Page 912 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 912
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק כא 890
ח ֶׁשּׁשֹור ֶזה מּו ָעד – מדובר בשור ח ָׁשלׁש ִּכ ֵּתי ֵע ִדים ֶׁשִּנ ְת ַק ֵּים ְּב ֵעדּו ָתם ֶׁשּׁשֹור ֶזה מּו ָעד,
שנגח ,ולפי סדרת העדויות מסתבר
ְו ִנ ְמ ֵצאת ַּכת ִראׁשֹו ָנה ּוְׁש ִנ ָּיה זֹו ְמ ִמין – ֻּכָּלן ְּפטּוִריןִ .נ ְמ ְצאּו שלנגיחה זו קדמו לפחות שלוש נגיחות
ְׁש ָלְׁש ָּתן זֹו ְממֹות – ֻּכָּלן ַח ָּי ִבין ְלַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזקֶׁ ,ש ַאף ַעל ִּפי ואזהרות .שור מועד הוא שור שבעליו
ֶׁשהּוא ַּתםְ ,מַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזקַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָהיּו הוזהר שלוש פעמים ברצף על שלוש
ֻּכָּלן רֹו ְמ ִזין ֶזה ֶאת ֶזה ,אֹו ֶׁשָּבאּו ְרצּו ִפין ,אֹו ֶׁש ָהיּו ַמִּכיִרין נגיחות של שורו .שור מועד משלם
ַּב ַעל ַהּׁשֹור ְוֹלא ִהִּכירּו ַהּׁשֹור; ֲא ָבל ִאם ֵאין ָׁשם ֶא ָחד ֵמ ֵאּלּו – מנגיחתו הרביעית והלאה נזק שלם,
ֲהֵרי ַּכת ִראׁשֹו ָנה ּוְׁש ִנ ָּיה ְּפטּוִריןֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵהם אֹו ְמִרין 'ֹלא ָּבאנּו ולא כשור תם ,שמשלם חצי נזק (נזקי
ממון ו,א-ב; וראה לעיל ביאור הלכה ג)ְׁ .ש ָלְׁש ָּתן
זֹו ְממֹותֲ ...ח ִצי ֶנ ֶזק – אין מחלוקת ֶאָּלא ְל ַח ְּיבֹו ֲח ִצי ֶנ ֶזקְ ,וֹלא ָי ַד ְענּו ֶׁש ָּתבֹוא ַּכת ַא ֶח ֶרת ְו ֵי ָעֶׂשה
ביניהן שנגח ,וממילא היה חייב בעליו
מּו ָעד'. לשלם חצי נזק כדין שור תם .הזוממים
ביקשו לחייבו בכל הנזק כדין שור הזמה בסדרת עדויות בנפשות
טְ 1ו ֵכן ְׁש ַנ ִים ֶׁש ֵה ִעידּו ְּב ֵבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה ֵעדּות ָהִראׁשֹו ָנה,
מועד ,המשלם נזק שלם ,ונמצא שזממו
ּו ָבאּו ְׁש ַנ ִים ֲא ֵחִרים ְו ֵה ִעידּו ָע ָליו ֵעדּות ָה ַא ֲחרֹו ָנה ֶׁשָּבּה ֵי ָהֵרג, לחייבו עוד חצי נזק נוסף על מה שהוא
ְוהּו ְזמּו ְׁש ֵּתי ֶהן – ַּכת ָהִראׁשֹו ָנה לֹו ָקה ְו ֵאי ָנּה ֶנ ֱהֶר ֶגתִ ,מְּפ ֵני חייב .רֹו ְמ ִזין ֶזה ֶאת ֶזה – מקיימים
קשר המעיד שהם יודעים שעדויותיהם
הן רצף אחד לעניין היות השור מועדֶׁ .ש ְּיכֹו ִלים לֹו ַמר ' ְל ַה ְלקֹותֹו ָּבאנּו'ֲ ,א ָבל ַּכת ָה ַא ֲחרֹו ָנה ֶנ ֱה ֶר ֶגת,
ְרצּו ִפין – באו להעיד יחדְ .וֹלא ִהִּכירּו
ֶׁש ַעל ִּפי ֶהן ִּב ְל ַבד הּוא ֶנ ֱהָרגָ .ה ְי ָתה ַהַּכת ָה ַא ֲחרֹו ָנה ַאְרָּב ָעה, ַהּׁשֹור – מפני שהאזהרה מופנית אל
ְׁש ַנ ִים אֹו ְמִרים 'ְּב ָפ ֵנינּו ָּג ַנב'ּ ,וְׁש ַנ ִים אֹו ְמִרים 'ְּב ָפ ֵנינּו ָא ַכל', הבעלים ,שישמור את כל העדר שלו (נזקי
ממון י,ג)ְ .ל ַח ְּיבֹו ֲח ִצי ֶנ ֶזק – על הנגיחות
ְוהּו ְזמּו – ֻּכָּלן ֶנ ֱהָר ִגין.
