Page 930 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 930
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק ד 908
לעיל ג,ה)ֵּ .בית ִּדין – הסנהדרין שישבה ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאתֵּ ,בין ֶׁש ָהיּו ֵהם אֹו ְס ִרין ְוהּוא ַמ ִּתיר ֵּבין ֶׁש ָהיּו
בלשכת הגזיתַ .ח ָּיב ִמי ָתה – בחנק.
ֵהם ַמ ִּתיִרין ְוהּוא אֹו ֵסר – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ִמי ָתה.
א 2הּוא אֹו ֵמר ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלה – הוא טוען
אֲ 2א ִפּלּו ָה ָיה הּוא אֹו ֵמר ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלהְ ,ו ָא ַמר 'ָּכְך ִקַּב ְל ִּתי
שקיבל מסורת מרבותיוֶׁ .ש ַה ִּדין נֹו ֵתן –
מסברתם .שהסיקו את הדין בעיון באחת ֵמ ַרּבֹו ַתי'ְ ,ו ֵהם אֹו ְמ ִרים 'ָּכְך ִנ ְר ֶאה ְּב ֵעי ֵנינּו ֶׁש ַה ִּדין נֹו ֵתן' –
מ 13-מידות שהתורה נדרשת בהןְ .ו ֵאין
הֹו ִאיל ְו ָח ַלק ֲע ֵלי ֶהם ְּב ָד ָברְ ,ו ָעָׂשה אֹו ֶׁשהֹוָרה ַל ֲעׂשֹותֲ ,הֵרי ֶזה ָצִריְך לֹו ַמר – שהמסורת שלהם עדיפה
ַח ָּיב ִמי ָתהְ .ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָהיּו ֵהם מֹוִרים ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלה. יותר ,שהרי "הם עיקר תורה שבעל פה
אְ 3ו ֵכן ִאם ָח ַלק ֲע ֵלי ֶהן ִּב ְג ֵז ָרה ִמן ַהְּג ֵזרֹות ֶׁשָּג ְזרּו ְּב ָד ָבר והם עמוד ההוראה" (לעיל א,א).
ֶׁש ֵּיׁש ְּבִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת ּו ִב ְזדֹונֹו ָּכֵרתְּ ,כגֹון ֶׁש ִה ִּתיר ֶה ָח ֵמץ יֹום אְּ 3בִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת ּו ִב ְזדֹונֹו ָּכֵרת –
ַאְרָּב ָעה ָעָׂשר ְּבָׁש ָעה ִׁשּ ִׁשית אֹו ֲא ָסרֹו ַּב ֲה ָנ ָיה ְּבָׁש ָעה ֲח ִמיִׁשית
למונחים 'כרת' ו'חטאת' ראה לעיל
– ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ִמי ָתהְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. ג,הֶׁ .ש ִה ִּתיר ֶה ָח ֵמץ וכו' – מדין תורה
אסור לאכול חמץ או ליהנות ממנו מן
דוגמאות שזדונו כרת ושגגתו חטאת השעה השביעית ואילך ביום י"ד בניסן
(שהיא אמצע היום כששעות האור ביום
בֶ 1א ָחד ָּד ָבר ֶׁש ַח ָּי ִבין ַעל ְזדֹונֹו ָּכֵרת ְו ַעל ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת מחולקות ל 12-חלקים) ,אך חכמים גזרו
שלא ליהנות מן החמץ מתחילת השעה ֶׁשֶּנ ְח ְלקּו ּבֹו ,אֹו ֶׁשֶּנ ֱח ַלק ְּב ָד ָבר ַהֵּמ ִביא ִלי ֵדי ָּד ָבר ֶׁש ַח ָּי ִבין ַעל
השישית ,ושלא לאכול חמץ כבר מן
ְזדֹונֹו ָּכֵרת ְו ַעל ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת. השעה החמישית (חמץ ומצה א,ח-י).
בֵּ 2כי ַצד? ֶנ ְח ְלקּו ְּב ִאּ ָׁשה זֹו ִאם ִהיא ֶעְרָוה אֹו ֵאי ָנּהִ ,אם בֶ 2נ ְח ְלקּו – בהגדרות ההלכתיות
ַמְר ֵאה ָּדם ֶזה ְמ ַטֵּמא ְּב ִאּ ָׁשה אֹו ֵאינֹו ְמ ַטֵּמאִ ,אם זֹו ְט ֵמ ָאה במקרים המיוחדים הנידונים להלן.
