Page 914 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 914
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק כב 8 92
בְ 2ו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁשּ ְׁשבּו ָעה זֹו ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ַעל ַהּ ְׁש ָאר – ִּב ְנ ִקי ַטת בִּ 2ב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ְּכ ִדין מֹו ֶדה ְּב ִמ ְק ָצת –
ֵח ֶפץְּ ,כ ִדין מֹו ֶדה ְּב ִמ ְק ָצתֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵיׁש ָע ָליו ְׁש ֵני ֵע ִדים ְּכֵׁשִרים כדין מי שמודה בחלק מטענת חברו נגדו,
ְמ ִעי ִדין ְּב ִמ ְק ָצת ַהָּממֹון ֶׁשָּכ ַפר ְּב ֻכּלֹוְ ,וֹלא ִּת ְה ֶיה הֹו ָד ַית ִּפיו
שהוא חייב שבועה מן התורה (טוען ונטען
ְּגדֹו ָלה ֵמ ֲה ָע ַדת ֵע ִדיםְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (טוען ונטען ד,י).
א,א) באחיזת ספר תורה בעת ההשבעה
או תפילין בתלמיד חכמים (שבועות יא,ח;
ג הֹו ִציא ְראּו ֵבן ְׁש ָטר ַעל ֵלִויְ ,ו ֵע ָדיו ַּכת ַא ַחת ִמְׁש ֵּתי ֶהן, יא,יב) .ובמקום צורך ,אפשר להשביעו
על התנ"ך (שו"ת סג)ֶׁ .ש ֲה ֵרי ֵיׁש ָע ָליו...
ְּב ִמ ְק ָצת ַהָּממֹון – שהרי לפי עדותם הוא ְוהֹו ִציא ִׁש ְמעֹון ְׁש ָטר ֵׁש ִני ַעל ֵל ִויְ ,ו ֵע ָדיו ַהַּכת ַהּ ְׁש ִנ ָּיהְ ,ו ֵל ִוי
חייב לכל הפחות במקצת הטענה .הֹו ָד ַית
ּכֹו ֵפר ִּבְׁש ֵני ֶהם – ֲהֵרי ְראּו ֵבן ִנְׁשָּבע ְונֹו ֵטלְ ,וִׁש ְמעֹון ִנְׁשָּבע ִּפיו – הודאתו מחייבת אותו בשבועה מן
ְונֹו ֵטלֶׁ ,שַּו ַּדאי ֶא ָחד ֵמ ֶהם ֵיׁש לֹו ֶא ְצלֹוּ .וְׁשבּו ָעה זֹו ְּב ַת ָּק ַנת
התורה ,אם הודה במקצת.
ֲח ָכ ִמיםְּ ,כ ִדין ֶח ְנָו ִני ַעל ִּפ ְנ ָקסֹו.
ג ֶׁשַּו ַּדאי ֶא ָחד ֵמ ֶהם וכו' – לוי בוודאי
ד 1הֹו ִציא ְראּו ֵבן ְׁש ָטר ַעל ִׁש ְמעֹוןְ ,ו ֵע ָדיו ַּכת ַא ַחת ֵמ ֶהן, חייב כסף לאחד מהם ,לראובן או
לשמעוןְ .ראּו ֵבן ִנְׁשָּבע ְונֹו ֵטל ְוִׁש ְמעֹון
ְוהֹו ִציא ְׁש ָטר ֵׁש ִני ַעל ֵלִויְ ,ו ֵע ָדיו ַהַּכת ַהּ ְׁש ִנ ָּיהְ ,ו ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ִנְׁשָּבע ְונֹו ֵטל – נשבעים זה בפני זה
במעמד לוי ,כדי שייכלמו זה מזהֶ .ח ְנָו ִני ּכֹו ֵפר ּבֹו – ַהּמֹו ִציא ֵמ ֲח ֵברֹו ָע ָליו ָה ְר ָא ָיהְ ,והֹו ִאיל ְו ֵאין ְראּו ֵבן
ַעל ִּפ ְנ ָקסֹו – בעל חנות המנהל עבור
ְיכֹול ְל ַק ֵּים ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ְׁש ָטרֹותֲ ,הֵרי ָּכל ְׁש ָטר ֵמ ֶהם ַּכ ֶחֶרס, לקוח מסוים רישום בפנקס של מכירה
ּוְׁש ֵני ַהִּנ ְט ָע ִנים ִנְׁשָּב ִעין ֶה ֵּסת ְו ִנ ְפ ָטִרין. בהקפה ,והלקוח משלם את חובו בבת
דַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשָּבאּו ְׁש ֵּתי ַהִּכּתֹות ְל ָה ִעיד אחת .אם הלקוח מבקש מן החנווני לתת
כסף לפועל שלו ולרשום את התשלום
ְּכ ֶא ָחדֲ .א ָבל ָּכל ַהּמֹו ִציא ְׁש ָטר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֵעדּות ַּכת ַא ַחת בהקפה ,והחנווני טוען שנתן את הכסף
לפועל ,והפועל מכחיש שקיבל אותו ִמְׁש ֵּתי ֶהן – ֲה ֵרי ֶזה ּגֹו ֶבה ּבֹו; ְו ִאם הֹו ִציא ַא ַחר ָּכְךֵּ ,בין הּוא
ממנו ,שניהם נשבעים זה בנוכחות זה,
ֵּבין ַא ֵחרְׁ ,ש ָטר ֵׁש ִני ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֵעדּות ַהַּכת ַהּ ְׁש ִנ ָּיה – ֲהֵרי ֶזה כדי שייכלמו זה מזה (שהרי שניהם
ּגֹו ֶבה ּבֹוֵּ ,בין ִמן ַהּלֹוֶוה ָהִראׁשֹון ֵּבין ֵמ ַא ֵחרֶׁ ,ש ֲהֵרי ָּכל ַּכת יודעים מי השקרן ,ויתביש השקרן
מחברו היודע שהוא שקרן ולא יישבע ִמְׁש ֵּתי ֶהן ָּב ָאה ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמּה ְו ֵה ִעי ָדה.