טֵ 2ה ִעידּו ְׁש ַנ ִים ֶׁשָּג ַנב ֶזה ֶנ ֶפׁש ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ּו ְמ ָכרֹוְ ,והּו ְזמּו – הראשונות ,כי לא ידענו שנגח עוד.
ֲהֵרי ֵאּלּו ֶנ ֱח ָנ ִקיןֵ .ה ִעידּו ְׁש ַנ ִים ֶׁשְּג ָנבֹו ְו ֵה ִעידּו ְׁש ַנ ִים ֲא ֵחִרים טֶׁ 1ש ֵה ִעידּו ְּב ֵבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה –
ֶׁשְּמ ָכרֹוֵּ ,בין ֶׁשהּו ְזמּו ֵע ֵדי ְּג ֵנ ָבה ֵּבין ֶׁשהּו ְזמּו ֵע ֵדי ְמ ִכיָרה – ָּכל
בן סורר ומורה שהתרו בו פעמיים,
"מביאין אותו אביו ואמו תחילה לבית
ַּכת ֵמ ֶהם ֶׁשהּו ְז ָמה ֶנ ֱהֶר ֶגתֶׁ ,ש ַהְּג ֵנ ָבה ִהיא ְּת ִחַּלת ִחּיּובֹו ֶׁשָּל ֶזה דין של שלושה ,ואומרין להם 'בננו זה
ִמי ָתה. סורר ומורה' (דברים כא,כ) ,ומביאין שני
עדים שגנב משל אביו וקנה בשר ויין
טֵ 3ה ִעידּו ְׁש ַנ ִים ֶׁשְּמ ָכרֹו ְל ֶזה ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלי ְוהּו ְזמּוְ ,וֹלא ָהיּו ָׁשם במה שגנב ואכל אותם ...אחר ההתראה.
וזו היא ֵעדּות ָהִראׁשֹו ָנה .ומלקין אותו...
ֵע ִדים ֶׁשְּג ָנבֹו – ֲהֵרי ֵאּלּו ְּפטּוִריןֶׁ ,ש ֲא ִפּלּו ֹלא הּו ְזמּו ֹלא ָה ָיה חזר וגנב משלאביו ואכל ...אביו ואמו
ֶזה ֶנ ֱהָרגִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר ' ַע ְב ִּדי ָמ ַכְר ִּתי'ָּ .באּו ֵע ֵדי ְּג ֵנ ָבה מביאין אותו לבית דין שלעשרים
ושלשה ,ומביאין שנים ומעידין עליו ַא ַחר ֶׁשהּו ְזמּו ֵע ֵדי ְמ ִכי ָרה – ֲא ִפּלּו ָר ִאינּו אֹו ָתם רֹו ְמ ִזין ֶזה ֶאת
שגנב ואכל ...אחר שהתרו בו .וזו היא
ֶזהֵ ,אין ֶנ ֱהָר ִגין. ֵעדּות ַא ֲחרֹו ָנה ...גומרין דינו כדרך כל
הרוגי בית דין וסוקלין אותו" (ממרים ז,ז) .הזמה לחייב מיתה לאחד וממון לאחד
טֶׁ 2שָּג ַנב ֶזה ֶנ ֶפׁש ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ּו ְמ ָכרֹו – י 1מֹו ִציא ֵׁשם ַרע ַעל ִאְׁשּתֹו ֶׁש ֵה ִביא ֵע ִדים ֶׁש ִּזְּנ ָתה ְּכֶׁש ִהיא
מי שחטף אדם מישראל והשתמש בוֲ ,ארּו ָסהְ ,ו ֵה ִביא ָה ָאב ֵע ִדים ֶו ֱה ִזימּום – ֲה ֵרי ֵע ֵדי ַהַּב ַעל
ואחר כך מכר אותו לאדם אחר ,חייב
מיתה בחנק (גנבה ט,א-ב)ְּ .ת ִחַּלת ִחּיּובֹו ֶׁשָּל ֶזה ִמי ָתה – ואין המכירה אלא הוכחה שגנב כדי למכור (או"ש ,שוטה א,א).
טֶׁ 3שְּמ ָכרֹו ְל ֶזה ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלי – מכר את היהודי ליהודי אחר או לגוי (כס"מ) .רֹו ְמ ִזיןֵ ...אין ֶנ ֱהָר ִגין – ובניגוד למה שנאמר
לעיל ח ,אין הרמיזה מצרפת בדיני נפשות (רדב"ז).
י 1מֹו ִציא ֵׁשם ַרע – בעל הטוען שאשתו אינה בתולה מפני שזינתה בעת שהייתה ארוסה ויש עדים למעשה :אם מתברר
שהעדים דוברי אמת – עונשה בסקילה; ואם מתברר שהואשמה אשמת שווא – העדים נסקלים ,ובעלה לוקה ומשלם
