בין ְּבַׂשר וכו'
– "ו'גדי' הוא כולל ולד השור וולד
טִ 3אם ָיבֹוא ֵּבית ִּדין ְו ַי ִּתיר ְּבַׂשר ַהׂ ֶּשה* ְּב ָח ָלב – ֲהֵרי ֶזה השה וולד העז ,עד שיפרוט ויאמר 'גדי
עזים' .ולא נאמר 'גדי בחלב אמו' ,אלא
שדיבר הכתוב בהווה" (מאכלות אסורות ּגֹו ֵר ַעְ .ו ִאם ֶי ֱאסֹר ְּבַׂשר ָהעֹוףְ ,ויֹא ַמר ֶׁשהּוא ִּב ְכ ַלל ַה"ְּג ִדי"
ְוהּוא ָאסּור ִמן ַהּתֹוָרה – ֲהֵרי ֶזה מֹו ִסיף. ט,ג)ֵּ .בין ְּבַׂשר ַהּׁשֹור ֵּבין ְּבַׂשר ַהׂ ֶּשה*
– זהו הנוסח האחרון ברמב"ם (שו"ת ר"י
טֲ 4א ָבל ִאם ָא ַמרְּ :בַׂשר ָהעֹוף ֻמ ָּתר ִמן ַהּתֹוָרהְ ,ו ָאנּו ֶנ ֱא ֹסר הנגיד ,סימן מה); והנוסח הקודם היה "בין
בשר בהמה בין בשר חיה" .תחילה סבר אֹותֹו ְונֹו ִדי ַע ָל ָעם ֶׁשהּוא ְּג ֵז ָרהֶׁ ,שֹּלא ָיבֹוא ִמן ַה ָּד ָבר ֻח ְרָּבה
הרמב"ם שבשר חיה גם הוא אסור מן
ְויֹא ְמרּוָ :העֹוף ֻמ ָּתר ִמְּפ ֵני ֶׁשֹּלא ִנ ְתָּפֵרׁש ַּבּתֹוָרה – ָּכְך ַה ַח ָּיה התורה ,ולבסוף הכריע שרק בשר בהמה
ֻמ ֶּתֶרתֶׁ ,ש ֲהֵרי ֹלא ִנ ְתָּפְרָׁשה; ְו ָיבֹוא ַא ֵחר ְויֹא ַמרַ :אף ְּבַׂשר אסור מן התורה בבשר בחלב ('בהמה'
היינו בעל חיים ביתי ,כגון שור או כבש ַהְּב ֵה ָמה ֻמ ָּתר ,חּוץ ִמן ָה ֵעז; ְו ָיבֹוא ַא ֵחר לֹו ַמרַ :אף ְּבַׂשר
או עז; ואילו 'חיה' היא בעל חיים שאינו
ָה ֵעז ֻמ ָּתר ַּב ֲח ֵלב ַהָּפָרה אֹו ַהִּכ ְבָׂשהֶׁ ,שֹּלא ֶנ ֱא ַמר ֶאָּלא " ִאּמֹו", מבוית ,כגון הצבי והאיל)ְּ .בַׂשר ָהעֹוף
ֶׁש ִהיא ִמינֹו; ְו ָיבֹוא ַא ֵחר לֹו ַמרַ :אף ַּב ֲח ֵלב ָה ֵעז ֶׁש ֵאי ָנּה ִאּמֹו ֻמ ָּתר ְּב ָח ָלב ִמן ַהּתֹוָרה – אבל חכמים
ֻמ ָּתרֶׁ ,שֹּלא ֶנ ֱא ַמר ֶאָּלא " ִאּמֹו"; ְל ִפי ָכְך ֶנ ֱאסֹר ָּכל ָּבָׂשר ְּב ָח ָלב,
אסרו אותו (מאכלות אסורות ט,ד).
טְּ 3בַׂשר ַהׂ ֶּשה* – בנוסח הקודםַ :ו ֲא ִפּלּו ְּבַׂשר עֹוף – ֵאין ֶזה מֹו ִסיף ֶאָּלא עֹוֶׂשה ְס ָיג ַלּתֹו ָרהְ .ו ֵכן
"בשר חיה"ֶׁ .שהּוא ִּב ְכ ַלל ַהְּג ִדי – ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
שיאמרו שכוונת התורה במילה "גדי"
לכל מין של בשר ,כולל העוף ,אף על פי שלמדו מפי השמועה אחרת.
