Page 911 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 911
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק כא 889
ה ֵע ֵדי ִקּנּוי ּו ְס ִתיָרה – אישה שחשד הזמה בסדרת עדויות בממונות
בה בעלה שהיא בוגדת בו עם פלוני, ה ֵע ֵדי ִקּנּוי ּו ְס ִתיָרה ֶׁשהּו ְזמּו – לֹו ִקיןָּ .בא ֵעד ֶא ָחד ְו ֵה ִעיד
והזהיר אותה בפני שני עדים (עדי קינוי)
שלא תתייחד עם אותו פלוני ,ולאחר ֶׁש ִּזָּנת ַא ַחר ַהִּקּנּוי ְו ַה ְּס ִתיָרהְ ,ו ִנ ְמ ָצא אֹותֹו ָה ֵעד זֹו ֵמם –
ְמַׁשֵּלם ְּכ ֻתָּב ָתּהָ .היּו ְׁש ַנ ִים ֵהם ֵע ֵדי ַהִּקּנּוי ְו ַה ְּס ִתי ָרה ְו ַהֻּט ְמ ָאה ,מכן ראו אותה (עדי סתירה) שנסתרה עם
אותו פלוני ,אסורה לבעלה ,עד שתיבדק
במקדש במים המרים .ואם האישה ְו ִנ ְמ ְצאּו זֹו ְמ ִמין – ְמַׁשְּל ִמין ְּכ ֶנ ֶגד ַהְּכ ֻתָּבה ְו ֵאין לֹו ִקיןְ .ו ָלָּמה
מסרבת להיבדק במים המרים ,בעלה ֹלא ֵי ָהְרגּוַ ,ו ֲהֵרי ֵה ִעידּו ַּבֻּט ְמ ָאה? ְל ִפי ֶׁשֹּלא ִה ְתרּו ָּבּה.
מגרשה והיא מפסידה את כתובתה. וְׁ 1ש ַנ ִים ֶׁש ֵה ִעידּו ַעל ֶזה ֶׁשָּג ַנב ְו ָט ַבח אֹו ָמ ַכרְ ,והּו ְזמּו
לֹו ִקין – מפני שהרשיעו בשקר (כלעיל
כ,ח-ט) .ולוקים מפני שלא גרמו לה – ְמַׁשְּל ִמין לֹו ֶאת ַהּכֹלֵ .ה ִעידּו ְׁש ַנ ִים ֶׁשָּג ַנבְ ,ו ֵה ִעידּו ְׁש ַנ ִים
ֲא ֵח ִרים ֶׁשָּט ַבח אֹו ָמ ַכרְ ,והּו ְזמּו ֵאּלּו ָו ֵאּלּו – ֲה ֵרי ָה ִראׁשֹו ִנים הפסד כספי ,שהרי הייתה יכולה לבחור
להיבדק (שוטה א,כ)ֵ .עד ֶא ָחד ְו ֵה ִעיד ֶׁש ִּזָּנת
– כשיש רק עד אחד המעיד שנבעלה, ְמַׁשְּל ִמין לֹו ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפלְ ,ו ָה ַא ֲחרֹו ִנים ְמַׁשְּל ִמין ַּתְׁשלּו ֵמי
אינה נבדקת ,ובעלה חייב לגרש אותה, ְׁש ַנ ִים אֹו ְׁשלָׁשה.
והיא מפסידה את כתובתה .וכן הוא ו 2הּו ְזמּו ָה ַא ֲחרֹו ִנים ִּב ְל ַבד – ֲהֵרי ַהַּגָּנב ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי
הדין בזמן הזה ,כשאין מי סוטה ,האדם
חייב לגרש את אשתו אם קינא לה ֶּכ ֶפלְ ,ו ָה ֵע ִדים ָה ַא ֲחרֹו ִנים ְמַׁשְּל ִמין ַלַּגָּנב ַּתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה
ונסתרה ,ואינו משלם לה דמי כתובתה ַו ֲח ִמּ ָׁשה*ִ .נ ְמ ָצא ֶא ָחד ִמן ָה ַא ֲחרֹו ִנים זֹו ֵמם – ָּב ְט ָלה ֵעדּות
(שוטה א,ב)ַ .הִּקּנּוי ְו ַה ְּס ִתי ָרה ְו ַהֻּט ְמ ָאה – ְׁש ִנ ָּיהִ .נ ְמ ָצא ֶא ָחד ִמן ָהִראׁשֹו ִנים זֹו ֵמם – ָּב ְט ָלה ָּכל ָה ֵעדּות;
שהעידו שקינא לה ,ונסתרה ואף זינתה. ֶׁש ִאם ֵאין ְּג ֵנ ָבה – ֵאין ַהְּט ִבי ָחה אֹו ַהְּמ ִכיָרה ְמ ַח ֶּי ֶבת אֹותֹו
ְו ֵאין לֹו ִקין – מפני שיש חיוב ממוני
(לעיל יח,א)ְ .ל ִפי ֶׁשֹּלא ִה ְתרּו ָּבּה – ובלא ְלַׁשֵּלם ְּכלּום.
