Page 908 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 908
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק כ 886
גְּ 2כ ֵדי ְׁש ֵא ַלת ָׁשלֹום ַּת ְל ִמיד ָלַרב – גֲ 2א ָבל ִאם ָה ָיה ֶה ְפ ֵסק ֵּבין ֶזה ָל ֶזה ָי ֵתר ִמְּכ ֵדי ִּדּבּורֶׁ ,שהּוא
משך הזמן כדי שיאמר התלמיד לרבו:
ְּכ ֵדי ְׁש ֵא ַלת ָׁשלֹום ַּת ְל ִמיד ָלַרב – ֲהֵרי ֶנ ְח ְל ָקה ָה ֵעדּותְ ,ו ַהּ ְׁש ַנ ִים 'שלום עליך רבי' (שבועות ב,יז)ֶ .נ ְח ְל ָקה
ֶׁשהּו ְזמּו ֶנ ֱע ָנִׁשיןְ ,ו ַהּ ְׁש ַנ ִים ָה ֲא ֵחִרים ֶׁש ָה ָיה ֵּבין ִּד ְבֵרי ֶהם ְו ִד ְבֵרי ָה ֵעדּות – אף על פי שעדיין העדים
נחשבים כת אחת לכל דבר ,העדות ָה ִראׁשֹו ִנים ֶה ְפ ֵסק ֵאין ֶנ ֱע ָנִׁשין; ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשָּב ְט ָלה ָה ֵעדּות
נחשבת מפוצלתְ .ו ַהּ ְׁש ַנ ִים ָה ֲא ֵחִרים...
ֻּכָּלּהִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ַּכת ַא ַחת ,הֹו ִאיל ְו ִנ ְפ ַסל ִמ ְק ָצ ָתּה ִנ ְפ ְס ָלה ֻּכָּלּה. ֵאין ֶנ ֱע ָנִׁשין – אף אם הוזמו גם הם,
כיוון שהורשע בעדות "הראשונים",
ד ֵה ִעיד ָה ֶא ָחד ְו ֶנ ְח ְקָרה ֵעדּותֹוְ ,ו ָא ַמר ַהּ ֵׁש ִני ' ַאף ֲא ִני ָּכמֹוהּו',
אֹו ֶׁש ָא ַמר ' ִהין' ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהְ ,והּו ְזמּו ְׁש ֵני ֶהם – ֲהֵרי ְׁש ֵני ֶהם וכבר נתחייב מיתה ,ונמצא שהעידו על
ֶנ ֱהָר ִגין אֹו לֹו ִקין אֹו ְמַׁשְּל ִמין; ֶׁשָּכל ֵעד ֶׁש ָא ַמר ַא ַחר ֵעדּות מי שכבר נחשב הרוג (לח"מ)ִ .מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן
ֲח ֵברֹו ' ִהין'ֲ ,הֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁשֶּנ ֱח ַקר ְו ֵה ִעיד ְּכמֹו ֶׁש ֵה ִעיד ֲח ֵברֹו. ַּכת ַא ַחת – שהרי התכוונו להעיד יחד
על אותו אירוע (כאמור לעיל ג .)1הֹו ִאיל
ְו ִנ ְפ ַסל ִמ ְק ָצ ָתּה ִנ ְפ ְס ָלה ֻּכָּלה – כדין כת ְו ֵאין ְל ֵע ִדים זֹו ְמ ִמין ְׁש ָג ָגה ְל ִפי ֶׁש ֵאין ָּב ֶהן ַמ ֲעֶׂשהְ ,ל ִפי ָכְך ֵאין
אחת של עדים (ראה לעיל ה,ג).
ְצ ִרי ִכין ַה ְת ָר ָאהְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל יח,ד).
ד ִהין – כןֲ .הֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁשֶּנ ֱח ַקר –
הְּ 1כֵׁשם ֶׁש ַהּ ְׁש ַנ ִים ְמ ִזי ִמין ֶאת ַהֵּמ ָאהִ ,אם ֵה ִעידּו ַהֵּמ ָאה
העד נחשב כמי שנחקר לצורך החשבת
שניהם ככת אחת לעניין הזמה כמעידים ְּב ַבת ַא ַחתָּ ,כְך ֵהם ְמ ִזי ִמין אֹו ָתן ֲא ִפּלּו ָהיּו ֲח ִמּ ִׁשים ַּכת ּו ָבאּו
בתוך כדי דיבור .וראוי להדגיש שגם
ְׁש ַנ ִים ַא ַחר ְׁש ַנ ִים. הוא צריך חקירה ובדיקה ככל עד אחר
שאמר בשלב הראשון 'אף אני כמוהו'
ִּבירּוָׁש ַ ִלם, ִׁש ְמעֹון ֶׁש ָהַרג ְראּו ֵבן ַעל ֶׁש ֵה ִעי ָדה ַּכת הֵּ 2כי ַצד?