לשקר) ,וגובים מן הלקוח־המעסיק.
תוקף שני עדים כשיש חשש נסיבתי "ושבועה זו תקנת חכמים היא [ונעשית
כעין שבועה מן התורה] בנקיטת חפץ,
הִ 1מי ֶׁש ֵה ִביא ֵע ִדיםְ ,ו ֶנ ְח ְקָרה ֵעדּו ָתם ְוהּו ְזמּוְ ,ו ָח ַזר ְו ֵה ִביא
ֵע ִדים ֲא ֵחִרים ְּבאֹו ָתּה ַהַּט ֲע ָנה ַע ְצ ָמּהְ ,והּו ְזמּוֲ ,א ִפּלּו ֵמ ָאה ַּכת, מפני שבאין שניהן ליטול" (מלווה ולווה
ְו ַא ַחר ָּכְך ֵה ִביא ֵע ִדים ְּבאֹו ָתּה ַהַּט ֲע ָנה ַע ְצ ָמּהְ ,ו ִנ ְמ ֵצאת ֵעדּות טז,ה).
ֵאּלּו ָה ַא ֲחרֹו ִנים ְמ ֻכֶּו ֶנת – ָּד ִנין ַעל ִּפי ֶהן; ֶׁש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֻה ְח ַזק
ֶזה ֶׁשָּט ַען ַט ֲע ָנה זֹו ְל ָה ִביא ֵע ִדים ַׁש ְקָר ִניםֲ ,הֵרי ֹלא ֻה ְח ְזקּו ֵאּלּו דְ 1ו ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן – שמעון ולויְ .ו ֵאין
ְראּו ֵבן ְיכֹול ְל ַק ֵּים ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ְׁש ָטרֹות
– אינו יכול להוכיח את כשרותו אף לא
של אחד מן השטרות באחת מדרכי קיום ָה ֵע ִדים ָה ַא ֲחרֹו ִנים ֶׁש ֵהם ְמַׁשְּק ִרין.
שטרות בלא להזדקק לעדות אותם עדים
(לעיל ו,ב)ַּ .כ ֶח ֶרס – שאין לו ערךֶ .ה ֵּסת – שבועה המוטלת על מי שכופר בכל טענת חברו ,שתיקנוה חכמים שמא יירתע
להישבע ויודה ,והנשבע אותה אינו חייב לאחוז ספר תורה בידו ,בניגוד לשאר שבועות (שבועות יא,יג; טוען ונטען א,ג).
ולשון היסת משמעו 'להכביד עליו' (הערוך בשם גאון) או כדי להסיתו ולפתותו להודות (ר' תנחום).
דְּ 2בֶׁשָּבאּו ְׁש ֵּתי ַהִּכּתֹות ְל ָה ִעיד – על ההלוואה ,לא על השטר ,משום שגם על מי שמעיד על כתב ידו בשטר ,חל
הכלל" :אין אדם מעיד על כתב ידו שהוא זה ,אלא על הממון שבשטר הוא מעיד" (לעיל ח,א)ְּ .כ ֶא ָחד – ביחדֲ .ה ֵרי ֶזה
ּגֹו ֶבה ּבֹו – אף מנכסים משועבדים (רדב"ז).
הְ 1מ ֻכֶּו ֶנת – מדויקת ,שנבדקה בבדיקות ובחקירות ולא הוזמה.
