Page 937 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 937
םיטפוש רפס ממרים הלכות פרק ו 915
על ידו (י' ע"פ ר"ח בן שמואל) .עֹו ֵמד ִמְּפ ֵני ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשהּוא עֹו ֵמד ִמְּפ ֵני ַרּבֹו .דְ 1ו ָה ָאב ֶׁש ָה ָיה ַּת ְל ִמיד ְּבנֹו
ַרּבֹו – "משיראנו מרחוק מלוא עיניו,
עד שיתכסה ממנו [עד ששוב אינו רואה – ֵאין ָה ָאב עֹו ֵמד ִמְּפ ֵני ַהֵּבן; ֲא ָבל ַהֵּבן עֹו ֵמד ִמְּפ ֵני ָא ִביו ַאף
אותו] ולא יראה קומתו" (תלמוד תורה ה,ז). ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ַּת ְל ִמידֹו.
דֶׁ 1שהּוא – האב. דְ 2ו ַח ָּיב ְל ַכְּבדֹו ִּבְׁש ָאר ְּדָר ָכיו ִּבְׁש ַעת ַמּ ָׂשאֹו ּו ַמ ָּתנֹו ַו ֲע ִ ׂש ַּית
דַ 2מּ ָׂשאֹו ּו ַמ ָּתנֹו – עשיית מסחר. ֲח ָפ ָציוֵּ .כי ַצד? ַהִּנְׁש ָמע ִּב ְד ַבר ָא ִביו ְל ָמקֹוםֹ ,לא יֹא ַמר ' ַמ ֲהרּו ִני
ַהִּנְׁש ָמע ִּב ְד ַבר ָא ִביו ְל ָמקֹום – הנשלח
ִּבְׁש ִביל ַע ְצ ִמי'ִּ' ,פ ְטרּו ִני ִּבְׁש ִביל ַע ְצ ִמי'ֶ ,אָּלא ' ַמ ֲהרּו ִני ִּבְׁש ִביל על ידי אביו למקום מסוים ,ובאותו
מקום מוקירים את אביו (רש"י קידושין
לא,ב)ַ .מ ֲהרּו ִני ִּבְׁש ִביל ַע ְצ ִמי – מהרו ַאָּבא'ִּ' ,פ ְטרּו ִני ִּבְׁש ִביל ַאָּבא'ְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהְ :לעֹו ָלם
לטפל בענייני כדי לעשות לי טובה. ִי ְכֹלל ִּב ְכ ַלל ְּד ָבָריו ֶׁשהּוא חֹוֵׁשׁש ִּב ְכבֹוד ָא ִביו ְוֶׁשהּוא ִמ ְת ָי ֵרא
ִּפ ְטרּו ִני – סיימו לטפל בענייניִּ .בְׁש ִביל
ִמֶּמּנּו.
ַאָּבא – מפני שאבי זקוק לי ,ורק כשזה
ה ְו ַח ָּיב ְל ַכְּבדֹו ֲא ִפּלּו ְל ַא ַחר מֹותֹוֵּ .כי ַצד? ָה ָיה אֹו ֵמר ְּד ַבר אמת (שם).
ְׁשמּו ָעה ִמִּפיו – ֹלא יֹא ַמר 'ָּכְך ָא ַמר ַאָּבא'ֶ ,אָּלא אֹו ֵמר 'ָּכְך ה ְּד ַבר ְׁשמּו ָעה – דברי תורה (שמועה,
כמו 'מפי השמועה' .ראה לעיל ב,ט)ַּ .כָּפ ַרת
ִמְׁשָּכבֹו – הייתי מעדיף להיות במקומו ָא ַמר ַאָּבא ָמִריֲ ,א ִני ַּכָּפַרת ִמְׁשָּכבֹו'ַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים?
ולכפר עליו ,ביטוי לחיבה ולכבוד (פה"מ ְּבתֹוְך ְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁש ֶׁשְּל ַא ַחר ִמי ָתתֹוֲ .א ָבל ַא ַחר ַהּ ְׁש ֵנים
נגעים ב,א) ,ואולי אף כעין "מי ייתן מותי
ָעָׂשר חֹ ֶדׁש ,אֹו ֵמר ' ִז ְכרֹונֹו ְל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַהָּבא'.