ֵל ָדה אֹו ֵאי ָנּה ְט ֵמ ָאה ֵל ָדהִ ,אם זֹו ָז ָבה אֹו ֵאי ָנּה ָז ָבהִ ,אם ֵח ֶלב ֶעְרָוה – אישה שאסור לשכב עמה משום
ֶזה ָאסּור אֹו ֻמ ָּתרְ ,ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֵאּלּו – ֲהֵרי ֶזה ָח ַלק ְּב ָד ָבר גילוי עריות בגלל קרבה משפחתית.
העונש על גילוי עריות הוא כרת ,ויש
ֶׁש ַח ָּי ִבין ַעל ְזדֹונֹו ָּכֵרת ְו ַעל ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת. מקרים שבהם נוסף גם עונש מיתה
דוגמאות שתוצאתם זדונו כרת ושגגתו חטאת (איסורי ביאה א,א)ַ .מ ְר ֵאה ָּדם ְמ ַטֵּמא –
כל הבא על אישה שיצא דם מרחמה
בְ 3ו ֵכי ַצד ָּד ָבר ַהֵּמ ִביא ִלי ֵדי ָּד ָבר ֶׁש ַח ָּי ִבין ַעל ְזדֹונֹו ָּכֵרת ְו ַעל הנקראת "נידה" או "זבה" לפי מועד
יציאת הדם ,חייב כרת (איסורי ביאה ד,ב;
ִׁש ְג ָגתֹו ַחָּטאת? ְּכגֹון ֶׁשֶּנ ְח ְלקּו ְּב ִעּבּור ַהּ ָׁש ָנהִ ,אם ְמ ַעְּבִרין ַעד
ו,א) .ורק הפרשה הנראית כדם מטמאת,
ַהּפּוִרים אֹו ְּב ָכל ֲא ָדר – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיבֶׁ ,ש ֶּזה ֵמ ִביא ִלי ֵדי ֲא ִכי ַלת והדבר תלוי בצבעה (איסורי ביאה ה,ו).
ָח ֵמץ ַּבֶּפ ַסח. ְט ֵמ ָאה ֵלי ָדה – היולדת זכר טמאה
בְ 4ו ֵכן ִאם ֶנ ְח ְלקּו ְּב ִדין ִמ ִּדי ֵני ָממֹונֹות ,אֹו ְּב ִמ ְנ ַין ַה ַּד ָּי ִנין ֶׁש ָּדנּו שבעת ימים ,והיולדת נקבה טמאה
שבועיים ,והבא עליה בזמן זה חייב
ִּדי ֵני ָממֹונֹות – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיבִ :ל ְד ָבָריו ֶׁשְּל ֶא ָחד ֶׁש ֶּזה ַח ָּיב ָל ֶזה, כרת (איסורי ביאה ד,ב)ֵ .ח ֶלב – חלקי שומן
ְו ָכל ֶׁשָּנ ַטל ִמֶּמּנּו ַּכ ִּדין ָנ ַטל ְו ַעל ִּפי ֵּבית ִּדין ָנ ַטל; ְו ִל ְד ָבָריו בבהמה האסורים באכילה ,והאוכל
ֶׁשְּל ֶזה ֶׁשאֹו ֵמר ָּפטּור אֹו ֶׁשאֹו ֵמר ֶׁש ֵאין ֵאּלּו ְראּו ִיין ָלדּוןָּ ,כל אותם חייב כרת (מאכלות אסורות ז,ה).
בְּ 3ב ִעּבּור ַהּ ָׁש ָנה – הוספת חודש אדר ֶׁשָּנ ַטל ָּג ֵזל הּוא ְּב ָידֹוְ ,ו ִאם ִק ֵּדׁש ּבֹו ִאּ ָׁשה ֵאי ָנּה ְמ ֻק ֶּדֶׁשת,
שניַ .עד ַהּפּוִרים אֹו ְּב ָכל ֲא ָדר – שנחלקו
אם ניתן לקבוע שהשנה מעוברת עד סוף חודש אדר (וכך ההלכה – קידוש החודש ד,יד) ,או שניתן לקבוע זאת רק עד הפורים,
ואחר כך כבר נקבע החודש הבא כחודש ניסן ולא ניתן להכריז עליו כאדר שניֲ .א ִכי ַלת ָח ֵמץ ַּבֶּפ ַסח – שנמצא שבפסח
שלפי קביעת בית הדין ,הזקן וההולכים בשיטתו אוכלים חמץ ,ואכילת חמץ עונשה כרת (חמץ ומצה א,א; וראה קידוש
החודש ב,י).
בְּ 4ב ִמ ְנ ַין ַה ַּד ָּי ִנין – מן הדין יש לדון דיני ממונות בהרכב של שלושה דיינים (סנהדרין ה,א) ,ונפלה ביניהם מחלוקת