טֻ 4חְרָּבה – הרס .שיפרשו את הפסוק באופן מצמצם ממה שראוי לפרשו ,ונמצאו מתירים דבר אסורִ .נ ְתָּפֵרׁש – נכתב
בפירושָ .ה ֵעז – שבדרך כלל ,בנה של העז הוא הנקרא "גדי".
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי א ָה ָאמּור ַּבּתֹוָרה – "ְו ָה ִאיׁש ֲאֶׁשר
ג ַי ֲעֶׂשה ְב ָזדֹון ְל ִב ְל ִּתי ְׁשמֹ ַע ֶאל ַהּכֹ ֵהן ָה ֹע ֵמד
כופר ותינוק שנשבה; זקן ממרא ְלָׁשֶרת ָׁשם ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך אֹו ֶאל ַהּׁ ֹש ֵפט,
הכופרים בתורה שבעל פה ּו ֵמת ָה ִאיׁש ַההּוא ּו ִב ַעְר ָּת ָהָרע ִמ ִּיְׂשָר ֵאל.
ְו ָכל ָה ָעם ִיְׁש ְמעּו ְו ִיָראּוְ ,וֹלא ְי ִזידּון עֹוד"
א ִמי ֶׁש ֵאינֹו ַמ ֲא ִמין ַּבּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה ֵאינֹו ' ָז ֵקן ַמ ְמֵרא' (דברים יז,יב-יג)ִּ .ב ְכ ַלל ַהִּמי ִנים – יהודים
שנמשכו מתוך סכלותם או תאוותם
ָה ָאמּור ַּבּתֹוָרהֶ ,אָּלא ֲהֵרי ֶזה ִּב ְכ ַלל ַהִּמי ִניםּ ,ו ִמי ָתתֹו
לכפור בעיקר מעיקרי התורה ,כגון ְּב ַיד ָּכל ָא ָדם .ב ֵמ ַא ַחר ֶׁשִּנ ְתַּפְר ֵסם ֶׁשהּוא ּכֹו ֵפר ַּבּתֹוָרה
בייחוד הבורא או בנבואה או בתורה
ֶׁשְּב ַעל ֶּפה – מֹוִרי ִדין ְוֹלא ַמ ֲע ִליןִּ ,כְׁש ָאר ַהִּמי ִנים שבעל פה או בתורה שבכתב (עבודה זרה
ְו ָה ֶאִּפיקֹורֹו ִסין ְו ָהאֹו ְמִרין ' ֵאין ּתֹוָרה ִמן ַהּ ָׁש ַמ ִים'ְ ו ַהּמֹו ְסִרין
ב,ה; תשובה ג,ז; רוצח ד,י; ממרים ג,א-ג; פה"מ
חולין א,ב) .וכאן הרמב"ם מתכוון לקראים
ולכל מי שכפרו בתורה שבעל פה (ראה עבודת יו"כ א,ז) ,שהחלו לפקפק במסורת ובסמכות חכמים לפרש את התורה ,ופירשו
את המקראות לפי דעתם וביטלו את דברי חכמינו זיכרונם לברכה (פה"מ אבות א,ג) .ב ֶׁשִּנ ְתַּפ ְר ֵסם – שהוא מפרסם את
כפירתו ,כגון שדורש ברבים את דעותיו המשובשות (י') ,שהורגים אותו בגלל השפעתו הרעה על הציבור ,כבסוף הלכה
זו .מֹו ִרי ִדין (לבור) ְוֹלא ַמ ֲע ִלין (מן הבור) והוא ביטוי שמשמעותו שיש לגרום למיתתם ואין להציל אותם (ראה עבודה זרה
י,א)ֶ .אִּפיקֹורֹו ִסין – מי שכופרים בנבואה ובהשגחת ה' (ראה תשובה ג,ח)ְ .ו ָהאֹו ְמ ִרין – קובעים כדעה .מֹו ְס ִרין – "שניים הם
המוסרין :המוסר חברו ביד גויים להרגו או להכותו ,והמוסר ממון חברו ביד גויים או ביד אנס ,שהוא כגוי" (שם,יב).