אני תחתיך" (שמואל-ב יט,א; ק')ְּ .בתֹוְך
ו ֶא ָחד ָה ִאיׁש ְו ֶא ָחד ָה ִאּ ָׁשה ַח ָּי ִבין ְּבמֹו ָרא ְו ָכבֹודֶ ,אָּלא ְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁש – שהוא הזמן המרבי
לגינוני אבל על אב ואם (ראה אבל ה,כ; ו,ז;
יג,י) .אֹו ֵמר ִז ְכרֹונֹו ְל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַהָּבא – ֶׁש ָה ִאיׁש ֵיׁש ְּב ָידֹו ַל ֲעׂשֹותְ ,ו ָה ִאּ ָׁשה ֵאין ְּב ָי ָדּה ַל ֲעׂשֹותֶׁ ,ש ֲהֵרי
לאו דווקא בלשון זה ,שהרי רבנו כתב ְרׁשּות ֲא ֵחִרים ָע ֶלי ָהְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ִנ ְתָּגְרָׁשה אֹו ִנ ְת ַא ְל ְמ ָנה – ֲהֵרי
על אביו" ,ואבא מרי זכר צדיק לברכה"
ְׁש ֵני ֶהם ָׁשִוים.
(שחיטה יא,י) ,ונהג לחתום "משה ברבי גודל הכבוד והמורא
מימון זצ"ל".
זַ 1עד ֵהי ָכן הּוא ִּכּבּוד ָאב ָו ֵאם? ֲא ִפּלּו ָנ ְטלּו ִּכיס
ו ֵיׁש ְּב ָידֹו ַל ֲעׂשֹות – יכול לקיים את
ֶׁשִּל ְזהּו ִבים ֶׁשּלֹו ְו ִהְׁש ִליכּוהּו ְּב ָפ ָניו ַל ָּים – ֹלא ַי ְכ ִלים אֹו ָתן ,כל אופני המצוהְ .ו ָה ִאּ ָׁשה – הנשואה.
ֶׁש ֲהֵרי ְרׁשּות ֲא ֵחִרים ָע ֶלי ָה – חובותיה
לבעלה קודמות. ְוֹלא ִי ְצ ַעק ִּב ְפ ֵני ֶהםְ ,וֹלא ִי ְכ ֹעס ְּכ ֶנ ְג ָּדםֶ ,אָּלא ְי ַקֵּבל ְּג ֵז ַרת
ַהָּכתּוב ְו ִיְׁשּתֹק.
זַ 1עד ֵהי ָכן – גודל הכבוד הוא אפילו
בצער של פגיעה ממוניתֹ .לא ַי ְכ ִלים – זְ 2ו ַעד ֵהי ָכן מֹוָר ָאן? ֲא ִפּלּו ָה ָיה ָלבּוׁש ְּב ָג ִדים ֲחמּודֹות
לא יביישְּ .ג ֵז ַרת ַהָּכתּוב – כמובא לעיל
א .וכל זה כשכבר נזרק הארנק לים ,ומה ְויֹוֵׁשב ָּברֹאׁש ִּב ְפ ֵני ָק ָהלּ ,ו ָבא ָא ִביו אֹו ִאּמֹו ְו ָקְרעּו ְּב ָג ָדיו
אֹו ִהּכּוהּו ַעל רֹאׁשֹו ְו ָי ְרקּו ְּב ָפ ָניו – ֹלא ַי ְכ ִלים אֹו ָתןֶ ,אָּלא יועיל לו אם יכעס .אבל לפני הזריקה,
ודאי שהוא יכול למנוע ממנו לזרוק
אותו (לח"מ). ִיְׁשּתֹקְ ,ו ִייָרא ְו ִי ְפ ַחד ִמֶּמ ֶלְך ַמ ְל ֵכי ַהְּמ ָל ִכים ֶׁשִּצָּוהּו ְּב ָכְך;
ֶׁש ִאּלּו ֶמ ֶלְך ָּבָׂשר ָו ָדם ָּג ַזר ָע ָליו ָּד ָבר ֶׁשהּוא ְמ ַצ ֵער אֹותֹו
זְ 2ו ַעד ֵהי ָכן – גודל המורא הוא אפילו ָי ֵתר ִמ ֶּזהֹ ,לא ָה ָיה ָיכֹול ְל ַפְרֵּכס ַּב ָּד ָברַ ,קל ָוחֹ ֶמר ְל ִמי
בפגיעה חברתיתְּ .ב ָג ִדים ֲחמּודֹות – ֶׁש ָא ַמר ְו ָה ָיה ָהעֹו ָלם ִּבְרצֹונֹו.
בגדים יקרים" ,אשר ליופיים יחמוד
אותם מי שרואה אותם" (ר' אברהם בן
הרמב"ם ,בפירושו לבראשית כז,טו)ְ .ל ַפ ְרֵּכס – הפרכוס הוא פרפור ,רעד ,תנועות בלתי רצוניות של איברי הבהמה אחר
שנשחטה (פה"מ אהלות א,ז) .וכאן הכוונה להתלבטות כהבעת חוסר רצון.