התראה (אזהרה לפני המעשה) ,אפילו זְׁ 1ש ַנ ִים ֶׁש ֵה ִעידּו ֶׁש ָא ַכל ֶזה ָׂש ֶדה זֹו ָׁשלׁש ָׁש ִניםְ ,ו ִנ ְמ ְצאּו
בעדות ראייה של שניים ,אי אפשר
לחייב מיתה (איסורי ביאה א,ב). זֹו ְמ ִמין – ְמַׁשְּל ִמין ְל ַב ַעל ַהּ ָׂש ֶדה ְּד ֵמי ַהּ ָׂש ֶדהֵ .ה ִעידּו ְׁש ַנ ִים
ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ָׁש ָנה ִראׁשֹו ָנהּ ,וְׁש ַנ ִים ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ָׁש ָנה ְׁש ִנ ָּיהּ ,וְׁש ַנ ִים
וֶׁ 1שָּג ַנב ְו ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – הגנב משלם ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ָׁש ָנה ְׁש ִליִׁשיתְ ,והּו ְזמּו ֻּכָּלן – ְמַׁשְּלִׁשים ֵּבי ֵני ֶהם;
ֶׁש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵעדּות ַה ֲח ָז ָקה ָׁשלׁש ֵע ֻדיֹות – ֲהֵרי ֵהן ְּכ ֵעדּות
פי שניים .ואם גנב שור או שה ושחט
אותו או מכר אותו ,משלם נוסף לזה
פי שניים עבור השה ופי שלושה עבור
השור ,שיחד עם מה שגנב ,הם "תשלומי ַא ַחת ַל ֲה ַזָּמה.
ארבעה וחמישה".
זְ 2ל ִפי ָכְךְׁ ,שלָׁשה ַא ִחים ְו ֶא ָחד ִמ ְצ ָטֵרף ִעם ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד
וַ 2אְרָּב ָעה ַו ֲח ִמּ ָׁשה* – לפי נוסח
ֵמ ֶהןְ ,ו ֵה ִעידּו ְּבָׁש ָנה ָׁש ָנה – ֲהֵרי ֵאּלּו ָׁשלׁש ֵע ֻדיֹותְ ,ו ִת ְת ַק ֵּים
זה ,מדובר במרכיב הנוסף בתשלומי
ארבעה וחמישה .ובכ"י ש' ובכ"י י' ָּב ֶהן ַה ֲח ָז ָקהְ ,ו ֵהן ְּכ ֵעדּות ַא ַחת ַל ֲה ַזָּמה; ֶׁש ִאם הּו ְזמּו ֻּכָּלןֲ ,הֵרי
הנוסחְׁ :ש ַנ ִים ּוְׁשֹל שׁ ָ�ה .והמשמעות ְׁשלֶׁשת ָה ַא ִחין ְמַׁשְּל ִמין ֲח ִצי ְּד ֵמי ַהּ ָׂש ֶדהְ ,ו ֶזה ֶׁשִּנ ְצ ָטֵרף ִעם
זההָּ .ב ְט ָלה ֵעדּות ְׁש ִנ ָּיה – ואינו משלם
אלא כפל .ואף העדים הזוממים אינם ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ָּד ֶמי ָה.
משלמים ,מפני שלא הוזמו שניהם.
ְּכלּום – שאם לא גנב ,נמצא שטבח או מכר את שלו.
זֶׁ 1ש ָא ַכל – ראה לעיל ביאור ד,זְ .2מַׁשְּלִׁשים – מחלקים את התשלום ,במקרה זה לשלושה חלקיםָׁ .שלׁש ֵע ֻדיֹות – שכל
עדות על כל שנה היא יחידה נפרדת בעלת משמעות לעצמה (שם).
זְ 2ו ֵה ִעידּו ְּבָׁש ָנה ָׁש ָנה – בכל שנה העיד אחד מן האחים עם האחד המצטרף בעדות נפרדת ,ולכן לא תיפסל עדותו
בגלל עדות אח אחר על שנה אחרת.