י (י')ְ .ו ֵאין ְל ֵע ִדים זֹו ְמ ִמין ְׁש ָג ָגה וכו' –
ראה לעיל ביאור יח,דֶׁ .ש ֵאין ָּב ֶהן ַמ ֲעֶׂשה
ּו ָבאּו ְׁש ֵני ֵע ִדים ֶו ֱה ִזימּו ָהּ ,ו ָב ָאה ַּכת ְׁש ִנ ָּיה ְו ֵה ִעי ָדה אֹו ָתּה ֵעדּות – שחטאם הוא דיבור ולא מעשה (פה"מ
ַע ְצ ָמּהֶׁ ,שְראּו ֵבן ָהַרג ִׁש ְמעֹון ִּבירּוָׁש ַ ִלםְ ,ו ָע ְמדּו אֹו ָתם ַהּ ְׁש ַנ ִים מכות ג,א) .כשמדובר במעשה בגופו או
י
ְו ֵה ִזימּו ַּגם זֹאת ַהַּכת ַהּ ְׁש ִנ ָּיהְ ,ו ֵכן ַהּ ְׁש ִליִׁשית ְו ָהְר ִבי ִעיתֲ ,א ִפּלּו
באחד מאבריו ,ייתכן שנעשה ברצון ֵהן ֵמ ָאה – ֻּכָּלן ֶנ ֱה ָר ִגין ַעל ִּפי ֵאּלּו ַהּ ְׁש ַנ ִים.
או בידיעה וייתכן שלא .אמנם אם
ו ַּכת ֶׁש ֵה ִעי ָדה ַעל ְראּו ֵבן ֶׁש ָהַרג ִׁש ְמעֹוןּ ,ו ָב ָאה ַּכת ְׁש ִנ ָּיה מדובר בעדות שקר ,ברור שהדבר לא
יצא מפיהם שלא בכוונה ,אלא העידו ְו ֵה ִזי ָמה ֶאת ַהַּכת ָה ִראׁשֹו ָנה – ֵי ָה ְרגּו ָה ֵע ִדים ַהּזֹו ְמ ִמיןְ ,ו ִיָּנ ֵצל
עדות שקר במזיד .אף אין מקום לומר
ְראּו ֵבןָּ .ב ָאה ַּכת ְׁש ִליִׁשית ְו ֵה ִזי ָמה ֶאת ַהַּכת ַהּ ְׁש ִנ ָּיה – ֵּת ָהֵרג שלא ידעו שהדבר אסור ,שהרי איימו
ַהַּכת ַהּ ְׁש ִנ ָּיה ּוְראּו ֵבןְ ,ו ִתָּנ ֵצל ַהַּכת ָהִראׁשֹו ָנהָּ .ב ָאה ַּכת
עליהם (י').
הֻּ 2כָּלן ֶנ ֱהָר ִגין ַעל ִּפי ֵאּלּו ַהּ ְׁש ַנ ִים ְר ִבי ִעית ְו ֵה ִזי ָמה ֶאת ַהַּכת ַהּ ְׁש ִליׁ ִשית – ֵּת ָה ֵרג ַהַּכת ַהּ ְׁש ִליׁ ִשית
– אף על פי שניתן לומר לכאורה ְו ַהַּכת ָהִראׁשֹו ָנהְ ,ו ִיָּנ ֵצל ְראּו ֵבן ְו ִתָּנ ֵצל ַהַּכת ַהּ ְׁש ִנ ָּיהְ .ו ֵכן ֲא ִפּלּו
שהסכימו ביניהם להזים כל כת שתבוא
ֵהן ֵמ ָאה ַּכת ,זֹו ְמ ִזי ָמה ֶאת זֹוַּ ,כת ִנ ְכ ֶנ ֶסת ְו ַכת יֹו ְצ ָאה. להעיד (בבלי מכות ה,א).
ז ְט ֵר ָפה – אדם שלקה באחד מאבריו ענישה שאינה כעדות המוזמת
מחמת מחלה או חבלה ,וסופו למות ז ֵע ִדים ֶׁש ֵה ִעידּו ַעל ִאיׁש ְט ֵר ָפה ֶׁש ָה ַרגְ ,והּו ְזמּו – ֵאין
מחמת ליקוי זה (רוצח ב,ח; מאכלות אסורות ֶנ ֱה ָר ִגין; ֶׁש ֲא ִפּלּו ֲה ָרגּוהּו ִּבי ֵדי ֶהם ֵאין ֶנ ֱה ָר ִגיןְ ,ל ִפי ֶׁשהּוא
ד,ח-ט; ר"י מיגאש המובא בשיטה מקובצת
ְטֵר ָפהְ .ו ֵכן ָה ֵע ִדים ֶׁש ָהיּו ְטֵר ָפהְ ,ו ֵה ִעידּו ְּב ָד ָבר ֶׁש ַח ָּי ִבין ָע ָליו
ב"ק כו,ב) .שהוא נחשב כמת לעניינים
מסוימים ,וההורגו פטור בדיני אדם אך ִמי ַתת ֵּבית ִּדיןְ ,והּו ְזמּו – ֵאין ֶנ ֱה ָר ִגין; ֶׁש ִאם יּו ְזמּו זֹו ְמ ֵמי ֶהם
חייב בדיני שמים .ושיעורו – שהעריכו ֵאין זֹו ְמ ֵמי ֶהם ֶנ ֱה ָר ִגיןֶׁ ,שֹּלא ֵה ִזימּו ֶאָּלא ְט ֵר ָפה.
שימות תוך שנה (רמ"ה סנהדרין עח,א)ֵ .אין
ֶנ ֱהָר ִגין – "אדם טרפה שהרג את הנפש – נהרג ...והוא שיהרוג בפני בית דין .אבל בפני עדים – פטור ,שמא יוזמו
העדים .ואם הוזמו – אינם נהרגין ,שהרי לא זממו להרוג אלא טרפה .וכל עדות שאינה ראויה להזמה ,אינה עדות בדיני
נפשות" (רוצח ב,ט)ָ .ה ֵע ִדים ֶׁש ָהיּו ְט ֵר ָפה – ובשעת עדותם עדיין לא היה ידוע שהם טרפה (כס"מ).
